זבחים דף כ"א ע"א

כיור שלא שקעו בבור בזמנים דלהלן, האם נפסלו מימיו לעבודות דלהלן?

לענין לקדש ממנו לעבודות לילה - אברים לענין לקדש ממנו לעבודות
יום - דם וקמצים
כשלא שקעו בבור בשקיעת החמה אינו נפסל [1] לר' חייא: נפסל [2]
לרב חסדא: אינו נפסל [3]
כשלא שקעו בבור בעלות השחר נפסל [4] נפסל

זבחים דף כ"א ע"ב

האם פסול לינה בקידוש ידים ורגלים או במי כיור הוא מהתורה? [תד"ה מאי].

לגבי הקידוש לגבי מי הכיור
לרש"י [5] פסול מדרבנן פסול מהתורה
לתוס' [6] פסול מדרבנן פסול מדרבנן

-------------------------------------------------

[1] ובהו"א הבינה הגמ' שר' יוחנן אתא לאפלוגי ולהחמיר, וכוונתו: שאפי' לעבודת לילה פסול אם לא שקעו בשקיעת החמה. ודחתה הגמ', דהרי ר' יוחנן עצמו אמר בפירוש שכיור שלא שקעו מבערב מקדש ממנו לעבודת לילה. ולמסקנא, ר' יוחנן ס"ל כרב חסדא, אלא שצריך לשקעו כבר בתחילת הלילה ולא להעלותו כל הלילה [חוץ מקידוש של תרומת הדשן - שבזה אין לחוש שלא יחזירנו לבור מיד אחר הקידוש, דכיון שהוא סמוך ליום - לא יפשע בו] כדי שלא יבוא לשכוח מלשקעו. ורב חסדא לא מצריך לשקעו מתחילת הלילה.

[2] ואפי' אם יחזור וישקענו קודם עמוד השחר - לא מהני, דכבר נפסל לעבודת מתירים - דם וקמצים, בזה שלא היה שקוע קודם שקיעת החמה.

[3] ולשיטתו אם ישקענו מעט סמוך לעמוד השחר - לא יפסלו מימיו לעבודת מתירים, וכ"ש שלא יפסלו לעבודת אברים.

[4] וכתבו בתד"ה כיור כיון ששקעו, שלא מהני שיקוע אחרי שנפסל, דאין זריעה להכשיר בהקדש, ורק לטהר מים שאובים מהני זריעה.

[5] כן כתב רש"י בד"ה אלא לאביי, לחלק בין הקידוש לבין מי הכיור.

[6] כן כתבו בתד"ה מאי בסוף עמ' א' עיי"ש.

עוד חומר לימוד על הדף