1)

THE STORY OF NAKDIMON (cont.)

נתעטף ועמד בתפלה אמר לפניו רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי אלא לכבודך עשיתי שיהו מים מצויין לעולי רגלים מיד נתקשרו שמים בעבים וירדו גשמים
(a)

Nakdimon prayed that he had taken the water only to benefit the pilgrims, and the rain promptly fell.

עד שנתמלאו שתים עשרה מעינות מים והותירו עד שיצא אדון מבית המרחץ נקדימון בן גוריון יצא מבית המקדש כשפגעו זה בזה אמר לו תן לי דמי מים יותר שיש לי בידך אמר לו יודע אני שלא הרעיש הקב"ה את עולמו אלא בשבילך אלא עדיין יש לי פתחון פה עליך שאוציא ממך את מעותיי שכבר שקעה חמה וגשמים ברשותי ירדו
(b)

When Nakdimon asked for the surplus water to be returned, the Roman replied that it was too late anyway, as it was after sunset.

חזר ונכנס לבית המקדש נתעטף ועמד בתפלה ואמר לפניו רבונו של עולם הודע שיש לך אהובים בעולמך מיד נתפזרו העבים וזרחה החמה באותה שעה אמר לו האדון אילו לא נקדרה החמה היה לי פתחון פה עליך שאוציא ממך מעותיי
(c)

Nakdimon prayed again, and the sun came out.

תנא לא נקדימון שמו אלא בוני שמו ולמה נקרא שמו נקדימון שנקדרה חמה בעבורו
(d)

Nakdimon was really Buni; he was so called because the sun shone for him (Nikdarah Chama).

2)

WHEN THE SUN STOOD STILL

תנו רבנן שלשה נקדמה להם חמה בעבורן משה ויהושע ונקדימון בן גוריון
(a)

(Beraisa): Three people merited that the sun changed its course for them - Moshe, Yehoshua, and Nakdimon.

בשלמא נקדימון בן גוריון גמרא יהושע נמי קרא דכתיב (יהושוע י) וידם השמש וירח עמד וגו' אלא משה מנלן
(b)

Question: Nakdimon is as we have said, Yehoshua is learned from a Pasuk, but how do we know that it happened with Moshe?

אמר רבי אלעזר אתיא אחל אחל כתיב הכא (דברים ב) אחל תת פחדך וכתיב התם (יהושוע ג) אחל גדלך
(c)

Answer #1 (R. Elazar): It is learned from Yehoshua by way of a Gezeirah Shavah with the word Achel.

רבי שמואל בר נחמני אמר אתיא תת תת כתיב הכא אחל תת פחדך וכתיב התם (יהושוע י) ביום תת ה' את האמרי
(d)

Answer #2 (R. Shmuel bar Nachmani): The Gezeirah Shavah is with the word Tes.

רבי יוחנן אמר אתיא מגופיה דקרא (דברים ב) אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך אימתי רגזו וחלו מפניך בשעה שנקדמה לו חמה למשה:
(e)

Answer #3 (R. Yochanan): The Pasuk says that the nations trembled, which refers to the sun stopping for Moshe.

3)

CURSES AND BLESSINGS

וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים כו': אמר רב יהודה אמר רב ושתיהן לקללה
(a)

The Pasuk which speaks of one city receiving rain, and another not, means both as a curse; the one receiving rain receives too much.

(איכה א) היתה ירושלים לנדה ביניהם אמר רב יהודה אמר רב לברכה כנדה מה נדה יש לה היתר אף ירושלים יש לה תקנה
(b)

The Pasuk referring to Jerusalem as a Nidah is a blessing; just as a Nidah is eventually permitted, so too does Jerusalem eventually regain its status.

(איכה א) היתה כאלמנה אמר רב יהודה לברכה כאלמנה ולא אלמנה ממש אלא כאשה שהלך בעלה למדינת הים ודעתו לחזור עליה
(c)

The Pasuk says that Jerusalem is like a widow; only like a widow, but not actually as a widow; as a woman whose husband is overseas but will return.

(מלאכי ב) וגם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים אמר רב יהודה לברכה דלא מוקמי מינן לא רישי נהרי ולא גזיריפטי
(d)

It speaks of Hash-m making the Jews despised, which is a blessing in that they will not be appointed as tax-collectors or oppressive officers.

(מלכים א יד) והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים אמר רב יהודה אמר רב לברכה
(e)

The Pasuk which says that Hash-m shall smite Israel as a reed in the water is a blessing:

דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מאי דכתיב (משלי כז) נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל יותר מברכה שבירכן בלעם הרשע
1.

Achiya ha'Shiloni's curse is better than Bil'am's blessing.

אחיה השילוני קללן בקנה אמר להם לישראל והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה מה קנה זה עומד במקום מים וגזעו מחליף ושרשיו מרובין ואפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו אלא הולך ובא עמהן דממו הרוחות עמד הקנה במקומו
2.

Achiya cursed Israel as a reed, which stands in the water, renews its stem, has many roots, and sways with the wind.

אבל בלעם הרשע בירכן בארז שנאמר (במדבר כד) כארזים <עלי מים> מה ארז זה אינו עומד במקום מים ואין גזעו מחליף ואין שרשיו מרובין אפילו כל הרוחות שבעולם נושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו כיון שנשבה בו רוח דרומית עוקרתו והופכתו על פניו
3.

Bil'am blessed Israel as a cedar, which does not stand in the water, does not renew its stem, does not have many roots, and breaks in the southerly wind.

ולא עוד אלא שזכה קנה ליטול הימנו קולמוס לכתוב בו ספר תורה נביאים וכתובים
4.

Furthermore, the reed merits that it is used as a quill for writing a Torah.

4)

AS SOFT AS A REED

תנו רבנן לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז
(a)

(Beraisa): A person should always be as soft as a reed rather than as stiff (haughty) as a cedar.

מעשה שבא רבי אלעזר <בן ר'> [ברבי] שמעון ממגדל גדור מבית רבו והיה רכוב על החמור ומטייל על שפת נהר ושמח שמחה גדולה והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה
1.

R. Elazar b. R. Shimon was once riding and feeling proud of himself for having learned much Torah.

20b----------------------------------------20b
(דף כ,ב) נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר אמר לו שלום עליך רבי ולא החזיר לו
2.

He happened across an ugly person, who greeted him.

אמר לו ריקה כמה מכוער אותו האיש שמא כל בני עירך מכוערין כמותך
3.

R. Elazar responded by saying, "Good-for-nothing! Is everyone in your town as ugly as you?"

אמר לו איני יודע אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית
4.

The man responded, "I do not know; why do you not ask the Craftsman Who made me?"

כיון שידע בעצמו שחטא ירד מן החמור ונשתטח לפניו ואמר לו נעניתי לך מחול לי אמר לו איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית
5.

Contrite, R. Elazar bowed and begged forgiveness, but the man wouldn't be swayed.

היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו יצאו בני עירו לקראתו והיו אומרים לו שלום עליך רבי רבי מורי מורי
6.

R. Elazar followed the man to his town, whereupon his townsfolk came out and greeted R. Elazar as a rabbi.

אמר להם למי אתם קורין רבי רבי אמרו לו לזה שמטייל אחריך אמר להם אם זה רבי אל ירבו כמותו בישראל
7.

The man said that if R. Elazar is a rabbi, there should not be too many other such people.

אמרו לו מפני מה אמר להם כך וכך עשה לי אמרו לו אעפ"כ מחול לו שאדם גדול בתורה הוא אמר להם בשבילכם הריני מוחל לו ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן
8.

The townsfolk urged him to forgive R. Elazar, which he did on the condition that he should not make a habit of such an attitude.

מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז ולפיכך זכה קנה ליטול הימנה קולמוס לכתוב בו ספר תורה תפילין ומזוזות:
9.

R. Elazar promptly expounded that a person should always be as easygoing as a reed rather than as stiff (haughty) as a cedar, and therefore the reed merits that it is used as a quill for writing a Torah, tefillin and mezuzos.

5)

COLLAPSING BUILDINGS

וכן עיר שיש בה דבר או מפולת כו':
(a)

The Mishnah said that a city which suffered pestilence or collapsing buildings sounds the Shofar and fasts.

תנו רבנן מפולת שאמרו בריאות ולא רעועות שאינן ראויות ליפול ולא הראויות ליפול
(b)

(Beraisa): This refers to buildings which were sound but not to those which are shaky; it refers to those which were not due to collapse, but not to those which were bound to collapse.

הי ניהו בריאות הי ניהו שאינן ראויות ליפול הי נינהו רעועות הי ניהו ראויות ליפול
1.

Question: Aren't sound buildings and buildings which are not due to collapse the same thing?

לא צריכא דנפלו מחמת גובהייהו
2.

Answer #1: Buildings that are too tall might be sound but are bound to collapse.

אי נמי דקיימן אגודא דנהרא
3.

Answer #2: Buildings that are situated on riverbanks might be sound but are bound to collapse.

כי ההיא אשיתא רעועה דהואי בנהרדעא דלא הוה חליף רב ושמואל תותה אע"ג דקיימא באתרה תליסר שנין
(c)

There was a ruinous wall in Neharda'a which Rav and Shmuel would not pass beneath, even though it had been standing for thirteen years.

יומא חד איקלע רב אדא בר אהבה להתם אמר ליה שמואל לרב ניתי מר נקיף אמר ליה לא צריכנא האידנא דאיכא רב אדא בר אהבה בהדן דנפיש זכותיה ולא מסתפינא
1.

When Rav Ada bar Ahava passed that way, Rav told Shmuel that it was safe, as his merit would protect them.

רב הונא הוה ליה ההוא חמרא בההוא ביתא רעיעא ובעי לפנוייה עייליה לרב אדא בר אהבה להתם משכי' בשמעתא עד דפנייה בתר דנפק נפל ביתא
(d)

R. Huna made use of R. Ada b. Ahava's merit to retrieve his wine from a ruined building.

ארגיש רב אדא בר אהבה איקפד סבר לה כי הא דאמר רבי ינאי לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושין לי נס שמא אין עושין לו נס ואם תימצי לומר עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו
1.

R. Ada b. Ahava was angry; he held that a person should not rely on a miracle, and even if one transpires, it detracts from his merits.

אמר רב חנן מאי קרא דכתיב (בראשית לב) קטנתי מכל החסדים ומכל האמת
i.

The Pasuk speaks of Yaakov's merits having decreased due to the miracles that Hash-m did for him.

מאי הוה עובדיה דרב אדא בר אהבה כי הא דאתמר שאלו תלמידיו <את רבי זירא ואמרי לה> לרב אדא בר אהבה במה הארכת ימים אמר להם מימי לא הקפדתי בתוך ביתי ולא צעדתי בפני מי שגדול ממני ולא הרהרתי במבואות המטונפות ולא הלכתי ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא ששתי בתקלת חברי ולא קראתי לחבירי בהכינתו ואמרי לה בחניכתו
(e)

R. Ada b. Ahava's merit was that, as he said when asked about his longevity, that he never grew angry at home, walked in front of a greater person, thought about Torah in unclean places, walked four Amos without Torah or Tefillin, slept or napped in a Beis ha'Midrash, rejoiced in another's downfall, or called someone by a derogatory nickname (according to others - called someone by a family nickname).

6)

THE GOOD DEEDS OF RAV HUNA

אמר ליה רבא לרפרם בר פפא לימא לן מר מהני מילי מעלייתא דהוה עביד רב הונא
(a)

Rava asked Rafram bar Papa about R. Huna's good deeds of his youth.

אמר ליה בינקותיה לא דכירנא בסיבותיה דכירנא דכל יומא דעיבא הוו מפקין ליה בגוהרקא דדהבא וסייר לה לכולה מתא וכל אשיתא דהוות רעיעתא הוה סתר לה אי אפשר למרה בני לה ואי לא אפשר בני לה איהו מדידיה
(b)

He replied that on a cloudy day, R. Huna would ride around town in a golden carriage, and demolish all the dangerous walls. If the owner could not afford to rebuild it, he would pay for it himself.

וכל פניא דמעלי שבתא הוה משדר שלוחא לשוקא וכל ירקא דהוה פייש להו לגינאי זבין ליה ושדי ליה לנהרא
(c)

Every Friday he would send people to buy all the leftover vegetables from the market and throw them into the river.

וליתביה לעניים
1.

Question: Why did not he give the vegetables to the poor?

זמנין דסמכא דעתייהו ולא אתו למיזבן
2.

Answer: As then they would rely on him for their vegetables, which would be disastrous if he had none.

ולשדייה לבהמה
3.

Question: Why did not he give them to animals?

קסבר מאכל אדם אין מאכילין לבהמה
4.

Answer: As he held that one is not permitted to give food that is fit for humans to animals.

ולא ליזבניה כלל
5.

Qustion: Why did he buy them at all?

נמצאת מכשילן לעתיד לבא
6.

Answer: So that the merchants would not be discouraged from bringing vegetables for Shabbos.

כי הוה ליה מילתא דאסותא הוי מלי כוזא דמיא ותלי ליה בסיפא דביתא ואמר כל דבעי ליתי ולישקול
(d)

When he had a medical problem, he would place a bottle of water at the gate for anyone to take.

ואיכא דאמרי מילתא דשיבתא הוה גמיר והוה מנח כוזא דמיא ודלי ליה ואמר כל דצריך ליתי וליעול דלא לסתכן
1.

Some say he did this to avoid their being harmed by Shivsa, the demon who attacks anyone who eats without washing his hands.

כי הוה כרך ריפתא הוה פתח לבביה ואמר כל מאן דצריך ליתי וליכול
(e)

When he ate bread, he would open his door wide and invite anyone who wished to come and join him.

אמר רבא כולהו מצינא מקיימנא לבר מהא דלא מצינא למיעבד (דף כא,א) משום דנפישי בני חילא דמחוזא
(f)

(Rava): I could emulate all his deeds except that one, as there are too many poor people in my town.