PAST CYCLE DEDICATION

BERACHOS 2-3 - The first two Dafim in Shas, the start of the 12th Dafyomi cycle, have been dedicated anonymously by a reader in Switzerland.

1)

TOSFOS DH ME'EIMASAI ETC.

תוספות ד"ה מאימתי קורין וכו'

(SUMMARY: Tosfos discusses why we recite the Sh'ma before nightfall and again before going to sleep.)

פי' רש"י - ואנן היכי קרינן מבעוד יום, ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים, כדמפרש בגמ'?

(a)

Question: Rashi asks why we recite the Sh'ma before nightfall, as the Gemara explains.

על כן פירש רש"י - שקריאת שמע שעל המטה עיקר, והוא לאחר צאת הכוכבים.

(b)

Answer #1: He therefore concludes that K'ri'as Sh'ma she'al ha'Mitah, which we recite after nightfall, is actually the main Sh'ma.

והכי איתא בירושלמי - 'אם קרא קודם לכן, לא יצא'.

1.

Support from Yerushalmi: And this is borne out by the Yersushalmi, which states that if one recites it earlier, one is not Yotzei.

ואם כן, למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת?

(c)

Question: Why do we then recite the Sh'ma in Shul?

כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה.

(d)

Answer: In order to Daven the Amidah following words of Torah.

תימה לפירושו, והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה. (לקמן דף ס:) ואם כן, שלש פרשיות היה לו לקרות?

(e)

Question #1: There is a Kashya on Rashi's explanation however, seeing as one tends to recite only the first Parshah of the Sh'ma (before going to sleep), as we will learn later (60:).

ועוד קשה, דצריך לברך בקריאת שמע שתים לפניה ושתים לאחריה בערבית.

(f)

Question #2: Furthermore, K'ri'as Sh'ma shel Arvis requires the recital of two B'rachos before it and two B'rachos after it?

ועוד, דאותה קריאת שמע סמוך למטה אינה אלא בשביל המזיקין, כדאמר בסמוך (דף ה.), ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך.

(g)

Question #3: Moreover, we only recite the K'ri'as Sh'ma she'al ha'Mitah in order to keep the Mazikin (demons) away, as we wil learn hortly (on Daf 5.)?

ועוד קשה, דא"כ פסקינן כרבי יהושע בן לוי דאמר 'תפלות באמצע תקנום' פי' 'באמצע' - בין שני קריאת שמע בין קריאת שמע של שחרית ובין ק"ש של ערבית ...

(h)

Question #4: And finally, according to Rashi, the Halachah is like Rebbi Yehoshua ben Levi, who says that 'Chazal fixed the Tefilos in the middle' - between K'ri'as Sh'ma shel Shachris and K'ri'as Sh'ma shel Arvis ...

ואנן קיי"ל כר' יוחנן דאמר לקמן (דף ד:) 'איזהו בן העולם הבא, זה הסומך גאולה של ערבית לתפלה'.

1.

Question #4 (cont.): Whereas we pasken like Rebbi Yochanan, who rules (on Daf 4:) that 'A ben Olam ha'Ba is someone who places Ge'ulah (even of Arvis) next to Tefilah?

לכן פי' ר"ת, דאדרבה קריאת שמע של בית הכנסת עיקר.

(i)

Answer #2: Therefore Rabeinu explains that, on the contrary, the K'ri'as Sh'ma that we recite in Shul is the main one .

ואם תאמר, היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום?

(j)

Question: If so, why do we recite the Sh'ma when it is still daytime?

ויש לומר, דקיימא לן כרבי יהודה, דאמר בפרק תפלת השחר (דף כו.) ד'זמן תפלת מנחה עד פלג המנחה', דהיינו אחד עשר שעות פחות רביע, ומיד כשיכלה זמן המנחה מתחיל זמן ערבית.

(k)

Answer: Because we rule like Rebbi Yehudah, who says in Perek Tefilas ha'Shachar (Daf 26.) that 'The time to Daven Minchah lasts until P'lag ha'Minchah' (an hour and a quarter before nightfall), immediately after which the time to Daven Ma'ariv falls due.

ואם תאמר, היאך אנו מתפללין תפלת מנחה סמוך לחשכה, ואפילו לאחר פלג המנחה?

(l)

Question: If that is so, how can we Daven Minchah close to nightfall, even after P'lag ha'Minchah?

יש לומר, דקיימא לן כרבנן, דאמרי זמן תפלת המנחה עד הערב, ואמרינן לקמן (דף כז.) 'השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד'.

(m)

Answer #1: Because we Pasken like the Rabbanan, who rule that the time to Daven Minchah lasts until nightfall, as we say later(on Daf 27.) 'Now that the Halachah is neither like one nor like the other, whichever opinion one adopts is correcf'.

מכל מקום קשיא - דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי, שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה משום דקיימא לן דשעת המנחה כלה כדברי רבי יהודה ומיד הוי זמן ערבית ...

(n)

Question: The Kashya remains however, that we are guilty performing two Kulos that contradict one another. Since the reason that we Daven Ma'ariv immediately after P'lag ha'Minchah is due to the fact that Minchah-time concludes at P'lag ha'Minchah, and the time to Daven Ma'ariv begins immediately - like the opinion of Rebbi Yehudah ...

ובזמן התפלה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן?

1.

Question (cont): Yet regarding Tefilas Minchah, we do not abide by Rebbi Yehudah's opinion, only by that of the Rabbanan?

על כן אומר ר"י דודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר ...

(o)

Answer #2: The Ri therefore explains that to be sure the main K'ri'as Sh'ma is the one that we recite in Shul ...

ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי 'משעה שקדש היום', וגם 'משעה שבני אדם נכנסים להסב', דהיינו סעודת ע"ש, והיא היתה מבעוד יום; ומאותה שעה הוי זמן תפלה.

1.

Answer #2 (cont.): And the reason that we Daven Ma'ariv whilst it is still day is because we hold like those Tana'im cited in the Gemara who hold 'from the time that the day is sanctified', and 'from the time that people arrive home to eat' (with reference to the Friday evening meal), both of which coincide with the time of Tefilah.

וגם ראיה (לקמן כז) ד'רב הוי מצלי של שבת בערב שבת'; ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע.

(p)

Proof: And proof for this lies in the Gemara later (Daf 27.), where Rav used to Daven the Shabbos Davenning on Erev Shabbos (i.e. before nightfall). Presumably, he also recited K'ri'as Sh'ma then (See Maharsha).

מכל אותן הראיות משמע דקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר.

(q)

Conclusion: Based on all these proofs, it is clear that the K'ri'as Sh'ma that one recites in Shul is the main one.

והא דקאמר בירושלמי 'למה היו קורין בבהכ"נ ... '?

(r)

Clarification: And when the Yerushalmi asks why they used to read the Sh'ma in Shul ...

אומר ר"ת, שהיו רגילין לקרות ק"ש קודם תפלתם כמו שאנו רגילין לומר "אשרי" תחלה. ואותה ק"ש אינה אלא לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה.

1.

Clarification (cont.): Rabeinu explains that this is based on the custom to read the Sh'ma before the Tefilah, in the way that we read "Ashrei" first.

ומכאן נראה מי שקורא ק"ש על מטתו שאין לברך, וגם אינו צריך לקרות אלא פרשה ראשונה.

(s)

Halachah: It would seem from here that someone who reads K'ri'as Sh'ma she'al ha'Mitah does not recite a B'rachah over it. Neither is it necessary to recite more than the first Parshah.

2)

TOSFOS DH LISNI D'SHACHARIS B'REISHA

תוספות ד"ה ליתני דשחרית ברישא

(SUMMARY: Tosfos cites a precedence for this.)

כדאשכחן בתמיד דכתיב של בקר תחלה.

(a)

Source: Like we find by the Korban Tamid, where the Torah mentions the morning first.

3)

TOSFOS DH I HACHI SEIFA D'KATANI SHACHRIS B'REISHA

תוספות ד"ה אי הכי סיפא דקתני שחרית ברישא

(SUMMARY: Tosfos explains the Kashya.)

אי אמרת בשלמא דסמיך א'קרא ד"בשכבך", א"כ אינו מקפיד קרא אלא אק"ש.

(a)

Clarification: If the Tana relied on the Pasuk of "u've'Shochb'cha", then (we could say that) the Pasuk is only particular in connection with the Sh'ma.

אלא א"א דסמיך א'קרא דברייתו של עולם, א"כ קפיד א'כל מילי. א"כ סיפא דקתני ...

1.

Clarification (cont.): But if, as we are now saying, it relies on the Pasuk concerning the creation of the world, then it is particular on everything. That being the case, why does the Tana, in the Seifa, mention Shachris first?

4)

TOSFOS DH MEVARECH SH'TAYIM L'FANEHAH ETC.

תוספות ד"ה מברך שתים לפניה וכו'

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara omits the B'rachah of 'Yir'u Eineinu'.)

ושבע ברכות הוה כנגד 'שבע ביום הללתיך' (תהילים קיט)

(a)

Clarification: The Yerushalmi explains that the seven B'rachos (of the Sh'ma) correspond to the Pasuk "Sheva ba'Yom Hilalticha".

ולא קא חשיב 'יראו עינינו' ...

(b)

Implied Question: The Tana does not include (the B'rachah of) "Yir'u Eineinu" (that they recite in Chutz la'Aretz at Ma'ariv) ...

דההיא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין לחבריהם בבית הכנסת.

(c)

Answer: Because that is a B'rachah that the Chachahmim added later, to wait for their friends in Shul.

ודוקא בבית הכנסת שלהם שהיו עומדים בשדה, והם מסוכנים מן המזיקים. אבל בבתי כנסיות שלנו, אין צריכין להמתין לחבריהם אלא בלילה.

(d)

Conclusion: And that pertained specifically in their Shuls which were located in the fields, where they were in danger fof being attacked by Mazikin (Sheidim). But in our Shuls, it is not necessary to wait for our friends (See Gilyon ha'Shas) - except at Ma'ariv.

5)

TOSFOS DH V'HA KAMASHMA LAN D'KAPARAH LO ME'AKVI

תוספות ד"ה והא קמ"ל דכפרה לא מעכבא

(SUMMARY: Tosfos explains why the Tana repeats something that it has already learned before.)

וא"ת, הא תנינא חדא זימנא במס' נגעים (פי"ד) ומייתי לה בהערל (דף עד:) 'העריב שמשו, אוכל בתרומה'?

(a)

Question: But have we not already learned this in Maseches Nega'im (Perek 14), and it is cited in Perrek ha'Areil (Daf 74:) 'When the sun sets, he (the Kohen) may eat Terumah?

וי"ל, דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר.

(b)

Answer: It is the way of the Gemara to repeat briefly something that it has already stated.

2b----------------------------------------2b

6)

TOSFOS DH DILMA BI'AS ORO HU

תוספות ד"ה דילמא ביאת אורו הוא

(SUMMARY: Tosfos disagrees with Rashi's interpretation of 'Bi'as Oro'.)

פי' רש"י - עד שיזרח אורו של יום השמיני. ומאי "וטהר", טהר גברא - שיטהר האיש בהבאת קרבנותיו.

(a)

Explanation #1: Rashi explains 'until the light of the eighth day shines', and "ve'Taher" refers to the Taharah of the person - that he becomes Tahor when he brings his Korbanos.

ותימה לפירושו, לפרוך א'ההיא דהערל (דף עד:) ד'העריב שמשו אוכל בתרומה ... '. מנלן דביאת שמשו הוא?

(b)

Question #1: We can then ask on the case in 'ha'Areil' (Daf 74:), where the Gemara permits a Kohen who was Tamei to eat his T'rumah with sunset - from where does the Gemara there know that it means when the sun sets?

ועוד, היכי מצי למימר דמיירי בזריחה, דאי בזריחה הוא, הוה מצי למכתב בקרא "וזרח השמש וטהר", כמו "ממזרח השמש" (במדבר כא)"

(c)

Question #2: Furthermore, how can the Gemara here establish the case by sunrise, since the Pasuk ought then to have written "Vezarach ha'Shemesh Vetaher", like the Pasuk writes in Bamidbar "mi'Mizrach Shemesh"?

או לשון יציאה, כמו "השמש יצא על הארץ" (בראשית יט), ונקט בקרא "ובא השמש", אלמא דהיינו שקיעת החמה?

1.

Question #2 (cont.): Or a Lashon of 'Yetzi'ah', like the Pasuk in Lech-l'cha "ha'Shemesh Yatza al ha'Aretz". And since the Torah writes "u'Ba ha'Shemesh" it clearly means sunset?

ועוד, דבסמוך קא מבעיא ליה 'האי "ובא השמש" אי ביאת אורו הוא - ופשיט מברייתא 'זכר לדבר ... תפשוט ממתניתין (דנגעים פי"ד) העריב שמשו אוכל בתרומה'. אלמא דהיינו ביאת שמש?

(d)

Question #3: Moreover, the Gemara will shortly ask whether "u'Ba ha'Shemesh" means when the sun sets ... and it resolves the She'eilah from a Beraisa, which states ... 'Zeicher le'Davar ... ', and which concludes with the Mishnah in Nega'im (Perek 14) 'When the sun sets, he may eat T'rumah'. A clear indication that "u'Ba ha"Shemesh" means sunset.

וי"ל, דה"פ - 'ממאי דהאי "ובא השמש וטהר" ביאת שמש הוא ממש, ומאי "וטהר", טהר יומא' - דהיינו צאת הכוכבים? 'דילמא ביאת אורו הוא?' - דהיינו תחלתה של שקיעת החמה, והוא תחלת הכנסתה ברקיע, ועדיין יש שהות ביום חמש מילין עד צאת הכוכבים; 'ומאי "וטהר", טהר גברא?'

(e)

Explanation #2: What the Gemara therefore means is the following: 'How do you know that "u'Ba ha'Shemesh ve'Taher" pertains to the arrival of the sun Mamash, and "Vetaher" refers to the day (i.e. nightfall)? Perhaps it refers to the arrival of the light (i.e. the beginning of sunset) which takes place when it first enters the sky (i.e. when it disappears from view over the horizon) leaving another five Milin till nightfall. And "Vetaher" refers (not to the day, but) to the man'?

והשתא למתניתין דהערל לא קשה מידי - דמצי למימר 'העריב שמשו' דהתם היינו ביאת אורו. ואף מהתם לא תפשוט דהיינו צאת הכוכבים.

(f)

Conclusion: Now there is no problem from the Mishnah in ha'Areil - since it is possible to interpert 'He'eriv Shimsho' there as 'Bi'as Oro' (the beginning of sunset). Neither can one prove from there that it is nightfall ...

משום הכי איצטריך לאתויי הכא הברייתא דצאת הכוכבים.

(g)

Conclusion (cont.): That explains why, in our Sugya, it is necessary to cite the Beraisa of 'nightfall'.

7)

TOSFOS DH IM KEIN LEIMA K'RA V'YITHAR

תוספות ד"ה אם כן לימא קרא ויטהר

(SUMMARY: Tosfos Tos explains why it is necessary to say this.)

אף על גב דבכמה מקומות כתיב "וטהר" ...

(a)

Implied Question: Even though we often find the expression "Vetaher" ...

התם ליכא למיטעי. אבל הכא דאיכא למיטעי, הוה ליה למכתב "ויטהר".

(b)

Answer: That is only where there is no room for error, but here, where there is, the Pasuk ought to have written 'V'yithar'.

8)

TOSFOS DH MI'SHA'AH SHE'HA'ANI NICHNAS L'ECHOL PITO B'MELACH

תוספות ד"ה משעה שהעני נכנס לאכול פתו במלח

(SUMMARY: Tosfos resplves the discrepancy between the times a poor man eats and when he Davens.)

תימה, עני גופיה מתי יתפלל ...

(a)

Question: When is the poor man himself supposed to Daven ...

דהא אמרת זמן אכילתו היינו זמן ק"ש, וכיון שבא זמן ק"ש, אסור להתחיל בסעודה עד שיתפלל ברישא, כדתניא לקמן (דף ד:) 'וקורא ק"ש ומתפלל, ואוכל פתו ומברך' ...

1.

Question (cont.): Seeing as the Tana equates his eating time with the time to recite the 'Sh'ma'? And once the time to recite the Sh'ma arrives, he is forbidden to eat, until he has Davened. As we will learn in a Beraisa later (Daf 4:) 'He reads the Sh'ma, Davens, eats and recites the B'rachah Achronah ... -

וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה?

2.

Question (cont.): And anyone who transgresses the words of the Rabbanan is Chayav Misah?

ויש לומר, דזמן תפלה הוי קודם לזמן סעודה, דלאו דוקא 'משעני נכנס לאכול', אלא פורתא מעיקרא קאמר, שעד שיכינו לו סעודתו יקרא ויתפלל.

(b)

Answer: The time of Tefilah actually precedes that of eating; and when the Tana says 'from when the poor man arrives home to eat', this is La'av Davka, because whilst his meal is being prepared, he recites the Sh'ma and Davens the Amidah.

9)

TOSFOS DH AF-AL-PI SHE'EIN RE'AYAH L'DAVAR

תוספות ד"ה אע"פ שאין ראיה לדבר

(SUMMARY: Tosfos explains why there is no real proof from there.)

ראיה גמורה אינה, דהא לא מיירי התם לענין ק"ש.

(a)

Clarification: There is no real proof, since the Pasuk (in Nechemyah) is not talking with reference to K'ri'as Sh'ma.)

10)

TOSFOS DH V'I SALKA DA'TACH D'ANI KADIM REBBI CHANINA HAYNU REBBI ELAZAR

תוספות ד"ה ואי ס"ד דעני קדים רבי חנינא היינו ר' אליעזר

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara is reluctant to draw a distinction between these two times.)

ולא מצי למימר דעני קדים לקדוש היום, או קדוש היום קדים לשעורא דעני ...

(a)

Implied Question: We cannot say that the time of a poor man precedes Kidush, or vice-versa ...

דלא מסתברא לחלק כל כך בשעורי זמן שכיבה, דכל זמנים הללו אית ביה.

(b)

Answer: Since it is not logical to make so many distinctions in the time of going to lie down, seeing as all this times are included in it.

11)

TOSFOS DH AMAR REBBI YEHUDAH VHA'LO KOHANIM MI'B'OD YOM HEIM TOVLIM

תוספות ד"ה אמר ליה ר' יהודה והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים

(SUMMARY: Tosfos explains why the Kashya does not rebound on Rebbi Yehudah himself.)

תימה, תיקשי ליה לנפשיה שהרי פלג המנחה מבעוד יום היא, והוא אומר (לקמן דף כז.) מיד כשיעבור פלג המנחה הוי זמן תפלת ערבית?

(a)

Question: He ought to ask the same question on himself - since P'lag ha'Minchah is still daytime, and he will say later (on daf 27.) that the time to Daven Ma'ariv takes effect as soon as P'lag ha'Minchah has passed?

ויש לומר, דלדידיה לא קשיא - דלא דריש "בשכבך ובקומך", אבל לרבנק דדרשי קשיא, דאינו זמן שכיבה.

(b)

Answer: There is nothing to ask on him, since he does not Darshen "u've'Shochb'cha u've'Kumecha". And it is on the Rabbanan who do, that the Kashya (that the time of Shecvhivah has not yet arrived?)

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF