1)

TOSFOS DH HA LO MATZIS AMRAT D'HA'KESIV LO SEKALEL CHERESH

תוס' ד"ה הא לא מצית אמרת דהכתיב לא תקלל חרש

(Summary: Tosfos explains why the Gemara establishes the Pasuk by Mekalel rather than by Motzi Shem Ra.)

וכיון דאשכחן אזהרה במקלל, יש לנו להעמיד האי קרא דמלקות במקלל חבירו בשם טפי מלהעמיד במוציא שם שמים לבטלה, דלא אשכחנא ביה אזהרה מפורשת.

(a)

Clarification: And since we find an Azharah by Mekalel, we establish the Pasuk of Malkos by someone who curses is friend, rather than by someone who pronounces Hash-m's Name in vain, by which we do not find a specific warning.

2)

TOSFOS DH MELE'ASCHA ZU BIKURIM

תוס' ד"ה מלאתך זו ביכורי

(Summary: Tosfos, citing Rashi, explains the term 'Mele'ah', but disagrees with his interpretation of 'Dema'.)

פרש"י להכי קרי 'מלאה' משום דלאלתר שנתגדשת התבואה ונגמרה מלאכתה הוקבע לביכורים ...

(a)

Explanation #1: Rashi explains that the Torah calls it "Mele'ah" because as soon as the produce is piled up and the Melachah is finished, it is fixed for Bikurim ...

"ודמעך", זו תרומה (מה) - [לפי] שהיא מדמעת ועולה, מפיק לה קרא בלשון 'דימוע'.

1.

Explanation #1 (cont.): Whereas "Dim'acha" refers to T'rumah since it is Medama'as (if it falls into Chulin), the Torah presents it with a Lashon 'Dimu'a'.

ולא נהירא - שהרי זה אינו אלא מדרבנן.

(b)

Refutation: This is not correct however - since this is only mi'de'Rabbanan.

וה"ר משה מפונטויז"א פירש דלכך קרי לתרומה 'דמע' לפי שנוהגת בלח, וביכורים אינן אלא ביבש ...

(c)

Explanation #2: Therefore Rav Moshe from Pontoize explains that the Torah calls T'rumah 'Dema' because it applies even to liquids, whereas Bikurim is confined to solids.

שהרי אין מביאין ביכורים אלא מפרי ...

(d)

Reason: Because one can only bring Bikurim from fruit ...

כדאיתא פרק העור והרוטב (חולין דף קכ:) 'פרי אתה מביא ואי אתה מביא משקה'.

1.

Source: As the Gemara say in 'ha'Or ve'ha'Rotev' (Chulin, Daf 120b) 'You must bring 'P'ri' and not liquid'.

3)

TOSFOS DH HAYU L'FANECHA SH'TEI KALKALOS SHEL TEVEL V'AMAR MA'ASER SHEL ZU B'ZU HA'RISHONAH ME'USERES

תוס' ד"ה היו לפניו שתי כלכלות של טבל ואמר מעשר של זו בזו הראשונה מעושרת

(Summary: Tosfos clarifies the case,)

כגון אם בכל כלכלה מאה תאנים, ואומר 'עשרה מן השניה יהיו מעשר ראשון על הראשונה', ואומר נמי 'תשעה מעשר שני'...

(a)

Clarification: It speaks where each basket contains a hundred figs, and he declared ten figs from the second basket Ma'aser Rishon on the first one, and nine Ma'aser Sheini ...

כל המאה של ראשונה הן מתוקנים ...

1.

Clarification (cont.): All hundred in the first basket are rectified.

ובדמאי מיירי ...

(b)

Case: And it is speaking about D'mai ...

מדלא קמפריש תרומה.

1.

Proof: Since it does not mention T'rumah.

ובמסכת דמאי (פ"ז מ"ו) מיתניא.

(c)

Source: This Mishnah is learned in Maseches D'mai (Perek 7, Mishnah 6).

4)

TOSFOS DH SHEL ZU B'ZU V'SHEL ZU B'ZU HA'RISHONAH ME'USERES

תוס' ד"ה של זו בזו ושל זו בזו הראשונה מעושרת

(Summary: Tosfos clarifies the ruling.)

דמיד שאמר ,'של זו בזו', היא מתוקנת ונעשה פטור ...

(a)

Clarification: Because as soon as he declares 'Shel Zu be'Zu', it is rectified and becomes Patur ...

כי הדר אמר 'ושל זו בזו', נמצא מעשר מן הפטור על החיוב, ואינו כלום.

1.

Clarification (cont.): Consequently, when he then says 've'shel Zu be'Zu', it transpires that he is Ma'asering from P'tur on to Chiyuv, and it is invalid.

5)

TOSFOS DH MA'ASROSEIHEM MA'ASER KALKALAH B'CHAVERTAH KARA HA'SHEM

תוס' ד"ה מעשרותיהם מעשר כלכלה בחבירתה קרא השם

(Summary: Tosfos clarifies the ruling and elaborates.)

שהרי מתוקנין הן יחד זה בזה.

(a)

Reason: Seeing as they are rectified simultaneously one on the other.

ואף על גב דקי"ל 'כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו' ...

(b)

Implied Question: And even though we Pasken that 'Whatever does not take effect one consecutively does not not take effect simultaneously either' ...

הכא כיון דדעתיה לתקוני תרוייהו, הוי כאומר 'מעשר של ראשונה תהא בשניה חוץ מי' שישארו טבל בראשונה לתקן השניה' ...

1.

Answer: In this case, since he had in mind to rectify them both, it is as if he said 'The Ma'aser of the first basket shall take effect in the second one except for ten, which shall remain Tevel in the first one to rectify the second one.

וחל המעשר של זו בזו ושל זו בזו.

(c)

Conclusion: And the Ma'aser then takes effect in the second basket on the first one and vice-versa.

6)

TOSFOS DH V'ITMAR ALAH REBBI ELIEZER OMER LOKEH MIPNEI SHE'HIKDIM MA'ASER SHEINI SHE'BAH L'MA'ASER RISHON SHE'B'CHAVERTAH

תוס' ד"ה ואתמר עלה ר"א אומר לוקה מפני שהקדים מעשר שני שבה למעשר ראשון שבחבירתה

(Summary: Tosfos clarifies the ruling and cites a Yerushalmi and explains it.)

שהרי מעשר ראשון ושני של ראשונה הוו כאילו הן מופרשים, ועדיין מעשר ראשון של שניה טבל בתוכה ...

(a)

Clarification: Since the Ma'aser Rishon and Sheini of the first basket are separated, and the Ma'aser Rishon of the second one remains Tevel inside it (See Shitah Mekubetzes, Hashmatos).

וא'רישא קאי דאמר 'מעשר של זו בזו, מעושרות'.

1.

Clarification (cont.): And it refers to the Reisha, which states 'Ma'aser shel Zu be'Zu, Me'useres'.

וגרסינן בירושלמי 'על הראשונה בעשה ועל השניה בלאו' ...

(b)

Yerushalmi (Text #1): 'On the first basket he transgresses an Asei, and on the second one, a La'av'.

ויש לפרש 'על הראשונה' - אם קבע מעשרותיהן בתוכה, עובר בעשה - שהיה לו להקדים מעשר ראשון לשני, והרי קרא שמם בבת אחת.

(c)

Explanation: 'On the first basket' - If he fixes his Ma'asros in it, he transgresses an Asei - because he should have given Ma'aser Rishon precedence over Ma'aser Sheini, whereas he declared them both simultaneously.

מיהו לאו ליכא - כיון דלא הקדים שני לראשון.

1.

Explanation (cont.): He does not transgress a La'av however - since he did not declare Ma'aser Sheini before Ma'aser Rishon.

'ועל השניה בלאו' כשתיקן הראשונה בתוכה - שהרי הקדים מעשר שני של ראשונה למעשר ראשון של שניה.

2.

Explanation (concl.): 'And on the second one, a La'av' when he rectifies the first one inside it - since he gave precedence to the Ma'aser Sheini of the first one over the Ma'aser Rishon of the of the second one.

ואית דגרסי איפכא 'על הראשונה בלאו ועל השניה בעשה'.

(d)

Yerushalmi (Text #2): An alternative text reads 'On the first one he transgresses a La'av and on the second one' an Asei' ...

וה"פ על רישא של משנה דהיינו כי אמר 'מעשר של זו בזו, 'עובר בלאו' - שהרי מקדים מעשר שני לראשון כדפרישית ...

(e)

Explanation: On the Reisha of the Mishnah - where he declares 'Ma'aser shel Zu be'Zu, 'he transgresses a La'av' - because he gave precedence to the Ma'aser Sheini of the first one, as Tosfos explained ...

'ועל השניה' פי' על סיפא דמתניתין - דהיינו כי אמר 'מעשרותיהם מעשר כלכלה בחבירתה' ליכא לאו אלא עשה, שהרי בבת אחת הן.

1.

Explanation (cont.): Whereas on the second one, with reference to the Seifa of the Mishnah - where he declared 'The Ma'asros of each basket shall take effect on the other one', there is only an Asei, since they take effect simultaneously.

7)

TOSFOS DH SHE'HIKDIM MA'ASER SHEINI SHE'BAH L'MA'ASER RISHON SHE'B'CHAVERTAH

תוס' ד"ה שהקדים מעשר שני שבה למעשר ראשון שבחבירתה

(Summary: Tosfos explains the D'rashah regarding Ma'asros, despite the fact that the Pasuk only appears to be speaking abouyt T'rumah and Bikurim.)

ואף על גב דקרא לא קמיירי אלא מביכורים ותרומה...

(a)

Implied Question: Even though the Pasuk is only speaking about Bikurim and T'rumah ...

מיהו פירש נמי במעשר ראשון לתרומה ומעשר שני למעשר ראשון ...

1.

Answer: Nevertheless, it also refers to Ma'aser Rishon vis-?-vis T'rumah and Ma'aser Sheini vis-?-vis Ma'aser Rishon ...

מדכתיב "ודמעך לא תאחר" - כל שישנו בכלל דימוע לא תאחר ...

2.

Source: Since it writes "ve'Dim'acha Lo Se'acher" - 'Do not delay whatever is subject to Dimu'a' ...

( ומפרש טעמא במשניות [תרומות פרק ג מ"ז])

(Continued on Amud Beis).

4b----------------------------------------4b

ומפרש טעמא במשניות (תרומות פרק ג מ"ז) - 'יוקדמו בכורים לתרומה - משום דאיקרו 'בכורים', ותרומה למעשר ראשון - משום דאיקרו 'תרומה' 'וראשית' ...

(b)

Reason #1: The Tana explains this in T'rumos (3:7) - 'Bikurim precedes T'rumah - because it is called 'Bikurim' (first-fruits), T'rumah precedes Ma'aser - because it is called both 'T'rumah' and 'Reishis' ...

ומעשר ראשון לשני - משום דאית ביה ראשית פירוש דאית ביה תרומת מעשר.

1.

Reason #1: (cont.): And Ma'aser Rishon precedes Ma'aser Sheini - because it contains Reishis (i.e. T'rumas Ma'aser).

ובמכילתא פירש טעם אחר ורש"י כתב וזה לשונו ...

(c)

Reason #2 (Mechilta): But the Mechilta gives a different reason, which Rashi explains as follows ...

"יוקדם בכורים לתרומה - משום דאית להו ד' שמות - 'ראשית ומלאה ותרומה ובכורים', ותרומה לית לה אלא שלשה שמות - 'ראשית ודמע ותרומה' ...

1.

Mechilta (cont.): 'Bikurim precedes T'rumah - because it has four names ('Reishis', 'Mele'ah', T'rumah' and 'Bikurim'), whereas T'rumah has only three ('Reishis', Dema and T'rumah') ...

ויוקדם תרומה למעשר ראשון - שאין בה אלא ב' שמות, כגון 'מעשר ותרומת מעשר' ...

2.

Mechilta (cont.): T'rumah precedes Ma'aser Rishon - since it (the latter) has only has two names ('Ma'aser and 'T'rumas Ma'aser') ...

ויוקדם מעשר ראשון לשני - שאין לו אלא שם אחד - מעשר שני' ...

3.

Mechilta (cont.): And Ma'aser Rishon precedes Ma'aser Sheini - since it (the latter) has only the one name ('Ma'aser Sheini' ...

מכאן אמרו 'המקדים תרומה לבכורים ומעשר ראשון לתרומה ומעשר שני לראשון, אע"פ שהוא עובר בלא תעשה, מה שעשה עשוי ...

4.

Mechilta (concl.): From here they concluded that 'Someone who gives T'rumah before Bikurim, Ma'aser Rishon before T'rumah or Ma'aser Sheini before Ma'aser Rishon, although he has transgressed a La'av, what he did is valid ...

תלמוד לומר "מלאתך ודמעך לא תאחר" - משמע דא'כולהו קא משתעי, שחמור שבהן לא תאחר אלא תקדים החמור לקל ...

(d)

Source: Because the Torah writes "Mele'ascha ve'Dim'acha Lo Se'acher" - implying that the Torah ia referring to all of them, not to delay the more stringent but to give it precedence over the one that is more lenient ...

וכי היכי דקאמר ר' אלעזר לוקה במקדים מעשר שני לראשון, ה"נ במקדים מעשר ראשון לתרומה ותרומה לבכורים עכ"ל.

(e)

Conclusion: And just as Rebbi Elazar says that one receives Malkos for giving Ma'aser Sheini precedence over Ma'aser Rishon, so too, will one receive Malkos for giving precedence to Ma'aser Rishon over Trumah and to T'rumah over Bikurim.

8)

TOSFOS DH V'CHOL LA'AV HA'NITAK LA'ASEI LOKIN ALAV V'HAREI MEIMAR

תוס' ד"ה וכל לאו הניתק לעשה אין לוקין עליו והרי מימר

(Summary: Tosfos explains why Abaye thinks that he will receive Malkos, even tough it is a La'av ha'Nitak la'Asei'.)

וא"ת, וכי תעלה על דעתיה דאביי לומר על לאו הניתק לעשה דלקי? ...

(a)

Question: Does Abaye really think that he will receive Malkos for a 'La'av ha'Nitak la'Asei'?

והרי שילוח הקן, דמשנה שלימה היא במסכת חולין (דף קמא:) ד'אם לקח האם על הבנים, משלח ואינו לוקה' משום דהוי לאו הניתק לעשה?

(b)

Source #1: But we have Shilu'ach ha'Kein, about which the Mishnah says in Maseches Chulin (Daf 141a) that 'Someone who takes the mother and the babies does not receive Malkos - because it is a 'La'av ha'Nitak la'Asei'?

וכן גבי נותר נמי אמר 'בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה, לומר שאין לוקין עליו?

(c)

Source #2: And similarly with regard to Nosar it says 'The Torah gives an Asei after a Lo Sa'aseh to teach us that he does not receive Malkos'?

וכן גבי אונס תנן ש'אם גירש, מחזיר ואינו לוקה?

(d)

Source #3: And again regarding Oneis the Tana (later on Daf 5a) says that 'If he divorces her, he must take her back and does not receive Malkos'?

ואור"י, דפשיט ליה לאביי בשילוח הקן ונותר ואונס, דסמיכי עשה דידהו א'לאו, דלא לקי ...

(e)

Answer: The Ri explains that it is obvious to Abaye that by Shilu'ach ha'Kein, Nosar and Oneis, where the Asei juxtaposes the La'av, there is no Malkos ...

אלא שהיה תמיה א'לאו דמעשר דלא סמיך "מכל מתנותיכם תרימו" א'לאו ד"לא תאחר", ומשום הכי פריך 'והרי מימר ... '

1.

Answer (cont.): But he wondered about Ma'aser, where "mi'Kol Matnoseichem Tarimu" is not next to the La'av of "Lo Se'acher", which is why he asks 'How about Meimar?' ...

ואף על גב דסמיך העשה אחר הלאו ...

(f)

Implied Question: And even though there the Asei does follow the La'av ...

מיהו מדמה מילתא למילתא - דכי היכי דגבי תמורה לקי בלאו הניתק לעשה - משום דאינו מקיים העשה בידים ...

1.

Answer: Nevertheless, it compares the two - since just as Temurah is subject to Malkos by a La'av a'Nitak la'Asei - because he one does not fulfill the Asei with one's hands ...

ה"נ היה לן למימר "מכל מתנותיכם תרימו", אף על גב דמקיים העשה בידים, מיהו כיון דלא סמיך, לא היה לנו להחזיקו ללאו הניתק לעשה ...

2.

Answer (cont.): So too, we ought to say that "mi'Kol Matnoseichem Tarimu", despite the fact that one does fulfill the Asei with one's hands, yet since is not juxtaposed to the La'av, we ought not to consider it a La'av ha'Nitak la'Asei ...

ואף על גב ד"והשיב את הגזילה אשר גזל" (ויקרא ה) לא סמיך ללאו ...

(g)

Implied Question: And although 've'Heishiv es ha'Gezeilah asher Gazal" (Vayikra 5) is not juxtaposed to the La'av ...

מ"מ ניתק גמור הוא ...

(h)

Answer: Nevertheless it is a proper Nituk ...

דאי אפשר לעשות השבה אלא לאחר הלאו ...

1.

Reason: Seeing as it is only possible to return the article after having transgressed the La'av ...

אבל "מכל מתנותיכם" אפשר לקיימו אפי' אם לא עבר הלאו, ומש"ה מדמה ליה למימר.

(i)

Conclusion: Whereas "mi'Kol Matnoseichem ... " one can carry out even without having transgressed the La'av, which is why he compares it to Meimar.

9)

TOSFOS DH HAREI ONEIS D'CHAD ASEI V'LO ASI CHAD ASEI V'AKAR LA'AV

תוס' ד"ה הרי אונס דחד לאו וחד עשה ולא אתי חד עשה ועקר לאו

(Summary: Tosfos clarifies the question.)

פירוש לדידך דאמרת ד"מכל מתנותיכם תרימו" דלא איירי אלא בהקדמת תרומה למעשר, ואפי' הכי הוי ניתוק להקדמה דבכורים לתרומה ...

(a)

Clarification: What he means to ask is 'according to you who learns that "mi'Kol Matnoseichem Tarimu" is speaking specifically about giving precedence to T'rumah over Ma'aser, yet it also renders Menatek giving precedence to Bikurim over T'rumah ...

אלמא אית לך דלאו שניתק למקצתו אמרי' דניתק כולו.

1.

Clarification (cont.): From which we see that if part of a La'av is Nitak, so too is the entire La'av.

והרי אונס דלאו דידיה ניתק לגבי ישראל ולא אמרינן דניתק לגבי כהן ...

2.

Clarification (concl.): But there is Oneis, the La'av of which has a Nituk with regard to a Yisrael, but not with regard to a Kohen ...

אלמא דהיכא דניתק מקצתו לא ניתק כולו.

(b)

Conclusion: So we see that if part of the La'av has a Nituk, it does not extend to the entire La'av.

10)

TOSFOS DH KOHANIM KA'AMRAT SHA'ANI KOHANIM D'RABI RACHMANA BA'HEN KEDUSHAH YESERTA

תוס' ד"ה כהנים קאמרת שאני כהנים דרבי רחמנא בהן קדושה יתירתא

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation as to the stringency.)

פרש"י ואהכי אחמור - דלילקו אף על גב דהוי לאו שאינו שוה בכל.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that they are more stringent in that they receive Malkos even on a La'av that does not pertain to everyone.

ולא נהירא!

(b)

Refutation: But this is not correct!

וכי משום כן ילקו על לאו הניתק?

(c)

Refutation: Because - is that a reason to sentence them to Malkos for a La'av that is Nitak to an Asei?

ור"י פירש כיון שאסר הכתוב גרושה לגבייהו, אינו ניתק הלאו לעשה ...

(d)

Explanation #2: The Ri therefore explains that it is due to the fact that, since the Torah forbids them to marry a Gerushah, it is not Nitak la'Asei ...

דלא דמי להא דלעיל, ד"תרימו" הוי ניתוק גם מהקדמה דבכורים ...

(e)

Clarification: It is not therefore comparable to the case above, where "Tarimu" is a Nituk also to where one gives precedence to T'rumah over Bikurim ...

דמיניה שמעי' שיכול לתקן אם עיות והקדים תרומה לבכורים, דכך לי אם הקדים מעשר לתרומה כאילו הקדים תרומה לבכורים.

1.

Clarification (cont.): From which we learn that one is able to rectify in the event that he sinned by giving T'rumah precedence over Bikurim, because there is no difference between giving precedence to Ma'aser over T'rumah and giving precedence to T'rumah over Bikurim.

11)

TOSFOS DH KI'TENA'I

תוס' ד"ה כתנאי

(Summary: Tosfos clarifies the context.):

לא קאי א'האי סוגיא ד'לאו הניתק לעשה' אלא א'פלוגתא ד'לאו שאין בו מעשה'.

(a)

Clarification: This does not refer to the current Sugya of 'L'a'av ha'Nitak la'Asei' (See Hagahos ha'G'ra), but to the Sugya of 'La'av she'Ein bo Ma'aseh'.

12)

TOSFOS DH V'REBBI YA'AKOV HAI VE'HA'NOSAR MAI AVID LEIH

תוס' ד"ה ורבי יעקב האי והנותר מאי עביד ליה

(Summary: Tosfos clarifies the question.)

ואם תאמר, הא איצטריך להורות לנו דין שריפה?

(a)

Question: It is needed to teach us that it must be burned?

ויש לומר, דמן הסמיכות קפריך - למאי הלכתא כתביה הכא סמוך ללאו, אי לאו לנתוקי אתא ...

(b)

Answer #1: The Gemara is asking from the juxtaposition - Why it insert it here next to the La'av, if not to make it Nituk? ...

ליכתביה במקום אחר?

1.

Answer #1 (cont.): Why not insert it somewhere else?

א"נ, לא ליכתביה כלל ...

(c)

Answer #2: Alternatively, it should not have inserted it at all ...

דפשיטא דכל נותר בשריפה, מ"ושרפת את הנותר באש (שמות כט פסוק לד) ...

1.

Reason: Seeing as it is obvious that all Nosar myust be burned, from the Pasuk "And you shall burn the Nosar in fire" (Sh'mos, 29:34).

ומשני - להכי סמיך "והנותר" אצל "לא תותירו", כדתניא לסמוך "בקר בקר", לומר שאין שורפין קדשים ביו"ט.

2.

Reason (cont.): And the Gemara answers that the Torah needs to insert it next to "Lo Sosiru", as the Beraisa will shortly explain "Boker Boker", to teach us that one may not burn Kodshim on Yom-Tov.

13)

TOSFOS DH RAVA AMAR LO MEHANI MIDI

תוס' ד"ה רבא אמר לא מהני מידי

(Summary: Tosfos discusses Rava's statement from all angles.)

קשה, אם כן, שוחט פסח על החמץ, לפסול?

(a)

Question: If so, if someone Shechts a Pesach when he has Chametz, it ought to be Pasul?

ויש לומר, דבירושלמי דורש קרא דכתיב "לא תשחט על חמץ דם זבחי" - אע"פ ששחטו ... נקרא 'זבחי'.

(b)

Answer: The Yerushalmi Darshens from the Pasuk "Lo Sishchat al Chametz Dam Zivchi" that - even if he Shechted it, it is still called 'My Zevach' (See also Tosfos Pesachim 63a DH 'ha'Shochet').

וקשה, צרם אוזן בכור, ליתסר?

(c)

Question: If someone nicks the ear of a B'chor, it should become Asur?

ופשיטא לן דאינו אסור אלא מטעם קנס?

1.

Question (cont.): And we know for a fact that it is only Asur due to a K'nas?

וי"ל, דלא גרע מאילו נפל בו מום מעצמו, דשרי.

(d)

Answer: It is not worse than if a blemish occurred to it by itself, in which case it is permitted.

ומזה ניחא למה לא נאסר צרם אוזן מ'כל שתעבתי לך, הרי הוא בבל תאכל' ...

(e)

Question: And by the same token, the question as to why if someone nicks the ear of a B'chor why is it not Asur due to the principle 'Whatever the Torah forbids may not be eaten'

כמו בשר בחלב? ...

1.

Precedent: Such as Basar be'Chalav? (See also Tosfos, Chulin, 115a DH 'Kol she'Ti'avti lach') ...

דיש לומר, דדוקא בשר בחלב נפיק מיניה, הואיל ואפילו נפל ממילא הבשר לתוך החלב, אסור ...

(f)

Answer: Because it is specifically Basar be'Chalav which we learn from there, since, even if the met fell into the milk by itself, it would be Asur ...

אבל צרם אוזן, דממילא מותר, אינו בבל תאכל אפילו נעשה בידים.

1.

Answer (cont.): Whereas if he nicked the ear, where, if it occurred by itself, it would be permitted, it is not forbidden to eat it, even if he did it with his hands.

וא"ת, חורש בשור וחמור ליתסר בחרישה?

(g)

Question: Why, if one plows withy an ox and a donkey, is what he plowed not forbidden (See Tosfos, Chulin, 115a, DH 'Choresh').

וי"ל, מדגלי בכלאי הכרם דאסירי, ש"מ דשאר בלאים מותרים (תוספות).

(h)

Answer: Since the Torah forbids K'lai ha'Kerem, we can extrapolate that other forms of Kil'ayim are permitted.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF