תוספות ד"ה מכלל

(SUMMARY: Tosfos discusses whether Nosem Ta'am l'Fgam applies to a prohibition where even a small amount is prohibited.)

יש שהיו מפרשים דכל איסור דהוי במשהו לא אמרינן ביה נותן טעם לפגם מותר דהא אין לך טעם בטל יותר ממשהו באלף ה"ה נותן טעם לפגם


Opinion: Some explain that we do not say the law that a prohibited item that adds a negative taste to a mixture is permitted regarding a prohibition that is forbidden if one eats even a small amount of it. This is because there is no taste that is insignificant like one part in a thousand parts of a mixture (and yet it is still forbidden). Similarly, if it is a negative taste it should not make a difference (and should still be forbidden).

ומפרש כאן מכלל דבנותן טעם עסקינן דלכך מותר בשאין בהנאתן בנותן טעם דאי במשהו הא אפילו לפגם אסור


Opinion (cont.): This opinion therefore explains that when the Gemara deduces that we must be talking about Nosen Ta'am (giving a good taste), this shows that the mixture is permitted when there is no positive taste. If it would be forbidden even due to a small amount, it would even be forbidden if there was a bad taste.

ואין ראיה מכאן דלא דייק הכא אלא מדמפליג בסיפא בהכי מכלל דרישא בנ"ט דבהכי איירי מתני'


Question #1: There is no proof from here, as the Gemara is merely deducing from the difference made in the second part of the Mishnah. This indicates that the first part of the Mishnah is referring to Nosen Ta'am, as this is what the Mishnah is discussing.

ועוד דמשהו מין במינו אין הטעם בטל כלל אפילו באלף כיון שהטעם שוה אבל לפגם הטעם בטל


Question #2: Additionally, when a small amount of something forbidden is mixed into a large amount of a similar item the taste is not nullified at all, even if the larger is one thousand times greater, being that their tastes are the same. However, if it would normally give a bad taste to the mixture, it would be nullified.

ובחמץ בפסח לספרים דגרסי במשהו כרב (פסחים דף ל.) אע"ג דשלא במינו אסור במשהו אע"פ שהטעם בטל מ"מ אין לאסור טעם לפגם


Implied Question: There are some who have the text in Pesachim (30a) that Rav understands that even a small amount of Chametz is forbidden, even in a mixture with something that is not its type. This is despite the fact that the taste is nullified. However, one should not say that if the Chametz gives a negative taste to the mixture it is forbidden. (Why not say this if the taste clearly does not matter?)

שלא יהא טפל חמור מן העיקר דשלא במינו אינו אסור אלא אטו מינו אלא ודאי אין חילוק דכל נותן טעם לפגם מותר


Answer: This is because we do not want the secondary prohibition to be more stringent than the main prohibition. The fact that a small amount of prohibited item is forbidden when mixed with a large amount of a different permitted item (in some situations) is because there is a law that when the types are the same the mixture is prohibited! Rather, there must be no difference between them, and any permitted item that the forbidden item gives a negative taste to is permitted.



תוספות ד"ה תבלין

(SUMMARY: Rashi and Tosfos argue regarding the definition of "Assurim" and "Mitztarfim.")

פ"ה אם נפלו לקדירה ולא בזה כדי לתבל ולא בזה כדי לתבל ונצטרפו ותיבלו והם של איסור מצטרפין לאוסרה


Explanation #1: Rashi explains that if they fell into the pot, and there was not enough of each spice separately to spice the pot (of food), if they together spiced the pot and they are forbidden they combine to forbid the contents of the pot.

וקשה דלפי' משמע דחדא מלתא היא ולישנא דברייתא משמע דתרי מילי נינהו


Question: This is difficult. According to Rashi it seems these are one thing, while the Beraisa indicates these are in fact two different things! (The "things" being discussed are the rulings of the Beraisa that they are "Assurim" and "Mitztarfin." The understanding of Tosfos is that Rashi holds they forbid the pot because they combine, not that they forbid the pot, and that they also combine to be an amount of forbidden spice.)

לכן פירש רשב"ם דאסורים דקאמר ר"ל אסורה העיסה או הקדירה בנתינת טעם ומצטרפין בדבר יבש לאסור ואפי' בלא נתינת טעם כגון שנפלו לתוך חולין ויש בו מאתים לבטל אחד מן האיסורין אפ"ה לא בטיל עד שיהו בו מאתים מן השנים


Explanation #2: The Rashbam therefore explains that "Assurim" means the dough or food in the pot is forbidden if a good taste is given. "Mitztarfin" means that they even forbid a dry item without giving it a good taste. For example, if they fell into regular food and there is two hundred parts more of permitted regular food than one of the spices, even so the spices will not be nullified until there are two hundred parts more than the amount of each of the spices.

וא"ת אמאי תני תרוייהו אסורים ומצטרפין ליתני מצטרפין לחוד ושפיר שמעינן תרוייהו בין בלח בין ביבש


Question: Why do say both that they are "Assurim" and "Mitztarfim?" If it would merely say they are Mitztarfin we would know that both by wet and dry mixtures they combine!

וי"ל דאי הוה תני הכי ה"א דר"ש דפליג בסיפא בתרוייהו פליג בין להצטרף לנותן טעם בקדירה בין להעלות באחד ומאתים מש"ה תני תרוייהו לאשמועינן דר"ש לא פליג בנתינת טעם לקדירה אלא מודה דמצטרפין (כדחזי')


Answer: If it would say this, I would think that Rebbi Shimon who is quoted in the second part of the Mishnah (Orlah 2:10) argues regarding both cases, whether it causes Nosen Ta'am in a pot, and whether it affects nullification in two hundred parts of a permitted item. This is why both are stated, in order to teach that Rebbi Shimon admits regarding Nosen Ta'am that they combine.

דאע"ג דלא גזרו על תערובת דמאי אפ"ה קאמר שאני שאור ותבלין דלטעמא עבידי ולא בטלי


Answer (cont.): Even though they did not decree regarding a mixture of Dmai, they still said that Se'or and Tavlin are different as they are made for taste and are not nullified.

והא דטעמא לא בטיל לא בעי למימר דלא בטיל כלל אלא דלא בטיל כדין שאר איסורים אבל בטל ודאי שפיר כי ידעינן ודאי דנתבטל הטעם כגון ביורה גדולה


Explanation: When we say that something made for taste is not nullified, we do not mean it is not nullified at all. Rather, it is not nullified as are other prohibited items. However, it certainly will be nullified if we know for certain that the taste has been nullified, for example if a small amount falls into a very large pot.



תוספות ד"ה תבלין

(SUMMARY: Rashi and Tosfos argue regarding the definition of "names.")

פרש"י כגון פלפל לבן פלפל שחור פלפל ארוך והם מין א' וכולן קרוין פלפלין או ג' מיני תבלין כגון פלפל וכמון וקנמון


Explanation #1: Rashi explains that three such things would be white pepper, black pepper, and long pepper. They are all the same type, and they are all called peppers.

וקשה על זה דבמס' ערלה (פ"ב מ"י) קתני סיפא ר"ש אומר בין ג' שמות והם מין אחד בין ג' מינין והם שם אחד אינם מצטרפין


Question #1: This is difficult, as the second part of the Mishnah in Orlah (2:10) states that Rebbi Shimon says that whether they have three different names and they are one type or they are three different types with one name, they do not combine.

ולפ"ה דפי' דשמות לשון שם ממש בשלמא ג' שמות והם מין א' משכחת לה כדפי' אלא ג' מינים והם שם אחד היכי משכחת לה כיון דשם ר"ל שם ממש


Question #1 (cont.): According to Rashi who explained that "names" refers literally to names, the case of three different names of one type is understandable, as I have explained. However, how can there be a case of "three types that have the same name" if name literally means a name?

וע"ק דבכל דוכתא הוי פירוש שם איסור כמו השמות הללו (דאיזהו נשך (ב"מ דף עד)


Question #2: There is another difficulty. Throughout the Talmud, the word "name" means a category of prohibition, as in "these names" mentioned in Bava Metzia (should read 111a).

לכן נראה דשמות דקאמר היינו שם דאיסור כמו לא מן השם הוא זה בסוף פ' הזורק (שבת דף קב.) גבי יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ה' חטאות


Explanation #2: It therefore appears that "names" means categories of prohibition. This is similar to the phrase, "this is not the nature of this name" in Shabbos (102a), which is used when the Gemara discusses the case of a person who eats something and is liable to bring five different Korbanos Chatas.

וה"פ הכא תבלין של שנים וג' שמות כגון פלפל דכלאים ופלפל דערלה ופלפל דתרומה דתלתא איסורין וכולן מין פלפלין הם או ג' מינים פלפלים וקנמון ושאר מינים וכולם איסור אחד


Explanation #2 (cont.): The Mishnah here means that spices of two or three different prohibitions, such as a pepper of Kilayim, Orlah, or Terumah that are all a type of pepper, or three different types of spices such as peppers, cinnamon, and other types of items that are all prohibited due to one prohibition (i.e. Orlah).

והשתא ניחא דמשכחת שפיר ג' מינים והם שם אחד כגון מאיסור אחד פי' מתרומה או מערלה או מכלאי הכרם


Explanation #2 (cont.): According to this explanation it is understandable how three types of items can have the same name. This means they are all prohibited due to the same prohibition, such as Terumah, Orlah, or Kilai ha'Kerem.

וכן משמע בירושלמי דתנן בפ"ב דמס' ערלה התרומה ותרומת מעשר והחלה והבכורים מצטרפין זה עם זה וקאמר עלה בגמ' לר"ש נצרכא דאע"ג דאמר ר"ש אין ב' שמות מצטרפין מודה הכא שכולם שם תרומה משמע בהדיא דשמות היינו איסורין


Proof: The Yerushalmi also implies this explanation. The Mishnah says in Orlah (2:1) that Terumah, Terumas Ma'aser, Chalah, and Bikurim combine with each other. The Yerushalmi comments that according to Rebbi Shimon this is needed. Even though Rebbi Shimon says that both "names" do not combine, he admits here that they are all called Terumah. This implies clearly that "names" refers to categories of prohibition.



תוספות ד"ה ורבא אמר הא מני

(SUMMARY: Rashi and Tosfos argue regarding whether or not Rava agrees with Chizkiyah.)

וא"ת א"כ מאי איריא מיני מתיקה דאמר חזקיה אפילו בלא מיני מתיקה נמי מצטרפין משום דכל מה שתיעבתי לך כו'


Question: If so, why does Chizkiyah insist the case is regarding sweet (i.e. similar tasting) spices? Even if they are not sweet they combine due to the rule, "Whatever I have made an abomination for you etc.?"

ופרש"י דאה"נ אליבא דרבא ליתא לדחזקיה דמוקי לה במיני מתיקה דוקא


Answer #1: Rashi answers that this is indeed a valid point. According to Rava, there is no need for Chizkiyah's comment that the Mishnah is only referring to sweet spices.

ול"נ דא"כ אין הלכה כחזקיה מדפליג רבא עילויה והוא בתראה ובשבת ס"פ ר"ע (דף פט:) משמע שהתלמוד תופס עיקר הא דחזקיה דקא פריך התם והתנן תבלין של ב' וג' שמות כו' ואמר חזקיה במיני מתיקה שנו כאן מדקא פריך תלמודא ממילתיה דחזקיה ש"מ דהלכה כמותו


Question: It appears to me that if this is correct, the law should not follow Chizkiyah being that Rava, a later Amora, argues on his opinion. However, the Gemara in Shabbos (89b) implies that Chizkiyah's opinion is indeed correct. The Gemara there asks, doesn't the Mishnah say that spices of two or three different names (i.e. prohibitions according to Tosfos)...and Chizkiyah said the Mishnah is referring to sweet spices? Being that the Gemara there asks a question from Chizkiyah's statement, it implies that the law follows his opinion!

לכן נראה לרבא נמי דמוקי לה כר"מ איתא לחזקיה


Answer #2: It therefore appears that Chizkiyah's opinion is even according to Rava who holds like Rebbi Meir.

ואע"ג דאמר ר"מ כל איסורים שבתורה מצטרפין ואפילו בלאו מיני מתיקה משום דדריש כל מה שתיעבתי לך כו'


Implied Question: This is despite the fact that Rebbi Meir says that all prohibitions in the Torah combine without them having to be sweet, due to his teaching that whatever I have made an abomination for you etc. (How, then, can Rava hold like Chizkiyah?)

ה"מ כשהאיסורים בעין ואז ודאי מצטרפין חצי זית מזה וחצי מזה לחייב אפילו אינם שוים במתיקה אבל כשהם מעורבין בתבשיל שאינם בעין כי ההיא דתבלין ב' וג' כו' ומיירי שמתבל בהם בקדירה אפילו ר"מ מודי לחזקיה דדוקא במיני מתיקה מצטרפין כיון שהם שוים למתק הקדירה


Answer: This is only when the prohibited item is clearly recognizable. In this case half a Kzayis of each prohibited item combines to make one liable, even if they do not have the same sweet taste. However, when they are mixed up together in a cooked dish and are not clearly recognizable as in the case of two or three types of forbidden spices etc. that spice a pot of food, even Rebbi Meir admits to Chizkiyah that they only combine if they give a sweet (i.e. good) taste. They combine because they both sweeten the pot.

אבל אם אינם שוים במיני מתיקה לא מצטרפין כיון שאינם שוין בנתינת טעם בקדירה שזה בא למתק וזה בא לחזק


Answer (cont.): However, if they are not similar in their sweetness they do not combine, being that they do not both give a good taste to this pot. This is because one is coming to sweeten, while the other is coming to make the taste bolder. (In other words, the spices only combine if they are doing the same thing. A spice that thickens but dulls flavor will not combine with a spice that sweetens the flavor, even if they are both commonly used spices.)



תוספות ד"ה כל שתיעבתי

(SUMMARY: Tosfos explains why "whatever I have made an abomination etc." is not a Lav she'Bichlalos.)

ואפילו למ"ד לאו שבכללות אין לוקין עליו


Implied Question: This is even according to the opinion that one does not receive lashes due to a prohibition which includes many prohibitions.

ה"מ כגון עלין ולולבין דמפקי מכל אשר יעשה מגפן היין וכן חי ומבושל בחמי טבריה דמפקינן מכי אם צלי אש


Answer: This opinion is only, for example, in a case where grape leaves and soft string-like parts of the vine are eaten by a Nazir, as both are derived from the Pasuk, "from all that is made from the grapevine of wine" (see Nazir 34b). Another example would be in a case where someone eats a Korban Pesach, part of which is raw and part of which is cooked in the hot springs of Teveryah. Both prohibitions, though different in nature, are derived from the Pasuk, "just roasted."

אבל היכא דהאיסור מפורש כל אחד לבדו כגון בכל איסורי דעלמא אי חזינן מהכא שמצטרפי לא חשבינן ליה לאו שבכללות


Answer (cont.): However, if each prohibition is stated separately like most prohibitions are, if we see from the Pasuk in our Gemara that they can combine, it is not considered a negative prohibition that includes many prohibitions.



תוספות ד"ה ורבא אמר בנותן

(SUMMARY: Tosfos explains how we can reconcile the opinion of Rava and Rebbi Yehoshua ben Levi.)

תימה דקשה הלכתא אהלכתא דקי"ל כרבא לגבי אביי וקי"ל כר' יהושע בן לוי נמי דאמר פרק המוכר פירות (ב"ב דף צו.) דריחיה חלא וטעמא חמרא חלא ור' יוחנן אמר דריחיה חלא וטעמא חמרא חמרא (כרב כהנא)


Question: This is difficult, as there is a contradiction regarding whose opinion we should follow. We rule like Rava over Abaye. We also rule like Rebbi Yehoshua ben Levi who says in Bava Basra (96a) that something that smells like vinegar and tastes like wine is vinegar. Rebbi Yochanan is the one who says that it is considered wine. (How can we reconcile these rulings?)

וי"ל דהתם איכא לישנא אחרינא ודרומאי מתני איפכא דר' יוחנן אמר ריחיה חלא וטעמיה חמרא חלא ורבי יהושע בן לוי אמר חמרא כרבא דהכא


Answer: There is another version in the Gemara in Bava Basra (ibid.). Deromai say that Rebbi Yochanan is the one who says that it is vinegar, while Rebbi Yehoshua ben Levi says it is wine, as is the opinion of Rava.

ומכאן נראה דמותר לקדש בע"ש על היין שריחו חלא וטעמיה חמרא


Observation: It appears from here that it is permitted to make Kidush on Erev Shabbos on wine that smells like vinegar but tastes like wine.




תוספות ד"ה בת תיהא

(SUMMARY: Rashi and Rabeinu Chananel argue regarding the definition of a Bas Tiha.)

פ"ה נוקבין נקב במגופת חבית להריח


Explanation #1: Rashi explains that we a hole is made in the cover of the barrel in order to be able to smell the wine.

מיהו לשון בת קשה


Question: However, the word "Bas (Tiha)" is difficult.

ופר"ח שיש קנה שקוע תוך החבית ובולט חוץ ומניחין לתוך קנה קטן כמין דד ומריחין דרך אותו דד ומש"ה נקט בת


Explanation #2: Rabeinu Chananel explains that there is a straw that is stuck in the barrel that sticks out of the barrel, and a small straw is stuck into this straw like a nipple. People smell the wine through this nipple. This is why it is called a Bas Tiha.

וגם יש ליישב פרש"י שבתוך אותו נקב שנקבו במגופה נותנין קנה קטן ומריחין דרך אותו קנה ומש"ה קרי לה בת


Answer: One can answer Rashi's explanation by saying that in this hole that is made in the cover of the barrel a small straw is inserted, and people smell the wine through that straw. This is why it is called a Bas.



תוספות ד"ה עובד כוכבים

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara had to say that a Nochri can sniff Jewish wine.)



Implied Question: The lesson taught by this statement is as follows. (Why would I think that it would be forbidden for a Nochri to sniff Jewish wine?)

דלא גזרינן אטו ישראל בדעובד כוכבים דאסר אביי


Answer: We do not make a decree that a Nochri cannot sniff a Jew's wine due to the prohibition against a Jew sniffing wine of a Nochri.



תוספות ד"ה ישראל

(SUMMARY: Tosfos explains that Rava holds the Jew must not receive any sort of benefit whatsoever in exchange for sniffing the wine of the Nochri.)

צ"ל דמיירי שאין העובד כוכבים נותן לו שכר ולא מחזיק לו טובה דחזקת טובה נמי חשיבא הנאה ונמצא משתכר באיסורי הנאה


Explanation: It must be that the case is where the Nochri does not pay him or owe him a favor, as this is also considered benefit, which would mean he is benefiting from things that are forbidden from benefit.



תוספות ד"ה אביי אמר

(SUMMARY: Tosfos explains Abaye's reason for being stringent and Rava's reason for being lenient regarding a Bas Tiha.)

וחשבינן ליה כשותה


Explanation: He is considered as if he is drinking the wine.

אבל אין לומר דחשבינן נהנה


Implied Question: One cannot say that the reason is because he is considered as having benefit from the wine. (Why not?)

דא"כ מאי פריך מכמון של תרומה שנכנס ריחו בפת של ישראל שאני תרומה דשריא לישראל בהנאה שאינה של כלוי כי הכא דליכא אלא ריחא דמיירי שלא הסיק ישראל את התנור דא"כ כלה התרומה אלא שכהן הסיקו


Answer: If so, what is the question asked from cumin of Terumah whose smell entered the bread of a regular Jew? One could answer that Terumah is different as it is permitted for a Jew to have benefit from it if this benefit does not destroy it. This is similar to our case, where there is only a smell of Terumah in his bread. The case is where the regular Jew did not stoke the oven, as if he did this would destroy the cumin. Rather, the Kohen stoked the oven.

אלא ודאי הכי פליגי אי חשבינן כשותה או לא


Answer (cont.): Rather, they clearly must be arguing whether or not this is considered drinking.

וטעמא דרבא דלא חשיב ליה כשותה לפי שהריח נכנס בפניו ומזיקו והקלקול רבה על התקון ושרי כדאמרינן פ"ק דחולין (דף ח.) גבי סכין של עבודת כוכבים מותר לשחוט בו משום דקלקולו רבה על תקונו


Explanation: Rava's reason that this is not considered drinking is because the smell goes into his face and bothers him. More damage is done to him than good, and it is therefore permitted. This is as the Gemara states in Chulin (8a) regarding a knife of idolatry that it is permitted to slaughter with it because it does more harm than good.

אבל זילוף של יין נסך ודאי אסור דהויא הנאה גמורה כדאמרי' בפ"ק דפסחים (דף כ:) שותים מלוג בסלע ומזלפים מלוג בשתים


Explanation (cont.): However, sprinkling Yayin Nesech (in a room) is certainly forbidden as it is totally beneficial. This is as the Gemara states in Pesachim (20b) that one should buy wine for drinking that costs one Sela per Lug, but he should buy wine for sprinkling that costs two Sela per Lug.

אבל כשתיה ודאי לא מחשבינן ליה לזילוף מדמתירין בפ"ק דפסחים (דף כ:) לזלף היין של תרומה טמאה ואי כשתיה חשיב ה"ל שותה תרומה טמאה שבמיתה


Explanation (cont.): However, we certainly do not say that sprinkling is considered drinking. This is apparent from the Gemara in Pesachim (20b) that permits sprinkling impure Terumah wine. If it is considered drinking, it is considered drinking impure Terumah which makes one liable to be killed!

אלא זילוף הנאה לחוד הוא דחשיב ומיתסר גבי יין נסך


Explanation (cont.): Rather, it must be that sprinkling is merely called a benefit, and is therefore forbidden to perform with Yayin Nesech.

ולא דמיא לבת תיהא שהריח יוצא דרך הנקב ונכנס בחוזק בגופו ומזיק אבל זילוף הריח מתפזר


Explanation (cont.): This is unlike Bas Tiha (which is permitted according to Rava), as smelling from a Bas Tiha causes the strong scent of wine to enter one's body forcefully in a damaging way, as opposed to sprinkling where the smell spreads out (and is therefore pleasant).



תוספות ד"ה רבא אמר

(SUMMARY: Tosfos explains the different levels of forbidden transfer due to smell, and whether each is permitted or forbidden.)

פרק כיצד צולין (פסחים דף עו:) פליגי נמי רב ולוי בריחא גבי בשר שמן שצלאו עם בשר נבילה רב אסר ולוי שרי והתם תניא כוותיה דרב


Observation: In Pesachim (76b), Rav and Levi argue regarding smells. The case is where kosher fatty meat was roasted (close) together with Neveilah meat. Rav forbade the kosher meat, and Levi permitted it. The Gemara there quotes a Beraisa that supports the position of Rav.

ופי' שם רש"י ואע"ג דתניא כוותיה דרב דאסר מ"מ הלכה כלוי דשרי משום דרבא סבר כוותיה הכא גבי בת תיהא והלכה כרבא לגבי אביי ופסק כך רש"י פרק כיצד צולין


Opinion #1: Rashi there explains that even though the Beraisa supports Rav who said the meat is forbidden, the law follows Levi who permits the meat. This is because Rava, in our Gemara regarding Bas Tiha, agrees with Levi. We always rule like Rava over Abaye. Rashi therefore rules like Levi in Pesachim (76b).

ולא נראה דהתם קאמר דעובדא הוה בההוא ביניתא דאיטווא בהדי בישרא ואסריה רבא מפרזקא למיכליה בכותחא ומעשה רב וגם מר בר רב אשי אוסר שם אפילו במילחא והלכה כמותו בר מתרי מילי


Question #1: This does not seem correct. The Gemara in Pesachim (ibid.) discusses an incident where a fish was roasted in the same oven as a piece of meat. Rava from Parzaka forbade the fish to be eaten together with Kutach (a milchig dip). A practical ruling is a strong indicator of the law. Additionally, Mar bar Rav Ashi even forbade eating the fish with salt (i.e. to eat it at all), and the law always follows his opinion except in two cases.

וע"ק דאי פליגי אביי ורבא בפלוגתא דרב ולוי א"כ ה"ל לאיתויי פלוגתייהו התם


Question #2: There is another difficulty. If Abaye and Rava have the same argument as Rav and Levi, the Gemara should have quoted their argument in our Gemara!

לכ"נ דודאי הלכה כרב דהתם דריחא מילתא היא והלכה כרבא נמי הכא גבי בת תיהא דריחא לאו מילתא היא


Opinion #2: It therefore appears that the law certainly follows the opinion of Rav in Pesachim (ibid.) that smell is significant (i.e. is considered a physical mixture of prohibited item). The law also follows Rava in our Gemara that the smell of a Bas Tiha is insignificant.

ואביי נמי דהכא דאמר ריחא מילתא היא א"ל אנא דאמרי אפילו כלוי דאמר התם ריחא לאו מילתא היא דשאני הכא שהוא נהנה ומריח מן האיסור היין עצמו הלכך הוי לגמרי כאילו שותה מן היין עצמו


Opinion #2 (cont.): Abaye, who says in our Gemara that smell is significant, can say that he agrees with Levi that it is insignificant. Our case of Bas Tiha is different, as he benefits from the smell, and he is smelling directly from the prohibited wine itself. It is therefore fully comparable to drinking from the wine itself.

אבל התם אינו אלא ריח האיסור נכנס בתוך ההיתר והוא אוכל את ההיתר ובהא אפילו אביי מודה דריחא לאו מילתא היא


Opinion #2 (cont.): However, in Pesachim (ibid.) the case is where prohibited smell enters a permitted item, and the permitted item is being consumed. In such a case, even Abaye admits that smell is insignificant.

ורבא נמי דהכא א"ל אנא דאמרי אפי' כרב דאמר התם ריחא מילתא היא דשאני הכא שהריח מזיק לו לפי שנכנס בגופו ולכך אמר דריחא לאו מילתא היא


Opinion #2 (cont.): Rava can say that he can agree with Rav in Pesachim (ibid.) who says that smell is significant. Our case is different, as the smell is bothering him because it is (forcefully and in a damaging fashion) entering his body. This is why Rava understands it is insignificant in the case of Bas Tiha.

הלכך בין אביי בין רבא דהכא מצו סברי בין כרב בין כלוי דהתם


Opinion #2 (cont.): Accordingly, both Abaye and Rava in our Gemara can hold like either Rav or Levi in the Gemara in Pesachim (ibid.).

והשתא הוי טובא גווני דריחא ריח החזק שבכולן פת חמה וחבית פתוחה דאסור לכ"ע


Observation: Based on this answer, there are many different degrees of smell. The strongest is that of hot bread above an open barrel (of Terumah wine), which is forbidden according to everyone.

וריח בשר פלוגתא דרב ולוי וקי"ל כרב וריח דבת תיהא וקי"ל כרבא למטה מהם פת צוננת וחבית פתוחה או פת חמה וחבית מגופה והמותר לכ"ע פת צוננת וחבית מגופה


Observation (cont.): The smell of meat is the subject of an argument between Rav and Levi. We rule like Rav. There is also the argument regarding Bas Tiha in which we rule like Rava. The next category is cold bread above an open barrel or hot bread above a closed barrel. Everyone agrees that cold bread above a closed barrel is permitted.

ולענין ריחא דהתם הלכה כרב דאמר ריחא מילתא היא ה"מ בתנורים שלהם שהיו קטנים וה"ה תחת מחבת שלנו שקורין תרפי"ד בלע"ז שאופין תחתיה הפשטיד"א כמו כן ריחא מילתא היא אבל בתנורים גדולים שלנו אין לחוש לריחא ובלבד שלא יהא פי התנור סתום


Opinion: Regarding the smell discussed in the Gemara in Pesachim (ibid.), the law follows Rava who says that the smell is significant. However, this is only in a case involving their ovens which were small, or if they were together under our large pans (together with a fire) that are called a Tarpid, where we commonly bake Pastida (i.e. a knish). However, in our large ovens there is no reason to worry about smell, as long as the opening of the oven is not closed.

ואין לחוש אם אפו פשטיד"א של בשר עם טריט"א של גבינה בתנור א' רק שלא יגעו זה בזה או עם האיסור פי' כגון פשטיד"א של נבילה אין לחוש כמו כן אם שמנונית האיסור על המרדה שקורין פאל"ה בלע"ז אסור ליתן היתר עליה כל היום


Opinion (cont.): One does not have to worry about baking a Pastida at the same time as he baked a cheese tort in the oven, as long as they do not touch each other or any forbidden item such as a Pastida of Neveilah. Similarly, if prohibited grease (i.e. juices from the unkosher food) was on the Palah (item used to put things in the oven), one cannot put a permitted item on it the entire day.

מיהו כשאינה בת יומא מותר להשתמש בה לכתחלה ולא גזרו שאינה בת יומא אטו בת יומא אפילו לכתחלה כיון דלא אפשר שהרי העובד כוכבים לא ישמע לו לעשות מרדה חדשה בכל פעם ופעם שישפוך עליה של איסור אבל אם יצא שמנונית האיסור דנבילה ונגע להיתר או תחת היתר אסור


Opinion (cont.): However, when it is not a Ben Yomo (used within the last twenty four hours) one can use it Lechatchilah. They did not make the decree not to use an unkosher vessel that is an Aino Ben Yomo due to the prohibition regarding a Ben Yomo, even Lechatchilah, being that it is impossible. This is because the Nochri (who is in charge of the oven) will not listen to the Jew who insists he use a new Palah everytime some forbidden grease spills on the Palah. However, if unkosher grease went out of the Neveilah and touched the permitted food or went under the permitted food, it becomes forbidden.

וא"ת אמאי לא הביא פרק כיצד צולין גבי פלוגתא דרב ולוי ההיא דכמון של תרומה דהכא ולדחותה כמו שהביא בשמעתין


Question: Why didn't the Gemara in Pesachim (ibid.), while discussing the argument between Rava and Levi, quote the Mishnah regarding the cumin of Terumah quoted in our Gemara and push it aside, as does our Gemara?

וי"ל משום דלא דמי לריחא דהתם מיירי בריחא דפטם כגון בשר ונבילה ולכך אמר רב דריחא מילתא היא דאזיל האי ומפטם האי אבל גבי כמון שהוא מעשה תנור ולא פיטום אפי' רב מודה דריחא לאו מילתא היא


Answer: The cases are incomparable. The case in Pesachim (ibid.) is referring to a smell from roasting fatty meat or Neveilah. This is why Rav says that the smell is significant, as the smell indeed travels and causes a pungent smell to be given to the kosher meat. However, regarding cumin that is in an oven and does not give a fatty or pungent smell, even Rav agrees that the smell is insignificant.

ועל חטה וחמץ שנמצאת באחת מן המצות בי"ד לא מיבעיא קודם ו' שעות דמותרות האחרות לפי שבטל בששים כמו חמץ שלא בזמנו


Opinion: Regarding the wheat and Chometz that was found in one of the Matzos (in a batch of Matzos) on the fourteenth of Nisan, the other Matzos are unquestionably permitted if they were found before six hours into Erev Pesach. This is because they are Batel b'Shishim like Chametz when it is not Pesach.

אלא אפילו אחר ו' שעות מותרות האחרות משום דלא הוי חמץ בזמנו וחמץ שלא בזמנו אינו במשהו עד זמנו ממש דהיינו בז' ימים של הפסח


Opinion (cont.): Even after six hours into Erev Pesach the other Matzos are permitted because the Chametz is still not considered to be in the time when it is forbidden by punishment of Kares. When Chametz is not punished with Kares, a small amount is not prohibited. This only happens during the actual seven days of Pesach.

וכן משמע בפסחים בפ' כל שעה (דף ל.) דקאמרינן לשם חמץ כשהוא לאחר זמנו בנותן טעם אפי' לר' יהודה דקאמר חמץ כשהוא לאחר הפסח בלאו וה"ה לאחר ו' שעות אך אותה מצה נכון לאוסרה


Proof: This is also implied by the Gemara in Pesachim (30a). The Gemara says there that after Pesach, Chametz is forbidden if it gives taste. This is even according to Rebbi Yehudah who says that Chametz after Pesach is forbidden to eat due to a Torah prohibition. The same therefore should apply after six hours on Erev Pesach. However, it is appropriate to forbid the Matzah in which the wheat is found from being consumed.

ואם אפו המצות בשבעת ימי הפסח ונמצאת חטה וחמץ באחת מהן כולן אסורות ובתנור נמי יש לאסור


Opinion: If the Matzah in which the wheat was found was baked in a batch of Matzos that was baked during the seven days of Pesach, all of them are forbidden and the oven should also be forbidden.

דאע"ג דתנורים שלנו ריחא לאו מילתא היא


Implied Question: This is despite the fact that in our ovens smell is not deemed significant. (Why, then, should the batch be forbidden?)

מ"מ נהי דטעם ליכא מ"מ משהו בעלמא איכא ואפי' במעשה תנור דלאו פטום


Answer: Even though it does not provide taste, there is some tiny amount that spreads, even in an oven that is not baking something with a fatty or pungent aroma.



תוספות ד"ה אמר רבא

(SUMMARY: Tosfos explains that only fuel that is forbidden from benefit prohibits what is baked.)

וא"ת מ"ש מהא דאמר בפסחים פ' כל שעה (דף כו:) תנור שהסיקוהו בקליפי ערלה ואפה בו את הפת אסורה למ"ד יש שבח עצים בפת


Question: How is this different from the Beraisa in Pesachim (26b) that says that bread that was baked in an oven stoked with peels of Orlah is forbidden, according to the opinion that the improvement of the wood (i.e. peels) is in the bread?

וי"ל דלא שייך לאסור שבח עצים בפת אלא דוקא באיסורי הנאה משום דיש שבח עצים בפת היינו שבח הנאה דעצים בתוך הפת וחשיב נהנה מן העצים


Answer: One cannot forbid the improvement of the wood in the bread unless the improvement is from things that are forbidden from benefit. This is because the improvement is a forbidden benefit from the forbidden wood.

הלכך התם גבי ערלה דאסור בהנאה אסרינן מהאי טעמא אבל הכא בתרומה דודאי מותרת בהנאה לזרים אין לאסור משום יש שבח עצים בפת


Answer (cont.): Therefore, regarding the Orlah used to make the fire the benefit is indeed forbidden for this reason. However, regarding Terumah which is clearly permitted for benefit even for regular Jews there is no reason to forbid the bread due to the improvement made to the bread by the Terumah.

ותדע דהאמר המבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל ואמאי בשוגג יאכל הא כל עצים בשבת מוקצים אפילו נתלשו מאתמול ויש שבח עצים בפת א"כ כשאוכל הפת שנאפה עם העצים יש שבח ואוכל מוקצה אלא ודאי כדפי' דלא אסרינן משום שבח עצים אלא דוקא באיסורי הנאה כדפרישי' ומוקצה מותר בהנאה הוא


Proof: This is clearly true, as indicated by the Gemara in Shabbos (38a) that says that one who accidentally cooks on Shabbos can have benefit from it, as opposed to one who purposely cooks. Why should this be? Isn't all wood Muktzah on Shabbos even if they were cut before Shabbos, and there is benefit from the wood in the bread? If so, when one eats such bread he is essentially eating benefit of Muktzah (on purpose)! Rather, it must be as I have stated, that we only forbid such improvement when the forbidden item is forbidden from benefit, and it is permitted to benefit from Muktzah.

ומכאן יש להתיר פה /פת/ חמה שנאפה בי"ט דאין לאסור משום דשמא העצים שנאפה בהן נתלשו היום ומוקצים הם דמה בכך הא פרישי' דלא אמר יש שבח עצים בפת רק לענין איסורי הנאה


Opinion: We see from here that hot bread that was baked on Yom Tov is permitted, even though there is a suspicion that the sticks used to make the fire were cut on Yom Tov and were therefore Muktzah. Even if they were, I have just explained that we only say the forbidden improvement of the wood is in the bread if the wood was forbidden from benefit.

ואם משום שמא טחנו החיטין היום וגם נילושו אין בכך כלום כיון דמעיקרא בעודם חיטין היו ראוין לכוס


Opinion (cont.): If one would suspect that the wheat had been ground and kneaded that day there is also no problem, being that when they were wheat they were able to be eaten.

מיהו בה"ג חשיב להו נולד כשטחנן בי"ט


Opinion #1: However, the Bahag considers wheat ground on Yom Tov to be Nolad.

מיהו ר' יחיאל היה נוהג היתר בדבר


Opinion #2: Rabeinu Yechiel held this bread was permitted.

וגם בשבת יש שמתירין ליקח פת חמה מן העובד כוכבים מטעמא דפי'


Opinion: Additionally, even on Shabbos there are those who permit taking hot bread from a Nochri based on the reason I have just stated.

אמנם בב' ימים של ר"ה שמע מורי שיש אוסרין לפי שלפעמים שהקציר נמשך עד ר"ה ויכולין לקצור בי"ט של ר"ה ולאפות בי"ט שני ונכון להחמיר בשני ימים טובים של ר"ה


Opinion (cont.): However, on the two days of Rosh Hashanah, I heard from my teacher that some say this is forbidden. This is because sometimes the harvest goes until Rosh Hashanah, and some therefore harvest on the first day of Rosh Hashanah in order to bake on the second day of Rosh Hashanah. It is therefore appropriate to be stringent on the two days of Rosh Hashanah.



תוספות ד"ה וכן

(SUMMARY: Tosfos explains why the Mishnah continues to indicate that Nosen Ta'am l'Fgam is permitted when it was already stated.)

קשה וכי עד השתא לא אשמועינן דנותן טעם לפגם מותר הא מרישא שמעינן ליה


Question: This is difficult. Didn't we already know that Nosen Ta'am l'Fgam is permitted? We knew this from the first part of the Mishnah!

וי"ל דקמ"ל דאע"ג דכי נפל לתוך הגריסין צוננין משביח כדאמר בגמ' אפ"ה לתוך גריסין רותחין שרי דלא גזרינן אטו צוננין


Answer: The Mishnah is teaching us that even though the vinegar improves the beans if they are cold as stated in the Gemara, if it falls into boiling beans it is permitted. This is because we do not decree that it should be forbidden due to its being forbidden when the beans are cold.