1)

TOSFOS DH KASAV RACHMANA B'CHAG HA'SUCCOS

תוס' ד"ה כתב רחמנא בחג הסוכות

(Summary: Tosfos explains why we need all three D'rashos.)

תימה, השתא דכתיב "בחג הסוכות", "במועד" למה לי?

(a)

Question #1: Now that the Torah writes "be'Chag ha'Succos", why does it need to write "be'Mo'ed"?

ועוד, לא ליכתוב אלא "מקץ שבע שנים שנת השמיטה בבא כל ישראל ליראות", ואנא ידענא דלאו היינו מר"ה, דאז אינם באים ליראות?

(b)

Question #2: Moreover, let the Torah only write "mi'Keitz Sheva Shanim Sh'nas ha'Shemitah be'Vo Kol Yisrael Lera'os", and we will know that it cannot refer to Rosh ha'Shanah, seeing as on Rosh ha'Shanah, one does not come to be seen?

וי"ל, אם כן הוה אמינא בחג המצות, להכי איצטריך "בחג הסוכות".

(c)

Answer: The Torah needs to write be'Chag ha'Succos", since we would otherwise have thought that it pertains to Chag ha'Matzos.

מיהו "במועד" לא הוה צריך?

(d)

Question #2: "The question remains however, why the Torah needs to insert "be'Mo'ed"?

ונראה, דלהכי איצטריך, משום ד"בבא כל ישראל ליראות" משמע מאתחלתא דמועד, ביום ראשון, קמ"ל "במועד" דמשמע בתוך המועד; ואהני "בבא כל ישראל" דמשמע מאתחלתא דמועד, ולא ביום ב' או ביום ג' אלא במוצאי יו"ט הראשון.

(e)

Answer: The reason for this is because "be'Vo Kol Yisrael Lera'os" implies from the beginning of Yom-Tov (on the first day). Therefore the Torah writes "be'Mo'ed" which implies the middle of Yom-Tov; and adds "be'Vo Kol Yisrael", which implies from the beginning of Yom-Tov, and not on the second or third day, but on Motza'ei Yom-Tov ha'Rishon.

אבל פי' רש"י תמוה, דפי' דמהאי טעמא ביום טוב ראשון לא, 'דתיקון בימה אינה דוחה יו"ט' ...

(f)

Refuted Explanation: Rashi's explanation however, poses a Kashya, in that he attributes the reason as to why it cannot be on the first day, to the fact that the construction of the Bimah does not override Yom-Tov ...

כיון דגזירת הכתוב לקרות מאתחלתא דמועד, יקראו בלא בימה? מנלן דבימה מעכבת?

1.

Refutation: But since it is a Gezeiras ha'Kasuv to read it at the beginning of Yom-Tov, let them read it without a Bimah? Who says that the Bimah is crucial?

להכי מסתבר כדפי'?

(g)

Conclusion: Consequently, the above explanation is the correct one.

ונראה דהיו בונין הבימה מעי"ט בנין של פרקים ובחולו של מועד לא היו עושין שום בנין אלא מקימין אותה ומחברין הפרקים יחד.

(h)

Halachah: They probably constructed the Bimah out of Pieces on Erev Yom-Tov, in which case, on Chol ha'Mo'ed they did not construct anything, but merely put the pieces together.

ואם לא בנו אותה מערב יו"ט, נראה דבניינה לא היה דוחה אפילו חולו של מועד.

(i)

Reason:: Had they not done so, it would seem that its construction would even have overridden Chol ha'Mo'ed.

41b----------------------------------------41b

2)

TOSFOS DH MITZVAH SHA'ANI

תוס' ד"ה מצוה שאני

(Summary: Tosfos reconciles the Sugya here and in Sanhedrin by Melech, with the Sugyos in Kesuvos and in Kidushin, where the Gemara does not answer 'Mitzvah Sha'ani'.)

והכי תרצינן נמי בפרק כ"ג בסנהדרין (דף יט:) גבי הא דתנן 'מלך לא חולץ ולא חולצין לאשתו'. רבי יהודה אומר 'אם רצה לחלוץ וליבם, זכור לטוב'.

(a)

Precedent: The Gemara gives the same answer in Perek Kohen Gadol in Sanhedrin, Daf 19:) where the Tana Kama in the Mishnah forbids a king to perform either Chalitzah or Yibum, whereas Rebbi Yehudah rules that if he wishes to do so, 'he will be remembered for the good'.

'איני - והאמר רב אשי ... ?' ומשני 'מצוה שאני'.

1.

Precedent (cont.): There too, the Gemara queries Rebbi Yehudah's ruling from Rav Ashi's statement, and there too, it replies 'Mitzvah Sha'ani'.

וקשיא לר"י, אמאי לא משני הכי בפרק שני דכתובות (דף יז.) גבי 'מעבירין את המת מלפני כלה, וזה וזה מלפני מלך ישראל.

(b)

Question #1: Why, asks the Ri, does the Gemara not give the same answer in the second Perek of Kesuvos (Daf 17.), where after issuing the ruling that requires the removal of a corpse before a bride, and the removal of both before a king ...

אמרו עליו על אגריפס המלך שעבר מלפני הכלה, ושבחוהו חכמים'. וקא פריך מכלל דשפיר עבד, והאמר רב אשי ... ?' ומשני, פרשת דרכים הואי. ואמאי לא משני 'מצוה שאני'?

1.

Question #1 (cont.): It goes on to record how King Agrippas gave a bride precedence over himself, and how the Chachamim praised him. And when the Gemara queries this from Rav Ashi, it answers that he turned away at a cross-roads. Why did the Gemara not answer there too, that 'A Mitzvah is different'?

ותו איכא למיתמה - והא ההיא גופיה דרב אשי מיירי במקום מצוה. דמעיקרא אמרי' אפי' למ"ד 'הרב שמחל על כבודו כבודו מחול', נשיא שמחל על כבודו אין כבודו מחול' ...

(c)

Question #2: Also strange is the fact that the case of Rav Ashi himself speaks where there is a Mitzvah, since initially he said that 'Even the opinion that permits a Rav to forego his Kavod, forbids a Nasi to do so'.

ומותיב ליה מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי צדוק שהיו מסובין בבית המשתה בנו של ר"ג ברבי, והיה ר"ג עומד ומשקה עליהן ...'

1.

Question #2 (cont.): Then, after the Gemara queries him from the episode with Rebbi Eliezer, Rebbi Yehoshua and Rebbi Tzadok who were sitting at the wedding-Se'udah of the son of Raban Gamliel, whilst Raban Gamliel was standing and serving drinks ...

אלא אי אתמר הכי אתמר אמר רב אשי 'אפי' למ"ד נשיא שמחל על כבודו דהיינו רבי יהושע שקבל הכוס מרבן גמליאל, וכן רבי (אלעזר בר) צדוק, מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול' ...

2.

Question #2 (cont.): The Gemara re-phrases Rav Ashi's statement to read that 'Even the opinion that permits a Nasi (i.e. Raban Gamliel) to forego his Kavod, forbids a king to do so ...

משמע אפילו במקום מצוה דומיא דנשיא ...

3.

Question #2 (cont.): Implying even where there is a Mitzvah - similar to the Nasi ...

כההוא מעשה דרבן גמליאל שהיה סעודת מצוה ומחל על כבודו בשביל כבוד חכמים, אורחין שהיו מסובין בסעודתו ...

(d)

Support: Like the case of Raban Gamliel who was sitting at a Se'udas Mitzvah and who forewent his own Kavod on account of that of the Chachamim, his guests who were sitting at his Se'udah ...

דמייתי עליה דאברהם אבינו "והוא עומד עליהם".

1.

Support (cont.): On which the Gemara cites the Pasuk written in connection with Avraham Avinu "And he stood over them ... ".

אלמא דאפי' במקום מצוה אמר רב אשי 'אין כבודו מחול'?

2.

Support (concl.): So we see that even where there is a Mitzvah Rav Ashi says that 'He may not forego his Kavod'.

ונראה לתרץ דדוקא הכא שייך למימר 'מצוה שאני', דמוחל על כבודו משום כבוד התורה שהוא כבוד השכינה.

(e)

Answer: One can only that 'a Mitzvah is different' in our case, where he is Mochel his Kavod on account of Kavod ha'Torah, which is equivalent to Kavod ha'Shechinah.

וכן ההיא דפרק כהן גדול (סנהדרין יט:) ד'חולץ או מיבם', מוחל על כבודו כדי לקיים מצות מלך עולמים, ומראה בעצמו שאימת שכינה עליו.

1.

Answer (cont.): And similarly the case ןמ Perek Kohen Gadol (Sanhedrin, Daf 19:) where the Gemara rules 'Choletz or Meyabem', he may be Mochel his Kavod in order to fulfill the Mitzvah of the King of Kings, demonstrating that the awe of the Shechinah is upon him.

אבל ההיא דכתובות (דף יז.) ופ"ק דקידושין (דף לב:) שמוחל על כבודו כדי לחלוק כבוד לבשר ודם, כגון לכלה ות"ח, בזה גזירת הכתוב הוא שאינו מוחל אפי' במקום מצוה ...

2.

Answer (cont.): But in Kesuvos (Daf 17.) and in the first Perek of Kidushin (Daf 32:), where he is Mochel his Kavod in order to give Kavod to a human-being, such as a Kalah or a Talmid-Chacham, in such a case it is a Gezeiras ha'Kasuv that he may not be Mochel even where there is a Mitzvah ...

שהרי מצות כיבוד עצמו שהן צריכין לעשות בו למלך כבוד גדולה ממצות כיבוד שחייב המלך לנהוג בהו ...

3.

Answer (cont.): Because the Mitzvah of Kibud itself that one needs to give to the King of Kavod is greater than the Mitzvah of Kibud that the king has to do to honor them ...

שהרי גם עליהן אמרה תורה "שום תשים עליך מלך", שתהא אימתו עליך ולא אימתך עליו.

(f)

Source: Seeing as the Torah writes about them "Place over you a king" - that his awe should be upon you, and not vice-versa.

נמצא דמה שהמלך מכבדו ליכא מצוה.

(g)

Conclusion: It transpires that the when the king honors someone it is not a Mitzvah.

3)

TOSFOS DH OSO HA'YOM NISCHAYVU SION'EI YISRAEL KELIYAH

תוס' ד"ה אותו היום נתחייבו שונאי ישראל כלייה

(Summary: Tosfos first cites a Yerushalmi, then, disagreeing with Rashi's explanation, he explains how their severe punishment was mi'Din Torah.)

ירושלמי: תני רבי חנינא ברבי גמליאל אומר 'הרבה חללים נפלו באותו יום שהחניפו לו'.

(a)

Yerushalmi: The Yerushalmi cites a Beraisa where Rebbi Chanina b'Rebbi Gamliel says that many people died on the day that they flattered King Agrippas.

ודבר תמוה לומר - אם היה ראוי מדין התורה כיון דאמו היתה מישראל, אלא משום דזילא מילתא, כמו שפירש"י, שיתחייבו על חנופה מועטת כזאת עונש גדול?

(b)

Question: It is very strange however, to say that they should be Chayav such a harsh punishment if, min ha'Torah, he was fit to be king since his mother was from Yisrael?

ופירש ר"י, אע"ג דאמר בפרק מצות חליצה (יבמות קב.) ובפרק החולץ (שם מה:) גבי רב מרי דמנייה רבא א'פורסי דבבל, וגבי אושפיזכניה דרב אדא בר אהבה 'אם היתה אמו מישראל, "מקרב אחיך" קרינן ביה (קדושין דף עו:) ...

(c)

Answer: The Ri therefore explains that even though the Gemara says in Mitzvas Chalitzah (Yevamos, Daf 102.) and in Perek ha'Choletz (Ibid. Daf 45:) in connection with Rav Mari, whom Rava appointed an officer in Bavel, and the host of Rav Ada bar Ahavah - that if his mother is from Yisrael, it is considered "mi'Kerev Achecha" (Kidushin, Daf 76:).

היינו דוקא גבי נשיאות ושררות בעלמא, דלינהג שררות במתא, דדרשינן "שום תשים עליך מלך מקרב אחיך" ...

1.

Answer (cont.): That exclusively with regard to a prominent position and leadership, to becoming officers in town, where we Darshen "Som Tasim alecha Melech mi'Kerev Achecha".

מדסמך 'משימות' ל"מקרב אחיך", ש"מ דבעינן בהו "מקרב אחיך" קצת, כגון אמו מישראל.

(d)

Source: Because, since the Pasuk juxtaposes 'Mesimos to "mi'Kerev Achecha", it indicates that they require "mi'Kerev Achecha", at least a little (i.e. that their mother should be from Yisrael).

אבל מלך חזר ושנה עליו "מקרב אחיך תשים עליך מלך", דקפיד קרא גבי מלך עד שיהא ממש מקרב ממוצע מאביו ואמו מישראל.

1.

Source (cont.): But when it comes to the king, the Torah repeats "mi'Kerev Achecha Tasim alecha Melech", implying that a king must be completely 'mi'Kerev achecha", both from his father and from his mother.

וזו היתה החנופה שמלך בזרוע שלא כדין תורה, והודו לו והחזיקוהו בכך.

(e)

Conclusion: So the Chanufah lay in the fact that he ruled by force not in accordance with the Din Torah, and that they agreed with him and encouraged him in the matter.

נהי שלא יוכלו למחות, היה להן לשתוק ולא להחזיקו. וזהו עונש החנופה בדבר עבירה.

1.

Conclusion: Granted, they were unable to stop him, they should however, have rather remained silent and not supported him. And this is the punishment for flattering someone sinfully ...

שמחניף לחבירו מחמת יראתו מפניו, ואינו חושש על יראת הקב"ה ועושה עין שלמעלה כאילו אינה רואה.

(f)

Reason: Where one flatters one's friend out of fear, and unconcerned about the Fear of Hakadosh-Baruch-Hu, he makes out that the Eye above does not see.

בירושלמי דעשרה יוחסין בגמרא: 'אין בודקין מן המזבח. כתיב "שום תשים עליך מלך", אין לי אלא מלך, מנין לרבות שוטרי הרבים וגבאי צדקה וסופרי דיינין ומכין ברצועות? ת"ל "מקרב אחיך תשים עליך מלך"...

(g)

Yerushalmi: In 'Asarah Yuchsin', the Gemara says 'That one does not examine (a person's Yichus) beyond the Mizbe'ach, since the Torah writes "Som Tasim alecha Melech". That applies to a king; from where do we know that it extends to communal officers, Gaba'ei Tzedakah and the Sofrim of the Dayanim? Therefore the Torah adds "mi'Kerev Achecha Tasim alecha Melech".

כל שתשימוהו עליך, לא יהא אלא מן הברורין שבאחיך.

1.

Yerushalmi (cont.): Whoever one appoints to a position of importance must be from the cream of your brothers!'.

4)

TOSFOS DH KOL HA'MACHNIF L'CHAVERO

תוס' ד"ה כל המחניף לחבירו

(Summary: Tosfos qualifies Rebbi Elazar's statement.)

יש לפרש שלא במקום סכנה, אבל במקום סכנה, מותר ...

(a)

Clarification: This speaks in a case where there is no life-danger, but where there is, it is permitted ...

כי ההיא דפרק ארבעה נדרים (דף כב.) 'עולא אזל לארעא דישראל לוו בהדיה תרי בני חוזאי; קם חד שחטיה לחבריה. אמר ליה לעולא 'יאות עבדי?' אמר ליה 'אין, ופרע לו בית השחיטה!'

(b)

Source: Such as in the case cited in Perek Arba'ah Nedarim (Daf 22.) where, Ula, on the way to Eretz Yisrael, was accompanied by two residents of Mechuza. And when, after slaughtering his friend, one of them asked Ula whether he had done well, the latter replied that he had, and that he should remember to cut open his throat.

כי אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה 'דלמא ח"ו אחזקית ידי עוברי עבירה'? א"ל רבי יוחנן 'נפשך הצלתה!'

(c)

Source (cont.): When Ula came before Rebbi Yochanan, he asked him whether perhaps he had encouraged sinners to sin, to which the latter replied that 'he had saved his own life'.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF