בבא בתרא דף ע' ע"א

המוכר שדה לחבירו ואמר לו לבר מאילני [1], איזה סוגי אילנות שייר?

בשדה דקלים בשדה אילנות
שייר את אלו שעולין להם בחבל שייר הכל לרב
שייר הכל שייר את אלו שהעול כובשן לדייני גולה

על איזה טענות של הנפקד או הלווה מועלת טענת שטרך בידי מאי בעי? [תד"ה או].

בהלואה בפקדון
אינה מועלת [2] מועלת וצריך מגו [3] בטענת החזרתי/פרעתי
אינה טענה [4] אינה מועלת [5] בטענת נאנסו

דף ע' ע"ב

הטוען טענת נאנסו בפקדון האם ואיזה שבועה מחייב? [תד"ה סוף].

לרב חסדא לס"ד דרב עמרם
שבועה דאורייתא פטור לרשב"ם [6]
שבועה דרבנן שבועת היסת למ"ד דבעינן הודאה במקצת לתוס'
שבועה דאורייתא שבועת היסת למ"ד דלא בעינן הודאה במקצת

ראובן שנתן מעות לשמעון ומת שמעון, כמה יגבה ראובן מהיתומים ע"י שבועה?

בכולו מלוה בפלגא מלוה ופלגא פקדון
גובה הכל גובה הכל לדייני גולה
גובה הכל גובה מחצה - ההלואה לדייני א"י

-------------------------------------------------

[1] וביאר רשב"ם בד"ה כל שהעול, שמיירי בשדה שיש בה כמה סוגי אילנות, אולם אם יש בה רק סוג דקלים קטנים שעולים להם בלא חבל, או רק אילנות חלשים שהעול כובשן, א"כ כשאומר לבר מאילני שייר הכל.

עוד הסיקה הגמ' דרב ודייני גולה לא נחלקו, אלא שרב דיבר בדקלים ודייני גולה באילנות.

[2] ביארו תד"ה או, דהיות שמלוה משאיר לפעמים אצלו את השטר כדי ללחוץ את הלווה שיחזיר לו את שכר הסופר ששילם במקומו, או מטעם שרגילות שהלווה מאמין למלוה, או מטעם שאין דרך הלווה לדקדק אחר המלוה כ"כ, לכך אין למלוה טענת שטרך בידי מאי בעי.

[3] כן פשט רב חסדא לרב עמרם, דנאמן לומר הנפקד החזרתי, אף שטוען המפקיד דאם החזרת שטרך בידי מהו עושה, מ"מ נאמן הנפקד במגו שהיה טוען נאנסו.

[4] פשוט שלא שייך בהלואה לומר נאנסו, דהא לווה חייב באונסים.

[5] גם זה פשוט, דמודה שלא פרע ולכך השטר בידו, אלא שפוטר עצמו דאנוס היה.

[6] כמבואר בדבריו בד"ה לא שבועה בעי.

עוד חומר לימוד על הדף