1)

TOSFOS DH MASHU'ACH MILCHAMAH

תוס' ד"ה משוח מלחמה

(Summary: Tosfos discusses the order of Mashu'ach Milchamah here and in Perek 'Eilu Ne'emarin', and why the Tana omits the word 'Parshas' with regard to Machu'ach Milchamah.)

נראה האי דלא תנא הכא 'משוח מלחמה בשעה שמדבר אל העם כיצד?' ...

(a)

Implied Question: The reason that the Tana does not state here 'Mashu'ach Milchamah be'Sha'ah she'Medaber el ha'Am Keitzad?

כדקתני בפרק אלו נאמרין (לעיל דף לב.) 'מקרא בכורים כיצד?'?

1.

Precedent: As it does in Perek Eilu Ne'emarin (above, Daf 32.) 'Mikra Bikurim Keitzad'?

משום דהתם סליק מיניה דתני לעיל מיניה 'ואלו נאמרין בלשון הקודש'.

(b)

Answer: Is because the Sugya there comes immediately follows the introduction 'And these must be said in Lashon ha'Kodesh ... '.

אבל תימה, למה הקדים פרק זה קודם פרק עגלה ערופה? והלא שנה משוח מלחמה בבבא אחרונה אחרי כולן?

(c)

Question: The question remains however, why this Perek precedes that of Eglah Arufah, seeing as the Mishnah inserts 'Mashu'ach Milchamah' at the end of the Mishnah (there)?

ויש לומר, דהתם הקדים פרשת עגלה ערופה משום דאיירי בפרשת המלך, נקט בתריה פרשת עגלה ערופה.

(d)

Answer: Because the Tana there brought forward the Parshah of Eglah Arufah, since he was speaking about Parshas ha'Melech, so he followed it with the Parshah of Eglah Arufah.

אבל הכא שבא לפרשה, מקדים משוח מלחמה משום דזוטרי מיליה, ופסיק ושרי להו'

1.

Answer (cont.): Whereas here, where the Mishnah is coming to elaborate, it first deals with Mashu'ach Milchamah since its details are few, so it deals with it quickly before getting involved in the next topic.

וא"ת, וליתני לעיל פרשת משוח מלחמה, כדתני פרשת עגלה ערופה?

(e)

Question: Why does the Tana there not mention 'Parshas Mashu'ach Milchamah', like he says 'Parshas Eglah Arufah'?

יש לומר, דלא שייך למימר פרשת משוח מלחמה, שהרי לא נתנה משום מצות קריאה אלא משום התראה.

(f)

Answer: It is not appropriate to refer to 'Parshas Mashu'ach Milchamah', seeing as it is not said on account of the Mitzvah of reading, but as a warning.

2)

TOSFOS DH HACHI KA'AMAR SHE'NE'EMAR V'DABER

תוס' ד"ה הכי קאמר שנאמר ודבר

(Summary: Tosfos, citing the Yerushalmi, elaborates on the Gemara's source.)

ירושלמי: למה? בגין דכתי' "ודבר".

(a)

Yerushalmi, Suggestion #1: Why is that? Because the Torah writes "ve'Diber".

הרי ק"ש דכתי' בה "ודברת בם", והיא נאמרת בכל לשון?

1.

Refutation: But by K'eri'as Sh'ma too, the Torah writes "ve'Diber" (ve'Dibarta bam), yet it may be recited in any language?

אלא בגין דכתיב בה 'אמירה'.

(b)

Suggestion #2: So it must be because the Torah writes 'Amirah'.

הרי פרשת ודוי מעשר הרי כתיב בה 'אמירה', והיא נאמרת בכל לשון?

1.

Refutation: But the Torah writes 'Amirah' too, by the Parshah of Viduy Ma'aser, yet it may be said in any language?

אמר רבי חגי, נאמר כאן 'הגשה' ונאמר להלן 'הגשה' - "ונגשו הכהנים בני לוי"; מה נגישה שנא' להלן בלשון קודש, אף כאן בלשון קודש.

(c)

Suggestion #3: Rebbi Chagai therefore explains that 'It says here 'Hagashah' and it says later 'Hagashah' - "ve'Nigshu ha'Kohanim b'nei Levi". Just as the Hagashah there was in Lashon ha'Kodesh, so too the Hagashah here'. (Note: according to the Korban Eidah, this suggestion belongs after (d). See M'lo ha'Ro'im.

עד כדון כרבי עקיבא דאמר 'לשונות ריבויין הן'; כרבי ישמעאל דאמר 'לשונות כפולין הן' ברם מאי?

(d)

Question: That is fine according to Rebbi Akiva who learns from extra Leshonos (such as 'Dibur and Amirah'); But according to Rebbi Yishmael, who sees extra Leshonos simply as colloquialisms, what can one say?

אמר ר' חייא בר אבא - נאמר כאן 'נגישה' ונאמר להלן 'נגישה' "ונגש משה אל הערפל"; מה לשם לשון הקודש אף כאן לשון הקודש.

(e)

Suggestion #4: Rebbi Chiya bar Aba explains 'It says here 'Negishah' and it says later 'Negishah' - "ve'Nigash Moshe el ha'Arafel". Just as the Negishah there was in Lashon ha'Kodesh, so too the Negishah here'.

לא מסתברא, דלא "ופקדו שרי צבאות בראש העם" ואחרי כן "ונגש הכהן ודבר אל העם", בתר דמתקן להון הוא משמע לון.

(f)

Conclusion: It is not logical (to say that the Pesukim are in the correct order) but that "U'Fakdu Sarei Tzeva'os be'Rosh ha'Am" precedes "ve'Nigash ha'Kohen ve'Diber el ha'Am". (See M'lo ha'Ro'im. Note: this statement refers to the next piece of Gemara there, and not to the previous Sugya).

3)

TOSFOS DH S'GAN LA'AV MAMUNEH HU

תוס' ד"ה סגן לאו ממונה הוא

(Summary: Tosfos reconciles this with the Sugya in Sanhedrin which maintains that the S'gan is synonymous with the Memuneh.)

ואם תאמר, הא אמרינן בסנהדרין פרק כהן גדול (דף יט.) 'כשהוא מנחם אחרים, כל העם עוברין זה אחר זה, והממונה ממצעו'.

(a)

Question: The Gemara says in Sanhedrin (Perek Kohen Gadol, Daf 19.) that 'When the Kohen Gadol comforts others all the people pass by the Aveil and the Memuneh walks beside him on the other side'.

ותניא, 'כשהוא עומד בשורה לנחם את האחרים, סגן ומשוח מלחמה עומד בימינו'.

1.

Question (cont.): The Beraisa there says that 'When he stands in the Shurah to comfort others the S'gan and the Mashu'ach Milchamah stand on his right'.

ואמר רב פפא 'ש"מ מהא מתניתין תלת - שמע מינה 'היינו סגן היינו ממונה'?

2.

Question (cont.): And Rav Papa extrapolates from there three things; one of them - that 'The S'gan is synonymous with the Memuneh'.

יש לומר, ודאי ממונה היה לדברים שמינוהו אחיו הכהנים ...

(b)

Answer: Certainly, he was the Memuneh for those things that his brothers the Kohanim appointed him ...

כדתנן (יומא דף כח.) 'אמר להם הממונה ... '.

1.

Proof: As we learned in the Mishnah in Yoma (Daf 29.) 'The Memuneh said to them ... '.

אבל מן התורה אין לו שום מנוי ושררה יותר על אחיו הכהנים, ואינו אלא כעין מינוי אמרכל וגיזבר שגידלוהו אחיו הכהנים.

2.

Answer (concl.): Min ha'Torah however, he does not have any office over and above his brothers the Kohanim, and he is merely like a superintendent and a manager whom his brothers appointed.

42b----------------------------------------42b

4)

TOSFOS DH ME'AH PAPI V'CHAD NA'NA'I

תוס' ד"ה מאה פפי וחד נאנאי

(Summary: Based on the Yerushalmi, Tosfos disagrees with Rashi's translation of Na'ana'i, and elaborates.)

בירושלמי בפרק החולץ א'גמרא 'וחייבין אשם תלוי': את ש"מ [שהאשה] מתעברת וחוזרת ומתעברת.

(a)

Explanation #1: The Yerushalmi in Perek ha'Choletz, commenting on the Gemara there 've'Chayavin Asham Taluy' extrapolates a. that a woman can become pregnant even though she is already pregnant ... at

את ש"מ שאין האשה מתעברת משני בני אדם כאחת.

1.

Explanation #1 (cont.): And b. that a woman cannot become pregnant from teo men at the same time.

ופליגי על רבנן דאגדתא, דרבנן דאגדתא אומרים "ויצא איש הבינים ממערכות פלשתים" - 'ממאה ערלות פלשתים, שהערו בה מאה ערלות פלשתים'.

2.

Explanation #2: And this argues with the Rabbanan in a Medrash, who extrapolate from the Pasuk "Vayeitzei Ish ha'Benayim mi'Ma'archos P'lishtim" by way of an acronym ('mi'Me'ah Orlos P'lishtim') that a hundred men had relations with Orpah that night.

אמר רבי מתניא ולא פליגין? עד שלא נסרחה הזרע, האשה מתעברת משני בני אדם כאחת, משנסרח הזרע אין האשה מתעברת משני בני אדם כאחת.

(b)

Reconciling the Opinions: Rebbi Masnaya suggests that they do not argue; in that, until the sperm rots, a woman can become pregnant from two men at the same time, after it rots, she cannot.

זה משמע שכולן מאה היו אבותיו, שהרי מכולן נתעברה אמו.

(c)

Conclusion: This implies that all hundred men were his fathers, since his mother became pregnant from them all.

ולא כפי' רש"י, שפירש 'וחד נאנאי' שאחד מהן אביו.

(d)

Question: Not like Rashi, who explains 've'Chad Na'ana'i' to mean that only one of them was his father.

ופי' הערוך 'נאנאי' כלב, שבאו עליה מאה אנשים וכלב אחד. וכן מפורש בויקרא רבה.

(e)

Correct Explanation: Therefore the Aruch translates 'Na'ana'i' as a dog - and that a hundred men and a dog had relations with her that night. And that is also how the Medrash Rabah explains it.

ובאגדה דשמואל - אמר ר' יצחק 'אותה הלילה שפירשה ערפה מחמותה, נתערבו בה גייס של מאה בני אדם.

(f)

Medrash: And the Medrash in Shmuel citing Rebbi Yitzchak, explains that on the night that Orpah separated from her mother-in-law, a troop consisting of a hundred men had relations with her ...

הדא דכתיב - "והוא מדבר עמם והנה איש הבינים ממערכות פלשתים", "ממערות" כתיב, ממאה ערלות פלשתים.

1.

Proof: As the Pasuk writes "And he was speaking with them and the man came from among them from the ranks of the P'lishtim (mi'Ma'archos P'lishtim, which is written without a 'Chaf' - "mi'Ma'aros", the acronym of 'mi'Me'ah Orlos P'lishtim'.

רבי תנחומא אמר 'אף כלב אחד', שנאמר "ויאמר הפלשתי אל דוד 'הכלב אנכי?'

2.

Medrash (cont.): Rebbi Tanchuma says 'also one dog', as the Pasuk states "and the P'lishti said to David "Am I a dog?"

ותו התם "ויתיצב ארבעים יום". אמר רבי ברכיה ב"ר יצחק 'בשכר ארבעים פסיעות שהלכה ערפה עם חמותה, נתלה לבנה ארבעים יום'.

3.

Medrash (concl.): Furthermore the Medrash, commenting on the Pasuk "And he stood for forty days" citing Rebbi B'rachyah b'Rebbi Yitzchak, says 'As a reward for the forty steps that Orpah walked with her mother, they gave her son forty days' grace'.

5)

TOSFOS DH MIPNEI SHE'HASHEM V'CHOL KINUYAV MUNACHIM BA'ARON

תוס' ד"ה מפני שהשם וכל כנויו מונחים בארון

(Summary: Tosfos, citing a Tosefta, describes the holy accessories that they took with them when they went to war.)

תוספתא (פ"ז ע"ש) "כי ה' אלהיכם ההולך עמכם" - 'זה השם הנתון בארון ...

(a)

The Tosefta: In Perek 7 (See there) - "Ki Hash-m Elokeichem ha'Holech imachem" - This refers to the Name of Hash-m that was placed in the Aron ...

שנאמר "וישלח אותם משה ... ", מלמד שהיה פנחס משוח מלחמה ...

1.

Source: As the Torah writes (in Matos) "And Moshe sent them ... ", 'This teaches us that Pinchas was the Mashu'ach Milchamah'.

"וכלי הקודש" - 'זה ארון'; ויש אומרים 'אלו בגדי כהונה', שנא' "ובגדי הקודש אשר לאהרן".

2.

Source (cont.): "And the Holy Vessels" - 'This refers to the Aron', or, as others say, 'to the Bigdei Kehunah', as the Torah writes (in Tetzaveh) "And the holy garments that belong to Aharon".

[רבי יהודה בן לקיש] אומר 'ב' ארונות היו עמהם, זה שיוצא עמהן למלחמה היו בו, שברי לוחות, שנאמר "ויסעו מהר ה' ... ".

(b)

Two Aronos: According to Rebbi Yehudah ben Lakish they had two Aronos, one that went out with them to war, in which were placed the broken Luchos, as the Torah writes (in Beha'aloscha) "And they traveled from the Mountain of Hash-m ... ".

זה שהיה עמהן היה בו ס"ת, שנאמר "ויעפילו לעלות ... ".

1.

Two Aronos (cont.): Whereas the one that remained with them contained the Seifer-Torah, as the Torah writes (in Sh'lach-L'cha) "And they ascended the mountain in defiantly ... ".

ובירושלמי אמרי' 'ארון אחד היה'.

(c)

One Aron: But according to the Yerushalmi, there was only one Aron.

1.

Note: The collator of Tosfos did not find any more Tosfos on this Masechta.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF