זבחים דף מ"א ע"ב

מהיכן למדנו לרבות פר יוה"כ לענין "את בדם וטבילה", וכן שמעכבות בו ד' הזאות?

את בדם וטבילה עיכוב הזאות
לרב פפא והתנא דברייתא לפר - זה פר יוה"כ חוקה כתיבה ביה [1]
לתנא דבי ר' ישמעאל [2] לפר - זה פר יוה"כ לפר - זה פר יוה"כ

פיגל בקומץ ולא בלבונה או בלבונה ולא בקומץ, האם הוי פיגול?

כשהעבודה הראשונה בשתיקה והשניה במחשבת פיגול כשהעבודה הראשונה במחשבת פיגול והשניה בשתיקה
לריש לקיש פסול ואינו פיגול [3] לרבנן: פסול [4] ואינו פיגול
לר' מאיר: הוי פיגול
לשאר האמוראים בסוגיא לרבנן: פסול ואינו פיגול
לר' מאיר: הוי פיגול
לרבנן: פסול ואינו פיגול
לר' מאיר: הוי פיגול

-------------------------------------------------

[1] הכי אמרינן לעיל בדף מ' ע"א, שלהזאות לא צריך את הדרשה דלפר וכו'. ואליבא דר' יהודה אמרינן שהוא לומד הזאות מקרא דוכילה מכפר את הקודש. [והסיקה הגמ' א"כ שהלימוד דלפר וכו' הוא לענין את בדם וטבילה].

[2] והוא לומד מהיקש זה לכל הכתוב בענין, והיינו שגם לענין הזאות וגם לענין הקטרת יותרת ושתי כליות, וכן גם לאת בדם וטבילה - הכל ילפינן מהיקש זה.

[3] סבר ר"ל שגם ר"מ מודה שאין מפגלין בחצי מתיר, ולכן אם נתן את הראשונה בשתיקה לא יתכן יותר להיות כאן פיגול לכו"ע אלא פסול בלבד. ורק אם נתן את הראשונה במחשבת פיגול - בזה נחלקו ר"מ ורבנן האם עושה את שאר העבודות על דעת ראשונה והוי פיגול, או לא והוי רק פסול.

[4] בתד"ה ומאי, הקשו, דמשמע מסוגין שאפי' אם אין מפגלין בחצי מתיר, מ"מ פסול מהא הוי. וקשה דבפסחים אמרינן שאם שוחט סימן ראשון למולים ושני לערלים לרבנן הוא כשר. ותירצו דדוקא כאן גזרו בקומץ ומנחה ששייכת העבודה כולה בקומץ - במנחת חוטא, ובלבונה - בבזיכי לבונה, משא"כ בשני סימנים שלא שייך זה בלא זה. [ובמפרשים ביארו, שגם במה שדימתה הגמ' למשנתנו לענין פסול במתנה אחת של חטאות הפנימיות, הוא משום שגזרו אטו חטאות החיצוניות שכשרות לב"ה במתנה אחת ואפשר לפגל בה].

עוד חומר לימוד על הדף