יבמות דף ה. א

מה הביאור ב"שוע טווי ונוז"? [תוד"ה עד].

שוע טווי נוז
לרש"י, ולריב"ן מלשון חלק -
שמחליקם יחד במסרק [1]
עשיית החוט -
שטווה יחד צמר ופשתים
אריגת החוט בבגד -
יחד צמר ופשתים
לרבינו תם מלשון חלק -
אפי' החליק כל אחד לחוד
עשיית החוט -
אפי' עשאם כל אחד לחוד
שזירת החוט מחוטים
דקים דצמר ופשתים [2]

האם החומרות דלהלן נוהגות במילה פסח תמיד?

כריתת י"ג בריתות יש
בביטול כרת
תדיר צורך
גבוה
נאמר
לפני הדיבור
מילה נוהג נוהג אינו נוהג אינו נוהג נוהג
פסח אינו נוהג נוהג אינו נוהג נוהג נוהג
תמיד אינו נוהג אינו נוהג נוהג נוהג נוהג [3]

-------------------------------------------------

[1] וסובר רש"י שכל הפעולות האלו צריכות להיות בצמר ופשתים יחד כדי שיהיה אסור שעטנז מה"ת, דהיינו שכבר בשעת סירוק הצמר והפשתן והחלקתן הוא עשה זאת ביחד.

[2] הוקשה לר"ת מה שפירש"י שהוא אריגה, דהרי בהטלת החוטים בטלית לא נעשה מעשה אריגה ובכל אופן יש דין כלאים בציצית, והרי ששעטנז לא מצריך דוקא אריגה.

[3] אכן הוא דוקא למ"ד בחגיגה (דף ו.) שעולה שהקריבו ישראל בהר סיני היתה עולת תמיד - וכדעת ב"ה, אבל לדעת ב"ש היתה עולה ראייה וא"כ עולת תמיד לא היתה קודם הדיבור.

עוד חומר לימוד על הדף