פסחים דף קיז. א

תיבות דלהלן האם קריאתם כתיבה אחת או כשתי תיבות?

הַלְלוּ-יָהּ
(תהלים קו:א)
כֵּס-יָהּ
(שמות יז:טז)
יְדִידְ-יָהּ
(שמואל ב',יב:כה)
בַמֶּרְחָב-יָהּ
(תהלים קיח:ה)
לרב חסדא תיבה אחת תיבה אחת תיבה אחת תיקו
לרב שתי תיבות [1] תיבה אחת שתי תיבות תיבה אחת
לרבה שתי תיבות שתי תיבות שתי תיבות תיבה אחת

המזמורים שנאמרו בתהלים בסתם ולא מפורש בהם על מה נתחברו, על איזה מאורעות נאמרו?

שנאמרו בלשון יחיד שנאמרו בלשון רבים
לר' אליעזר כנגד עצמו אמרן כנגד עצמו אמרן [2]
לר' יהושע כנגד ציבור אמרן [3] כנגד ציבור אמרן
לחכמים כנגד עצמו אמרן כנגד ציבור אמרן

מתי הלימוד צריך להיות מתוך שמחה, ומתי צריך להיות שפתותיו נוטפות מר,
(-מרירות מהאימה)?

צריך להיות מתוך שמחה צריך ששפתותיו נוטפות מר
לביאור א' ברב בתלמיד
לביאור ב' ברב - קודם שפתח בשיעור ברב - אחר שפתח בשיעור

פסחים דף קיז: א

כיצד חותמים את הברכות דלהלן?

זו שאינה של תפלה זו של תפלה - בשמונה עשרה
בגאולה שאחר ק"ש והלל - לשון עבר - גאל ישראל לשון עתיד - גואל ישראל [4]
בקדושת היום בקידוש - לשון עבר - קידשנו במצותיו לשון עתיד - קדשנו במצותיך [5]
במלכות דוד בהפטרה - מגן דוד מצמיח קרן ישועה [6]

פסחים דף קיז: א

כיצד יש לחתום בברכות התפלה והקידוש שבשבת וביו"ט?

בשבת ביום טוב

בתפלה
לסבי פומבדיתא [7] מקדש השבת מקדש ישראל והזמנים
לרבא [8] בהו"א [9] מקדש ישראל מקדש ישראל
בקידוש מקדש השבת מקדש ישראל והזמנים
-------------------------------------------------

[1] ובזה הוא חולק על ר' יהושע בן לוי שאמר "הללויה" הללוהו בהלולים הרבה, וזה אפשר לדרוש רק אם נאמר שזו תיבה אחת, כי אם הם שתי תיבות א"כ פירושו כאילו אמר הללו את ה', ולא נשמע ממנו הלולים הרבה. אכן בדרשא זו יש לכאורה סתירה בדברי ריב"ל עצמו, כיון שהוא דורש דרשא אחרת ממה שמצאנו ש"הללויה" הוא תיבה אחת, והיא ש"הללויה" הוא השבח הגדול מכולם משום שכולל את שם השם וגם שבח בבת אחת.

[2] דכיון שמלך הוא כציבור, יכל לאומרם בלשון רבים.

[3] היינו שהתנבא על הגלויות העתידות והתפלל עליהם, ויכל לאומרם בלשון יחיד כיון שכל כלל ישראל חשובים כגוף אחד.

[4] תפלה היא רחמים לכן מזכיר בלשון עתיד, ומבקשים שיגאל אותנו. ואינה סיפור ושבח על העבר.

[5] גם כאן הוא מהטעם הנ"ל דכיון שנתקנה ברכה זו תוך התפילה שהיא רחמים מבקשים בה על העתיד.

[6] הגם שהיה ראוי לחתום "מגן דוד" כמו שחתמתנו בהפטרה - ומכיון שכל ענין הברכה היא בקשה על חזרת מלכות בית דוד, מ"מ כיון שאנו בתפלה שהיא רחמים ראוי לפרש בקשתו היטב ולומר "מצמיח קרן ישועה". ובשם רש"י פירש רשב"ם, דכיון שכבר חתמתנו בתפלה "מגן אברהם" בברכה ראשונה, אינו נכון לחתום ב' חתימות דומות, ולכן אין חותמים כאן "מגן דוד".

[7] וביאר רבא את טעם, שבת אינה תלויה בקידוש החודש הנעשה ע"י ישראל, לכן בין בתפלה ובין בקידוש חותם "מקדש השבת", ואילו יו"ט כיון שהוא תלוי בקידוש החודש שעושים ישראל, לכן בין בתפלה ובין בקידוש אומר "מקדש ישראל והזמנים".

[8] וטעמו הוא, תפלה כיון שברבים איתא, לכן משום כבוד רבים יש לומר "מקדש ישראל", אולם קידוש שהוא ביחיד לכן בשבת אומר "מקדש השבת" וביו"ט אומר "מקדש ישראל והזמנים". והגם שמצאנו תפלה ביחיד וקידוש בציבור (בבית הכנסת ובסעודת חתן), מ"מ אזלינן בתר העיקר, ועיקר תפלה היא בציבור, ואילו עיקר קידוש הוא ביחיד.

[9] עולא מעיד שירד חזן לפני רבא והתפלל כמו סבי דפומבדיתא, וש"מ שרבא חזר בו.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף