1)

TOSFOS DH Na'avid Arba'ah d'Trei Havu Lehu Timniya

תוספות ד"ה נעביד ארבעה דתרי תרי הוו להו תמניא

(SUMMARY: Tosfos discusses how we know that there are only four threads of gold.)

- ואם תאמר אין הכי נמי נעביד זהב תמניא מנלן ארבעה ותו לא

(a)

Question: Indeed, we should have eight. What is the source for only four?

יש לומר פתילים כתיב מיעוט פתילים שנים וכשנקצץ כל אחד הוו להו ד'

(b)

Answer: It says "Pesilim." The minimum that Pesilim can be is two, and when we cut each, they become four;

ואי אמרת תמניא א"כ אין לדבר סוף אימא ק' ואימא אלף ותפסת מרובה לא תפסת

1.

If you would say that it is eight, there is no limit. Perhaps it is 100, or 1000! Tafasta Merubah Lo Tafasta (if you claim many, you do not get them, i.e. you cannot justify the claim).

והא דפריך ואימא זהב נמי ו'

(c)

Implied question: Why did we ask "perhaps there are six also of gold"?

היינו כי היכי דליהוי דומיא דשאר מינין שבו

(d)

Answer: This was in order to be like the other materials in it.

ולעיל כי פריך ואימא כ"ח לא בעי לשנויי תפסת מועט תפסת

(e)

Implied question: Above (71b), when we asked [regarding Mashzar] "perhaps there are 28!", why didn't we answer "Tafasta Mu'at Tafasta" (if you claim a little, you get them, i.e. but not if you claim much)?

דהתם לא מצי למימר טפי מכ"ח וכיון דהוא דבר שיש לו קצבה לא שייך למימר תפסת מרובה לא תפסת

(f)

Answer: There, we could not say that it should be more than 28. Since it has a limit, "Tafasta Merubah Lo Tafasta" does not apply.

ואדרבה יש לתפוס המרובה דיש בכלל מאתים מנה

(g)

Strengthening of answer: Just the contrary! It is proper to assert the larger amount, for 100 are included in 200! (If we have too many threads, the proper number are among them.)

ואע"ג דבפ"ק דר"ה (דף ד:) אמר מקיש חג השבועות לחג המצות מה להלן יש לו תשלומין כל שבעה כו'

(h)

Implied question: In Rosh Hashanah (4b), we equate Shavu'os to Pesach. Just like Pesach has Tashlumin all seven days [for one who did not bring his Korban on the first day]...

ופריך ולקיש לחג הסוכות מה להלן ח' כו' ומשני תפסת מרובה לא תפסת

1.

The Gemara asked "perhaps we should equate Shavu'os to Sukos. Just like there, there are eight days [of Tashlumin...]", and answered Tafasta Merubah Lo Tafasta;

והתם נמי יש לדבר קצבה

2.

Also there, there is a limit!

י"ל דהתם קאמר לחומרא תפסת מרובה לא תפסת דעד ז' יש לו תשלומין ממה נפשך

(i)

Answer: There, we are stringent to say Tafasta Merubah Lo Tafasta. Until seven days, there are Tashlumin in any case (whether we equate it to Pesach or Shavu'os).

אבל טפי לא דילמא מחג המצות ילפינן

1.

More than this, there is not Tashlumin for perhaps we learn from Pesach.

ובפרק קמא דקידושין (דף יז.) גבי הענקה נמי קאמר תפסת מרובה לא תפסת אע"ג דממה נפשך יש לדבר קצבה

(j)

Implied question: In Kidushin (17a), regarding gifts to an Eved Ivri when he leaves, also there we say Tafasta Merubah Lo Tafasta, even though in any case there is a limit!

יש לומר התם נמי קאמר דתפסת מרובה לא תפסת דמספיקא לא מפקינן ממונא מן האדון.

(k)

Answer: Also there we say Tafasta Merubah Lo Tafasta, for due to a Safek (how to expound) we cannot take money from the master (force him to give a larger gift).

2)

TOSFOS DH Kesiv b'Taba'os ha'Aron v'Chulei u'Chsiv v'Huva Es Badav b'Taba'os

תוספות ד"ה כתיב בטבעות הארון וכו' וכתיב והובא את בדיו בטבעות

(SUMMARY: Tosfos discusses why we bring a verse regarding the Mizbe'ach.)

- קשיא לי טובא אמאי מייתי האי קרא דוהובא דכתיב גבי מזבח הנחשת ושביק קרא דוהבאת דכתיב גבי הארון

(a)

Question #1: Why do we bring this verse v'Huva, which is written regarding the copper Mizbe'ach, and we abandoned the verse "v'Heveisa", which is written regarding the Aron?

ועוד שמעתי מקשים דבשעת סילוק מסעות כתיב ובא אהרן ובניו בנסוע המחנה והורידו את פרוכת המסך וכסו בה את ארון העדות וגו' (במדבר ד) עד ופרשו עליו בגד כליל וגו' עד ושמו בדיו

(b)

Question #2: Some ask that [when they dissembled the Mishkan] when leaving an encampment [in the Midbar], it says "u'Va Aharon u'Vanav bi'Nso'a ha'Machaneh v'Horidu Es Paroches ha'Masach v'Chisu Bo Es Aron ha'Edus... u'Parsu Alav Beged Kalil... v'Samu Badav";

משמע דבנסוע המסעות היו משימין אותן בדים וקשה והא כתיב לא יסורו ממנו

1.

Inference: When they traveled, they put the staves inside. It says [about the staves] "they will not depart from it (the Aron)"!

ורבינו יעקב מאורליינ"ש מתרץ זה דושמו בדיו על כתפי הנושאים קאמר להוליכן

(c)

Answer #1 (Ri of Orlins): "VSamu Badav" means that they put the staves on the shoulders of the carriers, to take them.

ולבי מהסס שהרי בני קהת לא היו שם עדיין עד לאחר שהיו מכניסין כל הכלים לנרתק שלהם כדכתי' ולא יבואו לראות כבלע את הקדש וגו' (שם)

(d)

Objection (Tosfos): Bnei Kehas (who carried it) were not there yet, until they (Aharon and his sons) put all the Kelim into their cases, like it says "v'Lo Yavo'u Lir'os k'Vala Es ha'Kodesh..."!

ויותר היה נראה לפרש דהאי ושמו בדיו היינו שהיו מושכין (הגהת הרש"ש) הבדים לצד חוץ להיות נראין בולטין בפרוכת כמין שני דדי אשה

(e)

Answer #2 (Tosfos): Rather, "vSamu Badav" means that they used to extend the staves to the outside, so they are seen protruding on the Paroches, like two breasts of a woman. (When traveling, they had to push them back in, so as much will stick out in back of the Aron as in front.)

מיהו קושיא קמייתא שהקשיתי בדוכתא קיימא

(f)

Question: However, Question #1 remains difficult.

ודוחק הוא לשבש הספרים

1.

Suggestion: Perhaps there is a printing mistake in the text.

דבכולהו גרס והובא אתה בדיו ובמקצת ספרים גרסינן בברייתא והבאת

2.

Rejection: It is difficult to say so, for in all texts it says v'Huva Es Badav, and in some it says in the Beraisa v'Heveisa;

אבל באתקפתא דר' יוסי בר' חנינא גרסינן בכולהו והובא

i.

However, in R. Yosi b'Ribi Chanina's question, in all texts it says v'Huva!

ואי לאו דמסתפינא מחברייא הוה אמינא דח' טבעות היו בארון וכן מוכיח הפסוק

(g)

Answer: If I did not fear my colleagues, I would say that there were eight rings in the Aron. The verse proves like this;

דכתיב ויצקת לו ארבע טבעות זהב ונתת על ארבע פעמותיו דהיינו ארבע קרנותיו כדמתרגמינן זוייתיה

1.

It says "v'Yatzakta Lo Arba Tab'os Zahav v'Nasata Al Arba Pa'amosav", i.e. of the four corners, like the Targum "Zivyasei";

והדר כתיב ושתי טבעות על צלעו האחת ושתי טבעות על צלעו השנית

2.

It says after this "u'Shtei Taba'os Al Tzal'o ha'Echas u'Shtei Taba'os Al Tzal'o ha'Shenis."

משמע דארבע טבעות היו על שתי צלעותיו לבד מאותם ד' שעל ד' פעמותיו

3.

Inference: There were four rings on the two sides, in addition to the four on the four corners;

בד' טבעות מהם היו בדים קבועין לא יסורו

4.

In four rings, the staves were fixed. They may not leave;

ובארבעה מהם שהיו למטה או למעלה מאותן טבעות היו משימין בדים בשעת סילוק המסעות לשאת את הארון בהם

5.

In four rings, which were below or above those rings, they would put staves when leaving an encampment, to carry the Aron through them;

והיינו הנך דכתב בהו ושמו בדיו

i.

Regarding these, it says v'Samu Badav.

ואם תאמר מאי פריך הכא רבי יוסי בר' חנינא לישני דשני מיני בדים היו

(h)

Question: What was R. Yosi b'Ribi Chanina's question? We should say that there were two kinds of staves!

יש מהם קבועין ויש מהם נכנסין ויוצאין כדפרישית

1.

Some of them were fixed, and some of them entered and left [the rings], like I explained!

יש לומר דעל כרחך והבאת את הבדים בטבעות אכולהו בדים קאי

(i)

Answer: You must say that "v'Heveisa Es ha'Badim ba'Taba'os" refers to all the staves;

דאי לא קאי אלא אהנך שהיו משימין במסעם אם כן הוה ליה למימר נמי וחברת את הבדים בטבעות שהרי לא פירש מתי הכניס אותם בדים הקבועים

1.

If it referred only to the ones that they inserted when traveling, it should have said also "v'Chibarta Es ha'Badim ba'Taba'os", for it did not specify when he inserted the fixed staves;

אלא כתב בטבעות הארון יהיו הבדים ותחילה היה לו לפרש שהכניסם

i.

It wrote only "ba'Taba'os ha'Aron Yihyu ha'Badim." It should have explained first that he inserted them!

אלא ודאי אכולהו בדים כתב והבאת את הבדים ומשמע ליה דבשוה קאי אכולהו

2.

Rather, surely it says about all of the staves "v'Heveisa Es ha'Badim." He understands that it refers to all of them equally;

דכי היכי דהנך שנושאין בהן לא היו קבועים ה"נ אינהו לא היו קבועים ממש במקום אחד שלא יהו זזין כלל ממקומן

i.

Just like these [staves] used to carry were not fixed, also the others were not truly fixed in one place, without moving from their place at all.

אלא לכל הפחות נכנסין קצת לכאן ולכאן דהשתא דמו להדדי במקצת

ii.

Rather, at least they entered (could move a little) on each side. Now, they (all the staves) resemble each other a little;

ולהכי מייתי נמי קרא דוהובא דכתב במזבח לגלויי אוהבאת דארון

3.

Therefore, we bring also the verse "v'Huva" written regarding the Mizbe'ach, to reveal about "v'Heveisa" of the Aron;

כי היכי דוהובא דמזבח לא היו הבדים קבועין דהא לא כתב התם לא יסורו ממנו הכי נמי והבאת דארון לא היו ממש קבועין לגמרי

i.

Just like "v'Huva" of the Mizbe'ach, the staves were not fixed, for it does not say Lo Yasuru Mimenu, similarly regarding "v'Heveisa" of the Aron, they were not totally fixed.

ואם תאמר לפי מה שפירש דאכולהו ד' בדין קאי קשה מאי דכתב ביה בההיא קרא לשאת את הארון בהם

(j)

Question: According to what (we) explained that it refers to all four staves, the verse is difficult, for it says "to carry the Aron through them"!

ואין לתרץ דבכולהו ארבעה בדים היו נושאין ושנים מהם היו ארוכין ושנים האחרים קצרים מהם

(k)

Suggestion: All four staves were used to carry the Aron. Two of them were long, and the other two were shorter than them.

דבפרק שתי הלחם (מנחות דף צח:) משמע דבארבעה גברי הוו דרו להו ותו לא

1.

Rejection: In Menachos (98b), it connotes that only four people carried it.

ונראה לי דוהבאת לא קאי אלא אהנך בדים הקבועין שהרי אותם בדים שאינן קבועין מה הוצרך להזכירן כאן לומר והבאת

(l)

Answer: "V'Heveisa" refers only to the fixed staves. Regarding the staves that were not fixed, why was it necessary to mention them here, to say "v'Heveisa"?

והלא לא היו מכניסין אותן אלא אהרן ובניו בשעת המסעות

1.

They (Bnei Kehas) did not insert them, rather, Aharon and his sons when leaving an encampment!

תדע שהרי בכולהו כתב ונשא בם את השלחן וכן במזבח הנחשת כתיב והובא את בדיו בטבעות וגו' בשאת אותו ובמזבח הזהב כתב נמי לבתים לבדים לשאת אותו בהמה

(m)

Support: Regarding all of them (Kelim with staves), it says "v'Nasa Bam Es ha'Shulchan", and similarly regarding the copper Mizbe'ach it says "v'Huva Es Badav b'Taba'os... bi'Seis Oso", and also regarding the gold Mizbe'ach it says "l'Batim l'Vadim Laseis Oso ba'Hemah";

אבל לא כתב בהן והבאת בצווי ובעשייה לא כתב ויבא כדכתיב גבי ארון בין בצואה בין בעשייה

1.

It does not say about them a command "v'Heveisa", and [when the Torah discusses] making them, it does not say "he brought", like it says regarding the Aron, both regarding the command and the making.

i.

Note: The Maharsha asks that it says "he brought the staves into the rings" (Shmos 38:7) regarding making the copper Mizbe'ach! Rashash answers that this was merely to test that they are the right size (Betzalel did so), but when the Torah discusses [Moshe] assembling the Mishkan, it mentions inserting the staves only regarding the Aron. Si'ach Yitzchak - since Moshe was not commanded to insert the staves into the Mizbe'ach, Betzalel did so. Alternatively, verse 38:7 means that when necessary, others would insert them.

ואע"ג דבברייתא דמלאכת המשכן תניא ד' טבעות היו מקבעות בו שתים בצפונו ושתים בדרומו

(n)

Implied question - Citation (Beraisa of Meleches ha'Mishkan): Four rings were fixed in it, two in the north and two in the south;

שכיון שהיו נותנין הבדים לא היו זזים משם לעולם שנאמר בטבעות הארון וכו'

1.

Citation (cont.): Once they put the staves in them, they never moved from there, for it says "ba'Taba'os ha'Aron..."

י"ל דלא חשיב אלא אותם ד' טבעות שהבדים קבועין בהן

(o)

Answer: [The Beraisa] discusses only the four rings in which staves were permanently fixed;

אבל אותם שלא היו הבדים קבועין בהן ולא נעשו אלא לצורך שעת המסעות לא קא חשיב

1.

The rings in which staves were not fixed were made only for what was needed at the time of moving between encampments. It does not discuss them.

תדע דלא קא חשיב התם טבעות של שלחן ושל מזבח הנחשת והזהב

(p)

Support: It does not discuss the rings of the Shulchan, or of the copper or gold Mizbe'ach.

וצריך עיון.

1.

This requires investigation.

3)

TOSFOS DH she'Ma'amidin Tzipuyan

תוספות ד"ה שמעמידין ציפויין

(SUMMARY: Tosfos explains that the gold plating is Batel to the planks.)

- נ"ל דאפי' ציפוי זהב שעליהן בטל לגבי דידהו

(a)

Assertion: It seems that even the gold plating on them was Batel to them.

דבכל דוכתא העץ בטל לגבי המתכת לענין טבילה ולכל מילי דאמר הלך אחר המעמיד

(b)

Observation: Everywhere, the wood is Batel to the metal, regarding Tevilah and all matters, for it depends on the Ma'amid (the support);

ובעצי שטים אינו כן שהרי שלחן של עצי שטים היה ומצופה זהב ואפי' הכי תורת כלי עץ (גירסת הרש"ש) עליו

1.

This is not so regarding cedar wood. The Shulchan was of cedar wood, and plated with gold, and even so it had the status of a wooden Kli;

שהציפוי בטל לגבי העץ כדאיתא בשלהי חגיגה (דף כו:) ויליף לה התם מקרא.

2.

The plating is Batel to the wood, like we learn in Chagigah (26b) from verses.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF