12th CYCLE DEDICATION
SOTAH 40 (30 Sivan) - Dedicated by Dr. Alain Bitton of Geneva, Switzerland, in memory of his grandmother, Freha bat Haviva Bitton a"h.

1)

TOSFOS DH BI'NE'ILAH DYOMA D'KIPURI MAI AMAR

תוס' ד"ה בנעילה דיומא דכיפורי מאי אמר

(Summary: Tosfos wonders why the Gemara does not inquire about the Nusach of Ne'ilah of a Ta'anis Tzibur.)

לא ידענא אמאי לא אמר 'בנעילה דתענית' כי היכא דאמר 'במנחתא דתעניתא'.

(a)

Question: Tosfos does not understand as to why the Gemara does not also inquire about Ne'ilah of a Ta'anis, as it does about Minchah.

דהא משמע בגמרא בפ' בשלשה פרקים (תענית כו:) דבתענית הוה נמי נעילה; אבל מוסף לא הוה בהו.

(b)

Source: Seeing as the Gemara in Sheloshah Perakim (Ta'anis, 26b) implies that there is Ne'ilah on a Ta'anis, even though there is no Musaf.

2)

TOSFOS DH HA'OMROM BI'GEVULIN EINO ELA TO'EH

תוס' ד"ה כל האומרם בגבולין אינו אלא טועה

(Summary: Tosfos reconciles with the fact that one is permitted to be Matir a dream on Shabbos.)

פירש ר"י, אע"ג דאמרי' בפרק הרואה (ברכות נה:) 'האי מאן דחזי חלמא ... '?

(a)

Question: Even though, the Ri explains, we say in Perek ha'Ro'eh (B'rachos, Daf 55b) that 'Someone who has a bad dream ... '.

דהתם משום סכנה התירו, שמא חלום מסוכן הוא שצריך רפואה.

(b)

Answer: That they permitted on account of life-danger, in case it is a dream that predicts one's death and that requires a cure.

דהא אפילו בשבת התירו להתענות תענית חלום.

1.

Proof: Seeing as they permitted fasting a Ta'anis Chalom even on Shabbos (for the same reason).

פירש ר"ח, הני כולהו רבי חייא בר אבא ודרבי חיננא בר פפא ודרבי אבהו הילכתא נינהו.

(c)

Halachah: Rabeinu Chananel rules that all the rulings of Rebbi Chiya bar Aba, Rebbi Chin'na bar Papa and Rebbi Avahu are all Halachah.

3)

TOSFOS DH AL SHE'ANACHNU MODIM LACH

תוס' ד"ה על שאנחנו מודים לך

(Summary: Tosfos explains these words and cites other texts for Modim de'Rabbanan from the Yerushalmi.)

בערוך בערך הודאה פירש רב משה ראש ישיבה בן מרנא יעקב - דקא מודו צבור, על שליח צבור אינון סומכין.

(a)

Clarification: The Aruch, under the heading 'Hoda'ah' cites Rebbi Moshe the Rosh yeshivah, son of Moreinu Ya'akov, who explains that when the Tzibur say 'Modim', they rely on the Shali'ach Tzibur.

ומאי 'על שאנו מודים לך'? על ההודאה דקאמר שליח צבור. וקא ענו אינון 'אמן'.

1.

Clarification (cont.): And when they say 'Al she'Anu Modim Lach' - they are referring to the thanks that are said by the Shatz, and they respond with 'Amen'.

בירושלמי פ"ק דברכות איתא נמי - רבי אבא ב"ר זבדא בשם רב 'מודים אנחנו לך שאנו חייבין להודות לשמך, תרננה שפתי כי אזמרה לך ... '. בא"י, האל ההודאות'.

(b)

Yerushalmi, Text #1: And the Yerushalmi in the first Perek of B'rachos also cites the following (three texts regarding Modim de'Rabbanan): 1. Rebbi Aba bar Zavda says in the name of Rav - 'We thank You, since we are obligated to thank Your Name, My lips will praise You when I will sing to You. Blessed are You, Hash-m, the G-d of thanks'.

ר' שמואל ב"ר אוניא בשם רבי אחא 'הודייה ושבח לשמך הגדול, לך גבורה, לך תפארת, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו בתפלתנו ותזקפנו מכפיפתנו, כי אתה הוא סומך נופלים וזוקף כפופים; מלא רחמים ואין עוד מלבדך. בא"י, האל ההודאות.'

(c)

Yerushalmi, Text #2: Rebbi Shmuel b'Rebbi Unya in the name of Rebbi Acha says - 'Thanks and praise to Your great Name; Might is Your's, Glory is Your's, May it be Your will, Hash-m our G-d, and the G-d of our fathers, that You support us in our prayers, and raise us from being bent, because you are the one who supports the fallen and who straightens those who are bent; You are full of Mercy and there is none besides You. Blessed are You, Hash-m, the G-d of thanks'.

בר קפרא אומר 'לך כריעה, לך ברכה, לך כפופה, לך השתחויה, כי לך תכרע כל ברך וכל לשון לך תשבע. לך ה' הגדולה והגבורה ... ; והעושר והכבוד מלפניך ... ; ועתה ה' אלהינו בכל לב ובכל נפש לך משתחוים, כל עצמותי תאמרנה ה', מי כמוך? בא"י, האל ההודאות'.

(d)

Yerushalmi, Text #3: Bar Kaparah says - 'To You one must kneel, to You one must bless, to You one must bend and to You one must prostrate oneself. Because to You every knee will kneel and to You every tongue will swear. To You belongs greatness and might ... ; And wealth and honor are before You ... And now, Hash-m our G-d, we will prostrate ourselves before You with all our hearts and with all our souls; All my bones will praise You, who is like You? Blessed are You, Hash-m, the G-d of thanks'.

אמר רבי יודן, נהגין אמרי רבנן כולהון ואית דאמר או אדה או אדה או אדה.

(e)

Yerushalmi (concl.): Rebbi Yudan said that the Rabbanan had the custom to recite all of the above, though according to others, they said either one or the other.

4)

TOSFOS DH SHEMA TIFSOK RETZU'AH B'SAND'LO

תוס' ד"ה שמא תפסוק רצועה בסנדלו

(Summary: Tosfos proves conclusively that one is permitted to enter a Shul wearing one's shoes.)

פירש ר"ח, שמע מינה דמותר ליכנס בבית הכנסת בסנדל ובמנעל, דלא אסרו אלא שלא לעלות לדוכן בסנדל.

(a)

Halachah: Rabeinu Chananel extrapolates from here that one is permitted to enter a Shul wearing one's sandals or shoes, since they only forbade (Kohanim) going up to Duchen wearing sandals.

ורבי הביא כמו כן מפרק שלישי דמגילה (דף כד:) 'האומר "איני עובר לפני התיבה בסנדל, אף יחף לא יעבור" '. אלמא דאפילו לפני התיבה מותר לעבור בסנדל.

(b)

Support: And Tosfos' Rebbe also cited this ruling, based on the Gemara in the third Perek of Megilah (Daf 24b) 'Someone who declares that he will not go to the Amud wearing sandals, may not even go barefooted'. So we see that one is even allowed to go the Amud wearing sandals.

והכי מסיק בהדיא בפרק הרואה (ברכות דף סג.) 'אמר רבא, מה ביתו א'קפנדריא קפיד איניש א'רקיקה וא'מנעל לא קפיד איניש, אף בית הכנסת קפנדריא אסור ורקיקה ומנעל שרי'.

(c)

Further Proof: And this is also the conclusion of the Gemara in Perek ha'Ro'eh (B'rachos, Daf 63a), where Rava said that 'Just as one tends to be fussy about people making a short cut through one's house, but not about spitting or about wearing shoes in it, so too, may one not take a short cut through a Shul, but one may spit and wear shoes in Shul.

40b----------------------------------------40b

5)

TOSFOS DH V'CHOL KACH LAMAH L'FI SHE'EIN ONIN AMEN BA'MIKDASH

תוס' ד"ה וכל כך למה לפי שאין עונין אמן במקדש

(Summary: Tosfos reconciles this with the fact that the people answered 'Baruch Shem ... ' in the Beis-ha'Mikdash.)

תימה, והלא היו עונין 'ברוך שכמל"ו' כשהיו שומעין שם הקדוש ...

(a)

Question #1: but did they not answer 'Baruch Shem ... ' whenever they heard the Name of Hash-m?

כדתנן בפרק אמר להן הממונה (יומא דף לה:) ובפרק טרף בקלפי (שם דף לט.).

1.

Source: As we learned in the Mishnah in Perek Amar lahem ha'Memuneh (Yoma, Daf 35b) and in Perek Taraf be'Kalpi (there, Daf 39a) ...

וזה היה הפסק גדול מעניית אמן?

2.

Question #1 (concl.): And this is even a bigger Hefsek than that of answering 'Amen'?

ועוד, שהיו נופלין על פניהם שהרי כשהיו שומעין את השם מפי כהן גדול בשעת הגרלה היו נופלין על פניהם?

(b)

Question #2: Moreover, they would fall on their faces, when they heard the Name of Hash-m from the mouth of the Kohen Gadol during the drawing of the lots (on Yom Kipur)?

כדאיתא בירושלמי 'הקרובים היו נופלין על פניהם, והרחוקים היו אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", ואלו ואלו לא היו זזין משם עד שהיה מתעלם מהן'?

(c)

Proof: As we learned in the Yerushalmi in Yoma: 'Those who were near would fall on their faces, whilst those who were standing further away would say 'Baruch Shem ... . Both parties would not move from there before they had forgotten it'.

ונראה דהתם ה"פ 'הקרובים היו נופלים, וכ"ש שהיו אומרים 'בשכמל"ו', אבל הרחוקים לא היו נופלין אלא בלא נפילה היו אומרים. והיה שם הקדוש מתעלם ומשכח מן השומעים קודם שהיו זזין משם.

1.

Proof (cont.): The explanation there is that 'Those who were near wold fall on their faces and all the more so would they say 'Baruch Shem ... '; whereas those who stood further away would say 'Baruch Shem ... ', but would not fall on their faces. Either way, the Name of Hash-m would be hidden from them and forgotten before they moved from the spot.

מ"מ קא חזינן שהיו מפסיקין בענייתן 'בשכמל"ו'?

(d)

Question #2 (concl.): In any event, we see that they interrupted by answering 'Amen'?

ושמא היו עונין 'בשכמל"ו' לאלתר כשהיו שומעין שם הנכבד והנורא ולא היו ממתינין עד סוף הפסוק. ולפי שלא היו מפסיקין בין פסוק לפסוק, חשוב להו כמו ברכה אחת.

(e)

Answer: Perhaps they answered 'Baruch Shem ... ' immediately upon hearing the Honored and Awesome Name of Hash-m, without waiting until the end of the Pasuk. And since they did not interrupt between one Pasuk and the other, it is considered one B'rachah.

6)

TOSFOS DH U'MINAYIN SHE'AL KOL B'RACHAH TEHILAH SHE'NE'MAR U'MEROMAM AL KOL B'RACHAH U'SEHILAH

תוס' ד"ה ומנין שעל כל ברכה תהלה שנא' ומרומם על כל ברכה ותהלה

(Summary: Tosfos, citing the Gemara in Ta'anis, explains the word "Tehilah" in this context.)

ואותה "תהלה" מפרש בפ"ב דמסכת תענית (דף טז:) שהיא 'בשכמל"ו'.

(a)

Clarification: The Gemara in the second Perek of Ta'anis (Daf 16b) explains that the "Tehilah" there refers to 'Baruch Shem ... '.

7)

TOSFOS DH SHAMA'AS MINAH CHOLKIN KAVOD L'TALMID BI'MEKOM HA'RAV

תוס' ד"ה שמעת מינה חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב

(Summary: Tosfos clarifies the statement and Abaye's refutation.)

פי' הרב ר' יצחק בר מרדכי בפרק בא לו (יומא סט:) נראה דא'סגן קאי שמקבל ס"ת מראש הכנסת, ואינו מקבלה מחזן בית הכנסת.

(a)

Clarification: Rav Yitzchak bar Mord'chai in Perek Ba lo (Yoma, Daf 69b) explains that this refers to the S'gan receiving the Seifer-Torah from the head of th K'neses, and not from the Chazan Beis-ha'Keneses.

נמצא שזה חלק לו לסגן כבוד, שראש הכנסת צריך לקבל מיד חזן הכנסת וליתן לסגן?

1.

Clarification (cont.): It turns out that the head of the K'neses gives the S'gan Kavod, since he needs to receive it from the hand of the Chazan ha'Keneses and to hand it to the S'gan..

ומשני אביי כולה משום כבודו דכ"ג, דסופו לקבלה מיד הסגן, אע"פ שסגן חשוב ומכובד, עדיין כהן גדול מעולה ממנו.

2.

Clarification (concl.): And Abaye answers that this is all on account of the Kavod of the Kohan Gadol, who will receive it from the S'gan, since, even though the S'gan is Chashuv and honored, the Kohen Gadol is on a higher level still.

8)

TOSFOS DH SHAMA'AS MINAH

תוס' ד"ה שמעת מינה

(Summary: Tosfos queries the suggestion from the Gemara in Bava Basra.)

וא"ת, אמאי לא משני כגון דפליג ליה כ"ג יקרא לסגן, וסגן לראש הכנסת?

(a)

Question: Why does the Gemara not refute the suggestion by establishing the case where the Kohen Gadol gives Kavod to the S'gan, and the S'gan to the head of the K'neses?

כדפסיק התם ביש נוחלין (ב"ב דף קיט:) 'והילכתא חולקין והילכתא אין חולקין. קשיא הילכתא א'הילכתא?

1.

Support: As the Gemara rules there in Yesh Nochlin (Bava Basra, Daf 119b), in answer to the two conflicting rulings 'Cholkin' and 'Ein Cholkin' ...

ל"ק, הא דפליג ליה רביה יקרא, הא דלא פליג ליה'?

2.

Support (cont.): 'One speaks where his Rebbe honors him, and the other, where he does not'.

י"ל, הכא בסתמא קתני, דלעולם היה המנהג כך בין פליג בין לא פליג, ופלוגתייהו התם נמי בין פליג בין לא פליג ...

(b)

Answer: Here the Mishnah says S'tam, implying that this was the Minhag irrespective as to whether the Rebbe gave Kavod or not. And the Machlokes there (in Bava Basra) also applies whether the Rebbe gave Kavod or not ...

דאי פלוגתייהו בדפליג, לפסוק בהדיא כמ"ד 'חולקין'? ואי בדלא פליג, לפסוק כמ"ד 'אין חולקין'?

(c)

Proof: Because if they were arguing where he gives him Kavod, then the Gemara ought to rule specifically like the opinion that holds 'Cholkin', whereas if they are arguing where he does not, then it ought to rule like the opinion that holds 'Ein Cholkin'.

9)

TOSFOS DH V'HA'AMAR MAR EIN YESHIVAH BA'AZARAH

תוס' ד"ה והאמר מר אין ישיבה בעזרה

(Summary: Tosfos first discusses the source of this statement, then cites a Yerushalmi which discusses as to whether even the king of Yehudah and finally a Kohen Gadol, is permitted to sit in the Azarah.)

לא ידעתי מקומו, ומייתי לה בפ"ק דתמיד (דף כז.) ובפ' עשרה יוחסין (קדושין עח:) ובפ' ב' דיומא (דף כה.).

(a)

The Source of this Ruling: Initially, Tosfos does not know the source of this statement.

ובתוספות רבי הראני דבחלק (סנהדרין קא:) בגמ' ד'ג' מלכים', מקומו.

(b)

Source #1: However, his Rebbe pointed to the Gemara in Cheilek (Daf 101b) as the source.

ומורי הרב רבי מאיר בר קלונימוס הראני מקומו בתוספתא דסנהדרין בפרק כהן גדול.

(c)

Source #2: And then his Rebbe, Rebbi Meir bar K'lonimus showed him that the source is a Tosefta in Sanhedrin (Perek Kohen Gadol).

ונראה דבתוספתא דר' חייא מקומה, דהא מקשה בירושלמי לא כן תני רבי חייא - 'לא היתה ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד'; ואמר ר' אמי בשם ר"ל 'אף למלכי בית דוד לא היתה ישיבה בעזרה'.

(d)

Conclusion: And Tosfos accepts the Tosefta of Rebbi as the source, since the Yerushalmi (in this Perek) asks 'Did Rebbi Chiya not learn in a Beraisa that nobody other than the kings of Beis David were permitted to sit in the Azarah'. And Rebbi Ami citing Resh Lakish said that 'Even the kings of Beis David were not permitted to sit in the Azarah'.

תיפתר שסמך לו בכותל וישב לו.

1.

Conclusion (cont.): (And to answer the question that David ha'Melech did sit in the Azarah), the Gemara explains that he placed a chair next to the wall and sat on it.

והכתיב "ויבא המלך דוד וישב לפני ה' "?

(e)

Question: 'But does the Pasuk not write "And David came and sat before Hash-m" '.

אמר ר' אייבו ב"ר נגרי 'שישב עצמו בתפלה'.

1.

Answer: Rebbi Ayvu b'Rebbi Nagri answers that 'he settled down to Daven'.

תמן תנינן 'יצאת כת הראשונה וישבה לה בהר הבית, השניה בחיל השלישית במקומה'?

(f)

Question: We learned there in the Mishnah (in Pesachim) 'The first group left the Azarah and sat on the Har ha'Bayis; the second group in the Cheil and the third group, in its place (in the Azarah)'?

רבי נחמיה בשם ר' מנא 'מי תנינן ישבה לה (לא) במקומה'? 'עמדה לה במקומה'.

1.

Answer: Rebbi Nechemyah in the name of Rebbi Mana answers 'Does it say that it sat in its place'? No, It stood in its place'.

והא דרבי אמי דמייתי בירושלמי ד'אף למלכי בית דוד לא היתה ישיבה' מקומה בתחילת מדרש שוחר טוב,

(g)

Source: The ruling of Rebbi Ami cited by the Yerushalmi that 'Even the kings of Beis David did not sit' has its source in at the beginning of Medrash Shochar Tov ...

והתם משמע דלבית דוד היה מתוקן כסא, ושם היתה ישיבה?

1.

Question: Where it is implied that a special chair was prepared for Beis David on which they sat?

וי"ל, שאותו כסא היה חוץ לעזרה.

2.

Answer: But that chair was outside the Azarah.

והכי איתא התם "אשרי האיש" - זש"ה "ויבא המלך דוד וישב לפני ה' ". וכן תני רבי חייא 'אין ישיבה בעזרה אלא למלכות בית דוד'.

(h)

Text of Medrash Shochar Tov: As it says there, when, commenting on the words "Ashrei ha'Ish, it cites the Pasuk "And David came and sat before Hash-m", and the Beraisa of Rebbi Chiya "There is no sitting in the Azarah other than for the kings of Beis David".

רבי אמי בשם ריש לקיש אמר 'אין ישיבה בעזרה אלא במקום מלכות בית דוד בלבד'. משמע דבאותו מקום היתה ישיבה לכל אדם.

1.

Text of Medrash Shochar Tov (cont.): Rebbi Ami in the name of Resh Lakish says that 'There is no sitting in the Azarah other than the location of Malchus Beis David', implying that in that location, anyone is allowed to sit.

ומינה דייק דכסאו היה נתון חוץ לעזרה, מכלל דאף לעצמו אין ישיבה בעזרה.

2.

Text of Medrash Shochar Tov (concl.): And it is from there that the Yerushalmi extrapolates that even David himself was not permitted to sit in the Azarah.

ותו התם - וכן הוא אומר "וישב לפני ה' ".

3.

Text (cont.): And furthermore it cites the Pasuk there "And he sat before Hash-m".

ולא כן א"ר הונא בשם רבי שמעון 'אין ישיבה למעלה שאין להם קפיצת רגל, שנאמר "ורגליהם רגל ישרה".

4.

Text (cont.): But did Rav Huna not say in the name of Rebbi Shimon that there is no sitting in Heaven, seeing as the angels do not have a knee-joint, as the Pasuk says "And their legs were straight".

וכתיב "שרפים עומדים ממעל לו" וכתיב "וכל צבא השמים עומדים מימינו ומשמאלו". למעלה אין ישיבה, ודוד יושב"?

5.

Text (cont.): And the Pasuk says "Serafim standing above Him", and "All the Hosts of the Heaven were standing, some on His right and some on His left". And if in heaven there is no sitting, do you think that David wold sit?'

אמר רבי אמי, 'אף למלכי בית דוד אין להן ישיבה בעזרה'.

6.

Text (cont.): Rebbi Ami answered that 'Also the kings of Beis David did not sit in the Azarah'

'מהו "וישב לפני ה' "? שסמך עצמו לכותל.

7.

Text (cont.): 'So what does the Pasuk mean when it says 'And he sat before Hash-m"? - That he leaned against the wall'.

ולמי היתה ישיבה בעזרה ובהיכל? הוי אומר לכ"ג, שנאמר "ועלי הכהן יושב על הכסא".

8.

Text (cont.): And who was permitted to sit in the Azarah and in the Heichal? The Kohen Gadol, as it is written "And Eli the Kohen was sitting on a chair".

אם כן מהו "וישב"? שישב עצמו בתפלה.

9.

Text (concl.): So what does the Pasuk mean when it says that "he sat"? It means that he settled down to Daven'.

וקשה לר"י, אם לכ"ג היתה ישיבה, א"כ מאי מקשה הכא, והא אנן בכ"ג קיימינן?

(i)

Question #1: If the Kohen Gadol was allowed to sit, then what is the Gemara asking here, seeing as the Sugya is talking about the Kohen Gadol?

ותו קשיא מפ' שני דזבחים (דף יט:) דאמר התם 'כיצד קידש? מניח ידו הימנית על גבי רגלו הימנית ומקדש'. אמרו לו הפלגת, אי אפשר לעשות כן?

(j)

Question #2: Furthermore, there is a Kashya from the second Perek of Zevachim (daf 19b), where in answer to the question how the Kohen Gadol washed his hands and feet, the Gemara explains that 'He placed his right hand on his right foot and washed them' (see the Gemara there). They said to him (to Rebbi Yossi b'Rebbi Yehudah) You exaggerate, seeing as it impossible to do that!/

שפיר קאמרי ליה? אמר רב יוסף, חבירו מסייעו. מאי בינייהו? עמידה מן הצד איכא בינייהו.

1.

Question #2 (cont.): And following the Gemara's Kashya that the Chachamim were quite right, Rav Yosef answered that his friends would support him. And on the Kashya 'What is the difference between them (Rebbi Yossi b'Rebbi Yehudah and the Chachamim), Abaye answers 'Standing with support!'

ופריך 'וליתב מיתב?' ומשני 'אמר קרא "לשרת" '.

2.

Question #2 (concl.): And in answer to the question why he cannot sit down, Ravina answers that the Torah says "Leshareis" (which requires standing)'.