1)

CHILUL SHEVI'IS

אמר רב אשי מחלוקת בפרי ראשון אבל בפרי שני דברי הכל בין דרך מקח בין דרך חילול
(a)

(R. Ashi): R. Elazar and R. Yochanan are only arguing about Chilul of the actual Shemitah produce (Pri Rishon) while the Pri Sheni can surely be Mechulal by either means (purchase or Chilul).

והא דקתני לקח לקח
1.

Question: What of the multiple references to Lakach in the Beraisa?

איידי דתנא רישא לקח תנא נמי סיפא לקח
2.

Answer: They are only to be consistent with the Reisha (regarding Pri Rishon).

איתיביה רבינא לרב אשי מי שיש לו סלע של שביעית וביקש ליקח בו חלוק כיצד יעשה ילך אצל חנווני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי בסלע פירות ונותן לו וחוזר ואומר לו הרי פירות הללו נתונים לך במתנה והוא אומר לו הא לך סלע זו במתנה והלה לוקח בהן מה שירצה והא הכא דפרי שני הוא וקתני דרך מקח אין דרך חילול לא
(b)

Question: But the Beraisa requires a person with Shevi'is coins (which must be Pri Sheni) to redeem them only through a purchase (but not by Chilul)!?

אלא א"ר אשי מחלוקת בפרי שני אבל בפרי ראשון ד"ה דרך מקח אין דרך חילול לא
(c)

Answer (R. Ashi): Rather, the Machlokes is by Pri Sheni, whereas Pri Rishon must only be through purchase.

והא דקתני אחד שביעית ואחד מעשר שני מאי שביעית
1.

Question: What of the Beraisa which teaches that Shevi'is and Ma'aser Sheni may be Mechulal on an animal (like R. Yochanan that Shevi'is produce may be redeemed through Chilul)!?

דמי שביעית
2.

Answer: Shevi'is means funds of Shevi'is.

דאי לא תימא הכי מעשר מעשר ממש והא כתיב (דברים יד) וצרת הכסף בידך אלא דמי מעשר הכא נמי דמי שביעית:
3.

If the Shevi'is were referring to actual produce, then Ma'aser Sheni would also mean actual produce, which, we know, may only be Mechulal onto coins.

2)

MISHNAH: WHEN THE LULAV IS TAKEN

(משנה) בראשונה היה לולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד
(a)

During the Z'man ha'Bayis the Lulav was taken all seven days, while outside it is taken only on the first day.

משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש
(b)

After the Churban, R. Yochanan b. Zakai instituted that it is taken all seven days Zecher l'Mikdash.

ושיהא יום הנף כולו אסור:
(c)

Another Zecher l'Mikdash is the prohibition of Chadash for all of the 16th of Nisan.

3)

ZECHER L'MIKDASH

מנא לן דעבדינן זכר למקדש
(a)

Question: What is the source for making a Zecher l'Mikdash?

א"ר יוחנן דאמר קרא (ירמיהו ל) כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך נאם ה' כי נדחה קראו לך ציון היא דורש אין לה דורש אין לה מכלל דבעיא דרישה:
(b)

Answer (R. Yochanan): The Navi complains that none are "Doresh" the memory of the Mikdash.

4)

CHADASH ON THE 16TH OF NISAN

ושיהא יום הנף: מ"ט
(a)

Question: Why is the 16th prohibited?

מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו בהאיר מזרח השתא נמי ניכול ואינהו לא ידעי דאשתקד דלא הוה בית המקדש האיר מזרח התיר השתא דאיכא בית המקדש עומר מתיר
(b)

Answer: Lest an error be made when the Bais ha'Mikdash is built (if the previous year it became permitted in the morning, they might not realize that the Omer is now the Matir for Chadash, not the dawning day).

דאיבני אימת אילימא דאיבני בשיתסר הרי התיר האיר מזרח אלא דאיבני בחמיסר מחצות היום ולהלן תשתרי דהא תנן הרחוקים מותרין מחצות היום ולהלן לפי שאין ב"ד מתעצלים בו
(c)

Question: Whenever the Mikdash will be built, it will not be prohibited later than midday on the 16th!?

לא צריכא דאיבני בליליא אי נמי סמוך לשקיעת החמה
(d)

Answer: Our concern is in the case where the Mikdash is built on the night of the 16th, resulting in a delay in the bringing of the Omer until late on the 16th.

<אמר> רב נחמן בר יצחק אמר רבן יוחנן בן זכאי בשיטת ר' יהודה אמרה דאמר מן התורה הוא אסור
(e)

Answer (R. Nachman b. Yitzchak): R. Yochanan b. Zakai's concern was because he anticipated the opinion of R. Yehudah who holds that mid'Oraisa Chadash is prohibited the entire 16th.

41b----------------------------------------41b
דכתיב (דף מא,ב) (ויקרא כג) עד עצם היום הזה עד עיצומו של יום
1.

R. Yehudah learns this from the words Ad Etzem.

וקסבר עד ועד בכלל
2.

Ad includes the day itself.

ומי סבר ליה כוותיה והא מפליג פליג עליה <דתניא> [דתנן] משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור אמר לו רבי יהודה והלא מן התורה הוא אסור דכתיב עד עצם היום הזה עד עיצומו של יום
(f)

Question: But we find that R. Yehudah states his position as juxtaposed to that of R. Yochanan, implying that he argues!?

רבי יהודה הוא דקא טעי הוא סבר מדרבנן קאמר ולא היא מדאורייתא קאמר
(g)

Answer: R. Yehudah misunderstood the position of R. Yochanan b. Zakai (erroneously defining 'Hiskin' as meaning that the prohibition is d'Rabanan only).

והא התקין קאמר
(h)

Question: But the Mishnah does say Hiskin!?

מאי התקין דרש והתקין:
(i)

Answer: It means that he then taught the proper interpretation of the Pasuk.

5)

MISHNAH: LULAV ON SHABBOS

(משנה) י"ט הראשון של חג שחל להיות בשבת כל העם מוליכין את לולביהן לבית הכנסת
(a)

When the first Yom Tov falls on Shabbos the people must bring their Lulavim before Shabbos.

למחרת משכימין ובאין כל אחד ואחד מכיר את שלו ונוטלו מפני שאמרו חכמים אין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון בלולבו של חבירו
(b)

The next day each one must make sure to take his own, since the Chachamim taught that one may only be Yotzei with his own.

ושאר ימות החג אדם יוצא ידי חובתו בלולבו של חבירו
(c)

The rest of the week one may be Yotzei with a borrowed Lulav.

רבי יוסי אומר יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת ושכח והוציא את הלולב לרשות הרבים פטור מפני שהוציאו ברשות:
(d)

(R. Yosi): If one accidentally carried his Lulav on the first Yom Tov he is Patur from a Chatas because he was engrossed in the performance of a Mitzvah.

6)

ONE'S OWN LULAV

מנה"מ
(a)

Question: What is the source for this requirement?

דת"ר (ויקרא כג) ולקחתם שתהא לקיחה ביד כל אחד ואחד לכם משלכם להוציא את השאול ואת הגזול מכאן אמרו חכמים אין אדם יוצא ידי חובתו בי"ט הראשון של חג בלולבו של חבירו
(b)

Answer: The Rabanan interpret u'Lekachtem Lachem to exclude a borrowed or stolen Lulav.

אלא אם כן נתנו לו במתנה
1.

It may be transferred as a gift.

ומעשה ברבן גמליאל ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא שהיו באין בספינה ולא היה לולב אלא לרבן גמליאל בלבד שלקחו באלף זוז נטלו רבן גמליאל ויצא בו ונתנו לרבי יהושע במתנה נטלו רבי יהושע ויצא בו ונתנו לרבי אלעזר בן עזריה במתנה נטלו רבי אלעזר בן עזריה ויצא בו ונתנו במתנה לרבי עקיבא נטלו ר"ע ויצא בו והחזירו לרבן גמליאל
2.

This is seen in the incident of R. Gamliel who gave his expensive Lulav to the Chachamim who were with him on board (who then gave it back to him).

למה לי למימר החזירו
3.

Question: Why did we need to be taught that they gave it back to R. Gamliel?

מלתא אגב אורחיה קא משמע לן מתנה על מנת להחזיר שמה מתנה כי הא דאמר רבא הא לך אתרוג זה על מנת שתחזירהו לי נטלו ויצא בו החזירו יצא לא החזירו לא יצא
4.

Answer: To teach that a gift given on condition of its return is a valid gift (if subsequently returned) as we see was Rava's practice.

למה לי למימר שלקחו באלף זוז
5.

Question: Why do we need to be taught that R. Gamliel spent 1000 Zuz on his Esrog and Lulav?

להודיעך כמה מצות חביבות עליהן
6.

Answer: To teach us how precious the Mitzvah was in his eyes.

7)

ACTIVITIES PERFORMED WITH LULAV IN HAND

א"ל מר בר אמימר לרב אשי אבא צלויי קא מצלי ביה
(a)

(Mar b. Ameimar): Father would pray with his Lulav.

מיתיבי לא יאחז אדם תפילין בידו וספר תורה בחיקו ויתפלל ולא ישתין בהן מים ולא יישן בהן לא שינת קבע ולא שינת עראי ואמר שמואל סכין וקערה ככר ומעות הרי אלו כיוצא בהן
(b)

Question: But the Beraisa teaches that one must not hold anything of Kedushah in his hand during Tefilah (and Shmuel extends this to anything which he would be afraid to drop)!?

התם לאו מצוה נינהו וטריד בהו הכא מצוה נינהו ולא טריד בהו
(c)

Answer: There is no Mitzvah to hold those items (unlike the Lulav which thus does not create a distraction).

תניא רבי אלעזר בר צדוק אומר כך היה מנהגן של אנשי ירושלים אדם יוצא מביתו ולולבו בידו הולך לבית הכנסת לולבו בידו קורא קריאת שמע ומתפלל ולולבו בידו קורא בתורה ונושא את כפיו מניחו על גבי קרקע הולך לבקר חולים ולנחם אבלים לולבו בידו נכנס לבית המדרש משגר לולבו ביד בנו וביד עבדו וביד שלוחו מאי קמ"ל להודיעך כמה היו זריזין במצות:
(d)

(Beraisa-R. Elazar b. Tzadok): The custom of the people of Yerushalayim was to carry the Lulav through every task with the exception of Nesiyas Kapayim and learning Torah, due to their love of Mitzvos.