TA'ANIS?15?(28 Sivan) - Dedicated in memory of Hagaon Rav Yisroel Zev (ben Rav Avrohom Tzvi) Gustman, zt"l, Rosh Yeshiva of Yeshivas Netzach Yisrael-Ramailes (Vilna-Brooklyn-Yerushalayim), author of "Kuntresei Shi'urim" and renowned Dayan in pre-war and post-war Vilna, on his 21st Yahrzeit. Dedicated by his talmidim, Harav Avraham Feldman and Michael Starr of Yerushalayim, Dr. Yehoshua Daniel of Efrat, and Rabbis Eliezer and Zalman Stern of New York, who merited to study under the Rosh Yeshiva zt"l in Yerushalayim.

1)

PUTTING ASHES AT THE TEFILAH (Yerushalmi Halachah 1 Daf 7b)

מתני' סדר תעניות כיצד מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה ובראש הנשיא ובראש אב ב"ד וכל אחד ואחד נוטל ונותן בראשו

(a)

(Mishnah): What is the procedure of fasts? We take the Aron to the street of the city, and put oven ash on the Aron and on the head of the Nasi and on the head of the Av Beis Din, and everyone takes and puts on his head.

הזקן שבהן אומר לפניהם דברי כיבושין אחינו לא נאמר באנשי נינוה וירא אלהים את שקם ואת תעניתם אלא [יונה ג י] וירא אלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה

(b)

The Zaken among them says in front of them humbling words. Our brothers - it does not say about the people of Ninveh that Hash-m saw their sackcloth and their fasts, rather, Hash-m saw their deeds, that they repented from their evil ways;

ובקבלה מהו אומר [יואל ב יג] וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל ה' אלהיכם:

1.

And it says in the Navi [also] "Kir'u Levavchem v'Al Bigdeichem (tear your hearts, and not your clothes) v'Shuvu El Hash-m Elokeichem."

גמ' א"ר חייה בר בא ולמה יוצאין לרחובה של עיר לומר חשבינו כאילו גולים לפניך.

(c)

(Gemara - R. Chiya bar Ba): Why do they go out to the street? It is to say, consider us like exiles in front of You.

א"ר יהושע בן לוי לפי שנתפללו בצינעה ולא נענו לפיכך יצאו לחוץ ויתפרסמו.

1.

R. Yehoshua ben Levi says, it is because we prayed covertly and we were not answered - therefore, they go outside and are publicized.

א"ר חייה בר בא ולמה מוציאין את התיבה לרחובה של עיר לומר כלי אחד של חמדה שהיה לנו גרמו עונותינו שיתבזה.

2.

(R. Chiya bar Ba): Why do they take the Aron out to the street? It is to say, we had a precious Kli. Our sins caused that it will be disgraced.

ר' חונה רבה דציפורין אמר אבותינו חיפו אותו זהב ואנו חיפינו אותו אפר.

3.

(R. Chunah Rabah of Tziporin): Our fathers covered [the Aron] with gold, and we covered it with ashes.

א"ר יעקב דרומיא [דף ח עמוד א] ולמה תוקעין בקרנות לומר חשבינו כאילו גועים כבהמה לפניך

(d)

(Rav Yakov Daromiya): Why do they take blow horns? It is to say, it is as if we are bleating like an animal in front of You. (Have mercy on us!)

א"ר לוי ולמה יוצאין בין הקברות לומר חשבינו כאילו מתים לפניך.

(e)

(R. Levi): Why do they go out between graves? It is to say, we are considered like dead in front of You.

א"ר תנחומה וכולהן בה אם מיתה אנו חייבין הרי מתים אם גלות הרי גולים אם רעבון הרי רעבים:

1.

(R. Tanchumah): All of [the punishments] are in [going to the cemetery] - if we are Chayav Misah, we are [considered like] dead. If [we are Chayav] exile, we are [like] exiles. If we are [liable to be] hungry, we are hungry!

ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה.

(f)

(Mishnah): We put oven ash on the Aron.

על שם [תהילים צא טו] עמו אנכי בצרה.

1.

Source: This is due to "Imo Anochi b'Tzarah."

א"ר זעירא כל זמן דהוינא חמי לון עבדין כן הוה גופי רעד.

(g)

R. Ze'irah: Every time I used to see them do so, my body trembled.

ביומוי דר' אילא הוון שבקין ארונא ועללין לון

(h)

In the days of R. Ila, they abandoned the Aron [in the street until Minchah] and entered their houses.

א"ל ר' זעירה לא כן תני לא היו מתחלפין עליה כל היום אלא אחד היה יושב ומשמר כל היום.

1.

R. Ze'irah: Was it not taught that they did not alternate [guarding the Aron], rather, one person stands and guards the entire day!

רבי יודן בי רבי מנשה ור' שמואל בר נחמן חד אמר כדי להזכיר זכותו של אברהם וחורנה אמר כדי להזכיר זכותו של יצחק

(i)

R. Yudan bei R. Menasheh and R. Shmuel bar Nachman - one of them said, [we put ashes] in order to recall the merit of Avraham. The other said, it is in order to recall the merit of Yitzchak.

מאן דאמר כדי להזכיר זכותו של אברהם בין עפר בין אפר על שם [בראשית יח כז] ואנכי עפר ואפר

1.

The one who said that it is in order to recall the merit of Avraham, it can be ashes or earth, based on "v'Anochi Afar va'Efer";

מאן דאמר כדי להזכיר זכותו של יצחק (ובלבד אפר - קרבן העדה מוחקו) רואין אפרו של יצחק כאילו צבור על גבי המזבח [צ"ל ובלבד אפר - קרבן העדה]

2.

The one who said that it is in order to recall the merit of Yitzchak, we see the ashes of Yitzchak as if they are piled up on the Mizbe'ach. It must be ashes [and not earth].

ר' יודה בר פזי כד הוה נפק לתעניתא הוה אמר קומיהן אחינן כל מאן דלא מטא שמשא לגביה יסב עפר ויתן גו רישיה

(j)

When R. Yudah bar Pazi went out to a Ta'anis, he would say in front of them "our brothers! Whoever the Shamesh does not reach him [to put ashes on his head], he should take earth and put it on his head.

ובראש הנשיא א"ר תחליפא קיסריא כדי לפרסמו לא דומה המתבזה מעצמו למתבזה מאחר.

(k)

[Our Mishnah says that they put ashes] on the head of the Nasi. R. Tachlifa of Kisariya said, it is in order to publicize him. One who disgraces himself is unlike one who is disgraced through others.

כתיב [יואל ב טז] יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה יצא חתן מחדרו זה ארון. וכלה מחפתה זה התורה

1.

It says "Yetzei Chasan me'Chedro v'Kalah me'Chupasah" - "Chasan me'Chedro" refers to the Aron. "V'Kalah me'Chupasah" refers to the Torah.

ד"א יצא חתן מחדרו זה הנשיא וכלה מחפתה אב ב"ד.

2.

Alternatively, "Yetzei Chasan me'Chedro" refers to the Nasi. "V'Kalah me'Chupasah" refers to the Av Beis Din.

ר' חלבו אמר לר' יודן נשייא פוק עימן (וצערך) [צ"ל וצערן - שערי תורת ארץ ישראל] עבר.

(l)

R. Chelbo (to R. Yudan ha'Nasi): Go out with us [to the street] and their pain will pass (when they see that the Gedolim are with them. Also, then their Tefilah will be accepted.)

א"ר יוסה הדא אמרה אילין תענייתא דאנן עבדין לית אינון תעניין למה דלית נשייא עמן.

(m)

Inference (R. Yosah): The fasts that we do are not [proper] fasts. What is the reason? The Nasi is not with us.

כתוב אחד אומר [ויקרא טז ב] (אל פני הכפרת) [צ"ל את פני הפרכת - קרבן העדה] וכתוב אחד אומר [שם ד ו] את פני פרכת הקדש

(n)

Question: One verse says "Es Pnei ha'Paroches" (regarding Par Helam Davar of the Tzibur), and one verse says "Es Pnei Paroches ha'Kodesh" (for Par Helam Davar of a Kohen Gadol)!

ר' אחא אמר איתפלגון ר' אבהו ורבנן חד אמר חטא הנשיא הגדולה במקומה חטא הציבור אין הגדולה במקומה

(o)

Answer #1: R. Acha said that R. Avahu and Rabanan argued about this. One said that if the Nasi (really, the Kohen Gadol) sinned, the greatness is still in its place (it is called Paroches ha'Kodesh). If the Tzibur sinned, the greatness is not in its place.

וחורנא אמר לפי שחטאו הלמד והמלמד לפיכך יצאו לחוץ ויפרסמו על שם [שם כא] והוציא את הפר אל מחוץ למחנה.

1.

The other (of R. Avahu and Rabanan): Because the Talmid (the Tzibur) or the teacher (Kohen Gadol) sinned, [i.e. the Korban] goes outside and publicizes it - "v'Hotzi Es ha'Par El mi'Chutz la'Machaneh." (This is not another answer to the question. We explained this like PNEI MOSHE.)

תני חזקיה רמז כל מקום שיש משיח יש ארון וכל מקום שאין משיח אין ארון

(p)

Answer #2 (Chizkiyah): The verse hints that whenever there is a [Kohen] Mashi'ach (in Bayis Rishon, until Melech Yoshiyah, when Shemen ha'Mishchah was hidden), there is an Aron (it is called Paroches ha'Kodesh, for it is in front of the Aron), but when there is no Mashi'ach, there is no Aron (Yoshiyah hid also the Aron).

ואתייא כיי דמר ר' שמואל בר ינא בשם ר' אחא חמשה דברים היה המקדש האחרון חסר מן הראשון ואלו הן אש וארון ואורים ותומים ושמן המשחה ורוח הקודש

1.

This is like R. Shmuel bar Yana said in the name of R. Acha - there were five matters in which Bayis Sheni lacked what was in Bayis Rishon - fire [from Shamayim], Aron, Urim v'Tumim, Shemen ha'Mishchah and Ru'ach ha'Kodesh;

על שם [חגי א ח] וארצה בו ואכבדה ואכבד כתיב חסר ה"

2.

Source - Question: "V'Ertzeh Bo v'Ikavdah" - it is written, v'Ikaved, lacking a Hei!

א אלו חמשה דברים שהיה המקדש האחרון חסר מן הראשון.

i.

Answer: This alludes to five matters that were in Bayis Rishon and lacking in Bayis Sheni.

דלמא ר' בא בר זבדא ורבי תנחום בר עילאי ור' יאשיה נפקוי לתעניתא דרש ר' בא בר זבדא [איכה ג מא] נשא לבבנו אל כפים ואיפשר כן אית בר נש דנסב ליביה ויהיב גו ידיה.

(q)

A case occurred in which R. Ba bar Zavda, R. Tanchum bar Ila'i and R. Yoshiyah went out to a fast. R. Ba bar Zavda expounded "Nisa Levaveinu El Kapayim" - is this possible? Can a person put his heart in his hand?!

אלא מהו נשא [דף ח עמוד ב] נשוי ליבינן לכף ידינן ואחר כך אל אל בשמים כך אם יהיו השרץ בידו של אדם אפילו טובל במי שילוח או במי בראשית אין לו טהרה עולמית השליכו מידו מיד טהר.

1.

Rather, what is "Nisa"? We should put our hearts to [examine when there is theft in] our hands, and afterwards [pray] "El Kel ba'Shamayim."

דרש ר' תנחום בר עילאי [דברי הימים ב יב ו ז] ויכנעו שרי ישראל והמלך ויאמרו צדיק ה' ובראות ה' כי נכנעו היה דבר ה' אל שמעיה לאמר. נתענו אין כתיב כאן אלא נכנעו לא אשחיתם.

(r)

R. Tanchum bar Ila'i expounded "va'Yikan'u Sarei Yisrael veha'Melech va'Yomru Tzadik Hash-m; u'Vir'os Hash-m Ki Nichna'u Hayah Devar Hash-m El Shemayahu Leimor" - it does not say Nis'anu (they were afflicted), rather, Nichna'u (they were humbled, and therefore,) "Lo Ashchisam."

דרש ר' יאשיה [צפניה ב א] התקוששו וקושו נתקושש גרמן עד דלא נקושש חורנין

(s)

R. Yoshiyah expounded "Hiskosheshu va'Koshu" - we must correct ourselves before we correct others.

בגין דאית הכא בני נש דאמרון עלי לישן ביש גבי ר' יוחנן. אלא כל עמא לדינה

1.

[I say so] because here there are people who said Leshon ha'Ra about me to R. Yochanan! Rather, the entire nation should come to judgment [about their deeds before they come to correct others].

אמרין הוה תמן ר' חייה ור' איסי ורבי אימי וקמון ואזלון לון.

2.

They say that R. Chiyah, R. Isi and R. Imi were there, and went away [so people would think that R. Yoshiyah referred to them, and they would not suspect others. We explained this like PNEI MOSHE.]

א"ר לעזר שלשה דברים מבטלין את הגזירה קשה ואלו הן תפלה וצדקה ותשובה

(t)

(R. Lazar): Three matters [done together] are Mevatel a harsh decree - Tefilah, Tzedakah and Teshuvah;

ושלשתן בפסוק אחד [דברי הימים ב ז יד] ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו זו תפלה ויבקשו פני זו צדקה כמה דאת אמר [תהילים יז טו] אני בצדק אחזה פניך [דברי הימים ב ז יד] וישבו מדרכיהם הרעים זו תשובה

1.

All three of them are in one verse - "va'Yikan'u Ami Asher Nikra Shmi Aleihem va'Yispalelu" is Tefilah. "Vi'Yvakshu Panai" is Tzedakah, like it says "Ani b'Tzedek Echezeh Fanecha." "V'Yashuvu mi'Darcheihem ha'Ra'im" is Teshuvah;

אם עשו כן מה כתיב תמן [דברי הימים ב ז יד] ואני אשמע השמים ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם.

2.

If they did so, what is written there? "Va'Ani Eshma ha'Shamayim v'Eslach l'Chatasam v'Erpa Es Artzam."

2)

PUTTING ASHES AT THE TEFILAH pt. 2 (Yerushalmi Halachah 1 Daf 7b)

ר' חגיי דרש הדא דר' לעזר כל שעה בתעניתא.

(a)

R. Chagai always used to expound this teaching of R. Lazar at a fast.

א"ר לעזר סוף שתא כשתא מן עפר קיטא לסיתוא נפח צפונה יצף לבניך.

1.

(R. Lazar): The end of the year is like [the start of] the year. [A parable for this -] from the earth of summer [one knows how to conduct in the] winter (HA'GAON RAV C. KANIEVSKY, SHLITA). If the north wind blows, cover your bricks [lest the rain dissolve them]. (ALEI TAMAR)

כל שנה שאין מתריעין עליה בראשונה סוף שמתריעין עליה בסופה

2.

Every year in which they do not blow the Shofar at the beginning (e.g. due to Ones), they will blow the Shofar at the end (in fasts, due to afflictions).

כל שאינה חסה על פירות חבירתה סוף שהיא מאבדת פירותיה.

3.

Any [year] that is not concerned for (does not guard) its companion's (last year's) Peros, in the end it loses its Peros (they rot);

א"ר אחא ורוב היין מחמיץ

i.

(R. Acha): And most of the wine will sour. (We explained this like HA'GAON RAV C. KANIEVSKY, SHLITA.)

אית הוה סבין בציפורין כד הוות רביעתא קדמייתא הוה מריחין בעפרא וידעין מימור מימי שתא.

(b)

There were elders in Tziporin, that when the first Revi'ah came, they would smell the earth, and know how much rain will be in the year.

א"ר לעזר [ישעי' נח ה] הכזה יהיה צום אבחרהו אלא יום ענות אדם נפשו אין זה צום שאני חפץ בו

(c)

(R. Lazar): "Hacha'Zeh Yihyeh Tzom Evcharehu"?! [It is] only "Yom Anos Adam Nafsho" - this is not the fast that I desire!

ואי זהו צום שאני חפץ בו [שם ו ז] הלא זה צום אבחרהו. פתח חרצבות רשע התר אגדות מוטה וגו' הלא פרוש לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית

1.

What fast do I desire? "Ha'Lo Zeh Tzom Evcharehu Pate'ach Chartzuvos Resha Hater Agudos Motah...; ha'Lo Paros la'Ra'ev Lachmecha va'Aniyim Merudim Tavi Vayis";

מה כתיב בתריה אז תקרא וה' יענה וגו'.

2.

What is written after this? "Az Tikra va'Shem Ya'aneh..."

אמר רשב"ל כתיב [בראשית ב ו] ואד יעלה מן הארץ עלה שבר מלמטן מיד הגשמים יורדין

(d)

(Reish Lakish): It says "v'Ed Ya'aleh Min ha'Aretz" - if breakage [of the heart, i.e. Teshuvah] rises from below, immediately rain descends.

א"ר ברכיה כתיב [דברים לב ב] יערף כמטר לקחי כפו עורפן לתשובה מיד הגשמים יורדין.

1.

(R. Berachiyah): It says "Ya'arof ka'Matar Likchi" - if they bend the backs of their necks in Teshuvah, immediately rain descends.

רבי ברכיה עבד תלת עשרה תעניין ולא נחת מיטרא ובסופה אתא גוביי עאל ואמר קומיהון אחינן חמון מה דאנן עבדין לא דא היא דנבייא מקנתר לן [מיכה ז ג] על הרע כפים להיטיב מריעין זה לזה בכפים ומבקשין טובה.

2.

R. Berachiyah made 13 fasts, and rain did not come. At the end, locusts came. He said in front of [the people] 'our brothers - see what we do! Is this not what the Navi rebukes us "Al ha'Ra Kapayim Leheitiv"? They do evil to each other with their hands, and they request good?!'

השר שואל איכן הוא השוחד ליקח והשופט בשילום שלם לי ואשלם והגדול דובר הוות נפשו הוא

3.

The officer asks "where is the bribe to take?", and the judge seeks payment - pay me, and I will pay (rule in favor of you). "Veha'Gadol Dover Havas Nafsho Hu" - the king (or Nasi) says [in judgment] what is good for himself.

ויעבתוה עבדוה עביא עבדוה קליעה דחובין.

4.

"Va'Y'absuha" they made it thick, a braid of sins.

ומן פסק לה [מיכה ז ד] טובם כחדק טבא דבהון כאילין חידקיא. ישר ממסוכה ישרא דבהון כאילין סוכייא יום מצפיך פקודתך באה יום שציפינו לרווחה בא עלינו גוביי

5.

Who will end [the evil]? "Tovam k'Chedek" - the best of them is like thorns! "Yashar mi'Mesuchah" - the straightest of them is like thorns! "Yom Metzapecha Pekudascha Va'ah" - the day that we anticipated relief, locusts came upon us! (We explained this like HA'GAON RAV C. KANIEVSKY, SHLITA.)

עתה תהיה מבוכתם מן (גוא דאינון בייכן ובכון) [צ"ל גו דאינון בייבין - קרבן העדה] ובכון ונחת מיטרא.

6.

"Atah Sihyeh Mevuchasam" - from this that they wail and cry, rain falls.

אמר רבן שמעון בן לקיש תשובה של רמיות עשו אנשי נינוה מה עשו רבי חונה בשם ר"ש בן חלפותא העמידו עגלים מבפנים ואימותיהם מבחוץ סייחים מבפנים ואימותיהם מבחוץ והוון אילין געיי מן הכא ואילין געיי מן הכא

(e)

(Reish Lakish): People of Ninveh did a Teshuvah of deception! What did they do? R. Chunah said in the name of R. Shimon ben Chalfusa, they stood up calves inside and mothers outside, foals inside and their mothers outside. These were bleating from here, and these were bleating from here;

אמרין אין לית מתרחם עלינן לינן מרחמין עליהון הה"ד [יואל א יח] מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר וגו'.

1.

They said, if You do not have mercy on us, we will not have mercy on them - "Mah Ne'enachah Vehemah Navochu Edrei Vakar..."

א"ר אחא [דף ט עמוד א] בערביא עבדין כן

2.

(R. Acha): In Araviya they do so.

[יונה ג ח] ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלהים בחזקה מהו בחזקה

(f)

Question: "Va'Yiskasu Sakim ha'Adam veha'Behemah va'Yikre'u El Elokim b'Chazkah" - what is "b'Chazkah"?

אר"ש בן חלפותא חציפא נצח לכשירא כל שכן לטובתו של עולם.

1.

Answer (R. Shimon ben Chalfusa): (It is with brazenness.) A brazen person defeats a proper person, and all the more so [brazenness helps against Hash-m, who desires] what is good for the world!

[יונה ג ח] וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם א"ר יוחנן מה שהיה בכף ידיהם החזירו מה שהיה בשידה תיבה ומגדל לא החזירו.

(g)

"V'Yashuvu Ish mi'Darko ha'Ra'ah u'Min he'Chamas Asher b'Chapeihem" - R. Yochanan said, what was in their hands they returned. What was in a chest, box or tower they did not return.

כתיב [יואל ב יג] וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל ה' אלהיכם כי חנון ורחום הוא אריב"ל אם קרעתם לבבכם בתשובה אין אתם קורעין בגדיכם לא על בניכם ולא על בנותיכם אלא על ה' אלהיכם למה כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה.

(h)

It says "Kir'u Levavchem v'Al Bigdeichem v'Shuvu El Hash-m Elokeichem Ki Chanun v'Rachum Hu" - R. Yehoshua ben Levi said, if you tore your hearts in Teshuvah, you will not tear your clothes, not for your sons, and not for your daughters, rather, [return to] Hash-m Elokeichem. Why? For He is gracious, merciful, slow to anger, great Chesed and reconsiders (retracts from) evil.

ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן ארך אף אין כתיב כאן אלא ארך אפים מאריך רוחו עם הצדיקים ומאריך רוחו עם הרשעים.

(i)

Explanation #1 (R. Shmuel bar Nachman citing R. Yonason): It does not say 'Erech Af', rather, "Erech Apayim" - He is Ma'arich Ru'ach with Tzadikim (delays their reward until the world to come), and Ma'arich Ru'ach with Resha'im (delays their punishment).

ר' אחא ר' תנחום בי ר' חייה בשם רבי יוחנן ארך אף אין כתיב כאן אלא ארך אפים מאריך רוחו עד שלא יגבה התחיל לגבות מאריך רוחו וגובה.

(j)

Explanation #2 (R. Acha citing R. Tanchum bei R. Chiyah R. Yochanan): It does not say 'Erech Af', rather, "Erech Apayim" - He is Ma'arich Ru'ach before collecting (due punishment). Once He began collecting, He is Ma'arich Ru'ach and collects [over a period of time].

אמר רבי חנינה מאן דאמר דרחמנא וותרן יתוותרון בני מעוי אלא מאריך רוחיה וגבי דידיה.

(k)

(R. Chaninah): One who says that Hash-m is a Vatran (overlooks Aveiros), his innards Yisvatrun! (PANIM YAFOS Vayikra 5:4 - one should consider his innards like Kodesh, and not fast (Bavli Ta'anis 11a). However, if one says that Hash-m is a Vatran, he should fast for Teshuvah, and diminish his innards!) Rather, He is Ma'arich Ru'ach and [if the person does not repent] collects what is due to Him.

אמר רבי לוי מהו ארך אפים רחיק רגיז למלך שהיו לו שני (ליגיונות) [צ"ל לגינות - קרבן העדה] קשים אמר המלך אם דרים הן עמי במדינה עכשיו בני המדינה מכעיסין אותי והן עומדין [צ"ל ומכלין - הגר"ח קניבסקי שליט"א] אותן

(l)

(R. Levi): What is "Erech Apayim"? He distances (delays) anger. [A parable for this is] a king who had two harsh legions. He said, if they live with me in the city now, people of the city anger me, and [I will command the legions to] stand against them and finish them off!

אלא הריני משלחן לדרך רחוקה שאם הכעיסו אותי בני המדינה עד שאני משלח אחריהם בני המדינה מפייסים אותי ואני מקבל פיוסן

1.

Rather, I will send them far away, that if people of the city anger me, until I send for [the legions to come, people of the city] will appease me, and I will be appeased;

כך אמר הקדוש ברוך הוא אף וחמה מלאכי חבלה הן הרי אני משלחן לדרך רחוקה שאם מכעיסין אותי ישראל עד שאני משלח אצלן ומביאין ישראל עושין תשובה ואני מקבל תשובתם

2.

So ha'Kadosh Baruch Hu said - Af and Chemah are damaging angels. I will send them far away, so if Yisrael anger Me, until I send for them and bring them, Yisrael will repent and I will accept their Teshuvah;

הה"ד [ישעי' יג ה] באים מארץ מרחק מקצה השמים וגו'.

i.

Source: "Ba'im me'Eretz Merchak mi'Ketzei ha'Shamayim..."

אמר ר' יצחק ולא עוד אלא שנעל בפניהן הה"ד [ירמי' נ כה] פתח ה' את אוצרו ויוצא את כלי זעמו עד דו (פתח עד דו טרד) [צ"ל פותח עד דו טריק - קרבן העדה] רחמוי קריבין.

(m)

(R. Yitzchak): Not only this, rather, they lock in front of them - it says Pose'ach Es Otzaro v'Yotzei Es Klei Za'amo" - until He opens His storehouse and locks [it, Yisrael can repent, and] His mercy is close [to accept their Teshuvah].

תני בשם רבי מאיר [ישעי' כו כא] כי הנה ה' יצא ממקומו יוצא לו ממדה למדה יוצא לו ממדת הדין למדת רחמים על ישראל.

(n)

(Beraisa - in the name of R. Meir): "Ki Hinei Hash-m Yotzei mi'Mekomo" - He goes from Midah to Midah, from Midas ha'Din to Midas ha'Rachamim on Yisrael.

כתיב [במדבר כג יט] לא איש אל ויכזב ר' שמואל בר נחמן ורבנן. רבי שמואל בר נחמן אמר הקדוש ברוך הוא אומר לעשות טובה לא איש אל ויכזב.

(o)

It says "Lo Ish Kel va'Ychazev" - R. Shmuel bar Nachman and Rabanan [argued about this]. R. Shmuel bar Nachman said, [when] Hash-m says that He will do good, Kel is not a man, who speaks falsely;

אומר לעשות רעה ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה.

1.

When He says to do evil - "ha'Hu Amar v'Lo Ya'aseh v'Diber v'Lo Yekimenah."

ורבנן אמרי לא איש הוא שעשה דבריו של אל כאילו אינן [שמות לב יא] למה ה' יחרה אפך בעמך

2.

Rabanan say, was it not an Ish (Moshe), who made the words of Hash-m as if they are not - "Lamah Hash-m Yechereh Apcha v'Amecha" (and Hash-m agreed not to destroy Yisrael)?

[במדבר כג יט] ובן אדם ויתנחם לא בן עמרם הוא שעשה לאל שיתנחם [שם יד] וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו

3.

"V'Lo Ben Adam va'Yisnachem" - was it not Ben Amram (Moshe) who caused Hash-m to retract - "va'Yinachem Hash-m Al ha'Ra'ah Asher Diber La'asos l'Amo"?

אמר רבי אבהו אם יאמר לך אדם אל אני מכזב הוא בן אדם אני סופו לתהות בו שאני עולה לשמים ההוא אמר ולא יקימנה.

(p)

(R. Avahu): If a person will say to you "I am Kel", he is lying. "I am a [Kosher] person" - in the end he will retract (Hash-m will send him a test too hard for him. If he says) 'I will ascend to Shamayim', "ha'Hu Amar v'Lo Yekimenah" (he will not fulfill it. SEFER MASHBI'ACH - this was greatly censored. It refers to "that man" who claimed to be Divine, and when Beis Din tried him for seducing to idolatry, he said that he is a person, and when the fear of Beis Din passed, he returned to claim Divinity.)

רבי אחא בשם רב אין תענית עכשיו

(q)

(R. Acha citing Rav): Nowadays, there is no [proper] Ta'anis (without a Nasi, like it says above (8a)).

אמר רבי יוסה הדא אמרה אילין תענייתא דאנן עבדין לית אילין

(r)

Question (R. Yosah): This means that these fasts that we do, they are not [proper fasts]?!

א"ל כן אמר רב כל תענית שאינה נעשית כתיקנה עליה הכתוב אומר [ירמי' יב ח] נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה:

(s)

R. Acha (to R. Yosah): Rav said that any fast that was not done properly, it says about it "Nasnah Alai b'Kolah Al Ken Senasiha."

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF