YOMA 40 (15 Teves) - dedicated by Dr. Moshe and Rivka Snow in memory of Rivka's mother, Rebbetzin Leah bas Rav Yosef (Rabinowitz), the Manostrishtcher Rebbetzin, whose Yahrzeit is 15 Teves.

1)

TOSFOS DH Teni Mitzvah Lehani'ach

תוספות ד"ה תני מצוה להניח

(SUMMARY: Tosfos discusses whether we could have answered that the Beraisa is R. Shimon.)

ה"נ הוה מצי לשנויי הא מני רבי שמעון היא דאמר הגרלה לא מעכבא

(a)

Explanation: Alternatively, we could have answered that the Beraisa is R. Shimon, who says that the lottery is not Me'akev.

ואח"כ מצאתי ברייתא זו שנויה בתוספתא [פ"ג] וסמוך לה שנויה פלוגתא דבסמוך דרבי יהודה ורבי שמעון יעמד חי וכו' ומסיק דברי רבי יהודה ורבי שמעון אומר וכו'

(b)

Retraction: I later found this Beraisa in the Tosefta. Next to it is taught the argument below of R. Yehudah and R. Shimon "Ya'amad Chai..." It concludes "... Divrei R. Yehudah. R. Shimon says...

ומדסיפא ר"ש רישא לאו רבי שמעון.

1.

Since the Seifa is R. Shimon, the Reisha is not R. Shimon.

2)

TOSFOS DH Ha d'Ka'amar Teni Mitzvah Lehani'ach

תוספות ד"ה הא דקאמר תני מצוה להניח

(SUMMARY: Tosfos explains that we do not change the text of the Beraisa.)

- אינו מגיה הברייתא אלא פרושי קא מפרש מאי לא הגריל לא הניח הגורל.

(a)

Explanation: The Gemara does not change the text of the Beraisa. Rather, it explains that "Lo Higril" means that he did not place the lot [on the goat].

3)

TOSFOS DH R. Shimon Lo Yada

תוספות ד"ה רבי שמעון לא ידע

(SUMMARY: Tosfos explains why it is better if we say that R. Shimon was unsure.)

- ואם תאמר לימא דשפיר ידע ולא הגריל דרבי שמעון היינו עלה

(a)

Question: Why don't we say that R. Shimon knew [that Rabanan mean that he did not place it on the goat], and he said "v'Lo Higril", i.e. he did not lift it up?

כי היכי דמפרשי נמי השתא ללא הגריל דידיה עלה אף על גב דלא הגריל דרבנן מספקא ליה אי הוי הניח או עלה

1.

Also now R. Shimon uses "v'Lo Higril" to means that he did not lift it up, even though he is unsure whether Rabanan use "v'Lo Higril" to discuss placing or lifting it up! (I.e. he was not concerned about using the words unlike Rabanan.)

וי"ל אי רבי שמעון פשיטא ליה דלא הגריל דרבנן היינו לא הניח א"כ הוה ליה למימר איהו לא עלה הגורל

(b)

Answer: If R. Shimon was sure that Rabanan use "Lo Higril" to mean that he did not place, he should have said "the lot did not go up";

אבל השתא ניחא משום דמספקא ליה דילמא רבנן אמרי לא עלה וקרו ליה לא הגריל נקט נמי לא הגריל.

1.

However, now that we say that he was unsure, for perhaps Rabanan mean that it did not go up, and they call this "Lo Higril", therefore also he said Lo Higril.

4)

TOSFOS DH v'Azdu l'Ta'amaihu d'Tanya Ya'amad Chai v'Chulei

תוספות ד"ה ואזדו לטעמייהו דתניא יעמד חי כו'

(SUMMARY: Tosfos explains "they are consistent with what they taught elsewhere" about the lottery, unlike Rashi.)

- פרש"י דאוידוי קאי ואמר שיש לגרוס אותו לעיל קודם ת"ש פר מעכב את השעיר

(a)

Rashi's opinion: This refers to Viduy. This should appear about in the text, before "Ta Shma: the bull is Me'akev the goat..."

ול"נ כגירסת הספרים וקאי אהגרלה

(b)

Rebuttal (Tosfos): The text in our Gemaros is correct. It refers to the lottery;

ומשום דקאמר אי בעית אימא ר"ש דאמר הגרלה לא מעכבא ואי בעית אימא רבי יהודה

1.

We said "alternatively, it is like R. Shimon, who says that the lottery is not Me'akev. Alternatively, it is like R. Yehudah;

נהי דבסידרא לא מעכבא הגרלה מעכבא היכא דלא עלה הגורל כלל כו'

2.

Granted, he says that the order is not Me'akev, but the lottery itself is Me'akev if the lot was never lifted [out of the box]...

ואזדו לטעמייהו דכי היכי דפליג ר' יהודה ארבי שמעון היכא דלא עלה הגורל מעולם הכא נמי פליג היכא דעלה הגורל ומת המשתלח קודם מתן דמים דשעיר הפנימי

(c)

Explanation: They are consistent with what they taught elsewhere. Just like R. Yehudah argues with R. Shimon when the lottery never went up, he argues only when it went up, and the Mishtale'ach died before sprinkling the blood of the inner goat.

דסבירא ליה לרבי יהודה ישפך הדם ויביא שנים אחרים ויגריל עליהם בתחילה

1.

R. Yehudah holds that we spill the blood, bring two other [goats] and do a new lottery on them;

דתניא יעמד חי עד מתי יהא זקוק לחיות עד מתן דמים של חבירו

i.

(Beraisa): "Ya'amad Chai" - it (Se'ir ha'Mishtale'ach) must be alive until sprinkling the blood of its colleague (the inner goat);

ולכפר עליו דקרא הוי פירוש עד שיכפרו בחבירו

ii.

"U'Lechaper Alav" means until he atones through its colleague.

ור' שמעון סבר אין צריך ולכפר עליו אשעיר המשתלח קאי

2.

R. Shimon holds that it need not [be alive until sprinkling the blood]. "U'Lechaper Alav" refers to the Se'ir ha'Mishtale'ach;

וה"ק והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי עד שיכפר עליו בוידוי ואם מת קודם וידוי מביא אחר בלא הגרלה

3.

The verse means that the goat on which the lot for Azazel came must live until he atones on it, through Viduy. If it died before Viduy, he brings another [goat] without a lottery;

ואם מת אחר וידוי אין צריך להביא אחר אף ע"פ שלא שילחו עדיין דשילוח אינו מעכב

4.

If it died after Viduy, he need not bring another. Even though he did not yet send it, it is not Me'akev.

ואם מת המשתלח קודם וידוי וקודם זריקת דמי חבירו יזרק הדם של חבירו ומביא שעיר אחר בלא הגרלה ומתודה עליו

5.

If the Mishtale'ach died before Viduy and before Zerikas Dam of its colleague, he throws the blood of its colleague and brings another goat without a lottery, and confesses on it;

ולא יגריל אפילו למצוה דאין הגרלה אלא בשנים כדכתיב על שני השעירים

6.

He does not cast lots on it even for a Mitzvah, since a lottery requires two, like it says "Al Shnei ha'Se'irim";

ואם היה מביא שנים היה צריך לשפוך הדם או לאבד את השני (עמו) שיעלה עליו הגורל לשם

i.

If he would bring two, he would have to spill the blood [of the first] or dispose of the second on which the lot for Hash-m will come;

וכמו שפירש' דלרבי יהודה כשמת המשתלח צריך להביא שנים אחרים ולהגריל עליהם בתחילה

ii.

This is like I explained according to R. Yehudah. When the Mishtale'ach dies, he must bring two others and cast lots on them anew.

הכי תנן לקמן בפרק שני שעירי (ד' סב.) ומסיים עלה והשני ירעה עד שיסתאב רבי יהודה אומר תמות

7.

A Mishnah below (62a) teaches like this, and concludes "the second grazes until it gets a Mum. R. Yehudah says, it dies";

ועוד א"ר יהודה מת המשתלח ישפך הדם

i.

R. Yehudah said further that if the Mishtale'ach dies, we spill the blood.

ובת"כ נמי איכא בהדיא מת אחד מהם משהגריל יביא שנים אחרים ויגריל דברי רבי יהודה

(d)

Support: Also in Toras Kohanim, R. Yehudah explicitly says that if one of them died after the lottery, he bring two others and casts lots on them.

ומהאי קרא נפקא לן לרבי יהודה דמיד בתר פלוגתא דרבי יהודה ורבי שמעון גרסינן התם לשלח אותו שאם נשפך הדם ימות המשתלח מת המשתלח ישפך הדם

(e)

Source: R. Yehudah learns from this verse. Immediately after the argument of R. Yehudah and R. Shimon, the text there says "Leshalach Oso" - if the blood spilled, the Mishtale'ach dies. If the Mishtale'ach died, we spill the blood.

והאי מילתא אתאן לרבי יהודה דרבי שמעון סבירא ליה מת אחד מהן מביא חבירו (מעמוד ב) בלא הגרלה

1.

This is like R. Yehudah, for R. Shimon holds that if one of them died, he brings its colleague without a lottery

40b----------------------------------------40b

אלא ודאי רבי יהודה היא ודריש יעמד חי כדי לכפר בו

2.

Rather, surely it is like R. Yehudah. He expounds "Ya'amad Chai" in order to atone through it;

כיון שאם מת המשתלח לא יוכל לכפר עוד בחבירו אלא ישפך הדם

i.

Since if the Mishtale'ach died, he can no longer atone through its colleague, he spills the blood.

ודריש נמי לכפר עליו לשלח אותו שאם רוצה לשלח אותו אינו יכול לשלחו אלא אם כן כפר בחבירו

3.

He also expounds "Lechaper Alav Leshalach Oso" - if he wants to send it, he cannot send it unless he was Mechaper with its colleague.

אבל אם נשפך הדם ימות המשתלח

4.

However, if the blood spilled, the Mishtale'ach dies.

וכיון דלר' יהודה מיעכבי אהדדי וצריך להביא שנים אחרים כל היכא דקרינן ביה ולקחו שני השעירים קרי ביה נמי ונתן על שני השעירים גורלות

5.

Since R. Yehudah holds that they are Me'akev each other, and he must bring two others, whenever we apply "they will take two goats", we apply "he will put lots on the two goats."

אבל לר' שמעון דדריש עד שעת כפרת דברים דאינן תלויין זה בזה אלא שעיר המשתלח תלוי במעשה שבגופו

(f)

R. Shimon's opinion: However, R. Shimon expounds that until verbal Kaparah, they do not depend on each other. Rather, the Se'ir ha'Mishtale'ach depends on an action on its own body;

ואם נשפך הדם לא ימות המשתלח אלא יתודה עליו כיון שהוא חי

1.

If the blood spilled, the Mishtale'ach does not die. Rather, he confesses on it, since it is alive;

מביא אחר שלא בהגרלה דלא קרינן ביה ולקח את שני השעירים לא קרינן ביה נמי ונתן על שני השעירים גורלות

2.

He brings another goat without a lottery. "They will take two goats" does not apply, so also "he will put lots on the two goats" does not apply.

וא"ת אם כן תיקשי מכאן למ"ד אליבא דר' יהודה דהגרלה לא מעכבא

(g)

Question: If so, this is difficult according to the opinion (39b) that according to R. Yehudah, the lottery is not Me'akev!

וי"ל דאיכא למימר הא דישפך הדם כשמת המשתלח לאו היינו משום הגרלה אלא משום דבעינן ולקח את שני השעירים שיהו ניקחין כאחת

(h)

Answer #1: The reason why if the Mishtale'ach died, we must spill the blood, is not due to the lottery. Rather, "he will take two goats" obligates that they be taken together.

א"נ כיון דהוקבעו כבר כאחת אם מת אחד מהן גם השני ידחה הלכך צריך להביא אחרים וכיון דלא סגי דלא מייתי אחריני מגריל עליהם למצוה

(i)

Answer #2: Since they were already fixed together like one, if one of them died, also the other is cast off. Therefore, we must bring others. Since we must bring others, we cast a lottery for a Mitzvah;

ולר' שמעון למצוה נמי לא כיון דסבירא ליה דאינו מביא אלא אחד אין שייך בו הגרלה.

1.

According to R. Shimon, there is not even a Mitzvah. Since he holds that we bring only one, a lottery does not apply.

5)

TOSFOS DH Kivan d'Kav'asei Smol v'Chulei

תוספות ד"ה כיון דקבעתיה שמאל כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why we didn't answer that R. Akiva holds like R. Shimon, who says that the lottery is not Me'akev.)

- ולא בעי לאוקמא ר"ע כרבי שמעון כיון דר' יהודה ור' נחמיה נמי היו תלמידיו כדאיתא בפרק הבא על יבמתו (דף סב:).

(a)

Explanation: We do not want to establish R. Akiva like R. Shimon, because R. Yehudah and R. Nechemyah were R. Akiva's Talmidim, like it says in Yevamos 62b. (Presumably, they hold like him.)

6)

TOSFOS DH v'Asahu Chatas ha'Goral Osehu Chatas v'Chulei

תוספות ד"ה ועשהו חטאת הגורל עושהו חטאת וכו'

(SUMMARY: Tosfos discusses the exclusion that only the lottery makes it a Chatas.)

- וא"ת ניהדר ונילף בעלמא מהכא שיקדש הגורל מק"ו

(a)

Question: We should go back and learn from here that the lottery is Mekadesh from a Kal va'Chomer!

ומה במקום שלא קדש השם קדש הגורל במקום שקדש השם א"ד שיקדש הגורל

1.

Where ha'Shem (Hash-m's name) is not Mekadesh, the lottery is Mekadesh. Where ha'Shem is Mekadesh, all the more so a lottery should be Mekadesh!

וי"ל דכי היכי דדרשינן מועשהו חטאת הגורל עושהו חטאת ואין השם עושהו חטאת כל שכן דנדרוש ועשהו חטאת לזה ולא לאחר

(b)

Answer: Just like we expound from "v'Asahu Chatas" that the lottery makes it a Chatas, but ha'Shem does not make it a Chatas, all the more so we expound from "v'Asahu Chatas" that the lottery makes this a Chatas, but not others.

תדע דבפ"ק דקדושין (דף טו:) אמרינן גבי עבד עברי הנמכר לנכרי שיהא נגאל בשש מק"ו

(c)

Support: In Kidushin (15b) we say that an Eved Ivri sold to a Nochri should be redeemed (go free) through six [years of service] from a Kal va'Chomer;

ומה מי שאין נגאל באלה פי' בקרובים כגון עבד עברי הנמכר לישראל נגאל בשש מי שנגאל באלה אינו דין שיהא נגאל בשש

1.

Citation (15b) Suggestion: One who is not redeemed "b'Eleh", i.e. through relatives, e.g. an Eved Ivri sold to a Yisrael, is redeemed through six. One who is redeemed b'Eleh, all the more so he should be redeemed through six!

ומשני ת"ל באלה באלה הוא נגאל ואינו נגאל בשש

2.

Citation (cont.) Rejection: "B'Eleh" - he is redeemed b'Eleh, but not through six.

ופריך ואי ס"ד יליף שכיר שכיר אמאי אינו נגאל באלה נילף שכיר שכיר

3.

Citation (cont.) Question: If [the Tana] learns a Gezeirah Shavah "Sachir-Sachir", we should learn from it that he is redeemed "b'Eleh"!

ומשני שאני התם דאמר קרא יגאלנו לזה ולא לאחר

4.

Citation (cont.) Answer: There is different, for it says "Yig'alenu" - this one, and not another.

אלמא אף על גב דפשיטא ליה דדרשינן מיעוטא דיגאלנו לזה ולא לאחר ולהכי לא ילפינן נמכר לישראל בק"ו מנמכר לנכרי

5.

Inference: It was clear to the Tana that we expound the exclusion "Yig'alenu" - this one, and not another, and this is why we do not learn one sold to a Yisrael from a Kal va'Chomer from one sold to a Nochri;

אפילו הכי הוה יליף נמכר לנכרי ליגאל בשש בק"ו

i.

Even so, he would have learned that one sold to a Nochri is redeemed after six through a Kal va'Chomer;

ולא קא ממעט ליה מיגאלנו ולמידרש דודו ובן דודו או משאר בשרו יגאלנו ולא בדבר אחר

ii.

He would not exclude it from Yig'alenu, and expound "his uncle, cousin or other kin will redeem him, but he will not be redeemed another way."

אבל תימה מאי שנא דהכא ממעטינן תרוייהו מועשהו דהכא לא מקדש השם ובעלמא לא מקדש הגורל

(d)

Question: Why is this different than here, in which we exclude both of them from v'Asahu? [It teaches that] here ha'Shem is not Mekadesh, and elsewhere a lottery is not Mekadesh!

והתם לא ממעט מיגאלנו אלא דבעלמא לא מהני גאולת קרובים

1.

There, he excludes from Yig'alenu only redemption through relatives elsewhere.

אבל דהוא (כן נראה להגיה) אינו נגאל בשש יליף לה מקרא אחרינא מואם לא יגאל באלה באלה הוא נגאל ואינו נגאל בשש

2.

He uses another verse to teach that he is not redeemed through six. "V'Im Lo Yig'al b'Eleh" - he is redeemed through these, but not through six;

ושמא יש לומר דשאני הכא דכיון דכתיב ועשהו חטאת וכתב נמי חוקה אתא ועשהו דכתיב בגורל לגלויי אחוקה דקאי נמי אהגרלה

(e)

Answer #1: Perhaps here is different. Since it says v'Asahu, and it says also Chukah, v'Asahu written regarding the lottery reveals about Chukah, that it applies also to the lottery;

דאע"ג דלרבי יהודה חוקה לא קיימא אהגרלה ועשהו מגלי לן דחוקה נמי קאי אהגרלה

1.

Even though R. Yehudah [normally] holds that Chukah does not apply to [matters outside, like], the lottery, v'Asahu reveals that Chukah applies also to the lottery.

א"נ משום דתנא ביה קרא תרי זימני אשר עלה אשר עלה

(f)

Answer #2: Alternatively, because the verse repeated "Asher Alah" twice [it is Me'akev].

ובהא נמי ניחא מאי דק"ל

(g)

Support: This (saying that a Kal va'Chomer can override an exclusion - c:5.i) answers also the following question.

דמסיק תיובתא למ"ד הגרלה לא מעכבא אבל למ"ד מעכבא ניחא

1.

Question: We conclude that the one who says that the lottery is not Me'akev is refuted, but it is fine for the opinion that it is Me'akev (R. Yanai);

ואמאי לדידיה נמי תיקשי דהכא יליף עיכובא מועשהו ואיהו יליף ליה לעיל מדתנא ביה קרא

i.

Also according to him, we can ask that here we learn from v'Asahu that it is Me'akev, and above he learns from the repetition!

ולמאי דפרישית ניחא דאי לאו ועשהו דמשמע מיעוטא אף על גב דתנא ביה קרא הוה דרשינן ק"ו לומר דהגרלה לא מעכבא כיון דלא תנא ביה קרא בלשון צווי

2.

Answer #1: Based on what I explained, this is fine. If not for v'Asahu, which connotes an exclusion, even though the Torah repeated, we would expound a Kal va'Chomer to teach that the lottery is not Me'akev, since the Torah did not repeat ["Asher Alah"] in an expression of a command.

להכי איצטריך ועשהו

i.

Therefore, we need v'Asahu.

ואי לא תנא ביה קרא לא הוה דרשינן ועשהו אלא למעוטי דלא מהני הגרלה בעלמא כי ההוא דיגאלנו כדפירש' להכי איצטריך דתנא ביה קרא

ii.

Had the Torah not repeated ["Asher Alah"], we would have expounded v'Asahu only to exclude a lottery from working elsewhere, like I explained regarding Yig'alenu. Therefore, we needed the repetition.

מיהו בלאו הכי מצי למימר דלא פריך למ"ד מעכבא דאיכא למימר טעמיה מהכא

(h)

Answer #2: However, without this we could say that we do not challenge the opinion that the lottery is Me'akev, for he could learn from here.

והא דקאמר טעמא לעיל משום דתנא ביה קרא

(i)

Implied question: Above we said that it is due to the repetition!

אין זה מדבריו אלא בעל הגמרא קא מפרש לטעמא הכי למאי דלא ידע אכתי ברייתא דועשהו

(j)

Answer: He (R. Yanai) did not say this. The Stam Gemara said so, before it knew the Beraisa of v'Asahu.

וכי האי גוונא יש בפ"ג דשבועות (דף כה.) גבי פלוגתא דרב ושמואל בשבועה שזרק פלוני צרור לים.

(k)

Support: We find like this in Shevuos (25a) regarding the argument of Rav and Shmuel about a Shevu'ah that Ploni threw a rock to the sea.

7)

TOSFOS DH Mah b'Makom she'Lo Kidesh ha'Goral v'Chulei

תוספות ד"ה מה במקום שלא קידש הגורל כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why there was a Hava Amina to learn from a Chidush.)

- הקשה מורי הר"ר שמואל בר מנחם זצ"ל היכי גמר מהכא

(a)

Question (R. Shmuel bar Menachem): How can we learn from here?

והא יום הכפורים דבר שהיה בכלל כל הקרבנות שקידש בהם השם ויצא לידון בדבר החדש בגורל

1.

Yom Kipur was in the Klal (category) of all Korbanos, of which ha'Shem is Mekadesh, and left the Klal to receive a Chidush law (i.e. unlike the normal laws of Torah), i.e. a lottery;

אי אתה יכול להחזירו לכללו ולכולי עלמא איהו לא גמר מכלליה באיזהו מקומן (זבחים מט.)

2.

You cannot return it to its Klal! All agree that it is not learned from its Klal (Zevachim 49a)!

ונראה לי דאפילו יצא לידון בדבר החדש גמרי מהדדי בקל וחומר או במה מצינו אם אין להשיב

(b)

Answer: Even if it left to receive a Chidush law, we can learn them [this case and its Klal] from each other through a Kal va'Chomer or Mah Matzinu, if there is no challenge;

אבל אם יש להשיב לא גמרינן

1.

However, if one can challenge it, we do not learn.

אבל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל לא ללמד על עצמו יצא כו'

(c)

Distinction: However, something that was in a Klal, and left the Klal [but not for a Chidush - PF], this was not to teach about itself [rather, to teach about the entire Klal];

כמו הבערה וכיוצא בה

1.

This is like burning [which was included in "Lo Sa'aseh Kol Melachah", and the Torah specifically forbids it on Shabbos, to teach that one is liable for each Av Melachah by itself] and similar matters;

גמרינן מיניה אפי' אם יש להשיב אין משיבין כמו על ג"ש והיקש שאין משיבין עליהן

2.

We learn from it. Even if one can challenge it, we do not challenge it, just like we do not challenge a Gezeirah Shavah or Hekesh.

תדע דבפרק קמא דיבמות (דף ז.) פריך מאי איצטריך עליה למיסר עריות לייבם מהיכא תיתי דלישתרו דאיצטריך עליה למיסר

(d)

Support - Citation (Yevamos 7a) Question: Why do we need "Aleha" to forbid Yibum with Arayos? Why would I think that it is permitted, that we need "Aleha" to forbid?

קא ס"ד תיתי מאשת אח דהוה ליה דבר שהיה בכלל ויצא ללמד וכו'

1.

Citation (cont.) Answer #1: One might have thought that we learn from Eshes Ach. It was in a Klal, and left the Klal to teach...

ופריך הא לא דמי אלא ליצא לידון בדבר החדש וכו'

2.

Citation (cont.) Question: This is like something that was in a Klal, and left to teach a Chidush!...

עד אלא סד"א תיתי אחות אשה במה מצינו מאשת אח

3.

Citation (cont.) Answer #2: Rather, one might have thought that we learn Achos Ishah through a Mah Matzinu from Eshes Ach.

והשתא כיון דאמר כבר דהוה ליה דבר החדש היכי הדר תו קאמר תיתי מאשת אח

i.

Question: We already said that this is a Chidush [so we cannot learn from it]. Why did we suggest learning from Eshes Ach?

אלא על כרחך מעיקרא הוה ס"ד למימר דניגמר מאשת אח כמו מדבר שהיה בכלל ויצא ללמד דאפילו איכא פירכא לא פרכינן

ii.

Answer: You must say that initially, we thought to learn from Eshes Ach like from something that was in a Klal, and left the Klal to teach [not a Chidush]. Even if one can challenge it, we do not challenge it;

ופריך והלא דבר החדש הוא ואם כן אי איכא למיפרך לא גמרינן מיניה

iii.

The Gemara asked that it is a Chidush. If so, if one can challenge it, we do not learn from it!

והדר קאמר ואף על גב דדבר החדש הוא ניגמר מיניה במה מצינו דהא ליכא למיפרך מיניה מידי

iv.

The Gemara then said that even though it is a Chidush, we may learn from it through a Mah Matzinu, for there is no challenge to it;

ולהכי פריך מי דמי התם חד איסורא הכא תרי איסורי והיינו פירכא וכיון דאיכא למיפרך לא גמרינן מיניה כיון דדבר חדש הוא.

(e)

Therefore, we asked that they are different. There (Eshes Ach), there is only one Isur. Here (Achos Ishah), there are two Isurim. Since we can challenge, we do not learn from it, since it is a Chidush.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF