בבא בתרא דף נ"ז ע"א

ראובן שחתם על השטר, האם יכול אחיו להצטרף לעד אחר לקיים
חתימת עד השני? [תד"ה הכא].

כשראובן שולח חתימתו לב"ד כשראובן מקיים חתימתו
יכול יכול לרבינא
יכול [1] לא יכול לרב אשי

אדם שאינו שותף בחצר שהעמיד בחצר דברים דלהלן, האם הוי חזקה?

העמיד בה מחיצה העמיד תנור וכירים
הוי חזקה לא הוי חזקה [2] לעולא
הוי חזקה הוי חזקה [3] לרב נחמן

דך נ"ז ע"ב

אחד מן השותפים שהעמיד בהמותיו [4] בחצר או ברחבה, האם הוי חזקה.

ברחבה בחצר
לא הוי חזקה הוי חזקה [5] לרב נחמן (במסקנא)
לא הוי חזקה לא הוי חזקה [6] לרב פפא ולרבינא

בבא בתרא דף נ"ז ע"ב

המדיר את חבירו או שותפו הנאה, האם מותר למודר דריסת הרגל
בחצר [7] המדיר? [תד"ה רבינא].

במדיר את חבירו [8] במדיר את שותפו
אסור אסור לרב נחמן
אסור אסור מחמת ספק [9] לרב פפא
אסור לרבנן: מותר
לר"א: אסור
לרבינא

ההולך על שפת הנהר במקום שהנשים מכבסות, מה דינו?

כשלא עוצם עיניו כשעוצם עיניו
רשע רשע [10] באיכא דרכא אחרינא
לא צדיק ולא רשע חסיד בדליכא דרכא אחרינא

מתי בשולחן תלמידי חכמים הטבעת מבחוץ ומתי מפנים [11]?

אין עמו שמש יש עמו שמש
מבחוץ מבחוץ [12] יש עמו תינוק
מבפנים מבפנים אין עמו תינוק

-------------------------------------------------

[1] דאף דס"ל לרב אשי שאין שני אחים יכולים לקיים את השטר באופן הזה, ר"ל שאחד מקיים את חתימתו והשני מצטרף לעוד עד לקיים את חתימת העד השני, והטעם משום דנפיק שלושת רבעי הממון על פי האחים [דעל פי ראובן העד יוצא חצי מהממון, ועוד רבע ע"פ אחיו כשמעיד על קיום חתימת העד השני]. מ"מ זה דוקא כשראובן בעצמו מעיד על חתימתו, אולם אם שלחה לב"ד, הרי שלא הוא קיים את חתימתו אלא ב"ד קיימו ע"י שהשוו את החתימות, ולכך לא נחשב שיצא שלושת רבעי הממון ע"פ האחים - תד"ה הכא.

[2] דס"ל לעולא שאף שודאי שמקפידים על איש נוכרי שלא יעמיד כלום בחצר, מ"מ לא מועיל לחזקה, דרק דבר שמועיל לקנות מיד בנכסי הגר הוא מועיל לחזקת ג' שנים, ולכך המעמיד בהמתו או תנור וכירים שבנכסי הגר לא היה קונה ה"ה שלא מועיל לחזקה. ורק בעשה מחיצה שבזה מועיל לקנות גם בנכסי הגר הוי חזקה.

[3] כתב רשב"ם בסוף העמ' בד"ה אלא אמר וכו', דס"ל לר"נ דלעולם גבי איש נוכרי שהעמיד בהמה בחצר אחרת הוי חזקה, דאין בני החצר מניחים לאיש נוכרי לעשות כן בחצר בלא רשות.

[4] אולם אם בנה מחיצה בכל אופן הוי חזקה, דבזה מקפידים שותפים אפי' ברחבה.

[5] אפי' בהעמדת בהמות, דס"ל לר"נ במסקנא להשוות נדרים לחזקה, וכיון שדרך שותפים להקפיד בחצר הוי חזקה אם לא הקפיד.

[6] רב פפא סובר דכיון שיש שותפים שאינם מקפידים לכן על המחזיק להביא ראיה. ורבינא סובר שלעולם שותפים לא מקפידים.

[7] כתבו בתד"ה רבינא, דדוקא בחצר, אולם בבקעה לא קפדי אינשי, ולכך תלוי איך הדירו, דאם הדירו הנאה אסור, ואם מאכל מותר.

[8] כתבו בתד"ה רבינא, שכל המחלוקת הוא רק בשותפים אבל במדיר את חבירו מלהכנס בחצירו לכו"ע אסור.

[9] ס"ל לרב פפא דכיון דיש שותפים שקפדי ויש שלא, לכך מחמת דספק איסורא לחומרא אסור לו להכנס לחצר.

[10] כן כתב רשב"ם בד"ה רשע הוא אע"פ שעוצם עיניו, היות שלא היה לו לקרב אלא להרחיק מן העבירה, דהרחק מן הכיעור.

[11] פי' טבעתו מפניו הוא במקום שיושבים שם, וטבעתו מבחוץ הוא מול המקום שיושב שם, ששם הולך השמש - רשב"ם ורבינו גרשום.

[12] כן יש לדייק מזה שאמרה הגמ' הא והא דליכא ינוקא הא דאיכא שמעא הא דליכא, משמע שבדאיכא ינוקא תמיד יעשה מבפנים בין אם יש שמש ובין אם לא.

עוד חומר לימוד על הדף