זבחים דף צ"ה ע"א

טלית גדולה הטמאה כדלהלן, שקרע ממנה ג' אצבעות, מה דין החתיכה? [תד"ה לא שנו (לעיל)]

כשטמאה גם מדרס וגם מגע הזב כשיש לה רק טומאת מגע
לרש"י בחולין [1] טמאה טהורה
לתוס' טמאה טמאה

בגדים בגודל דלהלן, האם טמאים לעניים ועשירים? [תד"ה מעיל].

בטומאת מדרס בטומאת מת ושרץ
בגד שלוש על שלוש אצבעות לעניים: טמא
לעשירים טהור [2]
טמא
בגד שלושה על שלושה טפחים טמא טמא

זבחים דף צ"ה ע"ב

תנור דלהלן שטשו באליה [שאסור לאפות בו פת שמא יאכלנו בחלב], האם יש לו תקנה בהיסק?

תנור של חרס תנור של מתכת
לרבה בר אהליי / ולרב לתי' רב אשי אין לו תקנה מסיקו ומותר
למותיב על רבה / ולרב לאיבעית אימא מסיקו ומותר [3] מסיקו ומותר

האם עירוי מבשל ככלי ראשון, או לא? [תד"ה עירה].

לרבינו תם לרבינו שמואל
למ"ד עילאה גבר הוי ככלי ראשון הוי ככלי ראשון
למ"ד תתאה גבר הוי ככלי ראשון - ומבשל כדי קליפה [4] הוי ככלי שני

-------------------------------------------------

[1] הנה רש"י בפרק העור והרוטב כתב לישב, דהא דאמרינן בבהמה המקשה שהבא מבגד גדול טמא מגע מדרס, הוא דוקא כשהיה עליו קודם את שני הטומאות, ואז מהני הקריעה לבטל ממנו טומאת מדרס דתו לא חזי ליה, ונשאר טומאת מגע מדרס שהיא ראויה לשלוש אצבעות. ובהעור והרוטב דאמרינן שאם חילק טהור, מיירי שיש רק טומאת מגע דזב (בלא הכבדה) או בשרץ או נבילה - שקריעה מועלת לבטל את השם שהיה לה ולכך טהורה.

[2] כן ביאר ר"ת בתוס' שלענין טומאת מדרס הוא תלוי ביחוד, ואין דרך לעשירים ליחדו ולכך הוא טהור, אולם לענין טמא שרץ ומת שתלוי בשם בגד - טמא - דיש לו שם בגד בג' אצבעות.

[3] ולתי' זה הא דאמר רב קדירות חרס בפסח ישברו, ולא מועיל להם היסק, הוא משום שקדירות היסקן מבחוץ, ואין בהיסק זה תועלת להוציא הבלוע, אולם תנור הסיקו מבפנים - ומהני. ולעשות היסק בקדירות מבפנים - לא מהני, דחיישינן שלא יעשה טוב כי חושש שמא יבקע הכלי.

[4] אמנם בהמשך התוס', רצו תוס' לפרש שאם מערה מכלי ראשון ולא נפסק הקילוח - יש לו כח כלי ראשון אפי' לבשל לגמרי, ולא רק כדי קליפה, ויועיל העירוי ג"כ להגעלה. אמנם הוכיחו שר"ת עצמו לא סובר כן - אלא דאינו מבשל אלא כדי קליפה.

עוד חומר לימוד על הדף