זבחים דף ו' ע"א

מי שמתכפר בקרבן באופנים דלהלן, האם יכול לעשות תמורה?

כשמתכפר מקופיא כשמתכפר מקיבעא
כשהוא אחד עושה עושה
כשהם שותפים אינו עושה כששותפו מתכפר מקופיא: עושה [1]
כששותפו מתכפר מקיבעא: אינו עושה

זבחים דף ו' ע"ב

מצורע שניתן עליו מהשמן על בהונותיו ולא על ראשו, מה יעשה? [תד"ה לא].

לרש"י ולמסקנת התוס' לצד הראשון שבתוס'
אליבא דר' יוחנן בן נורי יחזור ויתן מתנות הראש לא צריך כלום [2]
אליבא דר' עקיבא יחזור ויתן מהבהונות יחזור ויתן מהבהונות

-------------------------------------------------

[1] כן פירשו בתד"ה מקופיא, שמצינו שכהן גדול יכול להמיר בפרו, הגם שכל הכהנים מתכפרים עמו. והטעם, דכיון שהוא מתכפר מקיבעא והם רק מתכפרים מקופיא, אינם חשובים כ"כ שותפים לגביו, והוא עושה תמורה ולא הם.

[2] הוקשה לתוס' ממה שאמרו ביומא דף ס"א ע"א דלכו"ע [ר"א ור"ש] אין מתנות הראש מעכבות. ולכך תירצו בתחילה שהתנאים ביומא הם אליבא דר' יוחנן בן נורי שג"כ סובר שאין מעכבות כלל. ושזה גופא החילוק בין ההו"א למסקנא כאן, דבהו"א דייקה הגמ' מדבריו לומר שכיון שלא נתן מתנות הראש לא כיפר קמי שמיא כלום אפי' את מתנות הבהונות. ובמסקנא אמרה, דאע"ג שלא כיפר קמי שמיא, לא צריך לחזור אפי' על מתנות הראש. והטעם, דכיון דאפקא לה קרא בלשון והנותר, לכך הוי כשפיכת שיירי הדם שעל היסוד שלא מעכבי. ועל זה הוקשה להם, דא"כ הגמ' היתה צריכה לדחות דשאני התם במצורע דכתיב ביה והנותר. ולכך חזרו ופירשו כרש"י שלר' יוחנן צריך לחזור על מתנות הראש, וא"כ א"א ללמוד מכאן לסמיכה שכיפר גברא לגמרי ורק כלפי שמיא לא, דגם כאן צריך לחזור על מתנות הראש. ומה שאמרו התנאים ביומא שלא צריך לחזור כלל, היינו לומר רק שגם אם לניתן עליו מתנות הראש אינו חשוב מחוסר כפורים להאסר מלהכנס למקדש.

עוד חומר לימוד על הדף