[1] ומצויה דים היא אינה מצויה דיבשה.

[2] ביארו התוס' (בד"ה סוכה), דמהטעם דלהלן היה פוסל ר' יהודה גם בסוכה על גבי אילן.

[3] דאינה סוכה העשויה לשבעה ימים דאסור להעלות לה בשבת וביו"ט, וכתיב (דברים טז:יג) "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים" - סוכה הראויה לשבעה שמה סוכה וסוכה שאינה ראויה לשבעה אינה סוכה. ור' מאיר עונה, דכיון שמה"ת מותר להעלות לסוכה זו גם בשבת וביו"ט, ורק רבנן גזרו שלא להשתמש בבהמה - שפיר מיקרי סוכה לשבעה מה"ת.

[4] בזה אין לחוש לא שמא תברח ולא לשמא תמות, דהא גם אם היא תמות יש בנבלתה עשרה.

[5] דחיישינן שמא תמות ואין נבלתה עשרה.

[6] דגם אביי מודה לחשש שמא תברח.

[7] לשיטתו לא חיישינן אלא לשמא תברח - וזו קשורה, אבל לשמא תמות לא חיישינן - דמיתה לא שכיחא.

[8] וכדמוכח מדברי אביי עצמו בפירוש דעת ר' מאיר בטעם דלא עבדינן לבהמה דופן לסוכה - דחיישינן שמא תמות.