BERACHOS 2-3 - The first two Dafim in Shas, the start of the 12th Dafyomi cycle, have been dedicated anonymously by a reader in Switzerland.

ברכות דף ב. א

הקורא ק"ש באופנים ובזמנים דלהלן מה דינו? [תוד"ה מאימתי]

מפלג המנחה [1] משעה שקדש היום [2] פרשה ראשונה על מטתו
לרש"י לא יצא לא יצא יצא
לרבינו תם יצא יצא לא יצא
לר"י לא יצא יצא לא יצא

עד אימתי קורין ק"ש בערבין?

עד אימתי?
לר' אליעזר עד סוף האשמורה הראשונה - שהוא שליש הלילה
לחכמים עד חצות [3]
לרבן גמליאל עד שיעלה עמוד השחר
לברייתא בעמוד ב' עד השעה שעני עומד להפטר מתוך סעודתו [4]

כיצד מיושבות הקושיות הבאות לתירוצי הגמ'? [תוד"ה אי הכי].

היכן למדנו חובת ק"ש ששואל "מאימתי" מדוע פתח בערבית ברישא [5] מדוע בברכות ק"ש פתח בשחרית ברישא
לתי' הראשון תנא אקרא קאי דכתיב "בשכבך ובקומך" [6]
לאיבעית אימא ---- למד כן מבריאת העולם פתח בערבית והמשיך בשחרית ופירשו

ברכות דף ב: א

מהו הביאור בפסוק "ובא השמש וטהר", למקשן ולתרצן? [תוד"ה דילמא].

למקשן לתרצן
לרש"י בא השמש - הזריחה דיום ח', וטהר - הגברא בא השמש - צאת הכוכבים, וטהר - יומא
לתוס' בא השמש - תחילת השקיעה, וטהר - הגברא בא השמש - צאת הכוכבים, וטהר - יומא

מאימתי קורין את שמע בערבין?

מאימתי?
לתנא דמתניתין [7], ולחכמים, ור' יהושע משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן - צאה"כ
לברייתא הראשונה בסוגיין, ולר' חנינא משעה שהעני נכנס לאכול פתו במלח [8]
לר' מאיר בברייתא הראשונה משעה שבני אדם נכנסים לאכול פתן בערבי שבתות
לר' אליעזר בברייתא משעה שקדש היום בערבי שבתות [9]
לר' מאיר בברייתא השניה משעה שכהנים טובלים [10] לאכול בתרומתן
ר' אחאי / ר' אחא משעה שרוב בני אדם נכנסים להסף [11]

-------------------------------------------------

[1] מנחה קטנה מתחילה משעה תשע וחצי בשעות זמניות (דהיינו שעתים וחצי קודם השקיעה), ופלג המנחה הוא שעה ורבע קודם השקיעה.

[2] ס"ל לתוס' שמבעוד יום כבר קדש היום בערבי שבתות (ולא כרש"י בעמוד ב' בד"ה משעה שקדש, שפירש שהוא בביה"ש). וכן ס"ל לתוס' שזמן זה הוא הזמן שבני אדם נכנסים להסב - והיינו סעודת ע"ש.

[3] רבן גמליאל מפרש במשנה שגם חכמים מודים שאפשר לקרוא עד עמוד השחר, אלא כדי להרחיק את האדם מן העבירה אמרו עד חצות.

[4] פירש"י (בעמוד ב' בד"ה סיפא), דתנא דברייתא הוא שיטה רביעית, ודריש "ובשכבך" - תחילת זמן שכיבה. והגם שלקמן (דף ג.) ג"כ פירש רש"י (בד"ה לאו ר' אליעזר היא), דר"א ס"ל תחילת זמן שכיבה. מ"מ חלוקים הם, דתנא דברייתא ס"ל תחילת זמן שכיבה וכבני אדם שהולכים לישון מוקדם, ור"א ס"ל תחילת זמן שכיבה אצל כל בני אדם שיש שישנים מוקדם ויש מאוחר ולכך ס"ל לר"א עד סוף האשמורה הראשונה.

[5] ביארו התוס' (בד"ה ליתני), דיש לו לפתוח בשחרית כדאשכחן בתמיד דכתיב של בוקר תחילה ואח"כ של בין הערבים.

[6] הנה בתירוץ זה מיושבים ג' הקושיות, א) דהתנא סמך על הפסוק שבו נאמר חיוב ק"ש, ועל זה שאל מאימתי. ב) כיון שבפסוק מוקדמת השכיבה לקימה, לכן גם הוא הקדים שכיבה לקימה ג) אין לשאול מברכות ק"ש על ק"ש, דהפסוק דמיירי בק"ש הקדימו ערבית לשחרית, אבל על הברכות שלא נאמר עליהם הפסוק הקדימו שחרית לערבית כמו בתמיד (תוד"ה אי הכי).

[7] בגמ' לקמן (דף ג.) הסתפקה האם הוא ר' אליעזר (ותרי תנאי אליבא דר' אליעזר), או שהוא תנא אחר.

[8] והיינו הזמן שמכינים לעני את סעודתו, שאז הוא עצמו יכול לקרוא ק"ש ולהתפלל. - תוד"ה משעה.

[9] ונחלקו רש"י ותוס' בזמן זה, דרש"י מפרש בבין השמשות, ותוס' (בעמוד א' ד"ה מאימתי) פירשו שהוא מבעוד יום.

[10] והקשה לו ר' יהודה הלא כהנים מבעוד יום הם טובלים, ור' יהודה מקשה כן דהוא לשיטתו שסובר שבין השמשות הוא מהלך חצי מיל קודם צאת הכוכבים, וא"כ הכהנים שצריכים לטבול ביום - צריכים לטבול עוד קודם הזמן הזה המסופק, וזמן זה ודאי לאו זמן שכיבה. וענה לו ר"מ דהוא ס"ל כר' יוסי, שבין השמשות שלו הוא כהרף עין זה נכנס וזה יוצא, והיינו מעט קודם זמן צאת הכוכבים.

[11] והביא רש"י (בד"ה נכנסין להסב) ב' פירושים בזה, י"א בימות החול, וי"א בשבתות, ומ"מ מאוחר הוא - דהיינו אחר צאת הכוכבים. אכן התוס' (בעמוד א' בד"ה מאימתי) חולקים, וס"ל דבני אדם נכנסים להסב - היינו סעודת שבת - מבעוד יום.

עוד חומר לימוד על הדף