-------------------------------------------------

[1] ועי' בתד"ה נתנו, שהעמיד בתחילה שמיירי בדאיכא שינוי מעשה, ולסוף סיימו דייחוד בדיבור אם תופס את החפץ בשעת ייחודו מועיל. ומה שנקט אביי אורג בגד למת הוא לאו דוקא, ואשמועינן דלרבא אפי' בכה"ג לא מועיל.

[2] ובזה הקשתה הגמ' למה צריכים גם נתנו, תסגי בכרתו דהוא מעשה, ותירצה שבלא הזמנה - בכריכה בלבד - י"ל שאקראי בעלמא הוא ואינו מועיל.

[3] והקשתה הגמ' דאם רק בכה"ג נאסר, א"כ מדוע ג"כ צריך שהוסיף דימוס לשמו. ותי' הגמ' שאכתי איכא נפק"מ אם אח"כ פינה משם את המת, שאז אם הוסיף דימוס לשמו אסור בהנאה, [אמנם גם באופן זה אם מוציא את אותו דימוס שהוסיף יהיה מותר בהנאה.

[4] פי', שיטת רש"י שרבנן ס"ל שהזמנה לאו מילתא ולא איכפת לן בה - ולכך לא צריך לעבד לשמה, ואילו רשב"ג ס"ל שצריך להזמין לשמן - דהזמנה מלתא היא.

[5] ס"ל להיפך, דלרשב"ג צריך דוקא עיבוד מפורש לשמה, ולא סגי במה שהזמינן בלבד - דהזמנה לאו מילתא היא. ורבנן ס"ל שהזמנה מילתא היא - ולכך לא צריך לעבדן לשמן.