עבודה זרה דף ס"ו ע"א

דברים האסורים דלהלן שנתערבו בדברים מותרים, בכמה הם אוסרים?

חמרא עתיקא בענבים מבוקעות חמרא חדתא בענבים מבוקעות חומץ יין בחומץ שכר
יין חיטים ביין שעורים
לאבי דאזיל בתר טעמא בנותן טעם במשהו בנותן טעם
לרבא דאזיל בתר שמא בנותן טעם בנותן טעם במשהו

פלפל שחור לבן וארוך של איסור שנצטרפו ונתערבו בתערובת תבלינים אחרים יבשים, או שנפלו לקדרה ומיתקוה, האם אוסרים? [תד"ה תבל'ן הא'].

להצטרף בתערובת יבש לאסור בקדרה
לרבנן מהני לאסור [1] מהני לאסור
לר' שמעון לא מהני לאסור לרש"י: לא מהני לאסור
לרשב"ם: מהני לאסור [2]

מהו הביאור במשנה בערלה תבלין וכו', לרש"י ותוס'? [תד"ה תבלין הב'].

תבלין ב' וג' שמות והן מין אחד ג' מיני תבלין (משם אחד)
לרש"י פלפל לבן שחור וארוך פלפל כמון וקנמון [3]
לתוס' פלפל דכלאים דערלה ודתרומה פלפל כמון וקנמון דתרומה

עבודה זרה דף ס"ו ע"א

לר' מאיר דיליף מכל תועבה - כל שתיעבתי לך - שכל האיסורים מצטרפים וכו', האם צריך לפחות שיהיו שוים במתיקה? [תד"ה ורבא].

כשהאיסורים בעין כשהם מעורבים בתבשיל
לרש"י [4] לרבא: לא צריך
לחזקיה: צריך
לרבא: לא צריך
לחזקיה: צריך
לתוס' [5] לא צריך צריך

עבודה זרה דף ס"ו ע"ב

האם ריחא דיין נסך הוי מילתא להאסר לישראל להריחו? [תד"ה אביי].

ריח הבא מבת תיהא זילף יין נסך בביתו לריח טוב
לאביי אסור אסור
לרבא [6] מותר אסור

האם מותר לישראל להריח בחינם [7] ביין נסך של גוי?

אליבא דר' מאיר אליבא דר' יהודה ור' יוסי
לאביי אסור אסור
לרבא אסור [8] מותר [9]

מה דין פת שהונחה על פי חבית כדהלן?

חבית פתוחה חבית סתומה
פת חמה אסור

לר' מאיר: אסור

לר' יהודה: מותר

פת צוננת

לר' מאיר: אסור

לר' יהודה: מותר

מותר

-------------------------------------------------

[1] כן פירשו בתד"ה תבלין בשם רשב"ם, אולם רש"י פירש את מה שאמרו במשנה בערלה [ב' י'] שאסורין ומצטרפין, מיירי באופן שאין בכל אחד מהתבלינים כדי לתבל ונצטרפו ותיבלו, וכיון שהם של איסור הם אוסרים והיינו שאסורין ומצטרפין דמתניתין, לפירושו, הוא ענין אחד. ורשב"ם הנ"ל חולק ומפרש, שהם ב' דברים, אחד להצטרף ביבש, ואחד לאסור בקדרה.

[2] לרש"י על כרחך שמחלוקת ר"ש ורבנן הוא לענין לאסור הקדרה, דעל זה דברה המשנה לשיטתו. אמנם רשב"ם ס"ל דאדרבה בזה ר' שמעון מודה לרבנן שמהני לאסור, והמחלוקת היא על להצטרף בתערובת יבש.

[3] ובזה הוקשה לתוס', דכיון שפירש רש"י ששם הוא כפושטו - שם תבלין - כגון פלפל, א"כ איך שייך ששלושה מיני תבלין יהיו בשם אחד.

[4] רש"י מפרש שלרבא דאוקי לה כר' מאיר ליתא לחזקיה שהצריך דוקא במיני מתיקה. [אמנם לא מבורר אם דברי חזקיה הם גם אליבא דר' מאיר או רק אליבא דרבנן].

[5] תוס' מפרש שרבא וחזקיה לא פליגי, וחזקיה מיירי כשאין האיסורים בעין, דאז גם אליבא דר' מאיר מצטרפים דוקא בתבלינים שראויים למתק הקדרה.

[6] וביארו התוס', שמחלוקת אביי ורבא גבי הרחת בת תיהא, היא דלאביי חשוב כשתיה ולכן אסור, ולרבא לא חשוב כשתיה משום שהריח בא בחוזק בפניו ומזיקו - והקלקול רבה על התיקון. אמנם גבי זילוף שהוא הנאה גמורה, ואינה מזקת - לכו"ע אסור.

[7] אולם בשכר, כתבו בתד"ה ישראל - שלכו"ע אסור, דהרי הוא משתכר באיסורי הנאה.

[8] ור"מ שאוסר גבי פת חמה שנתנה ע"ג חבית של תרומה, ע"כ משום דס"ל ריחא מילתא.

[9] ומחלוקת אביי ורבא היא לְמה לדמות דין בת תיהא, דאביי ס"ל לדמות לפת חמה וחבית פתוחה, שבזה לכו"ע הוי ריחא מילתא [גם לר' יהודה ור' יוסי]. ורבא ס"ל לדמות לפת חמה וחבית סתומה או פת צוננת וחבית פתוחה שבזה נחלקו התנאים, וס"ל לרבא כר' יהודה ור' יוסי.

עוד חומר לימוד על הדף