1)

למה הסיבם ה' דרך המדבר?

1.

מהר"ל, דרוש לשבת הגדול (בסוף הגדה של פסח, עמ' רכב, ד"ה וכאשר הש"י): ה' רצה להראות לישראל שהוא גואל אותם מכל ה-4 דברים שעליהם צריך להודות 1 - נגאלו ממצרים מבית האסורים, ומן החולי בכך שניצלו ממכות מצרים, וכאן נגאלו מהמדבר ומהים. 2


1

ככתוב בשו"ע (או"ח, תחילת סי' ריט): ארבעה צריכים להודות- יורדי הים כשעלו ממנה, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא.

2

עיי"ש שכנגד זה תיקנו 4 כוסות- שנים לפני הסעודה ושנים לאחריה, והם כנגד 4 לשונות של גאולה. והוסיף שלכן כתוב "ויסב אלוקים" ללמדך שישראל עדין לא קנו לגמרי את האמונה שיגאל אותם ה' מכל צרה ולכן ישובו בראותם מלחמה, ומשום כך הסבם ה' דרך המדבר והים לקנות אמונה שלמה.

2)

לדעת ר' אליעזר במדרש "דרך" כדי ליגעם, "מדבר" כדי לצרפם, "ים סוף" כדי לנסותם. וצריך ביאור מה טעם הדרשות הללו?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (תחילת פ"מ, עמ' קמח): לאדם יש תכונות מפני גופו, נפשו ושכלו. ורצה ה' להחליש את כח הגוף על ידי קושי הדרך כדי למרק את התכונות הרעות, ואת תכונות הנפש להכניע ולמרק על ידי הפחד של המדבר, ולקנות אמונה בשכל על ידי ניסי ים סוף. 1


1

והכל היה להסיר מהם פחיתות, בניגוד לדעת ר' יהושע (בשאלה הבאה) שהיה זה כדי לזכות במעלות.

3)

לדעת ר' יהושע במדרש "דרך" לתת להם תורה, "מדבר" כדי לתת להם מן, ו"ים סוף" כדי לעשות להם ניסים. וצריך ביאור מה טעם הדרשות הללו?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (תחילת פ"מ, עמ' קמח): ה' רצה לתת לישראל את התורה, והיא צריכה להנתן בדרך 1 , אך לא ראוי שהיא תנתן בארץ של עם אחר מבלעדי ארץ ישראל, ולכן הוליכם במדבר. גם מן ניתן להם רק במדבר כי הלחם הטבעי מקומו בישוב, והניסים מתאימים למדבר 2 ולים סוף. 3


1

שהרי היא נקראת 'דרך', עיי"ש מדוע.

2

כפי שהאריך בגבורות ה' (פכ"ב, עמ' צה, ד"ה וינהג את) שהישוב ראוי לדברים הגשמיים הטבעיים, ולכן הדברים הבלתי טבעיים מקומם במדבר. (ועיי"ש עוד בסוף פנ"ט.) ע"ע לעיל, שמות 3:1:2:1.

3

נמצא שלר' יהושע המטרה הייתה שיקנו מעלות על ידי הליכה במדבר (בנגוד לר' אליעזר בשאלה הקודמת שהמטרה הייתה להסיר מהם פחיתות). והוסיף המהר"ל שהדברים הבלתי טבעיים מתחלקים לשלושה- חורבן הטבע (כמו רוב הניסים שנעשו להם), בריאה שיוצאת מגדר הטבע (וזהו המן), ודבר שאינו טבעי אך איננו שינוי (וזוהי התורה).

4)

מה פרוש "וחמושים"? (עי' רש"י.)

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פ"מ, עמ' קמט, ד"ה וחמושים):במדרש כתוב שעלו בחמשה כלי זיין, כי אותה יד שהכתה במצרים הייתה עליהם גם עכשיו, וביד יש 5 אצבעות. 1


1

עי לעיל שמות 8:15:4:1 ואילך, וכן 8:15:5:1 ואילך, אודות 'יד השם' במכות ובקריעת ים סוף, וכן לעיל, שמות 7:14:12:1 ואילך.

שאלות על רש"י

5)

רש"י: הסיבם מן הדרך הפשוטה: לכאורה יותר פשוט לפרש שהסיבם בדרך העקומה (במקום לפרש שהסיבם מהדרך הישרה לעקומה)?

1.

גור אריה: אם "ויסב" מתיחס אל ההליכה בדרך העקומה כי כל דרך עקומה היא הסבה, היה נכון יותר לכתב 'ויולך אותם דרך המדבר'? לכן פירש שהסב אותם מהדרך הקצרה אל המדבר.

6)

רש"י: ים סוף- כמו לים סוף: למה לא פירש 'למדבר של ים סוף'?

1.

גור אריה: אם כך, היה צריך לכתוב 'מדבר ים סוף' (במקום "המדבר" בה"א הידיעה) ואז היה "המדבר" דבוק אל "ים סוף". 1


1

לכן פירש ש"המדבר" הוא בפני עצמו- דרך המדבר אל ים סוף.

7)

רש"י: דבר אחר...אחד מחמשה יצאו: למה נזקק רש"י למדרש?

1.

גור אריה: לפי פשוטו קשה שהיה צריך לכתוב 'וחמושים הלכו' ולא "וחמושים עלו". 1


1

לפי פשוטו "וחמושים" מתייחס להליכה במדבר ולא ליציאה, אך למדרש ניחא שרק אחד מחמשה עלו.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים