1)

TOSFOS DH VAHAVINAN BAH MAI SH'NA ETC. MIZRACH U'MA'ARAV NAMI EIN B'REIRAH

תוס' ד"ה והוינן בה מ"ש כו' מזרח ומערב נמי אין ברירה

(Summary: Tosfos disagrees with the explanation of Rashi in this Sugya, citing two other explanations, including the one of Rashi in Eruvin.)

פ"ה, דס"ד דהחכם בא בשבת על ידי אילן או גדר, ואמר 'שביתתי תחתיו' מבעוד יום, ועל ידי כך בא בשבת מחוץ לתחום.

(a)

Explanation #1: According to Rashi, the Gemara thinks that the Chacham arrived on Shabbos, via a tree or a wall, and he arrived from outside the T'chum by declaring that his Shevisah was underneath it.

וקשה, דהאיך יכול לבא בשבת משני צדי העיר למזרח ולמערב, כיון שיש יותר מד' אלפים בינתיים?

(b)

Question: How can he arrive on Shabbos on both the east and the west side of the town, seeing as there are more than two thousand Amos between them?

לכן נ"ל כדפ"ה בעירובין (דף לו: ושם) ד'לעולם אינו יכול לבא בשבת רק מרוח אחת,

(c)

Explanation #2: Tosfos therefore explains like Rashi in Eruvin (Daf 36:) that in fact, he is only able to arrive on Shabbos on one side of the town.

ומ"מ צריך ברירה, דשמא לא יזוז ממקומו.

1.

Explanation #2 (cont.): One nevertheless needs to come on to B'reirah, in case he (the Chacham) does not move from his place.

והכי קאמר 'ואם לאו' - שלא יבא חכם לא כאן ולא כאן - 'הריני כבני עירי'?

2.

Explanation #2 (cont.): When the Beraisa there says ''ve'Im La'av', what it means is if the Chacham does not come to either location - 'I will remain like the other residents of my town'.

והא דקאמר 'למזרח ולמערב' ...

(d)

Implied Question: And when it says 'to the east and to the west' ...

לאו דוקא, דאם כן, יהא משמע דצריך 'למזרח' משום מערב ו'למערב' משום מזרח.

1.

Refuted Answer: It is La'av Davka, because if it was, it would imply that one needs to mention 'to the east; because of the west and 'to the west' because of the east.

אלא רוצה לומר למזרח או למערב נמי אין ברירה, דשמא לא יזוז ממקומו.

2.

Answer: But what it means is that even to the east or to the west we also say 'Ein B'reirah', since the Chacham may well not move from his place.

ועוד אמר הרר"ף דיכול להיות דהחכם בא משני צדדי העיר בשבת ואפילו בלא אילן וגדר ...

(e)

Explanation #3: ha'Rav R. Peretz also explains that it is possible for the Chacham to arrive from either side of the town on Shabbos, even without a tree or a wall ...

כגון שהוא קרוב לשש אלפים של עיר מצפונה, והוא רוצה להתקרב לתוך ד' אלפים של עיר לרוח מזרחית צפונית או לרוח מערבית צפונית ...

1.

The Case: Where for example, he was six thousand Amos to the north of the town, and he wants to arrive within four thousand Amos, either to the north-east or to the north-west ...

מפני שיש שם מקום יפה לדרוש, ואין נגד העיר ממש מקום פנוי לדרוש רק בשני מקומות אלו.

2.

Reason: Because there is a spot there that is convenient for a D'rashah, and there is no location closer to the town that is suitable.

ואין האדם מניח ערובו למזרח ממש ולמערב ממש אלא מתקרב הוא לצד החכם כל מה שיכול ...

3.

Explanation #3 (cont.): Consequently, a person will not place his Eiruv due east or due west of the town, only as close to the Chacham as he possibly can ...

ומניח ערובו לאלפים אמה של רוח מזרח לצד צפון, וכן לאלפים אמה של רוח מערבי לצד צפון ...

4.

Explanation #3 (cont.): So he places his Eiruv two thousand Amos on the east side towards the north, and likewise two thousand Amos on the west side towards the north ...

ונמצא שהוא יכול להתקרב עד תוך אלפים של מקום שביתת החכם, שהוא מהלך כל אלכסון של ד' אלפים לצד צפון ע"י ערובו שמניח למזרח או למערב.

5.

Explanation #3 (concl.): It therefore transpires that he is able to come within two thousand Amos of the Shevisah of the Chacham, which is the distance of the diagonal of four thousand Amos towards the north (See Maharsha), by means of the Eiruv that he places to the east or to the west.

והא דקאמר 'למזרח ולמערב' ר"ל למזרח תחומי העיר או למזרחו של חכם. וקל להבין.

(f)

Conclusion: And when the Tana says 'to the east and to the west, he means to the east ... of the T'chum of the town, or to the east of the Chacham. And it is easy to understand this.

2)

TOSFOS DH V'AMAR REBBI YOCHANAN U'KEVAR BA CHACHAM ALMA LEIS LEIH L'REBBI YOCHANAN B'REIRAH

תוס' ד"ה ואמר רבי יוחנן וכבר בא חכם אלמא לית ליה לר' יוחנן ברירה

(Summary: Tosfos discusses in detail the opinion of Rebbi Yochanan in Rebbi Yehudah.)

וא"ת, לישני ליה דיש חלוק בין תולה בדעת עצמו לתולה בדעת אחרים.

(a)

Question: Why does the Gemara not answer by drawing a distinction between someone who relies on himself and someone who relies on others.

'לכאן ולכאן' לא, משום דתולה בדעת עצמו; אבל 'למזרח ולמערב' דתולה בדעת החכם, אית ליה ברירה?

1.

Question (cont.): To say that 'le'Ka'n u'le'Ka'n, not', is because he relies on himself, but 'le'Mizrach u'le'Ma'arav', where he relies on the Chacham, he holds of 'B'reirah?

וי"ל, דר' יוחנן סבר דאין חלוק בין תולה בדעת עצמו לתולה בדעת אחרים.

(b)

Answer: Rebbi Yochanan maintains that there is no difference between someone who relies on himself and someone who relies on others.

והא דקאמר 'מ"ש', היינו ר' יוחנן דקאמר הכי כדי לבא לתרץ 'שכבר בא חכם'.

1.

Answer (cont.): And it is Rebbi Yochanan himself who asks 'Mai Sh'na?' in order to answer that 'the Chacham has already arrived.

וכי האי גונא אשכחנא (בב'מ כא.) דקאמר 'וכמה? אמר ר' יצחק ... ' - והיינו מילתיה דר' יצחק.

(c)

Precedent: And we find the similar set-up in Bava Metzi'a (Daf 21.), where the Gemara asks 'How much', and Rebbi Yitzchak answers. There too, the questioner is also Rebbi Yitzchak.

וא"ת, מאי פריך, 'מדתני איו' לרבי יוחנן, הא ע"כ צ"ל דלרבי יוחנן אית ליה ברירה לר' יהודה, דסבר ליה דאין חלוק בין תולה בדעת עצמו לתולה בדעת אחרים.

(d)

Question: How can the Gemara ask from the Beraisa of Ayo on Rebbi Yochanan, seeing as, since Rebbi Yochanan does not differentiate between someone who relies on himself and someone who relies on others, we are forced to say that he holds of B'reirah.

דהכי אמרינן בפרק בכל מערבין (עירובין דף לו: ושם) דקאמר התם 'מתנה אדם על שני דברים ... . ר' יהודה אומר, אם היה אחד מהם רבו ילך אחר רבו, ואם היו שניהם רבותיו, למקום שירצה ילך', דאית ליה ברירה.

1.

Source: Because that is what the Gemara says in Perek ba'Kol Me'arvin (Eruvin, Daf 36: & 37a.) 'A man may make a condition on two things ... . Rebbi Yehudah rules that if one the two Chachamim was his Rebbe, he should go where his Rebbe is; Whereas if they are both his Rebbes, he may go wherever he chooses, since he holds of B'reirah.

וקאמר עלה בגמרא, ליתא למתני' מדתני איו. ופריך 'אדרבה ליתא לדאיו מקמיה מתני' ד"מתנה אדם על ערובו" '?

2.

Source (cont.): And the Gemara, which rejects the Mishnah in face of Ayo, asks maybe one ought to reject Ayo in face of the Mishnah which permits a person to stipulate on his Eiruv?

ומשני התם 'משום דתניא "הלוקח יין מבין הכותים" - פי' מסייע ליה לדתנא איו.

3.

Source (cont.): And it answers because the Beraisa 'Someone who purchases wine from among the Kutim ... ' supports Ayo's Beraisa ...

סמי חדא מקמי תרתי ... '.

4.

Source (cont.):And it is better to erase one in face of two.

והקשה ר"י התם, אדרבה ליתא לדאיו וההוא ד'הלוקח' דלית להו ברירה, משום דתנן בפרק מי שאחזו (גיטין דף עג.) 'מה היא באותן הימים? הרי היא כאשת איש לכל דבריה. ולכי מיית, הוי גיטא

5.

Source (cont.): And the Ri asks there ' To the contrary, we ought to reject the Beraisa of Ula and that of 'Someone who purchases ... ', which do not hold of B'reirah, in face of the Mishnah in Perek Mi she'Achzo (Gitin, Daf 73.) 'What is she during that period? She is like a married woman in all regards; and when he dies, the Get is valid.

[ודייקינן מינה דאית ליה לר"י ברירה]?

6.

Source (cont.): And we extrapolate from there that Rebbi Yehudah holds B'reirah?

ותנן נמי 'בעה"ב שאמר מה שלקטו עניים היום יהא הפקר'. אלמא כולהו הני מתני' אית להו ברירה לר"י, וא"כ סמי תרתי מקמי תלת?

7.

Source (cont.): And we also learned (in Bava Kama) that 'A Ba'al ha'Bayis may declare that whatever the poor pick today should be Hefker. So we see, that all these Tana'im hold B'reirah according to Rebbi Yehudah, in which case we ought to erase the two Beraisos in face of the three?

ותי' רי לעולם איתא לדאיו, דכולהו מתניתין איירי בתולה בדעת אחרים, ומשום הכי אית להו ברירה, אבל איו מיירי בתולה בדעת עצמו ...

8.

Source (cont.): And the Ri answers that in fact, we hold like Ayo, since all the Tana'im are speaking about cases where one relies on others, and that is why all hold of B'reirah, whereas Ayo is speaking where one relies on oneself ...

ואם כן, לר' יוחנן דלית ליה הך חילוק, על כרחך אית ליה דליתא לדאיו מקמי הך תלת מתני'. ומאי פריך לר' יוחנן מדתני איו?

9.

Question (concl.): That being the case, Rebbi Yochanan, who does not hold of that distinction, must erase Ayo in face of the three Beraisos, so why does the Gemara query him from the Beraisa of Ayo?

ושמא משום דבעי לתרץ 'לעולם לא תיפוך', הקשה קושיא קלה, אע"ג דשמא לר' יוחנן לית ליה דאיו.

(e)

Answer #1: Perhaps it is because the Gemara wants to answer 'Le'olam Lo Teipuch' that it asks a simple Kashya (that is easy to refute), even though Rebbi Yochanan may well not hold like Ayo.

עוד תירץ הר"ר שמשון משא"נז דאפי' ליתא לדאיו, דר' יהודה לא אמרה, מ"מ חד תנא מעלמא אמרה ...

(f)

Answer #2: Alternatively, Rebbi Shimshon from Shantz answers that even if we do not hold like Ayo, in that Rebbi Yehudah did not say it, nevertheless, some Tana did say it ...

ולכך מיישב ר' יוחנן הברייתא 'שכבר בא חכם'. ואם כן פריך שפיר.

(g)

Conclusion: Which is why Rebbi Yochanan resolves the Beraisa 'that the Chacham already arrived, in which case, the Gemara's Kashya is justified.

3)

TOSFOS DH V'LIVTIL MAYIM U'MELACH L'GABEI ISAH

תוס' ד"ה ולבטיל מים ומלח לגבי עיסה

(Summary: Tosfos reconciles Rashi's explanation with the principle 'Davar she'Yesh lo Matirin, Asur',)

פרש"י, הואיל ועיסה נפישא.

(a)

Clarification: Rashi explains that it is because the dough compises the majority.

ותימה, הא הוי 'דבר שיש לו מתירין', שאפי' באלף לא בטיל?

(b)

Question: But it is 'Something that will become permitted' which does not become Bateil even in a thousand?

וי"ל, דה"מ מין במינו, אבל מין בשאינו מינו כי הכא, בטל שפיר.

(c)

Answer #1: That applies specifically to Miyn be'Miyno, where Miyn be'sheEino Miyno, such as here, does become Bateil.

והכי מפרש בהדיא בירושלמי.

1.

Support: And this is explicitly given by the Yerushalmi.

ועוד, דלא דמי לשאר איסורים, דהדבר תלוי בטעם, אבל הכא איסור תחומין תלוי בשם בעלים על החפץ, ובכאן שם בעל העיסה עלויה ולא שם בעלת המים והמלח.

(d)

Answer #2: Moreover, the Isur here is not like other Isurim, where the Isur is based on the taste, whereas here the Isur of T'chumin is based on who is the owner of the object. Now in this case, the person who owns dough is the owner and not the one who owns the water and the salt.

ולכך יש לו להתבטל, אע"ג דיהיב טעמא ולא בטל בשאר איסורים.

1.

Answer #2 (cont.): Consequently, it ought to become Bateil, even though it gives taste and would therefore not become Bateil by other Isurim.

ורבי אבא מהדר להו דאין שם בעלת המים והמלח בטל מכאן, כמו שאין שם בעל הקב בטל בעשרה קבין דנפישי.

(e)

Clarification (cont.): And Rebbi Aba replied that the name of the owner of the water and the salt does not become Bateil, any more than the name of the owner of a Kav becomes Bateil in ten Kabin, despite the fact that they are the majority.

38b----------------------------------------38b

4)

TOSFOS DH HAREI SHE'NISAREV LO KAV ETC.

תוס' ד"ה הרי שנתערב לו קב כו'

(Summary: Tosfos explains why the Gemara asks this Kashya specifically here.)

ואם תאמר, האי פרכא אמאי המתין להקשות אותה עד כאן, דהא בכל דוכתא דקאמר חד בתרי בטיל, מצי למפרך הכי?

(a)

Question: Why did the Gemara wait till now to ask this Kashya? Why did it not ask it whenever the Gemara rules that one in two is Bateil?

וי"ל, דלא מצי למפרך בעלמא הכי, דאין לדמות איסור לממונא.

(b)

Answer: The Gemara cannot ask it elsewhere, seeing as one cannot compare Isur to Mamon.

אבל הכא במתני' ממונא.

1.

Answer (cont.): Only here in our Mishnah (can it ask it) since it is basically Mamon.

אע"ג דאיכא איסור תחומים, מ"מ איסור התחומים אינו בא אלא משום דעת הבעלים, דבעלמא בשאר אסורי חד בתרי בטיל.

2.

Answer (cont.): Even though there is an Isur Techumin, nevertheless, the Isur Techumin only comes on account of the intention of the owner, where elsewhere by other Isurim, one in two becomes Bateil ...

אבל הכא הכי פריך - דודאי מי שנתערב לו קב חטין ... ' משום בטול לא פקע שם בעלים, ה"נ, משום בטול לא פקע שם בעלים.

3.

Answer (concl.): And what the Gemara is asking from the case of 'Someone whose Kav of wheat gets mixed up ... ', is that, just as there, on account of Bitul, the owner does not lose his ownership, so too here, on account of Bitul, the owner ought not to lose his ownership ...

וקנו מים ומלח שביתה אצל בעלים ולא בטיל.

4.

Conclusion: And the water and the salt will acquire Shevisah by the owner and are not Bateil.

5)

TOSFOS DH V'CHADI

תוס' ד"ה וחדי

(Summary: Tosfos. Citing Rashi, clarifies the Gemara's Kashya.)

וישמח לבו בדבר שלא עמל בו?

(a)

Clarification: Shall he rejoice over something that he did not work for?

כך זו אין שמה בטל מכאן, הואיל וקנו המים שביתה אצלה.

1.

Clarification (cont.): So too here, her name does not become Bateil from here, seeing as the water (and the salt) acquired Shevisah by her (the original owner).

והא לא קשי' - דמשום שהשאילתו לו [או נתנתה] במתנה, יהא מותר, דהא אמר ביו"ט 'הרי הוא כרגלי המשאיל'?

(b)

Refuted Question: Nor can one ask - that since she lent it to her or gave it to her as a gift, it ought to become permitted?

דבתר בין השמשות אזלינן.

(c)

Refutation: Because we go after Bein-ha'shemashos.

וכי קשיא להו משום מעוטא ורובא קשיא להו. לשון הקונ'.

1.

Conclusion: And the Gemara's Kashya is from the minority and the majority. Rashi.

6)

TOSFOS DH N'HI D'L'REBBI YEHUDAH LO BATIL L'RABANAN MIVTAL BATIL

תוס' ד"ה נהי דלר' יהודה לא בטיל לרבנן מבטל בטיל

(Summary: Tosfos Extrapolates a major Halachah from here.)

מכאן נראה דהלכה כרבנן - מין במינו בטיל שפיר.

(a)

Halachah: From here it would seem that the Halachah is like the Rabbanan - that 'Miyn be'Miyno is Bateil'.

דהא סתמה דהש"ס קאמר הכי.

(b)

Proof: Since the Gemara states this opinion S'tam.

7)

TOSFOS DH HACHI NAMI D'CHI IS LEIH BA'ALIM LO BATIL

תוס' ד"ה הכי נמי דכי אית ליה בעלים לא בטיל

(Summary: Tosfos clarifies Rav Safra's opinion.)

פרש"י, אלא ודאי בטל.

(a)

Clarification: Rashi explains that it is certainly Bateil

וא"ת, והא רב ספרא אתא לקיי' תירוץ דרבי אבא, ור' אבא קאמר דאפילו אין לו תובעין, לא בטיל, כמו במתניתין, כ"ש הכא שיש לו?

(b)

Question: But Rav Safra is coming to establish the answer of Rebbi Aba, and Rebbi Aba maintains that even where there are no claimants, it does not become Bateil, as is the case in our Mishnah, how much more so here, where there are claimants?

והיכי מייתי ראיה דאפילו יש לו תובעין, בטל? ואדרבה תקשי ליה לנפשיה?

1.

Question (cont.): So how can he (Rav Safra) bring a proof that even where there are claimants, it is Bateil? On the contrary, he should ask from here on himself?

וי"ל, דבשלמא רב ספרא לא קשה ליה, דשאני איסורא מממונא, אע"ג דיש לו תובעין.

(c)

Answer: On Rav Safra, there is no Kashya, since Isur is different than Mamon, even where there are claimants.

והכא מיירי באסור נבלה שנתערבה בשחוט' ... , הלכך בטל אע"ג דיש לו תובעין.

1.

Answer (cont.): And here it speaks where the Isur Neveilah became mixed up with the Isur Shechutah. Therefore it becomes Bateil even if there are claimants.

ורב ספרא מייתי הכי - אלמא מידי דשייך ביה ביטול, יש לו תובעין אין מועיל כלל לומר הואיל ויש שם בעליו עליו, אינו בטל, אלא מבטל שפיר.

(d)

Clarification: And Rav Safra is saying that we see how something to which Bitul applies, the fact that there are claimants does not help at all, to say that since the name of the owner is attached to it, it does not become Bateil; because it does!

אלמא לא תליא מילתא כלל בתובעין.

1.

Clarification (cont.): So we see that claimants plays no role in the issue.

אם כן מתניתין נמי, אע"ג דאין לו תובעין, כיון דלא שייך ביה בטול, דממונא הוא ואסור תחומין בא על ידי הבעלים, ושם בעליו עליו, קנו שביתה אצלו, ולא שייך בו בטול.

2.

Clarification (concl.): In that case, our Mishnah too, even though there are no claimants, since Bitul does not apply, seeing as it is Mamon, and the Isur Techumin comes about due to the owner, and the name of the owner is attached to it, it acquires Shevisah by him, and Bitul will not apply to it.

8)

TOSFOS DH V'CHI TEIMA HACHI NAMI D'LO SHAYACH V'HATANYA REBBI YOCHANAN BEN NURI OMER HEFKER ETC.

תוס' ד"ה וכי תימא הכי נמי דלא שייך והתני' רבי יוחנן בן נורי אומר חפצי הפקר כו'

(Summary: Tosfos explains why the Kashya goes even according to the Rabbanan of Rebbi Yochanan ben Nuri.)

אלמא אע"ג דאין לו תובעין, קנו שביתה במקומן.

(a)

Clarification: So we see that even though it has no claimants, it acquires Shevisah where it is.

וא"ת, מאי פריך מר' יוחנן בן נורי ...

(b)

Question: How can the Gemara ask from Rebbi Yochanan ben Nuri ...

הא פליגי רבנן עליה דרבי יוחנן, ואנן ס"ל כרבנן, דאמרי 'לא קנו שביתה אלא כרגלי המוצאן' הואיל ולית להו תובעין, הכי נמי במתני' נימא הכי?

1.

Question (cont.): Bearing in mind that the Rabbanan argue with him, and we rule like the Rabbanan, who say that, seeing as there are no claimants, the articles only acquire Shevisah like the 'legs of the finder'. Why can we not say the same thing in our Mishnah?

וי"ל, דהכי מייתי דעד כאן לא פליגי רבנן עליה דר' יוחנן בן נורי אלא היכא דאין שייכות הבעלים כלל, כגון חפצי הפקר, דקנו שביתה במקומן.

(c)

Answer: The Rabbanan only argue with Rebbi Yochanan ben Nuri there where there is no owner at all, such as objects of Hefker, which acquire Shevisah where they are.

אבל היכא דיש להם שייכות להבעלים, כגון במתני', אפי' רבנן מודו דאזלינן בתר בעלים, אפי' היכא דליכא תובעין השתא.

1.

Answer (cont.): But where there is an owner, as is the case in our Mishnah, even the Rabbanan will concede that we go after the owner, even though there is currently no claimant.

ומדרבי יוחנן נשמע לרבנן - דכי היכי דלרבי יוחנן חפצי הפקר קנו שביתה במקומן אע"ג דאין להן תובעין, לרבנן נמי היכא דהיו להם תובעין, אע"ג דהשתא לית להן, קנו שביתה במקומן.

2.

Answer (concl.): And from Rebbi Yochanan ben Nuri we will extrapolate the Rabbanan's opinion, inasmuch as, just as according to Rebbi Yochanan objects of Hefker acquire Shevisah where they are, even though there are no claimants, so too, according to the Rabbanan, where there was a claimant, even though there are none now, they acquire Shevisah where they are.

9)

TOSFOS DH RAVA AMAR AVIDI ETC.

תוס' ד"ה רבא אמר וכו' עבידי כו'

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's interpretation of Abaye and Rava.)

פ"ה, דאביי יהיב טעמא לעיסה ורבא שני קדרה, ולא פליגי.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that Abaye gives the reason for 'the dough', and Rava answers 'the pot', and they do not argue.

ודוחק.

(b)

Refutation: But this is a Dochek.

לכן נראה דאביי שני עיסה, וה"ה קדרה - שמא תעשה בשותפות.

(c)

Explanation #2: It therefore seems that Abaye answers 'the dough' and the same applies to 'the pot' - which they might also make together.

ורבא שני קדרה, והוא הדין עיסה, דמלח יהיב טעמא בעיסה, ומים חשיבי, דעיקר העיסה נעשית ממים.

1.

Explanation #2 (cont.): Whereas Rava answers 'the pot', and the same applies to 'the dough', since salt adds taste to the dough, and the water, which is the main part of the dough, is important (And is therefore not Bateil).

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF