________________________________________________________

POINT BY POINT SUMMARY OF TOSFOS

Kollel Iyun Hadaf

prepared by Rabbi Eliezer Chrysler of Kollel Iyun Hadaf, Yerushalayim

daf@dafyomi.co.il, www.dafyomi.co.il

Rosh Kollel: Rabbi Mordecai Kornfeld

________________________________________________________

  Previous
Previous
BERACHOS 3 Next
Next
Ask the Kollel
Ask the
Kollel

BERACHOS 2-3 - The first two Dafim in Shas, the start of the 12th Dafyomi cycle, have been dedicated anonymously by a reader in Switzerland.

1) TOSFOS DH KASHYA D'REBBI MEIR A'D'REBBI MEIR

תוספות ד"ה קשיא דר' מאיר אדר' מאיר

(SUMMARY: Tosfos refutes two possible answers.)

דלא מצי למימר ‘בשעה שבני אדם נכנסין‘ ו‘כהן‘ חד שעורא הוא ...

(a) Refuted Explanation: We cannot answer that 'The time when people arrive home' and 'Kohen' is one and the same Shi'ur ...

דאם כן, רבי מאיר היינו רבי אחאי - לפי' רש"י, שפי' שרוב בני אדם נכנסין להסב, דהיינו בע"ש.

1. Refutation #1: Since then, Rebbi Meir would be synonymous with Rebbi Achai - according to Rashi, who explains that 'When most people arrive home to eat (of Rebbi Achai)' is speaking on Erev Shabbos.

אי נמי, לא מסתברא למימר דבני אדם ממהרין כל כך בערבי שבתות כמו בזמן שהכהנים טובלין, דהיינו מבעוד יום, קודם הערב שמש.

2. Refutation #2: Alternatively, it is illogical to say that people arrive home on Erev Shabbos as quickly as the Kohanim Tovel - whilst it is still day-time, before nightfall.

2) TOSFOS DH KASHYA D'REBBI ELIEZER A'D'REBBI ELIEZER

תוספות ד"ה קשיא דרבי אליעזר אדרבי אליעזר

(SUMMARY: Tosfos refutes a possible answer.)

דלא מצי למימר ‘משקדש היום‘ ו‘כהנים נכנסין לאכול בתרומתן‘ חד שעורא הוא ...

(a) Refuted Explanation: We cannot answer that 'mi'she'Kidesh ha'Yom' is synonymous with 'The time that the Kohanim arrive home to eat their Terumah ...

דא"כ ר' אליעזר היינו ר' יהושע.

1. Refutation: Because that would mean that Rebbi Eliezer is synonymous with Rebbi Yehoshua.

3) TOSFOS DH L'MA'AN D'GANI B'BAYIS AFAL

תוספות ד"ה למאן דגני בבית אפל

(SUMMARY: Tosfos resolves an apparent discrepancy in two rulings of Rebbi Eliezer.)

וא"ת, והלא רבי אליעזר בעי (לקמן ד' ט:) עד שיכיר בין תכלת לכרתי בק"ש של שחרית?

(a) Question: But on Daf 9:, Rebbi Eliezer requires that one must be able to discern between T'cheiles and Karsi (a deep green) in order to Daven K'ri'as Sh'ma shel Shachris?

וי"ל, מ"מ כיון שידע מתי יעלה עמוד השחר, קודם שיקום ויזמן עצמו, כבר הגיע אותו עת.

(b) Answer: Nevertheless, when one knows that dawn-break has arrived, by the time one rises and prepares oneself to Daven, that time will already have arrived.

4) TOSFOS DH HAYAH L'CHA L'HISPALEL TEFILAH KETZARAH

תוספות ד"ה היה לך להתפלל תפלה קצרה

(SUMMARY: Tosfos discusses the definition of a Tefilah Ketzarah in this context.)

לכאורה משמע שאין זה ‘הביננו‘ ...

(a) Refuted Explanation: Initially, it would seem that this Tefilah is not 'Havineinu'.

דהא קא בעי לקמן (ד' ל.) ‘מאי איכא בין "הביננו" לתפלה קצרה?

1. Refutation: Since the Gemara will ask later (on Daf 30.) what the difference is between 'Havineinu' and a short Tefilah.

א"כ, לפי' הקונ' שפי' בכאן דהיינו ‘הביננו‘ קשה?

(b) Question: This then poses a Kashya on Rashi, who interprets the short Tefilah here as 'Havineinu'.

אלא ע"כ היינו תפלה אחרינא, כדמפרש לקמן ‘צרכי עמך מרובים ... '.

(c) Alternative Explanation: It must therefore be another Tefilah, such as 'Tzorchei Am'cha Merubim', which the Gemara will cite later.

וגם על זה קשה, דלקמן אמרינן שאין לומר תפלת של ‘צרכי עמך‘ אלא במקום סכנה, ורבי יוסי לא הוה במקום סכנה - פי' במקום לסטים, מדהשיב לו ‘שמא יפסיקו בי עוברי דרכים‘, ולא השיב ‘שמא יהרגוני לסטים‘?

(d) Question: This too, is difficult however, as the Gemara will later say that one is not permitted to recite 'Tzorchei Am'cha Merubim' unless one is in a place of danger, such as where there are robbers - which Rebbi Yossi was not, seeing as he told Eliyahu that he was afraid that passers-by might interrupt him (and not that robbers may kill him).

ונראה לי כפ"ה - תפלה קצרה דהכא היינו ‘הביננו‘ ...

(e) Reinstating Original Explanation: Therefore Tosfos opts to learn like Rashi - that the short Tefilah here pertains to 'Havineinu ...

ואע"ג דלייט עלה אביי א‘מאן דמתפלל ‘הביננו‘...

(f) Implied Question: And although Abaye issued a curse on whoever Davens 'Havineinu' ...

היינו דוקא בעיר, אבל בשדה מותר.

(g) Answer: That speaks only in town, but in the field it is permitted

והא דאמרי' לקמן ‘מאי איכא בין "הביננו לתפלה קצרה?‘ ...

(h) Implied Question: And when th Gemara asks later what the difference between 'Havineinu' and a short Tefilah ...

הכי קאמר - בין תפלה קצרה דאמר בפ' תפלת השחר (דף כט:) כגון ‘צרכי עמך ... ‘.

(i) Answer: It is referring to the short Tefilah mentioned in 'Tefilas ha'Shachar (29:) - i.e. 'Tzorchei Am'cha' ...

אבל ודאי תפלה קצרה דהכא צ"ל הביננו.

1. Conclusion: Whereas the short Tefilah in our Sugya is definitely synonymous with 'Havineinu'.

5) TOSFOS DH V'ONIN YEHEI SH'MEIH HA'GADOL MEVORACH

תוספות ד"ה ועונין יהא שמיה הגדול מבורך

(SUMMARY: Tosfos discusses the meaning of 'Yehei Sh'meih Rabah ... ', and explains as to why the Chachamim instituted it in Arama'ic.)

מכאן יש לסתור מה שפי' במחזור ויטרי ‘יהא שמיה רבא‘ שזו תפלה שאנו מתפללין שימלא שמו, כדכתיב (שמות יז) ”כי יד על כס יה" - ‘שלא יהא שמו שלם וכסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק‘ ...

(a) Refuted Explanation: This disproves the explanation of the Machzor Vitri - that 'Yehei Sh'meih Rabah' is a Tefilah that we Daven for Hash-m's Name to become complete; as is written in Sm'mos (17) "Ki Yad al Keis Kah" (on which Chazal Darshen) that 'His Name and His Throne will not be complete until the seed of Amalek has been destroyed'.

ופירושו כך ‘יהא שמי"ה‘ - ‘שם יה רבא‘, כלומר שאנו מתפללין שיהא שמו גדול ושלם; ‘ומבורך לעולם‘ הוי תפלה אחרת - כלומ' ומבורך לעולם הבא.

1. Refuted Explanation (cont.): And they explain 'Sh'meih Rabah' as (the acronym of) 'Sheim Kah Rabah'.In other words, we are Davening for His Name (Kah, that we pronounce in Galus) to become great and complete; whereas 'Mevorach le'Olam‘ is another Tefilah - meaning that He should be blessed in Olam ha'Ba.

וזה לא נראה, מדקאמר הכא - ‘יהא שמיה הגדול מבורך‘, משמע דתפלה אחת היא, ואינו רוצה לומר שיהא שמו גדול ושלם, אלא ‘יהא שמו הגדול מבורך‘.

2. Refutation: That does not however, appear to be correct according to the Gemara here - which presents 'Yehei Sh'meih ha'Gadol Mevorach' as one Tefilah. It is not asking for His Name to become great and complete, but rather that ‘His great Name should be blessed‘.

וגם מה שאומרי' העולם לכך אומרים קדיש בלשון ארמית, לפי שתפלה נאה ושבח גדול הוא, על כן נתקן בלשון תרגום - שלא יבינו המלאכים, ויהיו מתקנאין בנו. וזה אינו נראה.

(b) Refuted Explanation: Moreover, what people say that because Kadish is a beautiful Tefilah and a great praise, Chazal instituted to say it in Arama'ic, so that the angels should not understand it and be jealous of us, does not seem correct either.

- שהרי כמה תפלות יפות שהם בלשון עברי.

(c) Refutation: Seeing as there are many beautiful Tefilos that we say in Lashon Ivri.

אלא נראה כדאמרינן בסוף סוטה (דף מט.) ‘אין העולם מתקיים אלא א‘סדרא דקדושתא וא‘יהא שמיה רבא‘ דבתר אגדתא...

(d) Alternative Explanation: It therefore seems more correct to ascribe it to what the Gemara says at the end of Succah (49.) that 'The world exists on the Kedushah of Y'hei Sh'meih Rabah ... ' that we recite after learning Agadah.

שהיו רגילין לומר קדיש אחר הדרשה, ושם היו עמי הארצות, ולא היו מבינים כולם לשון הקודש ...

1. Alternative Explanation (cont.): Since they used to recite Kadish after the D'rashah, and there were often Amei-ha'Aretz present, who did not all understand Lashon ha'Kodesh.

לכך תקנוהו בלשון תרגום שהיו הכל מבינים, שזה היה לשונם.

(e) Conclusion: So they instituted it in Arama'ic, so that everybody should understand it - as it was their spoken tongue.

3b----------------------------------------3b

6) TOSFOS DH BI'MEKOMAN CHAISHINAN

תוספות ד"ה במקומן חיישינן

(SUMMARY: Tosfos reconciles this Sugya with the Sugya earlier on the Amud where we are not worried about Mazikin.)

פי' שידוע שרגילין שם המזיקין.

(a) Clarification: Where it is known that they exist.

וההיא דלעיל ד‘בתרי ופריצי, ליכא משום מזיקין‘ ...

(b) Implied Question: Whereas the Gemara earlier 'Where there are two and they are indecent, the fear of Mazikin does not apply' ...

איירי בסתם שאין רגילין.

(c) Answer: Is speaking by S'tam, where they are not commonly found.

7) TOSFOS DHEIN OMRIN BI'FENEI HA'EMIS ELA DEVARAV SHEL MEIS

תוספות ד"ה אין אומרין בפני המת אלא דבריו של מת

(SUMMARY: Tosfos qualifies the stringent ruling in two ways.)

ופסק רב אלפס משום רב האי דוקא דברי תורה, אבל דברים דעלמא, לית לן בה.

(a) Clarification #1: Rav Alfas citing Rav Hai Ga'on establishes this ruling with regard to Divrei Torah, but other matters are permitted.

ודוקא בארבע אמות שלו.

(b) Clarification #2: It is also only forbidden within four Amos of the deceased.

8) TOSFOS DH RU'ACH TZEFONIS MENASHEVES

תוספות ד"ה רוח צפונית מנשבת

(SUMMARY: Tosfos qualifies this statement, based on a Gemara in 'Lo Yachpor'.)

פי' לבדה...

(a) Clarification: This means on its own ...

דהא אמרינן בפרק לא יחפור (ב"ב דף כה.) שהיא מנשבת עם כל אחד ואחד.

1. Source: Since we have learned in Perek Lo Yachpor (25a) that the north wind blows together with all the other winds.)

9) TOSFOS DH V'ASA IHU V'AMAR KA'CHATZOS

תוספות ד"ה ואתא איהו ואמר כחצות

(SUMMARY: Tosfos explains Moshe's motives for changing Hash-m's words.)

ואם תאמר, מכל מקום לימא ‘בחצות‘ כמו שאמרו לו מן השמים, דהא אמת אמרו לו?

(a) Question: Why did Moshe not say 'ba'Chatzos', using the same expression as Hash-m, seeing as Hash-m told him the truth?

וי"ל, שלא רצה לומר להם דבר שלא היה יכול להראות ולהוכיח אם ישאלו לו.

(b) Answer: He did not wish to tell them something that he would not be able to back up, should they query him.

10) TOSFOS DH V'EIN HA'BOR MISMALEI ME'CHULYASO

תוספות ד"ה ואין הבור מתמלא מחוליתו.

(SUMMARY: Tosfos discusses various ways of learning this Mashal.)

פירש רש"י אם יחפור ויחזיר בו עפרו, לא יהא מלא

(a) Explanation #1: Rashi explains that if one digs and replaces the earth, the pit will not become full.

ותימה, דאין הנדון דומה לראיה, שהרי לא היה אומר להם אלא ליטול מן העשירים וליתן לעניים.

(b) Question: The case is not comparable to the proof, as he (David) was merely asking them to take from the wealthy and give to the poor?

אם היה מצוה ליטול מן העניים ולחזור וליתן להם, אז היה דומה למשל.

1. Question (cont.): It would have been comparable if he had asked them to take from the poor and then give it back to the poor.

ומפרש רבינו תם ‘מחוליתו‘ מנביעתו - כלומר, אין הבור מתמלא מן המים הנובעים בו.

(c) Explanation #2: Rabeinu Tam therefore translates 'me'Chulyaso' as 'mi'Nevi'aso' (from its flowing), and what they meant was that a pit cannot become full from the water that flows through it.

ובתוספתא יש ‘אין הבור מתמלא מחוליתו, אלא אם כן מושכין לו מים מצד אחר.

1. Proof: As the Tosefta states 'A pit cannot become full from its 'Chulya' - unless one draws water for it from another side'.

ור"י פירש שאם תחפור מצד זה ותניח מצד אחר, לא תמלא. שמה שנותן כאן חסר כאן.

(d) Reinstating Explanation #1: The Ri however, explains that if a person digs on one side of a pit and places the earth on the other side, it will never become full, because what one places here is missing there.

כמו כן מה שנוטל מן העשירים, יתחסר מן העשירים.

1. Reinstating Explanation #1 (cont.): Similarly, what one takes from the rich (as Rashi explains), is missing from the rich.

Next
Next

Dafyomi Advancement Forum homepage
D.A.F. Homepage


Insights to
the Daf
 •  Background
to the Daf
 •  Review
Questions
 •  Review
Summary
 •  Point by
Point
 •  Halachah
Outlines
 •  English
Charts

Revach
l'Daf
 •  Review
Quiz
 •  Hebrew
Charts
 •  Yosef
Da'as
 •  Chidonim
on the Daf
 •  Galei
Masechta
 •  Video/Audio
Lectures