1)

TOSFOS DH UMATZA BAH BEITZIM GEMUROS ETC. REBBI YA'AKOV OMER IM HAYU ME'AVROS BE'GIDIN ASUROS

תוס' ד"ה ומצא בה ביצים גמורות וכו' ר' יעקב אומר אם היו מעורות בגידין אסורות

(Summary: Tosfos discusses the apparent contradiction between 'Gemuros' and 'Me'avros'.)

תימה, כיון דגמורות, כיצד היו מעורות?

(a)

Question: If the eggs are complete, how can they still be attached to the sinews?

ופירש הקונטרס - ד'גמורות' קאי א'חלמון, אבל לא נתקשה עדיין השפופרת מבחוץ רק הקרום ...

(b)

Answer; Explanation #1: Rashi therefore explains that 'complete' refers to the yoke, but the outer shell is not yet complete, only the skin.

על זה קאי רבי יעקב וקאמר 'אם היו מעורות'.

1.

Conclusion: And it is with reference to the skin that Rebbi Ya'akov says 'If they were attached ... '.

ולפי הספרים דלא גרסי 'גמורות' ניחא.

(c)

Explanation #2: But according to the Sefarim that do not have the text 'Gemuros' there is no problem ...

והכי גרסינן 'ומצא בה ביצים, מותרות לאכלן בחלב. רבי יעקב אומר ...'.

1.

Wording of Text: This is how that text reads: ' ... and one finds eggs inside it, they may be eaten with milk. Rebbi Ya'akov says ... '.

7b----------------------------------------7b

2)

TOSFOS DH DE'SHAM'AH KOLEIH BI'YEMAMA

תוס' ד"ה דשמעה קליה ביממא

(Summary: Tosfos explains the significance of the word 'bi'Yemama'.)

ובלילה משמיעין קולם למרחוק יותר מביום.

(a)

Clarification: In the night their voices can be heard at a further distance than by day.

ולא נקט 'בלילה' ...

(b)

Implied Question: And the Gemara only mentions 'by day' ...

משום דתשמישו ביום.

(c)

Answer: Because that is when it is intimate.

3)

TOSFOS DH KI LO BADAK EIMAR ME'ESMOL HAVA'I

תוס' ד"ה כי לא בדק אימר מאתמול הואי

(Summary: Tosfos explains why the K'lal 'Davar she'Yesh lo Matirin' does not apply here.)

וא"ת, והא ביצה דבר שיש לו מתירין, א"כ ספקא לחומרא?

(a)

Question: but isn't an egg a Davar she'Yesh lo Matirin', in which case where there is a Safek, we ought to rule le'Chumra?

וי"ל, דשאני הכא, משום דגם כי ספנא מארעא שכיח דיולדת ביום יותר מבלילה.

(b)

Answer: It is different here, since even if it is a Sapana me'Ar'a, it is more common to hatch the egg by day.

4)

TOSFOS DH LOMAR LACH SHI'URO SHEL ZEH LO KE'SHI'URO SHEL ZEH

תוס' ד"ה לומר לך שיעורו של זה לא כשיעורו של זה

(Summary: Tosfos why the Torah needs to add 'Se'or', and discusses the sources the source of the Shi'ur Koseves.)

פירש רש"י - דאי לא כתב "שאור", הייתי אומר 'דיו לבא מן הדין להיות כנדון', ודוקא בככותבת.

(a)

Clarification: Rashi explains that, had the Torah not written "Se'or", we would have applied the principle "Dayo Lavo min ha'Din Lih'yos ke'Nadun' to say that one is only Chayav for a Koseves.

וא"ת, מנלן דשיעור חמץ בככותבת, אימא כביצה או כשיעור אחר?

(b)

Question: What is the source for the Shi'ur Koseves?

ופ"ה דהלכתא גמירי לה דהוי ככותבת.

(c)

Answer; Explanation #1: Rashi explains (in his second answer) that it is a Halachah le'Moshe mi"Sinai.

ולא נהירא, דא"כ קרא למה לי?

(d)

Refutation: This is not correct however, because why do we then require a Pasuk?

ע"כ נראה פירוש ראשון - הואיל וידענא דשיעורו של זה לא כשיעורו של זה, נוקים ליה שיעורו כדאשכחנא בעלמא גבי יום כפור (יומא דף עט. ושם) דהוי בככותבת.

(e)

Explanation #2: Therefore his first answer is correct - That since we know that the Shi'ur of one is not the same as the Shi'ur of the other, we will have to establish the Shi'ur like we find elsewhere, by Yom Kipur (in Yoma, Daf 79. And 79:), which is that of a Koseves.

5)

TOSFOS DH DE'AMAR REBBI ZEIRA PASACH HA'KASUV BI'SE'OR VE'SIYEM BE'CHAMETZ ETC. U'VEDIS HILLEL SAVRI YALFINAN BIY'UR ME'ACHILAH

תוס' ד"ה דאמר רבי זירא פתח הכתוב בשאור וסיים בחמץ וכו' ובית הלל סברי ילפינן ביעור מאכילה

(Summary: Tosfos reconciles Rebbi Zeira with the Tzerich'sos mentioned earlier, according to Beis Hillel.)

ואם תאמר, למה ליה צריכותא דלעיל, הא ידענא שפיר [דחמץ] בכזית מהכא?

(a)

Question: Why do we need the Tzerich'sa mentioned earlier, since we know that the Shi'ur of Chametz is a k'Zayis from here?

וי"ל, שלא תטעה לומר הואיל וחלקן הכתוב בשני לאוין, "ולא יראה לך חמץ" "ולא יראה לך שאור", ודאי אין שיעורן שוה, דזה בככותבת וזה בכזית, קמ"ל הצריכתות.

(b)

Answer: So that we should not make the mistake of saying that, since the Pasuk split them into two La'avin "ve'Lo Yera'eh l'cha Chametz" and "ve'Lo Yera'eh l'cha Se'or", their Shi'urim must be different, the one a Koseves, the other a k'Zayis (like Beis Shamai).

וא"ת, הואיל ואית להו הצריכתות, למה להו דר' זירא?

(c)

Question: Now that we have the Tzerich'sos, why do we need Rebbi Zaira?

י"ל, לא הייתי משים כרת אלא בחמץ דכתיב ביה כרת.

(d)

Answer: We would otherwise have restricted Kareis to Chametz, where it is written (but not to Se'or).

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF