YOMA 34 - Dedicated in memory of Max (Meir Menachem ben Shlomo ha'Levi) Turkel, by his children Eddie and Lawrence and his wife Jean Turkel/Rafalowicz. Max was a warm and loving husband and father and is missed dearly by his family and friends. His Yahrzeit is 5 Teves.

1)

TOSFOS DH ha'Olah Olah Rishonah

תוספות ד"ה העולה עולה ראשונה

(SUMMARY: Tosfos explains why two verses teach that the Tamid is offered first.)

- תימה למה לי קרא תיפוק ליה ממלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד

(a)

Question #1: Why do we need a verse for this? We can learn from "Milvad Olas ha'Boker Asher l'Olas ha'Tamid"!

דנפקא לן מיניה בפרק כל התדיר (זבחים דף פט.) כל התדיר מחבירו קודם את חבירו

1.

In Zevachim (89a) we learn from this that because what is Tadir (more regular) always comes before what is not Tadir!

וכי תימא דההוא למוספין והאי לנדרים ונדבות וצריכי

2.

Suggestion: Zevachim teaches about Musafim, and here we teach about Nedarim and Nedavos. Both of these are needed;

דמוספין [קבוע] להם זמן ונדרים ונדבות שכיחי בכל יום

i.

Musafim have a fixed time, and Nedarim and Nedavos are common every day. (Therefore, we could not learn from either of them from the other.)

והא בפרק התכלת (מנחות דף מט.) מייתי לקרא דהעולה לתמידין קודמין למוספין

3.

Rejection: In Menachos (49a), we bring the verse "ha'Olah" to teach that Temidim come before Musafim;

דקאמר היכי דמי הא דתנן התמידין אינן מעכבין המוספין

i.

Citation (49a): In what case does the Mishnah say that Temidim are not Me'akev Musafim?

אילימא דאית ליה ולקדם

ii.

Citation (cont.) Suggestion: We have enough [lambs for both], and [the Mishnah teaches about] offering first (we may offer either first).

והתניא העולה כו'

iii.

Rejection (Beraisa): "Ha'Olah"...

ועוד קשה טפי דבס"פ הגוזל קמא (ב"ק דף קיא.) דרש מדכתיב (במדבר ה) מלבד איל הכפורים מכלל דכסף ברישא

(b)

Question #2: In Bava Kama (111a), we expound from "Milvad Eil ha'Kipurim" that one must first return the money (stolen, before offering the Asham);

ופריך אלא מעתה מלבד עולת הבקר מכלל דמוספין ברישא

1.

Citation (111a) Question: If so, we should infer from "Milvad Olas ha'Boker" that m9s are offered before [the Tamid]!

והתניא העולה וכו'

i.

Citation (cont.) (Beraisa): "Ha'Olah" (teaches that Temidim come first).

הוה ליה למיפרך ממתני' דכל התדיר (זבחים דף פט.) דאדרבה ממלבד גופיה דרשינן איפכא

2.

Summation of question: The Gemara should have asked from the Mishnah in Zevachim 89a, which expounds "Milvad" oppositely!

וליכא למימר נמי דאיצטריך מלבד לצבור שאין להם תמידין ומוספין אלא כדי אחד מהם

3.

Suggestion: We need "Milvad" to teach about a Tzibur that does not have enough lambs for the Tamid and m9s, rather, only for one of them.

דהא מתני' דכל התדיר לא איירי כולה אלא בלקדם דומיא דדם חטאת קודם לדם עולה דקתני התם בהדה

4.

Rejection: The Mishnah there in Zevachim discusses only which is offered first, like "Dam Chatas precedes Dam Olah", which was taught with it.

וליכא למימר נמי חד למצוה וחד לעכב

5.

Suggestion: One of them teaches which is offered first l'Chatchilah, and the other teaches that it is Me'akev.

דעיכובא ליכא כדאמר בפרק התכלת (מנחות דף מט.)

6.

Rejection: The order is not Me'akev, like it says in Menachos 49a.

וי"ל דהעולה עולה ראשונה להקדמה דהקטרה דקרא בהקטרה איירי

(c)

Answer: '"Ha'Olah" - the first Olah' teaches that it is first for Haktarah. The verse discusses Haktarah;

וקרא דמלבד להקדמת שחיטה שתעשו את אלה בעשיית דם איירי

1.

The verse "Milvad" teaches that it is slaughtered first. It discusses the blood of these Korbanos.

והשתא ניחא דמייתי בפ' התכל' (ג"ז שם) מהעולה לאשמעי' בהקטרה דלא תנן בפ' כל התדיר (זבחים דף פח.) דתמיד קודם

(d)

Support #1: This is why in Menachos there, we learn from ha'Olah about Haktarah, which was not taught in the Mishnah in Zevachim that the Tamid is first;

אי נמי משום הוה ס"ד דמקשה שהוא מעכב הלכך פריך מברייתא דלשון שלא יהיה דבר קודם משמע טפי עיכובא מלישנא דמתני' דכל התדיר

1.

Alternatively, the Makshan thought that it is Me'akev. Therefore, he asked from the Beraisa, for "nothing may be before" connotes that it is Me'akev more than the words of the Mishnah in Zevachim.

וניחא נמי דלא מייתי בהגוזל קמא מההיא דכל התדיר לאוכוחי [על מלבד איל הכפורים דלא הוי] כסף ברישא

(e)

Support #2: This explains also why in Bava Kama 111a, we did not brought the Mishnah in Zevachim to prove [about Milvad Eil ha'Kipurim] that the money is not brought first;

דאיכא למימר לעולם כסף ברישא והדר איל כסדר שנכתבו בפרשה אבל בכל התדיר איירי בעשיית דם

1.

We can say that really, the money is brought first, and then the ram, like the order they are written in the Parshah. The Mishnah in Zevachim discusses doing the blood.

וה"ק קרא מלבד עולת הבקר שעשיתם עבודת הדם כבר תעשו את אלה

2.

The verse means that aside from Olas ha'Boker, for which you already did Avodas ha'Dam, do these (Musafim);

אבל הקטרה דכתיב מקמי קרא דמלבד תהא קודם התמיד דכולי קראי דקמיה בהקטרה משתעי

3.

However, Haktarah, which is written before the verse "Milvad", should be before the Tamid, for all the verses before this discuss Haktarah;

דכתיב בהו (במדבר כח) אשה ריח ניחוח

i.

They say Isheh Re'ach Nicho'ach;

להכי אצטריך לאיתויי העולה דאפילו בהקטרה תמיד קודם

4.

Therefore, we need to bring "ha'Olah" to teach that even Haktarah of the Tamid is first.

אף על גב דהקטר מוספין כתיב ברישא אפ"ה תמיד קודם

5.

Even though Haktarah of Musafim is written first, the Tamid is first;

הכא נמי נימא דאע"ג דכסף כתיב ברישא איל הכפורים קדים

6.

Also here, even though the money is written first, the ram is brought] first.

מיהו תימה למה לי קרא דהעולה ודמלבד לאשמועינן דתמידין קודמין למוספין

(f)

Question: Why do we need the verses "ha'Olah" and "Milvad" to teach that Temidim precede Musafim?

תיפוק ליה דבתמידין כתיב בבקר ובמוספין כתיב ביום

1.

We already know this, for regarding Temidim it says ba'Boker, and regarding Musafim it says "ba'Yom"!

ויוקדם דבר שנאמר בו בבקר לדבר שנאמר בו ביום

i.

Something about which it says ba'Boker should precede something about which it says "ba'Yom"!

ואמרי' נמי מוספין בשש ואז אינו בקר

2.

We also say that Musafim are offered [after] six hours, and then it is not morning.

וי"ל דאי לאו קרא דהעולה היינו מאחרין הקטרת התמיד עד אחר הקטרת המוסף כדמשמע בהגוזל קמא (ב"ק דף קיא.) מדכתיב מלבד

(g)

Answer: If not for the verse "ha'Olah", we would delay Haktaras ha'Tamid until after Haktaras ha'Musaf, like it connotes in Bava Kama 111a, for it says "Milvad";

ותעשה בבקר הוה מוקמינן ליה לעבודת דם

1.

We would establish "Ta'aseh ba'Boker" (which discusses the Tamid) to discuss Avodas Dam.

אבל קשה עדיין כיון דכתיב העולה לאפוקי מההיא סברא למה לי קרא דמלבד לאשמועינן דתמיד קודמת למוספין בעבודת דם

(h)

Question: Still it is difficult! Since ha'Olah refutes this reasoning, why do we need the verse "Milvad" to teach that Avodas Dam of the Tamid precedes Musafim?

תיפוק ליה מדכתיב בבקר בתמיד ובמוספין ביום

1.

We should know this because it says ba'Boker regarding the Tamid, and "ba'Yom" regarding Musafim!

ונ"ל דאיצטריך מלבד למיגמר בעלמא דבכל מקום תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם

(i)

Answer: We need "Milvad" to teach that in general, whenever there is Tadir and not Tadir, what is Tadir comes first;

דמאי טעמא כתב אשר לעולת התמיד פשיטא דעולת הבקר היא עולת התמיד

1.

Question: Why does it say "Asher l'Olas ha'Tamid"? Obviously, "Olas ha'Boker" is Olas ha'Tamid!

אלא טעמא קא יהיב קרא למילתיה

2.

Answer: The verse explains the reason;

מאי טעמא אמרי לך מלבד עולת הבקר שהיא תקדום

i.

Question: Why do I (the Torah) say "Milvad Olas ha'Boker" [to teach that] it is first?

לפי שהיא עולת התמיד וכל דבר שהוא תדיר קודם לדבר שאינו תדיר

ii.

Answer: It is because it is Olas ha'Tamid, and whatever is Tadir comes before what is not Tadir.

וכן משמע בפ' כל התדיר דגמר מהכא בכל דוכתא

(j)

Support: The Gemara in Zevachim connotes that we learn from here to everywhere;

דקתני כל התדיר מחבירו קודם כו' עד שנאמר מלבד.

1.

The Mishnah says what is more Tadir than another comes before... for it says "Milvad".

2)

TOSFOS DH ha'Olah Olah Rishonah

תוספות ד"ה העולה עולה ראשונה

(SUMMARY: Tosfos brings two opinions about what was Olah Rishonah.)

- י"מ שהיא עולת התמיד שכתובה ראשונה לכל הקרבנות בפרשת פינחס

(a)

Opinion #1: Some explain that this is Olas ha'Tamid, which is written before all other Korbanos in Parshas Pinchas.

אי נמי קסבר עולה שהקריבו אבותינו לפני הר סיני עולת תמיד הואי והיא היתה ראשונה לכל הקרבנות ציבור

(b)

Opinion #2: Alternatively, he holds that the Olah that our ancestors offered before h3s was Olas ha'Tamid. It was the first of all Korbanos Tzibur.

ופלוגתא היא בפ"ק דחגיגה (דף ו.)

1.

[Tana'im] argue about this in Chagigah (6a);

דאיכא למ"ד עולת תמיד הוה ואיכא למ"ד עולת ראייה הוה (וע' תוס' ב"מ נה.).

2.

Some say that it was Olas Tamid, and some say that it was Olas Re'iyah. (See Tosfos Bava Metzi'a 55a DH ha'Olah).

3)

TOSFOS DH Chavitin l'Nesachim Shum Minchah

תוספות ד"ה חביתין לנסכים שום מנחה

(SUMMARY: Tosfos explains why we did not learn from "Machatzisah ba'Boker.")

- הא דלא קאמר טעמא משום דבחביתים כתיב מחציתה בבקר

(a)

Implied question: Why don't we say [that Chavitim are first] because it says about them "Machatzisah ba'Boker"?

משום דבנסכים כתיב נמי בבקר כמנחת הבקר וכנסכו (במדבר כח).

(b)

Answer: Also regarding Nesachim it says ba'Boker - "ka'Minchas ha'Boker v'Nisko."

4)

TOSFOS DH Nesachim l'Musafim Zevach u'Nesachim

תוספות ד"ה נסכים למוספין זבח ונסכים

(SUMMARY: Tosfos discusses the source that Nesachim precede Musafim, but follow the Minchah.)

- תימה לי אמאי לא קאמר טעמא יוקדם דבר שנאמר בו בבקר לדבר שנאמר בו ביום

(a)

Question: Why don't we say that it is because something about which it says ba'Boker should precede something about which it says "ba'Yom"?

ובלאו הכי איצטריך קרא זבח (כן נראה להגיה) ונסכים לדרשא אחריתי בפרק התודה (מנחות דף עט.) אין הנסכים מתקדשין אלא בשחיטת הזבח שנאמר זבח ונסכים

1.

Even without this, we need the verse "Zevach u'Nesachim" for another Drashah (Menachos 49a), that Nesachim become Kodesh only through Shechitas ha'Zevach - "Zevach u'Nesachim."

ונ"ל דאיצטריך למילף מהאי קרא כדי ליישב אותו אפי' למאן דאמר בזיכין קודמין למוספין אף על גב דהכא כתיב ביום והכא כתיב תרי ביום

(b)

Answer: We need to learn from this verse in order to resolve it even according to the opinion that Bazichim (spoons of Levonah) are before Musafim, even though here (Musafim) it says ba'Yom, and here (Bazichim) it says twice ba'Yom;

אלמא דלא משמע ליה ביום לאחר להכי מייתי קרא דזבח ונסכים

1.

Inference: He holds that ba'Yom does not connote to delay it. Therefore, we bring the verse Zevach u'Nesachim.

אין להקשות מנלן דמנחה קודמת לנסכים

(c)

Question: What is the source that Minchah precedes Nesachim?

אי משום דכתב עולה ומנחה

1.

Suggestion: We learn from "Olah u'Minchah." (Minchah should be immediately after the Zevach.)

אימא דנסכים קודמין למנחה דכתיב זבח ונסכים

2.

Rejection: We can say that Nesachim should precede Minchah, for it says "Zevach u'Nesachim"!

דהא לא קשה כלל דבכל דוכתא כתיב מנחה ברישא ואח"כ נסכים

(d)

Answer: This is not difficult. The Torah always writes Minchah before Nesachim;

ובההוא קרא גופיה כתיב מנחה ברישא דכתיב עולה ומנחה זבח ונסכים.

1.

In that very verse, Minchah is written first, i.e. "Olah u'Minchah Zevach u'Nesachim"!

5)

TOSFOS DH l'Olam Rabanan Hi

תוספות ד"ה לעולם רבנן היא

(SUMMARY: Tosfos explains why we establish the Mishnah only like Rabanan.)

- הא דלא קאמר אי בעית אימא רבנן אי בעית אימא אבא שאול ובסידרא לא קא מיירי

(a)

Question: What didn't we say "you can say that it is like Rabanan, or you can say that it is like Aba Sha'ul. The Tana is not discussing the order"?

י"ל משום דרישא דלא כאבא שאול דקתני ונכנס להקטיר קטורת ולהיטיב הנרות כדאמר בפ"ק (דף יד

(b)

Answer: The Reisha is unlike Aba Sha'ul, for it says "he entered to burn the Ketores and fix the Neros", like it says above (14a).

34b----------------------------------------34b

6)

TOSFOS DH Rebbi Omer Shel Arvis mi'Shel Shacharis

תוספות ד"ה רבי אומר של ערבית משל שחרית

(SUMMARY: Tosfos gives a practical difference between the opinions.)

נ"ל דאיכא בינייהו ציבור שלא היו להם נסכים אלא לאחד מהן

(a)

Assertion: It seems that they argue about a Tzibur that has enough Nesachim only for one of them;

למאן דאמר דגמר של ערבית משל שחרית א"כ שחרית עיקר ויקריבום שחרית

1.

According to the opinion that learns Arvis from Shacharis, Shacharis is primary, so we should offer them for Shacharis;

ולמאן דאמר גמר שחרית מערבית יקריבום ערבית.

2.

According to the opinion that learns Shacharis from Arvis, Arvis is primary, so we should offer them for Arvis.

7)

TOSFOS DH Hani Mili b'Isura d'Oraisa Aval Hacha Tziruf d'Rabanan

תוספות ד"ה הני מילי באיסורא דאורייתא אבל הכא צירוף דרבנן

(SUMMARY: 1. Tosfos discusses why R. Yehudah permits. 2. Tosfos cites the Aruch, who permits a Pesik Reishei d'Lo Nicha Lei, and disagrees.)

- ה"ג רש"י ולא גרסי' אין שבות במקדש

(a)

Rashi's text: This is Rashi's text. It does not say "Ein Shevus b'Mikdash" (stringencies mid'Rabanan are lifted if needed for Avodas ha'Mikdash).

ומפרש כיון דאפי' אי הוה מתכוין ליכא איסורא דאורייתא כי לא מיכוין לא גזרו ביה רבנן אפילו במדינה

1.

He explains that since even if he would intend, there would be no Isur d'Oraisa, when he does not intend, Chachamim did not decree even outside the Mikdash.

וקשה לר"י דא"כ משמע דבצירוף דרבנן לא אסר ר' יהודה

(b)

Question (Ri): This connotes that R. Yehudah does not forbid regarding Tziruf mid'Rabanan;

ובפרק כירה (שבת דף מא:) משמע דאסר

1.

Shabbos (41b) connotes that he forbids!

דקאמר אביי גופיה התם המיחם שפינה ממנו מים לא יתן לתוכו מים כל עיקר מפני שמצרף ור' יהודה היא דאמר דבר שאין מתכוין אסור

2.

There, Abaye himself says that if one emptied the water out of a kettle, one may not put any amount of water in it, for it is Metzaref. The Mishnah is like R. Yehudah, who forbids Devar she'Eino Miskaven.

מיהו הא לא קשיא דמצי לשנויי דצירוף עששיות דווקא דרבנן שאינם כלים

(c)

Answer: We can say that Tziruf is mid'Rabanan only for Asasiyos (thick pieces of metal), for they are not Kelim;

ועומדין לעשות מהם כלים לבסוף וצירוף דהשתא לאו היינו גמר מלאכתו

1.

They are destined to ultimately be made into Kelim. The Tziruf done now is not their final Melachah.

אבל מיחם שהוא כלי וצירוף שלו הוא גמר מלאכתו הוי דאורייתא

2.

However, a kettle is a Kli. Its Tziruf is its final Melachah. It is mid'Oraisa.

מיהו קשה דבס"פ כירה (שם דף מו:) אמרי' כל היכא דכי קא מיכוין איכא איסורא דאוריי' כי לא מיכוין גזר ר"ש

(d)

Question #1: In Shabbos (46b), we say that whenever if he would intend, there is an Isur d'Oraisa, when he does not intend, R. Shimon forbids mid'Rabanan;

וכל היכא דכי קא מיכוין ליכא איסורא דאוריי' כי לא מיכוין לא גזר

1.

Whenever if he intends, there is no Isur d'Oraisa, when he does not intend, R. Shimon does not decree;

פי' כגון גורר מטה וספסל וכסא דהויא חורש כלאחר יד

i.

Illustration: For example, one may drag a bed, bench or chair, which is plowing k'Le'acher Yad (unskillfully).

א"כ ר' יהודה דפליג עליה אסר אפי' בכי האי גוונא דכי מיכוין ליכא איסורא דאורייתא

2.

If so, R. Yehudah, who argues with R. Shimon, forbids even in such a case, that if he intends, there is no Isur d'Oraisa.

ועוד מאי פריך מבהרת דלא מצי למיפרך אלא מברייתא וממילתא דאביי דאיתמר עלה

(e)

Question #2: What was the question from Tzara'as? We were able to ask only from the Beraisa, and what Abaye said about it;

ליפרך ממתני' דפ"ב דמסכת ביצה (דף כג:) ר' יהודה אומר כל הכלים אין נגררין חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת

1.

We should ask from the Mishnah in Beitzah (23b), in which R. Yehudah forbids dragging all Kelim except for a wagon, for it compresses the dirt [and does not make a furrow]!

אלמא דבר שאין מתכוין אסור

2.

Inference: Davar she'Eino Miskaven is forbidden.

נהי דמצי למימר דניחא ליה למיפרך דאביי אדאביי

3.

Suggestion: We can say that we preferred to ask a contradiction in Abaye.

טפי הוה ליה לאתויי ממילתא דר' יהודה דמתני' בהדיא

4.

Rejection: It would be better to bring from what R. Yehudah himself explicitly said in the Mishnah!

ועוד שהוא מוחק כל הספרים דגרס בהו הני מילי בכל התורה כולה אבל הכא צירוף דרבנן ואין שבות במקדש

(f)

Question #3: Rashi changes what is written in all texts, which say "this is only in the rest of the Torah, but Ein Shevus b'Mikdash"!

על כן נראה לר"י אביי אמר אפי' תימא שהגיע לצירוף דבר שאין מתכוין מותר

(g)

Ri's opinion: Abaye says that even if it reached Tziruf, Davar she'Eino Miskaven is permitted;

פירוש מן התורה ואף על גב דמדרבנן אסור אין שבות במקדש

1.

Explanation: It is permitted mid'Oraisa. Even though it is forbidden mid'Rabanan, Ein Shevus b'Mikdash.

ופריך מי אמר אביי דדבר שאין מתכוין לא מיתסר אלא מדרבנן והתניא וכו'

2.

The Gemara asks 'did Abaye say that Davar she'Eino Miskaven is forbidden only mid'Rabanan? A Beraisa says...

ומדאיצטריך קרא ש"מ דדבר שאין מתכוין אסור מדאורייתא

i.

Since a verse is needed, this shows that Davar she'Eino Miskaven is forbidden mid'Oraisa.

ומשני הני מילי בכל התורה כולה אסור שאין מתכוין כמתכוין

3.

The Gemara answer only in the rest of the Torah Davar she'Eino Miskaven is forbidden like one who intends;

אבל הכא פירוש בשבת דכתיב ביה מלאכת מחשבת בעינן שיחשב לעשות המלאכה שהוא עושה

i.

However, here, i.e. regarding Shabbos, about which it says "Meleches Machsheves", one must intend to do the Melachah he does;

הלכך צירוף דהכא הוי כלא מתכוין דרבנן ואין שבות במקדש

ii.

Therefore, here Tziruf mid'Rabanan is as if he does not intend, and Ein Shevus b'Mikdash!

ויש ספרים דגרסינן בהו בהדיא אבל הכא מלאכת מחשבת אסרה תורה וזה כפר"י

(h)

Alternative text: Some texts explicitly say "but here, the Torah forbade Meleches Machsheves." This is like the Ri.

והשתא אוכחן דלר' יהודה דבר שאין מתכוין מותר מדאורייתא גבי שבת

1.

Now, it is proven that according to R. Yehudah, the Torah permits Davar she'Eino Miskaven regarding Shabbos.

ותימה דבפרק ספק אכל (כריתות דף כ:) אמר רב אשי כגון שנתכוין לכבות העליונות והובערו התחתונות מאיליהן

(i)

Question: In Kerisus (20b), Rav Ashi said that the Beraisa discusses one who [removed coals on the top of a pile, and] intended [only] to extinguish the top coals, and bottom coals flared up on their own [since they are now exposed];

ור"א בר צדוק סבר לה כר' יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור

1.

Citation (20b): R. Eliezer bar Tzadok [who is Mechayev for extinguishing and for burning] holds like R. Yehudah, who forbids Davar she'Eino Miskaven.

אלמא לר' יהודה דבר שאין מתכוין חייב מה"ת

2.

Inference: R. Yehudah holds that one is liable from the Torah for Davar she'Eino Miskaven.

ויש לומר דהתם פסיק רישיה הוא שא"א בשום ענין כשחותה שלא יובערו התחתונות

(j)

Answer: There, it is a Pesik Reishei (an inevitable consequence). It is impossible when he scoops coals that the bottom ones will not flare up;

וכיון דהוי פסיק רישיה כמתכוין דמי

1.

Since it is a Pesik Reishei, it is as if he intended.

ואף על גב דלא צריך להבערתו והויא לה מלאכה שאינה צריכה לגופה

2.

Implied question: He does not need them to flare up. This is Melachah she'Einah Tzerichah l'Gufah!

סבר לה נמי בהא כר' יהודה דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה

3.

Answer: Also regarding this, he holds like R. Yehudah, who says that one is liable for Melachah she'Einah Tzerichah l'Gufah.

והא דפטר ליה ר"ש לאו משום דלא חשיב ליה מלאכת מחשבת

(k)

Explanation: The reason R. Shimon exempts is not because he does not consider it Meleches Machsheves.

דהא כי היכי דלר' יהודה הויא מלאכת מחשבת הכי נמי לר"ש כיון דהוי פסיק רישיה

(l)

Support #1: Just like according to R. Yehudah it is Meleches Machsheves, also according to R. Shimon, since it is a Pesik Reishei.

ועוד דר' שמעון מחייב מקלקל בהבערה אף על גב דבשאר מלאכות פטור משום מלאכת מחשבת כדאיתא בספ"ק דחגיגה (דף י.)

(m)

Support #2: R. Shimon obligates one who ruins through burning, even though regarding other Melachos, he is exempt because [it is not] Meleches Machsheves, like it says in Chagigah (10a).

ומתעסק נמי דפטור בשאר מלאכות מטעם מלאכת מחשבת מחייב ר' שמעון בחבורה והבערה

1.

Also Misasek, which in other Melachos is exempt due to Meleches Machsheves, R. Shimon obligates for it regarding wounding and burning;

כדאמר פ' ספק אכל (כריתות דף יט:) הנח לתינוקות הואיל ומקלקל בחבורה חייב מתעסק נמי חייב

2.

This is like it says in Kerisus (19b), [that circumcision of] babies is different. Since Mekalkel through wounding is liable, also Misasek is liable.

אלא היינו טעמא דרבי שמעון דפטר משום דבעינן מלאכה הצריכה לגופה

(n)

Explanation: Rather, R. Shimon exempts because he requires Melachah ha'Tzerichah l'Gufah [to be liable].

דילפינן ממשכן ואפילו בחבורה והבערה ס"ל דבעינן צריכה לגופה כדמוכח בר"פ אלו הן הנחנקין (סנהדרין דף פה.)

1.

We learn from the Mishkan. Even regarding wounding and burning, he holds that it must be Tzerichah l'Gufah. This is clear from Sanhedrin 85a.

והאי דנקט בכריתות לישנא דמתכוין ואין מתכוין

(o)

Implied question: Why does [Rav Ashi, in] Kerisus 20b discuss whether or not he intends?

ולא נקט הא ר' יהודה דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה חייב עליה הא ר' שמעון

1.

He should have said "this (Tana, i.e. R. Eliezer bar Tzadok) is like R. Yehudah, who obligates for Melachah she'Einah Tzerichah l'Gufah", and this (the first Tana) is like R. Shimon [who exempts Melachah she'Einah Tzerichah l'Gufah]!

משום רבותא דר' יהודה נקט ליה דאע"פ שאין מתכוין להבעיר התחתונות מאחר שהוא פסיק רישיה חייב

(p)

Answer: He taught a Chidush in R. Yehudah. Even though he does not intend to ignite the lower coals, since it is a Pesik Reishei, he is liable;

דסד"א דר' יהודה לא מחייב מלאכה שאינה צריכה לגופה אלא בדבר שהוא מתכוין בידים

1.

One might have thought that R. Yehudah is Mechayev Melachah she'Einah Tzerichah l'Gufah only when he overtly intends;

כגון מפיס מורסא שהוא מתכוין לפתח וכן חס על הנר שמתכוין לכבות ומוציא המת במטה

2.

E.g. one who pierces an abscess intends to open it. One who [extinguishes] to save his lamp wants to extinguish. One who takes a Mes outside on a bed [intends to be Motzi];

וכן כולם שמתכוין לעשות המלאכה בידים אלא שאינה צריכה לגופה

3.

The same applies in all cases that he intends to do Melachah overtly, just it is Einah Tzerichah l'Gufah;

אבל בדבר שאין מתכוין לעשות בידים כגון נתכוין לכבות העליונות והובערו התחתונות מאיליהן דלא נתכוין למלאכת הבערה כלל אלא לכיבוי

(q)

Distinction: However, if one does not overtly intend to do a matter, e.g. he intended to extinguish the top coals, and bottom coals flared up on their own, he did not intend for the Melachah of burning at all, only to extinguish;

אף על גב דהוה פסיק רישיה סד"א דלא ליחייב ר' יהודה קמ"ל

1.

Even though it is a Pesik Reishei, one might have thought that R. Yehudah exempts. [Rav Ashi] teaches that this is not so.

אבל בההיא דבתר הכי דחותה את הגחלים להתחמם בהן והובערו מאיליהן לא נקט לישנא דאין מתכוין

2.

However, in the following case [in Kerisus] of one who scooped coals to warm himself through them, and they flared up on their own, the Gemara did not say "he does not intend";

אלא משני הא ר' יהודה דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה הא ר"ש דאמר פטור

3.

Rather, it answers "this (the first Tana) is R. Yehudah, who obligates for a Melachah she'Einah Tzerichah l'Gufah. This (the latter Tana) is R. Shimon, who exempts."

אף על גב דאין כוונתו להבעיר מדפטר בה ר"ש מ"מ הרי להתחמם הוא עושה

4.

Even though he does not intend to ignite them, (which we may infer) from the fact that R. Shimon exempts, in any case he does so in order to warm himself;

אלא אינו מתכוין להבעיר אלא למשוך הגחלים אצלו להתחמם בהן ואינו צריך שיובערו יותר ממה שהם בוערים כבר

i.

However, he does not intend to ignite them, only to draw them towards himself to warm himself. He does not need them to burn more than they are already burning.

ודבר שאין מתכוין לא הוי אלא היכא דקשה לו בהבערתה דהיינו כשבא לכבות

(r)

Assertion: Davar she'Eino Miskaven is only when he is displeased that they burn, e.g. when he wants to extinguish;

התם שייך להזכיר אין מתכוין לרבותא דר' יהודה

1.

There, it is appropriate to mention Eino Miskaven for a Chidush in R. Yehudah's opinion.

ור' שמעון שרי ליה משום דהוי ליה מלאכה שאינה צריכה לגופה

2.

R. Shimon permits due to Melachah she'Einah Tzerichah l'Gufah.

ואף על גב דבפ' הבונה (שבת דף קג.) אמר התולש עולשין אם לאכילה כגרוגרת אם לייפותה בכל שהוא

(s)

Implied question: In Shabbos (103a), we say that if one detached endives, if it was for people to eat, the Shi'ur is k'Grogeres. If it was to improve [the ground], he is liable for any amount.

ופריך אטו כולהו לאו לייפות קרקע נינהו

1.

Citation (103a) Question: In every case, he improves the ground!

ומשני לא נצרכה אלא לרבי שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר

2.

Citation (cont.) Answer: This is according to R. Shimon, who permits Davar she'Eino Miskaven.

ופריך והא אביי ורבא (מדף הבא) דאמרי תרוייהו מודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות

3.

Citation (cont.) Question: Abaye and Rava both say that R. Shimon agrees about a Pesik Reishei (you cannot cut off the head, and) it will not die!

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF