BAVA KAMA 20 (14 Sivan) - Dedicated by Doug Rabin in memory of his mother, Leah Miriam bat Yisroel (Lucy) Rabin, in honor of her Yahrzeit.
PAST DEDICATION
BAVA KAMA 18-20 - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the ninth Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to him -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.

בבא קמא דף כ.

בהמה שאכלה באופנים דלהלן מה דינה?

מה הדין

א.

לרש"י עמיר (חבילת קש) הנמצא ברשות היחיד,
וגלגלה אותו הבהמה לרה"ר ואכלתו שם
איבעיא דר' זירא אי בתר אכילה
או בתר נטילה אלזינן - ולא איפשטא
לתוס' פירות שהיו מתגלגלים מרה"י לרה"ר ועיכבתן הבהמה בפיה ואכלתן איבעיא דר' זירא אי חשיבי כמונחים ברה"ר או לא - ולא איפשט
ב. חבילת שעורים מקצתה ברה"י
ומקצתה ברה"ר
על החלק שברה"י חייבת
והחלק שברה"ר פטורה
ג. חתיכה גדולה מקצה ברה"י
ומקצתה ברה"ר
עמדה ברה"י ואכלה חייבת על הכל, עמדה ברה"ר ואכלה פטורה

אכלה ברה"ר דברים דלהלן האם חייבת עליהם משום שן?

פירות דאורחיה כסות וכלים דמשונה
לרב, לריש לקיש פטור פטור [1]
לשמואל, לר' יוחנן פטור חייב משום קרן חצי נזק

הדר בחצר חברו, האם מעלה לו שכר?

באדם הרגיל לשכור באדם שאינו רגיל לשכור
בחצר העומד לשכירות משלם - זה נהנה וזה חסר כתבו התוס' שאינו משלם [2]
בחצר
שאינה עומדת לשכירות
לרמי בר חמא: משלם [3]
לרבא: ספק [4]
לר' אמי: אינו משלם [5]
אינו משלם -
זה לא נהנה וזה לא חסר

בבא קמא דף כ:

המקיף את חברו מד' רוחות, ושוב גדר אחד מהם כדלהלן את הרביעית מה הדין?

גדר המקיף עצמו את הרביעית גדר הניקף את הרביעית
לחכמים מחייבים את הניקף להשתתף [6] מחייבים את הניקף להשתתף
לר' יוסי פטור [7] מחייבים את הניקף להשתתף

הבית והעליה של שנים שנפלו ואין בעל הבית רוצה לבנות, ובנה בעל העליה הבית, מה דינו?

האם בעל העלייה יושב בבית האם מעלה לו שכר
רבנן יושב עד שיתן לו יציאותיו ידור בבית בלא שכר
ר' יהודה יושב עד שיתן לו יציאותיו צריך לעלות לו שכר [8]

-------------------------------------------------

[1] דכלל הוא ד"כל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור", וכן כאן הראשון שינה לתת כסות וכלים ברה"ר, ובא אחר דהיינו הבהמה ואכלה אותם בשינוי, דהא אין דרכה לאכול כסות וכלים, הדין שפטור השני.

[2] וטעם התוס' שאע"פ שגרם הפסד לחברו, מ"מ הוא לא נהנה. וציין הגר"א, שהרי"ף ושאר פוסקים חולקים על התוס' וס"ל שחייב.

[3] ודייק כן ממשנתנו שאמרה גבי בהמה שהזיקה ברה"ר, דאע"פ דשן פטורה ברה"ר, בכל אופן אם נהנית משלמת מה שנהנית - דהיינו מה שנפטר בעליה מלהאכילה. [וכמו שנחלקו לעיל כמה, דרבה אמר דמי עמיר, ורבא אמר דמי שעורים בזול]. וכמו כן כאן, אפי' שהחצר אינה עומדת לשכירות, כיון שהוא גברא העומד לשכור, ונהנה בזה שדר בחצר הזו לכן צריך לשלם מה שנהנה.

[4] דאין ראיה מהמשנה, דהמשנה הרי מדברת באופן שנחסר בעל הפירות, ואילו כאן מדובר בחצר שאינה עומדת לשכירות, שלא מפסיד בעל החצר. ויישבה הגמ' את דעת רמי בר חמא, דכיון שסתם פירות ברה"ר אדם מפקיר אותן, לא חשיב שנחסר באכילתם דסופן לילך לאבדון, ואם בכל אופן משלם מה שנהנית, ש"מ שאזלינן בתר מה ההנאה שלה, וכן כאן אזלינן בתר ההנאה של השוכר שהוא גברא דעביד למיגר.

[5] כן מבואר לקמן בסוף העמוד, דשלחו לר' אמי ואמר "מה עשה לו ומה חסרו", ור' חייא בר אבא אמר נתיישב בדבר ולבסוף לא הכריע. ורב כהנא בשם ר' יוחנן אמר שאין צריך להעלות לו שכר, ור' אבהו אמר שכן צריך להעלות לו שכר. ואמר רב פפא שר' אבהו לא שמע כן בפירוש כן מר' יוחנן, אלא שחשב לפרש הוראה של ר' יוחנן כך. ושמואל ס"ל שכן צריך להעלות לו שכר.

[6] ומבואר בגמ' הטעם, משום שאומר לו "את גרמת לי היקפא יתירא" - שהרי הוצרכתי להקיף ברוחב גדול מחמת שהשדה שלך נמצאת באמצע תוך שדותי.

[7] וביארה הגמ' שאין לדייק מכאן דס"ל שזה נהנה וזה לא חסר פטור, משום דיכול הניקף לומר שבשבילו היה מספיק לגדור בגר קוצים העולה זוז להבדיל ביני ובינך, ולא הייתי צריך גדר של אבנים.

[8] ואמרה הגמ' שאין לדייק מכאן דס"ל דזה נהנה וזה אינו חסר חייב, כי כאן בעל הבית חסר משום "שחרוריתא דאשייתא".

עוד חומר לימוד על הדף