אחר ניסי מצרים, למה נזקקו לעוד נס על הים?
(מהר"ל, גבורות ה' (פל"ד עמ' קכח, ד"ה ומת כל בכור: מכות מצרים היו מכות פרטיות (ולכן הן נקראו "אצבע אלוקים") ואילו קריעת ים סוף הייתה מכה כללית 1 (היד הגדולה). ולכן אחרי מכת בכורות האמין פרעה שיש אלוקים לישראל, ואין סיבה שהם יהיו תחת רשותו. אך הם שבו לרדוף אחריהם כי חשבו שאלוקי ישראל הוא כח פרטי ולכן אפשר שהם ינצחו את ישראל. כששקעו בים שהוא 'כללי', ידעו שאלוקי ישראל הוא כח כללי. 2
כי במצרים הוכה למשל היאור שהוא מקום פרטי, ואילו כאן הוכה הים, וכל הימים נחשבים לים אחד ולכן זו מכה כללית. עי' לקמן 14:21:3:1, וכן 14:31:4:1 ואילך, ושם 14:31:5:1.
עיי"ש מה התווסף במלחמת עמלק ובסיני. ועי' לעיל, שמות 7:14:4:1 מה סדר המכות, ומהי התוספת של קריעת הים. ע"ע במהר"ל שם (פנ"ט, עמ' רס) על פיוט 'די דיינו' שבהגדה, שם יש 15 מעלות לישראל, והם מתחלקים לשלושה- 5 מעלות של היציאה מהשפלות של עבדות מצרים שם נחשבו כחסרי מציאות, 5 מעלות של התעלות והממשלה על העולם הזה בניסים שנעשו להם, ו-5 מעלות של דבקות וחיבור אל ה'. מבואר מדבריו שניסי יציאת מצרים הוציאו אותם מהשפלות של העבדות, וקנין המעלה התחיל בחמישיה השניה שפותחת בקריעת ים סוף. ועי' לקמן 14:21:5:1.
כתוב במשנה (אבות פ"ה מ"ד) שעשרה ניסים נעשו לאבותינו במצרים ועשרה על הים, וצריך ביאור מה טעם הדבר?
מהר"ל, דרך חיים (פ"ה מ"ד, עמ' רכג ד"ה ויש להקשות): ה' עשה ניסים לישראל במצרים כדי שיהיו אל ה' לגמרי, וההצלה היא כפולה- ממתנגד בעל שכל ובחירה, וממתנגד טבעי. 1 המצרים היו מתנגד בעל שכל לישראל, ואילו הים היה מתנגד טבעי, וכך נעשו ישראל לגמרי של ה', ולכן הם שקולים ובשניהם נעשו 10 ניסים.
מהר"ל, דרך חיים (פ"ה מ"ד, עמ' רכד): כשיצאו ממצרים מיד פרעה הייתה זו הצלה באותה שעה אבל טרם יצאו מכללות האומה המצרית, וזה קרה כשטבעו המצרים בים בפעם אחת. זהו שאמרו חז"ל ששר של מצרים בא לעזור להם, כי הנצחון כאן היה על כל אומת מצרים, ולכן כאן נאמר "לא תוסיפו לראותם עוד".
והוסיף המהר"ל שיש קושי במתנגד בעל בחירה כי הוא חושב בחכמתו כיצד להתגבר על מתנגדו, וגם מפני שלאדם יש מעלה עליונה יותר מהטבע, ומאידך יש בו צד קל שהוא יכול לשנות את דעתו, מה שאין כן במתנגד טבעי.
במשנה (אבות פ"ה מ"ד) כתוב שעשרה ניסים נעשו לישראל על הים, וצריך ביאור למה דוקא עשרה ניסים?
מהר"ל, דרך חיים (פ"ה מ"ב עמ' ריט): 10 ניסים הם כל סוגי הניסים, כי עד 10 המספרים חלוקים זה מזה, ומ-11 ואילך הם חוזרים על עצמם. 1
ומבואר במהר"ל שם שזה כנגד 10 מאמרות שבהם נברא העולם, ועיי"ש עוד פ"ה מ"ד, עמ' רכד, ד"ה וכבר בארנו. ע"ע לעיל, שמות 7:14:5:1* ואילך בענין 10 המכות, ובראשית 1:1:17:1* ואילך בענין 10 המאמרות, ובבראשית 22:1:5:1* ואילך בענין 10 נסיונות שניתנסה אברהם.
דעת ר' יוסי הגלילי (בהגדה של פסח) שבמצרים לקו 10 מכות ועל הים 50 מכות (כיחס שבין האצבע ליד), וצריך ביאור מה טעם הדבר?
מהר"ל, גבורות ה' (פנ"ח בתחילתו, עמ' רנ"ז): המכות לא באו על מנת לאבד את המצרים ולכן כל מכה נעשתה בפרט מסויים, אבל בים סוף רצה ה' להעניש את מצרים על מה שעשו לישראל, ולכן הכה אותם מכה שלימה. 1
מהר"ל, גבורות ה' (פנ"ח בתחילתו, עמ' רנ"ז): ארץ מצרים היא מקום פרטי ולכן הוכתה באצבע- מכות פרטיות, אבל הים הוא מקום כללי, ולכן הוכו שם ביד- מכה כללית.
מהר"ל, גבורות ה' (פנ"ח בתחילתו עמ' רנז, ד"ה דע): ביציאת מצרים הביא ה' ניסים מהעולם העליון הנבדל אל עולם הטבע 2 , והעשירי הוא תמיד קדוש ונבדל, ולכן היו 10 מכות במצרים. 3 אך ישנה מדרגה עליונה יותר- מצד שלמות מדרגת העולם הנבדל (לא ביחס לעולם הטבעי), וזוהי היד הגדולה שהיא שלמה [בשונה מ"אצבע אלוקים" שבמכות]. 4 לכן במצרים שהוא מקום פרטי לקו 10 מכות- כיחס העולם הנבדל אל העולם הזה, ולא לפי שלמות העולם הנבדל. לעומת זאת הים הוא מקום כללי, ושלמות הדבר הוא ב-5, ולכן לקו 50 מכות. 5
עי' בשאלה הקודמת.
עיי"ש שנקודה אין לה אורך ולא רוחב, שתי נקודות יוצרות קו בעל אורך אך חסר רוחב, ורק 4 נקודות יוצרות שטח שלם. עדין צדדי השטח מחולקים ביניהם, ונקודת האמצע [שהיא הנקודה החמישית] היא המחברת ומאחדת את 4 הצדדים, ולכן השלמות היא ב-5.
עוד יש בהגדה של פסח שלרבי אליעזר לקו במצרים 40 מכות ולרבי עקיבא לקו במצרים 50 מכות, וכאמור על הים לקו פי חמש. עי' לעיל, שמות 7:14:11:1 בביאור מחלוקתם.
דעת ר' יוסי (בהגדה של פסח) שבמצרים לקו 10 מכות ועל הים 50 מכות, וצריך ביאור מה היו המכות הללו?
מהר"ל, גבורות ה' (פנ"ח, עמ' רנט, ד"ה אמנם אם): אדם שהוכה, המכה גורמת פרוק וצער, וחימום בגופו [-דלקת], ומורסא או שחין [-מוגלה], וכך כל מכה יכולה לכלול כמה מכות. 1
ע"ע לעיל, שמות 7:14:12:1 מה שנתבאר בענין זה.
