זבחים דף פ"ח ע"א

מה באו למעט השני לשונות, של שמואל ושל האמרי לה? [תד"ה אלא].

לרש"י לרבינו חיים
לשמואל: אין מקדשין וכו': אלא מתוכן [1] ברוצי מדות לא נתקדשו ברוצי מדות לא נתקדשו
לאמרי לה: אין מקדשין וכו': אלא מבפנים אין מקדש אלא בעזרה למעט חקק מושבו [2]

מנחות ונסכים וביכורים שהביאם מהדברים דלהלן, האם קדושים להקרב? [תד"ה מן].

לרש"י לרבינו חיים
מן המדומע דתרומה אינם קדושים קדושים [3]
מן המדומע דערלה וכלאי הכרם אינם קדושים אינם קדושים

בגדי כהונה שנתלכלכו באופנים דלהלן, האם מכבסים אותם?

נתלכלכו מעט שצרכים רק מים נתלכלכו הרבה שצריכים נתר ואהל
לברייתא מכבסם אפי' בנתר באהל אין מכבסם אפי' במים
ליש אומרים אין מכבסם כל עיקר אין מכבסם כל עיקר

זבחים דף פ"ח ע"ב

כיצד מתכפרים ציבור [4] על עון שפיכות דמים?

בידוע הרוצח כשלא ידוע הרוצח
כשרצח במזיד והתראה בהריגת הרוצח ----
כשרצח במזיד בלא התראה בכתונת שבבגדי כהונה בעגלה ערופה

-------------------------------------------------

[1] והוקשה לתוס', דא"כ היה נוקט [האמרי לה] כלשון משנתנו שאמרה בסופה וכולן אין מקדשים אלא בקודש, ופירש"י בעזרה.

[2] עי' צאן קדשים, שגם למ"ד מתוכן אפשר למעט זה, אלא שהוא סובר שגם בא למעט בירוצי מדות שלא נתקדשו. ולכך לא יכלה הגמ' לומר איכא בינייהו חקק מבחוץ. [ועי' בפנים מאירות, ובאריכות בדברי האחרונים כאן].

[3] ופירשו תוס', דלא שייך למעטו ממשקה ישראל, כיון דשרי לכהנים. ועי' זבח תודה כאן ד"ה מן [דף נ"א ע"ב].

[4] אמנם הרוצח אם אינו נידון במיתה אינו מתכפר בכפרות אלו דלהלן, אלא נגעים באים עליו. אמנם עי' בשטמ"ק אות ב,' ובתוס'.

עוד חומר לימוד על הדף