1)

היד הגדולה: מה המשמעות של "היד הגדולה"?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פמ"ז עמ' קפ, ד"ה וירא ישראל): מכאן למדו חז"ל שעוזא שרם של מצרים ביקש רחמים בעד עמו, ונדחתה בקשתו כי המצרים שיעבדו את ישראל בטיט- ואין לך עבודה קשה הימנה, 1 ומכיון שהם לא ריחמו על ישראל, גם עליהם לא ריחמו. וזהו "היד הגדולה" כפי שהם שיעבדו את ישראל ביד חזקה.

2.

מהר"ל, גבורות ה' (פמ"ז עמ' קפא, ד"ה וירא ישראל): במצרים לקו 10 מכות ועל הים 50, ולכן במצרים הוכו באצבע וכאן ביד. 2


1

כמבואר לעיל, שמות 1:14:2:1.

2

כפי שיבואר בשאלות הבאות.

2)

בהגדה של פסח למדו מכאן שמכות מצרים היו באצבע לעומת קריעת ים סוף שהייתה ביד, וקשה שבמקומות אחרים כתוב לגבי מכות מצרים 'יד השם' (כגון לעיל 7:4)?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פנ"ח בתחילתו, עמ' רנ"ז): בקריעת ים סוף כתוב שראו "את היד הגדולה" בה"א הידיעה- משמע כל היד, ואילו במכות כתוב "ונתתי את ידי" למרות שהמכה הייתה רק באצבע, ונקרא החלק על שם הכל [-האצבע על שם היד].

2.

מהר"ל, גבורות ה' (פנ"ח בתחילתו, עמ' רנ"ז): במצרים ה' שלח את היד להכות [כמו שכתוב (7:5) "בנטותי את ידי"], אבל הכה בפועל רק באצבע. לעומת זאת בים סוף כתוב "את היד...אשר עשה ה' במצרים"- המכה עצמה הייתה בכל היד.

3)

למה במצרים לקו רק באצבע ועל הים בכל היד?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פנ"ח בתחילתו, עמ' רנ"ז): המכות במצרים לא באו על מנת לאבד את המצרים ולכן כל מכה נעשתה בפרט מסויים, אבל בים סוף רצה ה' להעניש את מצרים על מה שעשו לישראל, ולכן הכה אותם מכה שלימה. 1

2.

מהר"ל, גבורות ה' (פנ"ח בתחילתו, עמ' רנ"ז): ארץ מצרים היא מקום פרטי ולכן הוכתה באצבע- מכות פרטיות, אבל הים הוא מקום כללי 2 , ולכן הוכו שם ביד- מכה כללית.

3.

מהר"ל, חידושי אגדות (ח"ג עמ' קצ"ח ד"ה במה הכם, סנהדרין דף צה ב): ה' הכה את המצרים ביד ובאצבע- הכאה באצבע מורה על נגיעה, לומר שמפני חסרון מקבלי המכות די לו בנגיעה קטנה כדי להכות אותם. ומכל מקום כדי להודיע את כחו הגדול, הכה אותם ה' על הים ביד. 3


1

ע"ע בתשובה הבאה מה המשמעות של מכה באצבע, ובגור אריה (שמות 18:1) שעובדי ע"ז האמינו בכוחות פרטיים שפועלים בבריאה, ולכן הם קראו למכות מצרים אצבע אלוקים, לאמור- כח פרטי שפועל בבריאה. עי' לעיל 14:16:4:1 ואילך על משמעות ההכאה ביד, ולעיל, שמות 8:15:3:1, ולעיל 13:18:7:1 לגבי "וחמושים עלו בני ישראל" שזה כנגד ההכאה ביד שיש בה 5 אצבעות.

2

כמבואר בשאלה הבאה.

3

ובבאר הגולה למהר"ל (באר ד' עמ' ס"ה ד"ה ואמר ב' דמעות) כתב שהמכה נקראת אצבע כאשר היא יכולה להיות גדולה יותר, וכשהמכה לא יכולה להיות גדולה יותר היא נקראת 'יד'. והוסיף כאן המהר"ל שבכל מקום 'יד' הכוונה ליד שמאל ואילו 'אצבע' היא בימין. [ובכל מקום שמאל הוא דין וימין הוא חסד, ועי' עוד במהר"ל בנצח ישראל (פ"ז עמ' מ"ד) ש'ידים' מורה תמיד על מידת הדין, כמו "יד ה' הויה במקנך", ועי' לעיל 9:3:1:2.]

4)

מהי האמונה בה' שקנו בים סוף?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פמ"ז עמ' קפא, ד"ה ויאמינו): ידוע שיש כוחות המושלים על דברים פרטיים, אבל הים איננו פרטי כמו נהר, אלא זהו דבר כללי, 1 ולכן ראו כאן שהנמצאים כולם הם תחת רשות ה' לפעול בהם כרצונו, והוא כל יכול.

2.

מהר"ל, גבורות ה' (פמ"ז עמ' קפא, ד"ה ויאמינו): בכך שהים הפך ליבשה ראו שה' שולט על ההפכים, ובזה ראו שבידו הכל ולא רק כוחות פרטיים.


1

כפי שכתב המהר"ל שם (פל"ד עמ' קכח, ד"ה ומת כל) שהים הוא כללי כי כל הנחלים הולכים אל הים, ולכאורה המכוון הוא שהימים כולם מחוברים זה לזה, ולכן אין להתייחס לים כאל דבר פרטי בבריאה אלא כדבר כללי, וזהו יסוד המים (שכידוע הוא אחד מה-4 יסודות מהם מורכבת הבריאה). ועי' בהערה שבשאלה הקודמת על כך שעובדי ע"ז האמינו בכוחות פרטיים, ולכן קריעת ים סוף סתרה את אמונתם.

5)

בפרשיות הללו כתוב 3 פעמים שישראל האמינו בה'- "ויאמן העם...כי פקד השם" (שמות 4:31), כאן בקריעת ים סוף, ובסיני- "וגם בך יאמינו לעולם" (שמות 19:9) וצריך ביאור מה ענין שלושת האמונות הללו?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פמ"ז עמ' קפא, ד"ה ושלשה פעמים): יש 3 אמונות שהם יסוד הדת- א] השגחה- ה' משגיח בתחתונים, ולא כאומרים עזב ה' את הארץ, 1 ואת זה ראו כשאמר להם משה שראה ה' את עוניים. ב] מציאות ה'- הכל בידו ואין דבר היוצא מרשותו, ואת זה ראו כשנקרע להם הים. 2 . ג] תורה מהשמים- ה' מדבר עם האדם ונתן לנו תורתו, ואת זה ראו בסיני.


1

ועיי"ש (עמ' קפג) שמזה נובעת האמונה בשכר ועונש אחרי המות.

2

כמבואר בשאלה הקודמת.

6)

במדרש כתוב שבזכות האמונה שרתה עליהם רוח הקודש ואמרו שירה, וצריך ביאור למה האמונה מביאה לשירה?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פ"ז עמ' מג, ד"ה ביאור ענין): המאמין מציאותו חזקה שלא יהרהר אנה ואנה, ולעומת החומרי שמציאותו חלשה והוא מקבל שינוי תמיד, המאמין הוא אלוקי שאיננו מקבל שינוי, 1 ולכן ראוי שתשרה עליו שכינה, והוא שרוי בשמחה. 2


1

החומר הוא גולמי והצורה חלה בו ומוציאתו אל הפועל, ולכן החומר עומד לשינוי. לעומת זאת המאמין יש לו משפט הצורה שאיננה משתנה כי מציאותו תלויה בדבר יציב וחזק. ע"ע לעיל 14:15:7:5, וכן שם תשובה 8 ובהערה, וכן תשובות 9 ו-13.

2

משמע שזה ענין השירה.

שאלות על רש"י

7)

רש"י: את היד...את הגבורה: למה לא פירש 'יד' ממש?

1.

גור אריה: לא יתכן שראו את ידו, אלא שראו את הגבורה. 1


1

באונקלוס- ית גבורת ידא, והבין הרמב"ן שרש"י לא כאונקלוס, כי לרש"י "יד" כאן פרושה 'גבורה' (כפי שפירש הרא"ם את הרמב"ן). אך הרא"ם חולק שגם לרש"י "יד" כאן פרושה 'גבורת היד', עיי"ש. לעומתו, הגור אריה מסכים לרמב"ן שלרש"י מצאנו במקומות רבים ש'יד' פרושה גבורה, ולכן גם כאן יש לפרש כך.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים