[1] פי', כל עלי הלולב הם כפולים לשתים, והנידון כאן אם נחלקו שני עלים אחד מהשני - דהיינו שני עלים העליונים היוצאים מהשדרה הדבוקים אחד בשני, ולא מיירי בעלה עצמו שנחלק לשתי הוצין המרכיבים אותו. אכן התוס' (בד"ה נחלקה), הביאו את פי' הבה"ג שנחלקה התיומת היינו גב העלה, ומיירי על שני ההוצין המרכיבים את העלה.

[2] ומה שאמר ר' טרפון באמה בת ה' טפחים, כוונתו שמשערים את הג' טפחים שאמרנו גבי הדס לפי טפחים גדולים - שיש מהם חמשה באמה (ולא ששה כמו בכל מקום), ולפ"ז נוסף על כל טפח שיעור חומש טפח.

[3] וכוונת ר' טרפון היא דמה שאמר ת"ק ג' טפחים דהיינו חצי אמה, אין הכוונה לאמה בת ו' טפחים וא"כ חצי אמה הוא ג' טפחים רגילים, אלא הכוונה לחצי אמה של בת חמשה, וא"כ נמצא ששיעור הדס וערבה הוא ב' וחצי טפחים רגילים, שהם ג' טפחים קטנים. וכן בלולב מוסיף עוד טפח קטן כזה, כדי שיהיה ד' טפחים כאלה, והוא מעט פחות מג' וחצי טפחים רגילים.

[4] מלשון רש"י משמע שג' העלין יוצאים מעוקץ אחד ממש, וכתבו התוס' (בד"ה תלתא), שהוא חומרא גדולה דאין מצוי הדס כזה. אלא שכתבו, דשמא גם כשהם סמוכים אחד לשני נחשבים כחד קינא - והיינו שנמצאים שלשתם בשורה אחת.