סוכה דף לא. א

סוכה גזולה באופנים דלהלן מה דינה?

בתוקף את חברו
ומוציאו מסוכתו [1]
במסכך על
קרקע של רה"ר
בגזל עצים
וסיכך בהם [2]
גזל סוכה שבראש עגלה או ספינה [3]
לר' אליעזר פסולה פסולה כשרה פסולה
לחכמים כשרה כשרה כשרה פסולה

מה דין לולב או אתרוג היבשים?

לרבא למסקנא
לחכמים פסולים
לר' יהודה לולב: כשר
אתרוג: פסול
כשרים

סוכה דף לא: א

מה דין לולב של אשרה ושל עיר הנדחת ושל עבודה זרה?

לכתחילה בדיעבד
אשרה דמשה [4] ועיר הנדחת פסולה
עבודה זרה לא יקח - משום שמאוס כשרה [5]
-------------------------------------------------

[1] במקרה זה העמיד רב נחמן את מחלוקת ר"א וחכמים בדין סוכה גזולה, ופירש שמחלוקתם היא לשיטתם - אם אדם יוצא ידי חובה בסוכתו של חברו, דלר"א לא יוצא ממ"נ, דאם קרקע נגזלת - זו סוכה גזולה, ואי קרקע אינה נגזלת - זו סוכה שאולה. ואילו חכמים סוברים שאדם יוצא ידי חובתו בסוכתו של חברו וכן ס"ל שקרקע אינה נגזלת, ולכך לא נקרא בכה"ג סוכה גזולה - אלא סוכה שאולה, והם לשיטתם שיוצא אדם ידי חובה בסוכה גזולה. ופירש"י (בד"ה ורבנן לטעמייהו) ותוס' (בד"ה אי), שרב נחמן יכל לפרש שר"א לטעמיה דס"ל דקרקע נגזלת ומועיל בה יאוש, והוי סוכה גזולה - וזה טעם הפסול (ולא היה צריך להוסיף דאם קרקע אינה נגזלת זו סוכה שאולה).

[2] והטעם שלכו"ע כשרה, משום שאין כאן לא סוכה גזולה ולא שאולה, דאת העצים קנה בשינוי מעשה או שינוי השם, וכן יש כאן תקנת השבים שלא צריך לסתור בנינו אלא להחזיר דמים.

[3] בזה לכו"ע פסולה, דכיון שהסוכה עצמה מטלטלת - חייב להחזירה כמות שהיא דלא קנה אותה בשום קנין, וכן אין כאן תקנת השבים.

[4] פי', אותם האשרות שהיו בזמן כיבוש הארץ, שנאמר עליהם "אשריהם תשרפון באש" - שמחמת שעומד לשריפה נחשב שכבר עכשיו שיעורו נכתת, ולולב בעי שיעור.

[5] דאף שע"ז איסורי הנאה היא, מ"מ לא חשיב שנהנה מאיסור כיון שמצות לאו ליהנות ניתנו.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף