סוכה דף כג. א

העושה סוכתו בראש הספינה, באופנים דלהלן מה דינה?

כשאינה יכולה לעמוד
ברוח מצויה דיבשה
יכולה במצויה דיבשה
ולא במצויה דים [1]
יכולה באינה מצויה דיבשה
שהיא מצויה דים
לר' עקיבא פסולה כשרה כשרה
לרבן גמליאל פסולה פסולה כשרה

העושה סוכתו בראש הבהמה [2], מה דינה?

האם היא כשרה? האם עולים לה ביו"ט?
לר' מאיר כשרה אין עולים לה ביו"ט
לר' יהודה פסולה [3] -----

אליבא דר' מאיר שס"ל שאין עושים דופן מבהמה לסוכה, מה הדין באופנים דלהלן?

בפיל קשור [4] בסתם בהמה קשורה בפיל שאינו קשור
לאביי - שמא תמות כשרה פסולה [5] פסולה [6]
לרבא - שמא תברח כשרה כשרה [7] פסול

סוכה דף כג: א

האם התנאים דלהלן חוששים למיתה או לבקיעת הנוד?

אליבא דר' מאיר אליבא דר' יהודה
לאביי בפי' המשנה בגיטין בהו"א להו"א לא חייש למיתה חייש למיתה
למסקנא חייש למיתה [8] לא חייש למיתה
למשנה
דהלוקח יין
להו"א לא חייש למיתה חייש למיתה
למסקנא לא חייש דלא שכיח לא חייש אלא שאין ברירה
-------------------------------------------------

[1] ומצויה דים היא אינה מצויה דיבשה.

[2] ביארו התוס' (בד"ה סוכה), דמהטעם דלהלן היה פוסל ר' יהודה גם בסוכה על גבי אילן.

[3] דאינה סוכה העשויה לשבעה ימים דאסור להעלות לה בשבת וביו"ט, וכתיב (דברים טז:יג) "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים" - סוכה הראויה לשבעה שמה סוכה וסוכה שאינה ראויה לשבעה אינה סוכה. ור' מאיר עונה, דכיון שמה"ת מותר להעלות לסוכה זו גם בשבת וביו"ט, ורק רבנן גזרו שלא להשתמש בבהמה - שפיר מיקרי סוכה לשבעה מה"ת.

[4] בזה אין לחוש לא שמא תברח ולא לשמא תמות, דהא גם אם היא תמות יש בנבלתה עשרה.

[5] דחיישינן שמא תמות ואין נבלתה עשרה.

[6] דגם אביי מודה לחשש שמא תברח.

[7] לשיטתו לא חיישינן אלא לשמא תברח - וזו קשורה, אבל לשמא תמות לא חיישינן - דמיתה לא שכיחא.

[8] וכדמוכח מדברי אביי עצמו בפירוש דעת ר' מאיר בטעם דלא עבדינן לבהמה דופן לסוכה - דחיישינן שמא תמות.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף