בכל יום היה זהבה ירוק: א"ר חסדא שבעה זהבים הן זהב וזהב טוב וזהב אופיר וזהב מופז וזהב שחוט וזהב סגור וזהב פרוים זהב וזהב טוב דכתיב (בראשית ב) וזהב הארץ ההוא טוב זהב אופיר דאתי מאופיר זהב מופז (דף מה,א) שדומה לפז זהב שחוט שנטוה כחוט זהב סגור בשעה שנפתח כל החנויות נסגרות זהב פרוים שדומה לדם הפרים
(a)(R. Chisda): There are seven types of gold, each listed with its name derivation.
רב אשי אמר חמשה הן וכל חד וחד אית ביה זהב וזהב טוב
(b)(R. Ashi): There are five types, each comes in regular and Tov.
תניא נמי הכי בכל יום היה זהבה ירוק והיום אדום והיינו זהב פרוים שדומה לדם הפרים:
(c)A Beraisa is cited to affirm that the gold called Parva'im derives its name from its similarity to the blood of Parim.
בכל יום מקריב פרס שחרית וכו' בכל יום היתה דקה והיום דקה מן הדקה: תנו רבנן דקה מה ת"ל והלא כבר נאמר (שמות ל) ושחקת ממנה הדק אלא להביא דקה מן הדקה:
(a)The extra word "Dakah" teaches us a finer ground over the already fine ground normally required.
3)THE KOHANIM GOING UP ON THE RIGHT SIDE
בכל יום כהנים עולין במזרחו של כבש: דאמר מר כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין למזרח: והיום <עולין> [עולה] באמצע <ויורדין> [ויורד] באמצע:
(a)As we were taught, that all turns in the Mikdash are to the right, eastward.
4)TODAY THE KOHEN GADOL GOES UP THE MIDDLE
מאי טעמא משום כבודו דכהן גדול:
(a)This is to honor the Kohen Gadol.
5)TODAY THE KOHEN GADOL DOES KIDUSH FROM THE GOLD KITON
בכל יום כהן [גדול] מקדש ידיו ורגליו מן הכיור וכו': מאי טעמא משום כבודו של כהן גדול:
(a)This, too, is to honor the Kohen Gadol.
בכל יום היו שם ארבע מערכות: תנו רבנן בכל יום היו שתים מערכות והיום שלש אחת מערכה גדולה ואחת מערכה שניה של קטורת ואחת שמוסיפין בו ביום דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר בכל יום שלש והיום ארבע אחת של מערכה גדולה ואחת מערכה שניה של קטורת ואחת של קיום האש ואחת שמוסיפין בו ביום רבי <מאיר> אומר בכל יום ארבע והיום חמש אחת של מערכה גדולה ואחת של מערכה שניה של קטורת ואחת של קיום האש ואחת לאיברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב ואחת שמוסיפין בו ביום דכולי עלמא מיהת תרתי אית להו מנלן
(a)The Beraisa lists the opinions of R. Yehudah (two Ma'arachos), R. Yosi (three) and Rebbi (four) and what purpose each one would serve (all opinions add one for Yom Kipur to the following):
1.Ma'arachah Gedolah (all opinions)
2.Ma'arachah Ketanah for Ketores (all opinions)
3.Kiyum ha'Eish (R. Yosi and Rebbi)
4.For incompletely burnt Eivarim and Pedarim (Rebbi only)
אמר קרא (ויקרא ו) היא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה זו מערכה גדולה ואש המזבח תוקד בו זו מערכה שניה של קטורת
(b)The source Pesukim for the two Ma'arachos (upon which all agree) are cited.
ורבי יוסי קיום האש מנא ליה נפקא ליה מוהאש על המזבח תוקד בו
(c)The source for Kiyum ha'Eish is cited (R. Yosi).
ור' יהודה
(d)Question: What will R. Yehudah do with this Pasuk?
ההוא להצתת אליתא הוא דאתא דתניא היה רבי יהודה אומר מניין להצתת אליתא שלא תהא אלא בראשו של מזבח תלמוד לומר והאש על המזבח תוקד בו אמר רבי יוסי מניין שעושה מערכה לקיום האש תלמוד לומר (ויקרא ו) והאש על המזבח תוקד בו
(e)Answer: R. Yehudah will learn that the Alisa must be lit on the Mizbe'ach (as we find the opinions of both R. Yehudah and R. Yosi in the Beraisa).
ורבי יוסי הצתת אליתא מנא ליה
(f)Question: Whence will R. Yosi learn the rule regarding igniting the Alisa?
נפקא ליה מהיכא דנפקא ליה לרבי שמעון דתניא (ויקרא א) ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח לימד על הצתת אליתא שלא תהא אלא בכהן כשר ובכלי שרת דברי ר' יהודה אמר לו רבי שמעון וכי תעלה על דעתך שזר קרב לגבי מזבח אלא לימד על הצתת אליתא שלא תהא אלא בראשו של מזבח
(g)Answer: The same way R. Shimon learns it in the Beraisa (applying the Pasuk to Alisa since it could not be teaching us the obvious Halachah that a Zar cannot go on the Mizbe'ach).
ורבי יהודה
(h)Question: Then why doesn't R. Yehudah use the same source?
אי מהתם הוה אמינא קאי אארעא ועביד במפוחא קמ"ל
(i)Answer: That source could allow a Zar to ignite the Alisa on the Mizbe'ach using a blower while standing on the ground.
ורבי מאיר איברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב מנא ליה
(j)Question: What is the source for the Ma'arachah of Eivarim and Pedarim?
נפקא ליה מואש
(k)Answer: The Vav of "ve'Eish".
ורבנן
(l)Question: What will the Rabanan do with that Vav?
וא"ו לא דרשי
(m)Answer: It is not subject to interpretation.
ורבנן איברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב מאי עביד להו
(n)Question: What will the Rabanan do with those unburnt Eivarim and Pedarim?
מהדר להו למערכה גדולה דתניא מניין לאיברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב (דף מה,ב) שסודרן על גבי מזבח ואם אין מחזיקן שסודרן על הכבש או ע"ג סובב עד שיעשה מערכה גדולה וסודרן ת"ל (ויקרא ו) אשר תאכל האש את העולה על המזבח
(o)Answer: The Pasuk indicates that we should put them back on the Ma'arachah Gedolah (as cited in the Beraisa).
45b----------------------------------------45b
ור' מאיר
(p)Question: What will R. Meir do with this D'rashah?
עיכולי עולה אתה מחזיר ואי אתה מחזיר עיכולי קטורת דתני ר' חנניא בר מניומי בדבי ר' אליעזר בן יעקב אשר תאכל האש את העולה על המזבח עיכולי עולה אתה מחזיר ואי אתה מחזיר עיכולי קטורת
(q)Answer: It teaches that only unburnt parts of an Olah are returned to the fire, not those of the Ketores.
7)ADDING A MA'ARACHAH FOR YOM KIPUR
דכולי עלמא מיהת מוסיפין בו ביום אית להו מנא להו
(a)Question: What is the source for this (universally agreed) extra Ma'arachah?
נפקא להו (ויקרא ו) מוהאש ואפילו למאן דלא דריש וא"ו וא"ו ה"א דריש
(b)Answer: It is learned from "ve'ha'Eish" (which is significant even according to those who do not learn a Vav alone).
אש תמיד למאי אתא
(c)Question: What is taught by "Eish Tamid"?
מבעי ליה לכדתניא (ויקרא ו) אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה לימד על מערכה שניה של קטורת שלא תהא אלא על המזבח החיצון
(d)Answer: As in the Beraisa, it teaches that the Ma'arachah for the Ketores is to be made on the Mizbe'ach ha'Chitzon.
אש מחתה ומנורה מניין
(e)Question: Whence do we know the Eish, Machtah and Menorah come from there as well?
ודין הוא נאמרה אש בקטורת ונאמרה אש במחתה ומנורה מה להלן על מזבח החיצון אף כאן על המזבח החיצון או כלך לדרך זו נאמרה אש בקטורת ונאמרה אש במחתה ומנורה מה להלן בסמוך לו אף מחתה ומנורה בסמוך לו ת"ל אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה אש תמיד שאמרתי לך לא תהא אלא בראשו של מזבח החיצון
(f)Answer: The word/concept "Eish" connects them all to the Ketores (and a Pasuk is cited to prevent us from learning the connection in the reverse).
למדנו אש למנורה אש למחתה מניין
(g)Question: Whence that the fire for the Machtah comes from the Mizbe'ach ha'Chitzon, as well as the fire for the Menorah?
ודין הוא נאמרה אש במחתה ונאמרה אש במנורה מה להלן על גבי מזבח החיצון אף כאן על מזבח החיצון או כלך לדרך זו נאמרה אש בקטורת ונאמרה אש במחתה מה להלן בסמוך לו אף כאן בסמוך לו תלמוד לומר (ויקרא טז) ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני ה'
(h)Answer: They are connected, again, by "Eish" (and the Pasuk prevents us from reversing the connection).
איזהו מזבח שמקצתו לפני ה' ואין כולו לפני ה' הוי אומר זה מזבח החיצון
1.The Mizbe'ach ha'Chitzon is identifiable in the Pasuk as the one which is only partially Lifnei Hash-m.
ואיצטריך למיכתב מעל המזבח ואיצטריך למיכתב מלפני ה'
2.Question: What is learned from the redundant "Me'al ha'Mizbe'ach" and "mi'Lifnei Hash-m"?
דאי כתב רחמנא מעל המזבח הוה אמינא מאי מזבח מזבח פנימי כתב רחמנא מלפני ה' ואי כתב רחמנא מלפני ה' הוה אמינא דוקא מלפני ה' (דף מו,א) אבל מהאי גיסא ומהאי גיסא אימא לא צריכא
3.Answer: Each are needed to protect us from misidentifying the Mizbe'ach ha'Chitzon and the location on the Mizbe'ach.