1)

TOSFOS DH Eini Yode'a Im Ninveh ha'Ir ha'Gedolah

תוספות ד"ה איני יודע אם נינוה העיר הגדולה וכו'

(SUMMARY: Tosfos explains why there was no Safek that Kalach is the big city.)

ותימה לי אמאי לא קאמר נמי איני יודע אם כלח העיר הגדולה

(a)

Question: Why doesn't it say also "I do not know whether Kalach is the big city?"

כיון דמספקא ליה ברסן ונינוה שלפני פניו אם העיר הגדולה עלייהו קאי כ"ש דאיכא לספוקי בכלח דמינה קא סליק

1.

Since he is unsure whether [these words, i.e. "the big city"] applies to Resen or Ninveh, which are before [Kalach, which] before [these words], all the more so he should be unsure whether it refers to Kalach itself, which is just before [these words]!

וי"ל אדרבה משום דמינה קא סליק אם איתא דעלה קאי לא הוה ליה למימר היא העיר הגדולה אלא העיר הגדולה.

(b)

Answer: Just the contrary! Because it is the last matter mentioned, if "the big city" referred to it, it should not have said "it is the big city", rather, [just] "the big city."

2)

TOSFOS DH Chutz mi'Lishkas Parhedrin she'Bah Hasyah Dirah

תוספות ד"ה חוץ מלשכת פרהדרין שבה היתה דירה

(SUMMARY: Tosfos discusses whether Lishkas Beis Even had a Mezuzah.)

ואם תאמר ליחשוב נמי לשכת בית אבן שבה היתה דירה לכהן השורף את הפרה

(a)

Question: We should count also Lishkas Beis Even, in which the Kohen who would burn Parah Adumah would live!

י"ל לא חשיב אלא לשכות שבמקדש שבנויות בקודש אבל לשכת בית אבן בהר הבית הוה

(b)

Answer #1: We consider only chambers in the Mikdash built in the Kodesh. Lishkas Beis Even was in Har ha'Bayis.

א"נ כיון דלא הוה בכל שתא אלא אחת לכמה שנים לא חשיב דירה.

(c)

Answer #2: Since it was not every year [that the Kohen who would burn Parah would live there], only once in many years, it is not considered Dirah.

3)

TOSFOS DH v'Chi Teima mid'Rabanan

תוספות ד"ה וכי תימא מדרבנן

(SUMMARY: Tosfos explains how this would answer the question.)

וא"ת מ"מ אכתי תיקשי לעיל נמי גבי לשכת פרהדרין ליגזרו מהאי טעמא

(a)

Question: In any case (even if it is mid'Rabanan), we can ask above regarding Lishkas Parhedrin, that he (R. Yehudah) should decree for this reason! (It is Dirah for the Kohen Gadol);

ומאי איצטריך לפרושי טעמא משום שלא יאמרו כהן גדול חבוש בבית האסורים

1.

Why must he explain (Amud B) that it is lest people say that the Kohen Gadol is incarcerated in jail?

י"ל דלמאי דס"ד השתא לשכת פרהדרין נמי מחייב ר' יהודה מהאי טעמא ולא מטעמא דשלא יאמרו כ"ג חבוש

(b)

Answer: Now, the Hava Amina is that R. Yehudah obligates Lishkas Parhedrin for this reason, and not lest people say that he is incarcerated.

אבל תימה לי מאי קאמר וכי תימא מדרבנן מכל מקום תיקשי אכתי דרבנן אדרבנן מכ"ש

(c)

Question: What was the question "perhaps it is mid'Rabanan"? All the more so there is a contradiction in Rabanan's opinion!

דהכא פטרי אפילו מדרבנן ולעיל מחייבי אפי' מדאורייתא.

(d)

Here they exempt [Sukah] even mid'Rabanan, and above they obligate [Lishkas Parhedrin] even mid'Oraisa!

וי"ל דרבנן אדרבנן לא קשה דשאני סוכה דדירת עראי היא

(e)

Answer: There is no contradiction in Rabanan's opinion. Sukah is different, for it is Diras Arai (haphazard);

דבקל יכול להיות שהוא יוצא ממנה כגון אם הוא מצטער או ירדו גשמים וכהנה רבות אבל לשכת פרהדרין שהיה בתוכה בקביעו' מחייבי

(f)

He can leave the Sukah easily, e.g. if he is pained there, or if rain falls, or many such reasons. Staying in Lishkas Parhedrin is fixed, so they obligate it [in Mezuzah].

10b----------------------------------------10b

4)

TOSFOS DH Dilma Asi Le'afurshei Min ha'Patur Al ha'Chiyuv

תוספות ד"ה דילמא אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב

(SUMMARY: Tosfos explains why we are not concerned for this regarding other Terumah mid'Rabanan.)

- תימה לי הא איכא טובא דמדאורייתא לא מיחייב ורבנן גזרו בהן ולא חיישינן דילמא אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב כגון הלוקח מעם הארץ

(a)

Question: There are many cases in which mid'Oraisa it is exempt, and Rabanan decreed [to obligate], without concern lest one separate from Patur on Chayav, e.g. what one bought from an Am ha'Aretz!

וי"ל כיון דלא תקינו לאפרושי תרומה גדולה ואפילו מעשרות נמי דתקינו לאפרושי מפרישן והן שלו איכא היכירא טובא דהוי מדרבנן ולא אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב

(b)

Answer: Since Chachamim did not enact to separate Terumah Gedolah, and even the Ma'aseros one separates, but he keeps them, there is a great Heker (indication) that it is mid'Rabanan, so there is no concern lest one separate from Patur on Chayav.

וכן הא דאמר פ"ק דביצה (דף יג.) הכניס שבולים לעשות מהם עיסה אוכל מהן עראי ופטור אבל אם לאכול קבע חייב מדרבנן

(c)

Support: Similarly, in Beitzah (13a), if one brought sheaves into the house to make a dough, he may eat from them Arai (haphazardly) and he is exempt. If he will eat Keva (in a fixed way), he is obligated mid'Rabanan;

כיון דשרו למיכל מינייהו עראי בלא מעשר איכא היכירא דמידי דמיחייב מדאורייתא אסור לאכול אפי' עראי אחר מירוח

1.

(We are not concerned lest one separate from Patur on Chayav.) Since he may eat from them Arai without tithing, there is a Heker, for one may not eat Arai after Miru'ach from something obligated mid'Oraisa;

כדתנן בפ"ק דמסכת פיאה (מ"ו) מאכילין לחיות ולעופות עד שימרח

i.

(Mishnah - Pe'ah 1:6): One may feed Chayos and birds [Tevel] until Miru'ach.

אבל בתר מירוח לא וכל אכילת בהמה חשיב אכילת עראי

2.

This is forbidden after Miru'ach. Any eating of Behemos is considered Arai.

וא"ת והא תקינו להפריש על תבואה שלקח מן הנכרי למ"ד יש קנין לנכרי להפקיע מיד מעשר ולא חייש דילמא אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב

(d)

Question: Chachamim obligated separating from grain bought from a Nochri, according to the opinion that a Nochri can acquire Eretz Yisrael to uproot [the Chiyuv to separate] Ma'aser [so mid'Oraisa it is exempt].

וי"ל בתבואת נכרי ליכא דטעי

(e)

Answer: No one will err about grain of a Nochri.

וכן יש לתרץ על תבואת חוצה לארץ שהיו מפרישין ממנה תרומה ומעשר עד שלא באו הרובים וביטלוה כדאיתא בירושלמי דליכא דטעי

(f)

Support: We can similarly answer regarding grain of Chutz la'Aretz. They used to separate Terumah and Ma'aser from it, until the Rovim stopped this, like the Yerushalmi says. No one would err about this.

ועציץ שאינו נקוב נמי דחייב מדרבנן

(g)

Implied question: [What grows in] a flowerpot without a hole is obligated mid'Rabanan. (Perhaps he will come to separate from Patur on Chayav!)

הא אמרינן בפ' האשה רבה (יבמות דף פט.) גבי משאינו נקוב על הנקוב תרומה ויחזור ויתרום

(h)

Answer: We say in Yevamos (89a), regarding one who separated from [what grew in] a flowerpot without a hole on a flowerpot with a hole, that he must separate again [from a flowerpot with a hole],

בתרי מני ציית בחד מנא לא ציית

1.

Regarding [what grew in] two different Kelim, a person will comply. (He understands that the Terumah was invalid.) Regarding [what grew in] one Kli, he will not comply.

אבל הכא אי מחייבינן ליה לאפרושי טעי וסבר דמדאורייתא חייב דמי מפיס לידע איזו דירה קבועה דאורייתא

2.

However, here, if we obligate him to separate, he will err and think that mid'Oraisa it is obligated. He does not discern which Dirah is Kavu'a mid'Oraisa;

דכיון דבההוא שעתא דיירי בה בקבע וחזו דמחייבינן לה במעשר סבר דדירה גמורה חשבינן לה ואתי לאפרושי מן הפטור על החיוב

3.

Since at the time he lives there b'Keva, and he sees that he must separate Ma'aser, he thinks that it is considered absolute Dirah, even to separate from Patur on Chayav.

5)

TOSFOS DH Rabanan Savrei Gazrinan She'ar Yemos ha'Shanah

תוספות ד"ה רבנן סברי גזרינן שאר ימות השנה

(SUMMARY: Tosfos explains R. Yehudah's counter to Rabanan.)

- וה"פ שבה היתה דירה שבעה להכי גזרינן שאר ימות השנה אטו הנך ז'

(a)

Explanation: The Gemara means that he used to live there for seven days. Therefore, we decree the rest of the year due to these seven days.

אמר רבי יהודה והלא כמה לשכות שהיה בהן בית דירה לפעמים לשום צורך ואפי' הכי לא גזרינן בהן שאר ימות השנה אטו הנך יומי

(b)

Question (R. Yehudah): There were several chambers used for residence sometimes for some, and even so we do not decree the rest of the year due to these days!

אלא לשכת פרהדרין גזירה

(c)

Answer (R. Yehudah): Rather, Lishkas Parhedrin was a decree [even during the seven days].

אף על גב דלרבנן נמי גזירה היתה כדפי'

(d)

Implied question: I explained that Rabanan agree that it was a decree!

הכי קאמר ר' יהודה גזירה אחריתי שלא יאמרו כ"ג חבוש בבית האסורין הוא

(e)

Answer: R. Yehudah answers that it is a different decree, lest people say that the Kohen Gadol is incarcerated in jail.

6)

TOSFOS DH Rabanan Savrei Gazrinan v'R. Yehudah Savar Lo Gazrinan

תוספות ד"ה רבנן סברי גזרינן ור' יהודה סבר לא גזרינן

(SUMMARY: Tosfos challenges Rashi's text, and gives an alternative text and Perush.)

כן היא גי' רש"י ופירוש דאדלעיל קאי אלשכת פרהדרין

(a)

Rashi's text: This is Rashi's text. The Gemara discusses the previous topic, i.e. Lishkas Parhedrin.

והשתא לא תיקשי דר' יהודה אדר' יהודה דהא דמחייב ר' יהודה בסוכה ואפי' מדאורייתא מדמחייב במעשר היינו בז' ימי החג

(b)

Explanation: Now one cannot ask a contradiction in R. Yehudah, for he obligates Sukah even mid'Oraisa, since he obligates it in Ma'aser, i.e. during the seven days of Sukos;

והא דפטר לעיל מדאורייתא היינו בשאר ימות השנה

1.

He exempts above (Lishkas Parhedrin) mid'Oraisa, i.e. during the rest of the year.

וקשיא לן מאי איצטריך רבא למפרך מלישנא דברייתא דקתני סוכת החג בחג בלא ברייתא תיקשי ליה לאביי מדברי עצמו

(c)

Question #1: Why did Rava need to ask from the text of the Beraisa, which says "Sukas ha'Chag during the Chag"? Even without the Beraisa, he can challenge Abaye from his (Abaye's) own words!

דכי היכי דלא תקשה דר' יהודה אדר"י מוקי לברייתא דסוכה בז' ימי החג דאי לאו הכי לא הוה משני מידי ממאי דפרכינן מעיקרא

1.

We establish the Beraisa to discuss [only] the seven days of Sukos to avoid a contradiction in R. Yehudah. If not, we did not answer the initial question at all (why R. Yehudah obligates Sukah more than Lishkas Parhedrin);

וא"כ בלא לישנא דברייתא דסוכת החג בחג תיקשי לאביי דעל כרחך בחג איירי

2.

If so, even without the Beraisa's words "Sukas ha'Chag b'Chag", we can challenge Abaye, for you must say that the Beraisa discusses [only] during Sukos!

ועוד דוחק הוא לומר דכי קאמר לעיל וכי תימא מדרבנן צריכא למימר גזירה אטו דירה גמורה קשה

(d)

Question #2: Also, it is difficult to say that when we suggested above "perhaps it is mid'Rabanan", we must say that it is a decree due to proper Dirah (lest one exempt it);

א"כ לעיל נמי בלשכת פרהדרין נצטרך לפרש גזירה דר' יהודה אטו דירה גמורה כי הכא

1.

If so, also above regarding Lishkas Parhedrin, we must say that R. Yehudah's decree is due to proper Dirah, like here.

ואם כן לא הוי כי מסקנא דמפרשינן משום שלא יאמרו כ"ג חבוש הוא

2.

If so, this is unlike the conclusion, that it is lest people say that the Kohen Gadol is incarcerated!

ועוד אי גזרינן בלשכת פרהדרין אטו דירה גמורה א"כ בשאר כל הלשכות נמי שהיה בהן בית דירה אמאי לא הוה להן מזוזה

(e)

Question #3: Also, if we decree in Lishkas Parhedrin due to proper Dirah, if so also in other chambers in which there was Dirah, why was there no Mezuzah?

ניגזור אטו דירה גמורה

1.

We should decree due to proper Dirah!

מיהו זה נוכל ליישב דהכי פריך והלא כמה לשכות שהיה בהן דירת עראי כגון לשכות שהיו שומרים בלילה ולא ביום שלא היה להם מזוזה

(f)

Answer to Question #3: However, this we can answer, and say that we asked from several chambers in which there was Diras Arai, e.g. chambers in which they guarded at night and not during the day, which did not have a Mezuzah;

ואם איתא דבדירת עראי כזו חייב דאורייתא בשעת דירה א"כ הנך נמי ניחייבו בליליא

1.

If it is true that the Torah obligates such Diras Arai when he dwells there, we should obligate also these [chambers] at night!

אלא ע"כ גזירה דרבנן היתה אטו דירה גמורה והך דהיה בה דירת ז' ביממא וליליא מיחלפא בדירה גמורה אבל הנך לא מיחלפין הלכך לא גזרו בהן

2.

Conclusion: Rather, you must say that it was a decree due to proper Dirah. Lishkas Parhedrin, in which he lived seven days and nights, can be confused with proper Dirah. The other chambers are not confused, therefore they did not decree about them.

ועוד קשה מאי האי דפריך והא סוכת החג בחג קתני

(g)

Question #4: Why did [Rava] ask "the Beraisa says 'Sukas ha'Chag b'Chag'!"?

דמשמע דלא פריך אלא מדקתני בחג אבל אי הוה תני סוכת החג סתמא לא הוה קשה ליה

1.

Inference: He asked only because it says "b'Chag", but had it said Stam 'Sukas ha'Chag', it would not have been difficult.

ואמאי דאעפ"כ תיקשי ליה ההיא דלעיל מחייבי רבנן אף בשאר ימות השנה

2.

Why is this? In any case Rava could ask from the previous Beraisa, in which Rabanan obligate the entire year!

ולא מצי לחלק בין סוכה ללשכת פרהדרין כמו שחילקתי לעיל דא"כ מאי פריך והא סוכת החג כו'

3.

He could not distinguish between Sukah and Lishkas Parhedrin like I distinguished above, for if so, what was the question from Sukas ha'Chag?

לימא דרבנן אף על גב דגבי לשכת פרהדרין גזרי אפי' בשאר ימות השנה בסוכת החג פטרי אפילו בחג משום דסוכה לא חשיבא דירה כולי האי כלשכת פרהדרין

i.

We can say that even though Rabanan decree about Lishkas Parhedrin the rest of the year, they exempt Sukas ha'Chag even during Sukos, for it is not considered Dirah as much as Lishkas Parhedrin!

אלא על כרחך אביי ורבא לית להו האי סברא לחלק בין סוכה ללשכת פרהדרין

(h)

Answer: Rather, you must say that Abaye and Rava hold that this is not a reason to distinguish between Sukah and Lishkas Parhedrin;

ואדרבה הכי הוה ליה למימר דר' יהודה אדרבי יהודה קשיא דרבנן אדרבנן לא קשיא

1.

Just the contrary, we should have said [in astonishment] 'is there a contradiction in R. Yehudah, but not in Rabanan?!'

דמתוך תירוצו של אביי שהוא בא לתרץ לרבי יהודה קשה טפי לרבנן מדמעיקרא

(i)

Abaye's answer, which came to resolve R. Yehudah, makes Rabanan's opinion even more difficult!

דאפילו בלא שינויא דאביי קשיא דרבנן אדרבנן אפילו כי מוקמינן לשני הברייתות בשבעה

1.

Even without Abaye's answer, there was a contradiction in Rabanan, even if we establish both Beraisos to discuss seven days;

כ"ש לאביי דאמר דרבנן מחייבי לעיל אפילו בשאר ימות השנה והכא פטרי אפילו בחג

2.

All the more so according to Abaye, who says that obligate even the rest of the year [they contradict themselves].. Here they exempt [Sukah] even during Sukos!

ועוד כיון דרבנן דלעיל לא מחייבי אלא משום גזירה ורבי יהודה לא אתא לאיפלוגי עלייהו אלא בהא

(j)

Question #5: Further, above Rabanan obligate only due to a decree, and R. Yehudah argues with them only about the reason.

דאין הטעם משום גזירה דשאר ימות השנה אטו ז' אלא משום שמא יאמרו כהן גדול חבוש הוא

1.

He holds that it is not a decree due to the rest of the year, rather, lest people say that the Kohen Gadol is incarcerated in jail;

אם כן לא הוה ליה למימר בהאי לישנא לשכת פרהדרין גזירה היתה כיון דלרבנן נמי גזירה היתה אלא איבעי ליה לפרושי הגזירה שלא יאמרו כהן גדול חבוש הוא

2.

Therefore, he should not have said "Lishkas Parhedrin was a decree", for Rabanan agree about this. Rather, he should have explained that the decree is lest people say that the Kohen Gadol is incarcerated in jail;

ועוד בכל הספרים ישנים שראיתי גרסי' בהו איפכא דרבנן סברי לא גזרינן ור' יהודה סבר גזרינן

(k)

Rejection of Rashi's text: Also, the text in all old Seforim is opposite - "Rabanan hold that we do not decree... R. Yehudah holds that we decree."

ונראה לי כל הסוגיא בע"א

(l)

Tosfos' explanation: I explain the entire Sugya differently;

דהאי דקאמר וכי תימא מדרבנן היינו משום שמא יאמרו היושב בסוכה בחג חבוש הוא בבית האסורין וכו' עד בשבעה כולי עלמא לא פליגי בין בלשכה בין בסוכה

1.

The suggestion "perhaps it is mid'Rabanan" is lest people say that one who sits in a Sukah during Sukos is incarcerated in jail... up to "they do not argue about seven [days], regarding both Lishkas [Parhedrin] and Sukah.

כי פליגי בשאר ימות השנה בין בלשכה בין בסוכה רבנן סברי לא גזרינן

2.

They argue about the rest of the year, regarding both Lishkah and Sukah. Rabanan hold that we do not decree.

והכי פי' גבי לשכה חוץ מלשכת פרהדרין שבה היתה דירה פי' בשעה שבה היתה דירה דהיינו כל ז' ותו לא מיחייבא מדאורייתא אבל גזירה לרבנן לית להו

(m)

Explanation (continued): "Regarding Lishkah" refers to chambers other than Lishkas Parhedrin, which was Dirah, i.e. while it was Dirah, i.e. all seven days. After this, it is not obligated mid'Oraisa. Rabanan hold that there was no decree [for the rest of the year];

אמר ר' יהודה לדידכו דאמריתו דכל ז' מדאורייתא והלא כמה לשכות שהיה בהן דירת עראי כזו ולא היה להם מזוזה ואפי' בשעה שהיה בהן דירה

1.

R. Yehudah said to them, "you say that all seven days are mid'Oraisa. There was Diras Arai in many Lishkos like this, and they did not have Mezuzos, even at the time of Dirah!

אלא לשכת פרהדרין גזירה היתה שלא יאמרו כ"ג חבוש

i.

Rather, Lishkas Parhedrin was a decree, lest people say that the Kohen Gadol is incarcerated.

וכיון דמההוא טעמא הוא היה לה מזוזה כל השנה כי היכי דתיפרסם מילתא לכל דדירה מעלייתא היא ולא יאמרו כהן גדול בבית האסורים הוא חבוש

ii.

Since this is the reason, it had a Mezuzah the entire year, to publicize that it is a first-rate Dirah, and people will not say that the Kohen Gadol is incarcerated in jail;

וגבי סוכה נמי שבעה דחג כולי עלמא לא פליגי דחייב

(n)

Explanation (continued): Also regarding Sukah, all agree that it is obligated during the seven days.

לרבנן מדאורייתא ולרבי יהודה מדרבנן כמו לגבי לשכת פרהדרין כי פליגי בשאר ימות השנה

1.

Rabanan hold that it is mid'Oraisa, and R. Yehudah holds that it is mid'Rabanan, like regarding Lishkas Parhedrin. They argue about the rest of the year;

רבנן לא גזרו שאר ימות השנה אטו חג ור' יהודה גזר שלא יאמרו היושב בסוכה בחג חבוש בבית האסורין הוא

2.

Rabanan do not decree the rest of the year due to Sukos, and R. Yehudah decrees, lest people say that one who sits in a Sukah during Sukos is incarcerated in jail.

ויש בדבר גנאי ובזוי מצוה ונראה כאילו הקדוש ברוך הוא מטריח על ישראל וחובשן בבית האסורים

3.

This would be shameful, and a disgrace to the Mitzvah. It would seem that Hash-m burdens Yisrael and imprisons them.

להכי חייבת במזוזה (דף יא:א) כל השנה לפרסם הדבר שיהיה נראה לכל כמו דירה חשובה

i.

Therefore, it is obligated in Mezuzah the entire year, to publicize the matter and all will see that it is an esteemed Dirah.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF