תענית דף יב. א

כיצד מקבל עליו תענית, ולפ"ז מה היא הגירסא במגילת תענית?

כיצד מקבל עליו תענית? מה היא הגירסא במגילת תענית?
לשמואל, לרב יוסף [1] בתפלת המנחה דוקא ייסר עצמו - בצלו [2]
לרב בשעת המנחה - ואפי' בשוק יאסר עצמו [3]

עד איזה שעה יכול לאכול ולשתות בליל תענית באופן שלא סיים סעודתו?

עד קרות הגבר [4] עד עלות השחר
לרבי יכול לאכול יכול לאכול
לר' אליעזר בר"ש יכול לאכול לא יכול לאכול

סיים סעודתו, האם יכול לאכול עוד הפעם בעוד לילה (לפי הגירסא במסורת הש"ס)?

לרבא לאביי
ללישנא קמא סיים וסילק השולחן: אינו אוכל
סיים וללא סילק השולחן: יכול לאכול
אפי' סיים יכול לאכול
לאיכא דאמרי כשישן: אינו אוכל
במתנמנם: יכול לאכול
אפי' ישן יכול לאכול

תענית דף יב: א

האם לוה אדם את תעניתו [5] ופורע?

לפירש"י לפירוש התוס'
לרב יהודה אמר רב לוה ופורע
ללישנא קמא
דשמואל
כשלא יכול לצער עצמו לא יתענה ולא צריך לפרוע [6] לוה ופורע
כשיכול לצער עצמו לא יכול ללוות תעניתו

-------------------------------------------------

[1] וכן ס"ל או לרבי חייא או לר' שמעון ברבי שגם נחלקו בענין זה. והגמ' שדחתה את הסייעתא דרב יוסף, משום שסוברת שאין הגירסא מבוררת לומר "ייסר", אולם רב יוסף כן גורס כך.

[2] פי', לשון הברייתא היא "כל איניש דייתי עלוהי מקדמת דנא ייסר", וה"ק: אם אדם קיבל על עצמו לפני הימים טובים המנויים במגילת תענית עשרה או עשרים תעניות ונכנסו הימים האלו בתוכם. הדין הוא שאם ייסר עצמו בצלו - יתענה בהם, כלומר שאם חזר וקיבל על עצמו שוב את התענית בתפלת המנחה אז יתענה אפי' שהוא יו"ט של מגילת תענית, אבל אם לא קיבל את התענית במנחה לא יתענה, כיון שאין לו קבלת תענית, ומה שקיבל עשרה תעניות יחד לא מועיל, דצריך לקבל לפני תפלת המנחה של התענית.

[3] פי', שלא צריך לקבל דוקא בתפלת המנחה אלא כיון שקיבל עליו את התעניות האלו הוא אסור בהם וצריך להתענות אפי' שחלו בהם ימים טובים של מגילת תענית.

[4] פירש"י דהיינו הקריאה הראשונה שקורא הגבר בלילה, ולא מחכים לקריאה השניה והשלישית שלו.

[5] היינו בתענית רגילה אבל בתענית חלום אינו לוה ופורע - שיפה תענית לחלום כאש לנעורת ובו ביום.

[6] ס"ל שאינו דומה לנדר אלא קיבל עצמו לצער את עצמו, ואם יכול לצער עצמו מצער ואם לאו לא.

עוד חומר לימוד על הדף