1)

TOSFOS DH V'HAYU SAREI YEHUDAH RIGMASAM ROGMIN OSAN

תוס' ד"ה והיו שרי יהודה רגמתם רוגמין אותן

(Summary: Tosfos, citing the Mechilta, presents a Mashal and the respective reward of Binyamin and Yehudah, respectively.)

כך שנויה ברייתא במכילתא - 'משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שהיו לו שני בנים אחד גדול ואחד קטן.

(a)

Parable: The Beraisa in the Mechilta compares this to a human king who had two sons, one younger and one older.

נכנס לחדרו בלילה, אמר לקטן 'העמידני עם הנץ החמה'. אמר לגדול 'העמידני בג' שעות'.

1.

Parable (cont.): Upon entering his bedroom one evening, he instructed the younger one to arouse him at sunrise, whereas the older one he asked to wake him up after three hours.

בא הקטן להעמידו עם הנץ החמה ולא הניחו גדול; אמר לו 'לא אמר לי אלא עד ג' שעות!' והקטן אמר 'לא אמר לי אלא עד הנץ החמה'.

2.

Parable (cont.): When the younger son came to arouse his father at sunrise, the older one would not let him, since his father had instructed him to wake him up only after three hours. But the younger son insisted that he had said 'at sunrise'.

מתוך שהיו עומדים וצווחין, ננער אביהן, אמר להן 'בניי, מכל מקום שניכם לא כיוונתם אלא לכבודי. אף אני לא אקפח את שכרכם!'

3.

Parable (concl.): Meanwhile, as they stood there shouting at each other,their father awoke. 'My sons', he said to them, 'Since both of you had my honor in mind, I will not withhold your reward!'

מה שכר נטלו שבטו של בנימין שירד תחילה לים? - ששרתה שכינה בחלקו, שנאמר ... '.

(b)

Binyamin's Reward: What reward did the Tribe of Binyamin, who entered the Sea first, receive? The Shechinah resting in their portion, as the Pasuk states ... .

ומה שכר נטלו שבטו של יהודה? זכה למלכות, שנאמר "שרי יהודה רגמתם" ...

(c)

Yehudah's Reward: And what reward did Yehudah receive? They merited kingship, as the Pasuk says (in Tehilim) "Sarei Yehudah Rigmasam" ...

(ו)אין "רגמתם" אלא מלכות, שנאמר "באדין אמר בלשצר, והלבישו לדניאל ארגוונא" (דניאל ה).

1.

Proof: And "Rigmasam" generally means 'kingship', as the Pasuk writes in Daniel (5) "Bedayim amar Beltshatzar, ve'Hilbishu le'Daniel Arg'vana".

2)

TOSFOS DH I EFSHAR LOMAR LEVI L'MATAH ETC.

תוס' ד"ה אי אפשר לומר לוי למטה כו'

(Summary: Tosfos, citing a Yerushalmi, proves that the entire Trive of Levi ascended the mountain, and reconciles it with the Pasuk in Yechezkel, which suggests otherwise.)

ירושלמי: ר"ש אומר 'שמעון ולוי - מה שמעון כולו למעלה, אף לוי כולו למעלה.

(a)

Where Was Levi: The Yerushalmi cites Rebbi Shimon, who says that just as Shimon all ascended the mountain, so too, did Levi.

מה אני מקיים הדין תנייה?

(b)

Question: How do we then establish the current Beraisa?

נגד הכהנים הלוים.

(c)

Answer: With regard to the Kohanim who were Levi'im ...

כדאמר ר' יהושע בן לוי בעשרים וארבעה מקומות הכהנים נקראו לוים, וזה אחד מהן "והכהנים הלוים בני צדוק" (יבמות פו:).

1.

Source: As Rebbi Yehoshua ben Levi said: 'In twenty-four places the Kohanim are referred to as Levi'im, and the following is one of them - "And the Kohanim the Levi'im, the descendents of Tzadok" ' (Yevamos, 86:).

3)

TOSFOS DH U'MAI AL AL B'SAMUCH K'D'SANYA REBBI OMER ETC.

תוס' ד"ה ומאי על על בסמוך כדתניא רבי אומר וכו'

(Summary: Tosfos explains why the Gemara does not cite the Sugya in Menachos, and elaborates on the Machlokes as to whether "al" is literal or 'be'Samuch'.)

האי דלא מייתי מתניתין בפרק שתי הלחם (מנחות צו.) 'אבא שאול אומר, שם היו נותנין בזיכי לבונה של לחם הפנים. וא'טפחיים ריוח באמצע קאי, שהיו נותנין בזיכי לבונה של לחם הפנים.

(a)

Question: The Gemara does not cite the Mishnah in Perek Sh'tei ha'Lechem (Menachos, Daf 96.) 'Aba Shaul says that that is where they placed the bowls of Levonah of the Lechem ha'Panim - with reference to the two Tefachim space in the middle (of the Shulchan).

אמרו לו, 'והלא כבר נאמר "ונתת על המערכת לבונה זכה"?

1.

Question (cont.): They said to him 'But did the Torah not say "And you shall place the pure frankincense 'on the row (of bread)'?

אמר להם 'והלא כבר נאמר "ועליו מטה מנשה"?

2.

Question (concl.): To which he retorted that 'The Pasuk also says "And on him (the Tribe of Efrayim) was the Tribe of Menasheh?"?

יש לומר, משום דברייתא מפרש בהדיא 'על בסמוך'.

(b)

Answer: Because the Beraisa specifically states 'al be'Samuch'.

ונראה אפי' רבי מאיר ור' יהודה דפליגי התם א'אבא שאול ואמרי 'על ממש' ...

(c)

Clarification: Now it appears that even Rebbi Meir and Rebbi Yehudah, who argue there with Aba Shaul and say 'Al Mamash' ...

והכי משמע נמי בהקומץ רבה (שם כז.) 'כל היכא דאיכא למימר 'על ממש', דאמרי' [על ממש].

(d)

Support: And so it implies in 'ha'Kometz Rabah (Ibid, 27.) that wherever one can say 'al Mamash', we do ...

דבעי שם רבי יצחק 'איברים שסדרן בצידי מערכה מהו? אליבא דמאן דאמר 'על ממש' לא תיבעי לך, ד"על העצים" כתיב.

1.

Support (cont.): Since Rebbi Yitzchak, who asks there what the Din will be regarding limbs that one placed beside the Ma'arachah (of wood)? Explains that according to those who hold 'al Mamash', there is no question, seeing as the Torah writes "al ha'Eitzim".

[מ"מ] הכא כולי עלמא מודו ד'על בסמוך', ולא אמרי' המברכין על הר גריזים ממש, והמקללים על הר עיבל.

2.

Clarification (cont.): Nevertheless, in our case everybody agrees that "al" is be'Samuch, and that those who blessed did not actually stand on Har Gerizim, and that those who cursed did not stand on Har Eival.

אמרינן בירושלמי 'יכול אלו שבהר גריזים היו אומרים ברכות, ואלו שבהר עיבל היו אומרים קללות, תלמוד לומר "הברכות והקללות" - אלו ואלו היו אומרים ברכות ואלו ואלו אומרים קללות.

(e)

Yerushalmi: 'We might have thought that those on Har Gerizim said the B'rachos and those on Har Eival, the K'lalos; Therefore the Torah says "The B'rachos and the K'lalos" - both groups said the B'rachos and both groups said the K'lalos.

יכול אלו שבהר גריזים היו עונין אחר הברכות 'אמן', ואלו שבהר עיבל היו עונין אחר הקללות 'אמן', ת"ל "וענו כל העם ואמרו אמן" - אלו ואלו היו עונין אחר הברכות והקללות 'אמן'.

1.

Yerushalmi (cont.): We might also have thought that those on Har Gerizim answered 'Amen' to the B'rachos, whilst those on Har Eival answered 'Amen' to the K'lalos; Therefore that Torah writes " ... and all the people will say 'Amen'. - Both groups answered 'Amen' after both the B'rachos and the K'lalos.

הא כיצד? בשעה שהיו אומרים ברכות, היו הופכין פניהם ... .'

2.

Yerushalmi: (concl.): What exactly did they do? When they said the B'rachos, they turned their faces (towards Har Gerizim) ... '.

ופלוגתא דרבי יוחנן וריש לקיש, דפליגי בפרק התודה (שם דף עח.) 'השוחט את התודה לפנים ולחמה חוץ לחומה', וכן בפרק תמיד נשחט (פסחים דף סג:) 'השוחט הפסח על החמץ', לא שייכא להכא.

(f)

Clarification (cont.): The Machlokes between Rebbi Yochanan and Resh who argue in Perek ha'Todah (Ibid. 78.) concerning 'Someone who Shechts a Todah inside the Azarah whilst the Loaves are outside the walls of Yerushalayim', as well as the Machlokes in Perek Tamid Nishchat (Pesachim, Daf 63:) concerning 'Someone who Shechts the Pesach when he has Chametz', is not connected with this Sugya.

ונראה לר"י, דרבי מודה נמי דכל "על" לכתחלה ולמצוה על ממש, ושאני הכא, דגזירת הכתוב היא, וכדפרישית, ובדיעבד מכשר על בסמוך

(g)

Rebbi's Opinion: The Ri explains that even Rebbi concedes that generally, the word "al" Lechatchilah means literally 'on, and here is different, since it is is Gezeiras ha'Kasuv as Tosfos explained. And it is only Bedieved that he permits al be'Samuch.

דומיא דההיא דפרק שתי הלחם (מנחות דף צב.) ד'אם סידר מערכת לחם הפנים שתים של שבע שבע [אמר רבי] 'רואין את העליונות כאילו אינן'.

1.

Precedent: Similar to the case in Perek Sh'tei ha'Lechem (Menachos, Daf 92.), where Rebbi rules that, if one arranged two rows of seven Loaves each, one considers the top ons as if they were non-existent.

[והא בעינן "ונתת על המערכת לבונה"? מאי "על", בסמוך. ורבי לטעמיה דאמר 'על בסמוך'].

2.

Precedent: And in answer to the query from the Pasuk "ve'Nasata al ha'Ma'areches Levonah", he replied that "al" means 'be'Samuch - and he follows his opinion, that "al" means 'be'samuch'.

וגבי בזיכי לבונה טעמא נמי כיון דמשמע "על" בסמוך, אמרינן דהאי "על" נמי לכתחילה בסמוך קאמר ...

(h)

Rebbi's Opinion: And in connection with the bowls of Levonah too, his reason is because "al" implies 'be'Samuch' that we say that "al" there too, means be'Samuch - Lechatchilah ...

חדא, שלא יפרוס הלחם, ועוד [דכי יהיב] בסמוך [הוי] דרך כבוד טפי לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ...

(i)

Reason: Firstly, in order not to break the Loaves, and secondly, when one places the bowls beside the Loaves, it is mot dignified before the King of Kings, ha'Kadosh-Baruch-Hu' ...

כדאמרינן בכל המנחות באות מצה (שם סב.) גבי כבשי עצרת, דכתיב "והניף הכהן אותם על לחם הביכורים"; יכול יניח כבשים על גבי לחם; תלמוד לומר "על שני כבשים".

1.

Support: Like we say in 'Kol ha'Menachos Ba'os Matzah' (Ibid. 52.) in connection with the two Lambs of Shavu'os, where the Torah writes "ve'Heinif ha'Kohen al Lechem ha'Bikurim - 'We might have thought that one actually places the lambs on top of the Loaves? Therefore the Torah writes "On the two Lambs" ...

אי "על שני כבשים", יכול לחם על גבי כבשים, תלמוד לומר "על לחם הביכורים ... ".

2.

Support (cont.): In that case, perhaps one needs to place the lambs on top of the lambs? Therefore the Torah writes " ... on the Loaves of the Bikurim".

ר' חכינאי אומר, 'מניח הלחם בין שתי יריכותיהם של כבשים ומניף, ונמצא מקיים שני מקראות הללו.

3.

Support (cont.): Rebbi Chachinai therefore said that one places the Loaves between the thighs of of the lambs and waves them (together), thereby fulfilling both Pesukim.

אמר רבי 'לפני מלך ב"ו אין עושין [כן], לפני ממ"ה =מלך מלכי המלכים= עושין כן?

4.

Support (cont.): Rebbi protested that 'Before a human king one would not do such a thing, how can one do it before the King of Kings?

אלא מניח זה בצד זה ומניף.

5.

Support (cont.): One therefore places on beside the other and waves them.

והא בעינן "על"? אמר רב חסדא לרב המנונא ואמרי לה רב המנונא לרב חסדא, 'רבי לטעמיה דתניא ... '.

6.

Conclusion: But don't we need "al"? Rav Chisda said to Rav Hamnuna (others say Rav Hamnuna to Rav Chisda) 'Rebbi follows his opinion, as we learned in a Beraisa ... '.

37b----------------------------------------37b

4)

TOSFOS DH REBBI SHIMON MOTZI HAR GERIZIM

תוס' ד"ה רבי שמעון מוציא הר גריזים

(Summary: Tosfos cites a Yerushalmi that presents the conclusion of Rebbi Shimon's statement.)

הכי מסיים לה בירושלמי - וכן היה ר"ש אומר, 'אין לך כל דבר ודבר מן התורה שאין כרות עליה תקע"ו בריתות.

(a)

Yerushalmi: The Yerushalmi concludes as follows: 'And so Rebbi Shimon used to say - 'There is nothing in the Torah over which five hundred and seventy- six covenants were not made....

שתים עשרה ב'ברוך', ולא ידענא אמאי י"ב? ושמא 'ברוך' כנגד כל שבט ושבט, וי"ב בארור.

1.

Yerushalmi: (cont.): Twelve with 'Baruch'. Tosfos does not know why twelve, but suggests that the number corresponds to the twelve tribes (one Baruch for each tribe), and twelve with 'Arur'.

י"ב בכלל וי"ב בפרט (הרי מ"ח בריתות). ללמוד וללמד לשמור ולעשות (הרי קצ"ב בריתות). וכן בהר סיני, וכן בערבות מואב (הרי תקע"ו בריתות).

2.

Yerushalmi: (concl: Twelve bi'Chelal and twelve bi'Perat (that makes forty-eight covenants). 'to learn, to teach, to keep and to do' (that makes a hundred and ninety-two). Likewise at Har Sinai and again at Arvos Mo'av (making a total of five hundred and seventy-six covenants).

5)

TOSFOS DH V'NISHTALSH'LU B'ARVOS MO'AV

תוס' ד"ה ונשתלשו בערבות מואב

(Summary: Tosfos explains why Rebbi Akiva finds it necessary to add ve'Nishtalsh'lu be'Arvos Mo'av.)

וא"ת, מאי איצטריך למימר שלישי דערבות מואב, והא לא איירי ר' ישמעאל בערבות מואב כלל?

(a)

Question: Why does he (Rebbi Akiva) need to mention the third time at Arvos Mo'av, seeing as Rebbi Yishmael did not mention Arvos Mo'av at all?

יש לומר, משום סיפא נקט לה, דבעי למימר 'אין לך כל דבר מצוה ומצוה'.

(b)

Answer: He needed t mention it on account of the Seifa, where he says 'There is not a single Mitzvah ... '.

6)

TOSFOS DH REBBI SHIMON BEN YEHUDAH OMER

תוס' ד"ה רבי שמעון בן יהודה אומר

(Summary: Tosfos cites a Yerushalmi which elaborates on this opinion.)

ירושלמי: 'עד כדון דברים שנכללו ונפרטו. דברים שנכללו ולא נפרטו?'

(a)

Question: We only know the Din of Arvus (responsibility for one another) with regard to the things that were said bi'Chelal and bi'Perat (on Har Gerizim and Har Eival). From where do we know the things that were said bi'Chelal but not bi'Perat (i.e. were not specified) there?

[אמר ליה] 'כן אמר ר' יוחנן משום ר' ישמעאל 'דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא'.

(b)

Answer: Citing Rebbi Yochanan in the name of Rebbi Yishmael he (it is not clear who) answered 'anything that was included in the K'lal ("Arur asher Lo Yakim es Kol Divrei ... ") and was mentioned independently to teach us something, it comes, not just for itself, but with reference to the entire K'lal'.

אמר לו 'לא בדבר אחד, דילמא בשני דברים?' בתמיה, והכא בשני דברים אנן קיימין?

(c)

Question: He asked further that this was only said with regard to one P'rat, (but here where there are more than one P'rat it is like two Pesukim that come to teach us the same thing [Korban Eidah]).

אמר ר' תנחומא 'מכיון דכתיב בסוף "אמן", כמו שכולו דבר אחד כתיב.

(d)

Answer: Rebbi Tanchuma answered that since the Pasuk writes "Amen" at the end, it is considered like one P'rat.

"אשר לא יקים את דברי התורה". וכי יש תורה נופלת?

(e)

Question: "(Cursed be the person) who does not uphold this Torah!" 'Since when is the Torah falling?'

רבי שמעון בן אליקים אומר 'זה החזן שהוא עומד'.

(f)

Answer #1: Rebbi Shimon ben Elyakim answers that it refers to the 'Chazan' who lifts up the Torah (and does show it to everybody [Ibid.])

רבי שמעון בן חלפתא אמר 'זה הבית שלמטה' ...

(g)

Answer #2: Rebbi Shimon ben Chalafta says 'This refers to the Beis-Din she'Lematah' ...

דאמר רב הונא בר יהודה בשם שמואל 'דעל הדבר הזה קרע יאשיהו ואמר "עלי להקים".

1.

Support: As Rav Huna bar Yehudah said in the name of Shmuel 'On account of this thing Yoshiyahu rent his garments and declared "The onus lies on me to uphold it!" '.

ר' אחא בשם ר' תנחום בר' חייא - 'למד ולימד, שמר ועשה, והיתה סיפקו בידו להחזיק ולא החזיק, הרי זה בכלל "ארור" '.

(h)

Answer #3: Rebbi Acha in the name of Rebbi Tanchum b'Rebbi Chiya answered that 'If someone studied and taught, kept and performed, and is able to support others but does not, he is branded 'Arur'.

ר' ירמיה בשם רבי חייא בר' אבא - לא למד ולא לימד, לא שמר ולא עשה, ולא היתה סיפקו בידו להחזיק והחזיק, הרי זה בכלל "ברוך".

(i)

Answer #4: Rebbi Yirmiyah in the name of Rebbi Chiya b'Rebbi Aba explains that 'Someone who did not learn or teach, did not keep and did not perform, yet, despite the fact that he was unable to support others, he does, is included in "Baruch" '.

דאמר רבי חנא א"ר ירמיה 'עתיד הקב"ה לעשות צל לבעלי מצות בצילן של בעלי תורה שנא' (קהלת ז) "כי בצל החכמה בצל הכסף".

1.

Support #1: Because Rebbi Chana Amar Rebbi Yirmiyah said that 'Hakadosh-Baruch-Hu will create a protective shade for the Ba'alei Mitzvos (i.e. those who support others who learn) in the shadow of those who study Torah, as the Pasuk writes in Koheles (7) "For in the shade of wisdom in the shade of money".

ואומר "עץ חיים היא למחזיקים בה" (משלי ג).

2.

Support #2: And in Mishlei (3) it says "It is a tree of life to all who supports it".

7)

TOSFOS DH AMAR RAV MESHARSHAYA ARVA V'ARVA D'ARVA

תוס' ד"ה אמר רב משרשיא ערבא וערבא דערבא

(Summary: Tosfos explains the two opinions in Rebbi Shimon according to Rav Mesharshaya.)

כמדומה דהכי בעי למימר - דלר"ש בן יהודה קבל עליו כל אחד מישראל לתרי"ג מצות קע"ג ריבוא ריבואות וח' אלפים ריבואות, ותי"ג ריבואות ושבע אלפים ומאתים בריתות - לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים בשביל ערבותן, אם יעברו עליהן.

(a)

Clarification: What he is saying is that according to Rebbi Shimon ben Yehudah each person in Yisrael took upon himself for the Taryag Mitzvos -17,754,080,000 plus 355,200 covenants for the 603, 550 people on account of the Arvus should they contravene them.

ולרבי אליבא דרבי שמעון ששים ריבוא פעמים, ושלשת אלפים ותק"נ פעמים חשבון זה בריתות קיבלו עליהן.

1.

Clarification (cont.): Whereas according to Rebbi in Rebbi Shimon they took upon themselves covenants totaling six hundred thousand, three thousand, five hundred and fifty times that number.

8)

TOSFOS DH B'RACHAH ACHAS KODEMES LI'KELALAH

תוס' ד"ה ברכה אחת קודמת לקללה

(Summary: Tosfos cites a Yerushalmi which explains this.)

ירושלמי: 'יכול משהיו אומרים ברכות, היו אומרים קללות ...

(a)

Refuted Explanation: Yerushalmi" 'We would have thought that they said all the K'lalos after finishing all the B'rachos ...

תלמוד לומר "הברכה והקללה" - קללה באחת וברכה באחת'.

(b)

Conclusion: Therefore the Torah says "ha'B'rachah ve'ha'Kelalah" (in the singular) one Kelalah and one B'rachah.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF