1)

TOSFOS DH Shtayim Motzi Achas Mibo'i

תוספות ד"ה שתים מוציא אחת מבעיא

(SUMMARY: Tosfos explains when the Gemara asks about superfluous cases within a clause.)

אע"ג דבכמה דוכתי קתני לא זו אף זו

(a)

Implied question: In many places, a Mishnah teaches "not only this, rather, even this" [and we do not learn anything additional from the first case]!

מ"מ היכא דאיכא שינויא אחרינא קאמר ליה

(b)

Answer #1: When we can give a different answer [than saying this is the structure of the Mishnah, rather, we can learn something extra from the first case], we give the answer.

ועוד דהיכא דהוי זה בכלל זה לגמרי לא הוה ליה למיתניי'

(c)

Answer #2: When the first case is totally included in the latter, it should not have been taught.

והא דלא פריך הכי בריש פ"ק דעירובין (דף ב:) ובריש פרק קמא דסוכה (דף ב:)

(d)

Implied question: Why don't we ask this in Eruvin (2b) and Sukah (2b)?

דקאמר ר' יהודה מכשיר עד ארבעים וחמשים אמה השתא חמשים מכשיר ארבעים מיבעיא

1.

R. Yehudah is Machshir (a Sukah, or Korah of a Mavoy, that is) 40 or 50 Amos tall. If he is Machshir 50, we need not teach that he is Machshir 40!

יש לומר דכל היכא דלא הוי דווקא אלא הוא הדין יותר לא פריך הכי

(e)

Answer: Whenever it is not precise, rather, the same applies to more, we do not ask this;

כדמשני בריש מפנין (שבת דף קכו:) ארבע וחמש קופות ארבעה וחמשה כדאמרי אינשי

1.

This is like we answer in Shabbos (126b) "four or five boxes" is like people say.

אבל המקשה שהקשה התם חמש מפנין ארבע מיבעיא הוה סלקא דעתיה דדוקא הוה ומשני ליה דלאו דווקא הוי

(f)

The Makshan there asked "if he may clear out five, we need not teach that he may clear out four!" He thought that precisely five are permitted. The Gemara answered that it is not precise.

ובפרק בנות כותים (נדה דף לז:) דקושי מטהר ארבעים וחמשים יום פריך ליה משום דדוקא הוא דאין קושי מטהר לעולם

(g)

In Nidah (37b), we say that Koshi (blood seen amidst pain preceding birth) is Metaher (from Zivah) for 40 or 50 days. The Gemara questioned this, because it is precise. Koshi is not Metaher forever.

ובפרק אלמנה ניזונית (כתובות דף צו.) דקאמר אלמנה ששהתה שתים ושלש שנים ולא תבעה מזונותיה איבדה מזונותיה ופריך ליה

(h)

Implied question: In Kesuvos (96a), we say that if a widow delayed two or three years and did not claim food [from the estate], she lost her rights to be fed, and the Gemara asked [that there is no need to teach both two and three]!

אע"ג דהתם לאו דווקא דכ"ש אם שהתה יותר דאיבדה

1.

There it is not precise, for all the more so, if she delayed longer the lost her food!

יש לומר משום דהתם הוי שתים ושלש זו ואין צריך לומר זו והלכך פריך ליה

(i)

Answer: There, "two or three" is "this, and there is no need to teach this." Therefore, we asked [that the latter does not teach anything].

וכן בסוף בבא קמא (דף קיח:) גבי לוקח מן הרועים ארבע וחמש צאן אבל לא שתים ושלש

(j)

Support: Similarly, in Bava Kama (118b) we permit buying four or five animals from shepherds, but not two or three;

ופריך השתא ארבע זבנינן חמש מיבעיא

1.

The Gemara asked "if we may buy four, there is no need to teach that one may buy five!"

התם נמי הוי זו ואין צריך לומר זו

2.

Also there, it is "this, and there is no need to teach this."

ובפרק במה אשה (שבת ד' ס:) גבי סנדל המסומר פריך ליה משום דפשיטא ליה דהוו דוקא ד' או חמש אבל לא טובא

(k)

In Shabbos (60b), regarding a nailed sandal (a Beraisa permits it on Shabbos if it has four or five nails) we asked because it was obvious that only four or five are permitted, but not more.

ובריש פרק אע"פ (כתובות ד' נז.) משהה אדם אשתו שתים ושלש שנים וגבי תינוק יונק והולך ארבע וחמש שנים (שם ד' ס:

(l)

Implied question: In Kesuvos (57a), we teach that a man may keep his wife for two or three years [without a Kesuvah], and a baby may nurse for four or five years (60b), and we did not ask!

) איכא למימר דפשיטא ליה דהוא הדין טובא הלכך לא פריך ליה

(m)

Answer #1: There, it was obvious that even more is permitted. Therefore, we did not ask.

אי נמי בההיא דתינוק יונק ארבע וה' שנים י"ל דדוקא קאמר ד' לבריא וה' לכחוש

(n)

Answer #2: Alternatively, regarding a baby it is precise. We can say that a healthy baby may nurse four years, and a weak baby may nurse five (and this was obvious).

2)

TOSFOS DH vi'Yrushalayim EInah Mevi'ah Eglah Arufah v'Chulei veha'Tanya v'Chulei

תוספות ד"ה וירושלים אינה מביאה עגלה ערופה כו' והתניא כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why we did not answer that he holds like R. Yehudah.)

תימה לי מאי פריך לימא דכרבי יהודה ס"ל דאמר לעיל בפ"ק (דף יב.) דירושלים נתחלקה לשבטים

(a)

Question: What was the question? We can say that he holds like R. Yehudah, who said above (12a) that Yerushalayim was divided among the Shevatim!

ואפי' עזרות איכא למ"ד התם דנתחלקו לשבטים

1.

There is an opinion that even the Azaros were divided among the Shevatim!

ויש לומר דבלאו הכי צריך לשנויי כדי להרבות בבכיה

(b)

Answer: Even without this question, we must answer [that R. Tzadok said so merely] in order to arouse more crying;

דהא לא שייך עגלה ערופה אלא היכא דלא נודע מי הכהו והכא הרי נודע

1.

We bring Eglah Arufah only when we do not know who killed him. Here, the murderer was known!

ועוד דקאמר על העיר או על העזרה פשיטא דעל העזרה לא מייתינן דהא העיר הקרובה כתיב ועזרה לאו עיר הוא

2.

Also, he said "[should we bring] for the city or for the Azaros?" Obviously we do not bring for the Azaros, for it says "the closest city"! The Azarah is not a city!

אלא לאפושי צערא בעלמא הוא דקאמר הכי

3.

Rather, he said so merely to arouse more pain.

88b----------------------------------------88b

3)

TOSFOS DH Yesh Avodah she'Kesherah bi'Shnei Kelim

תוספות ד"ה יש עבודה שכשרה בשני כלים

(SUMMARY: Tosfos discusses whether everything that require the four Bigdei Kehunah must be an Avodah, and conversely.)

אבל איפכא לא תקשי לך יש לך דבר שאינו עבודה וטעונה בגדי כהונה כלל

(a)

Implied question: We should ask oppositely, that something that is not Avodah cannot require Bigdei Kehunah at all!

דהא לא קשה דגזירת הכתוב הוא להחמיר שהרי אין בזה איסור אם לובש בגדי כהונה שלא בעידן עבודה

(b)

Answer: This is not difficult. The Torah decreed to be stringent. There is no Isur to wear Bigdei Kehunah not at the time of Avodah;

דמסקינן לקמן בריש פרק בא לו (דף סט.) דבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן

1.

We conclude below (69a) that one may benefit from Bigdei Kehunah.

וגדולה מזו אמרינן לר' יוחנן דבין הוצאה בין הרמה בארבעה כלים בין לתנא קמא בין לר"א דתרוייהו מודו דמקיש בגדים שלובש לבגדים שפושט

2.

Even further, R. Yochanan holds that both Hotza'ah and Haramah require all four garments (Bigdei Kehunah), both according to the first Tana and R. Eliezer. Both of them equate the garments that he wears to the garments he removes;

ואפי' הכי לר' אליעזר בעלי מומין כשרים להוצאה דלאו עבודה היא אע"ג דטעונה ארבעה כלים

i.

Even so, R. Eliezer holds that a Ba'al Mum is Kosher for Hotza'ah since it is not Avodah, even though it requires [all] four garments.

וקשה לי לריש לקיש דמוכח דלאו עבודה היא מדלא אצרכה קרא ארבעה כלים

(c)

Question: According to Reish Lakish, surely it is not an Avodah, since he does not use the verse to teach that it requires four garments.

א"כ למה לי קרא לרבי אליעזר להכשיר בעלי מומין ומאי טעמא דתנא קמא דפסל בעלי מומין להוצאה

1.

If so, why does R. Eliezer need a verse to be Machshir a Ba'al Mum, and why does the first Tana disqualify a Ba'al Mum for Hotza'ah?

ויש לומר משום דבעל מום חשיב כמו זר דס"ד אמינא וכי תעלה על דעתך שזר ובעל מום קריבים לגבי המזבח ולהכי צריך קרא לר"א והיינו טעמא דתנא קמא דפסל.

(d)

Answer: Since a Ba'al Mum is considered like a Zar (non-Kohen), one might have thought that surely, a Zar and Ba'al Mum may not approach the Mizbe'ach. This is why R. Eliezer needs a verse, and the first Tana disqualifies.

4)

TOSFOS DH Minayin she'Lo Yehei Davar Kodem v'Chulei

תוספות ד"ה מניין שלא יהא דבר קודם כו' -

(SUMMARY: Tosfos explains why we need separate verses regarding a Kohen Hedyot and Kohen Gadol.)

אף על גב דגבי כהן גדול נמי כתיב בפרשת אחרי מות ומכנסי בד ילבש על בשרו

(a)

Implied question: Also regarding the Kohen Gadol, in Acharei Mos it says "u'Michnesei Bad Yilbach Al Besaro"!

איצטריך למיהדר ולמיכתביה בכהן הדיוט דלא הוה ילפינן להו מהדדי כיון דחלוקים הם לכמה ענינים.

(b)

Answer: It must say so also regarding a Kohen Hedyot. We could not learn from a Kohen Hedyot from a Kohen Gadol or vice-versa, since they are different in several ways.

5)

TOSFOS DH Yilbash Lerabos Mitznefes v'Avnet l'Haramah

תוספות ד"ה ילבש לרבות מצנפת ואבנט להרמה

(SUMMARY: Tosfos explains why "we do not learn from Hekesh mi'Hekesh in Kodshim" does not apply here.)

- פירוש דהכי קאמר קרא לרבות לבישה אחרת כיוצא בה דההיא לבישה דקרא דכתיב ולבש הכהן מדו בד וכו' דהיינו שני בגדים אחרים

(a)

Explanation: "Yilbash" includes a similar wearing to what was already written "v'Lavash ha'Kohen Mido" (which teaches about the Ketones and Michnesayim), i.e. another two garments.

וקשה לי גבי הוצאה מנלן דבעי ארבעה בגדים

(b)

Question: Regarding Hotza'ah, what is the source to require four garments?

כיון דגבי הרמה לא נפקא לן אלא מהיקשא א"כ הדרינן ומקשינן לבישה דהוצאה לפשיטה דהרמה כדלעיל

1.

Since regarding Haramah we know 4g only through a Hekesh, we then equate wearing of Hotza'ah to removing garments [written after] Haramah, like above;

ואמרינן בפרק איזהו מקומן (זבחים דף מט:) דבקדשים דבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בהיקש

2.

We say in Zevachim (49b) that regarding Kodshim, something learned from a Hekesh cannot teach about something else through a Hekesh!

ויש לומר דשמא לא מיקרי קדשים אלא גופי הקרבנות אבל בגדי כהונה חוזרין ומלמדין בהיקש

(c)

Answer #1: Perhaps only Korbanos themselves are considered Kodshim [regarding this rule], but [laws of] Bigdei Kehunah [learned from a Hekesh] can teach through another Hekesh.

אי נמי ילבש ריבויא הוא ולא הוי היקש אלא אתא לרבות לבישה אחרת

(d)

Answer #2: "Yilbash" is a Ribuy (inclusion), and not a Hekesh. It includes another wearing;

וכיון דלא פירש כמה בגדים הוא מרבה אם אחד או שנים אין זה אלא גלוי מילתא בעלמא דשני בגדים קאמר כדכתיב בקרא

1.

Since it did not specify how many garments it includes, e.g. one or two, it is a mere Giluy Milsa (revealing a matter) that it includes two garments, like the verse says.

אי נמי כמאן דאמר בפרק איזהו מקומן (ג"ז שם) הימנו ודבר אחר לא הוי היקש

(e)

Answer #3: This is like the opinion there in Zevachim that when we learn from it and another matter (some laws are explicit, and others are learned from a Hekesh), this is not considered a Hekesh;

דכיון דגמרינן הוצאה מהרמה למאי דכתיב ביה גמרינן נמי מיניה מאי דאתיא ליה מהיקשא.

1.

Since we may learn Hotza'ah from Haramah regarding what is [explicitly] written regarding Haramah, we may learn also from [Haramah] laws know through a Hekesh.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF