12TH CYCLE DEDICATIONS:
 
PESACHIM 6-10 - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the sixth Yahrzeit of her father, Reb Mordechai ben Eliezer Zvi (Rebbi Morton Weiner) Z'L, who passed away 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study, which was so important to him, during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.

פסחים דף ז. א

הפת שעיפשה ולא ידוע מה היא, האם דנים לה כחמץ או כמצה?

כשרבו ימי מצה [1] כשלא רבו ימי מצה
היכא שדרכו לפנות הישן לפני החדש אמרינן שהיא מצה [2] חוששים לה בחמץ
היכא שאין דרכו לפנות הישן קודם החדש חוששים לה בחמץ

מעות שנמצאו במקומות דלהלן מה דינם?

כשנמצאו בימי הרגל כשנמצאו כל השנה
נמצאו לפני סוחרי בהמה בירושלים המעות מעשר המעות מעשר
נמצאו בהר הבית [3] המעות חולין המעות חולין
נמצאו בשווקי ירושלים המעות מעשר המעות חולין

תיבה שהשתמשו בה במעות חולין ובמעות מעשר,
מתי אמרינן את הכלל "אם רוב חולין - חולין, אם רוב מעשר - מעשר", ומתי אזלינן בתר אחרון?

אזלינן בתר הרוב אזלינן בתר האחרון
לרב נחמן בר יצחק כשאינו יודע איזה אחרון כשיודע איזה אחרון
לרב זביד כשהשתמשו בשניהם יחד
ציבור בזוית זה וציבור בזוית זה
כשהשתמשו בזה אחר זה
לרב פפא כשנמצאה המטבע בגומא בקופה כשנמצאה מונחת בסתם

הבודק צריך שיברך, בירך בנוסח דלהלן האם מהני?

בירך "לבער חמץ" בירך "על ביעור חמץ"
לרב פפי משמיה דרבא מהני - דמשמע להבא לא מהני - דמשמע לשעבר [4]
לרב פפא משמיה דרבא מהני - דמשמע להבא

פסחים דף ז: א

מה נוסח הברכה שצריך לברך באופנים דלהלן?

בענין מילה בענין שחיטה
כשהמוהל מל "על המילה" [5] בשחיטה חולין "על השחיטה" [6]
כשאבי הבן מל לרב פפי: "למול"
לרב פפא: "על המילה"
בשחיטת פסח וקדשים לרב פפי: "לשחוט"
לרב פפא: "על השחיטה"

מתי יש לברך את ברכת הטבילה, בטבילות דלהלן? [תוד"ה על].

בטבילת גר בטבילת בעל קרי ונדה
לרש"י [7] ולר"י [8] ולי"מ [9] מברך לאחריה מברכים לאחריה
לר"ח בשם הגאון מברך לאחריה מברכים לפניה
-------------------------------------------------

[1] פי', שעברו הרבה ימים מתחילת החג, שאף פת של מצה עשויה להתעפש בימים אלה.

[2] ולאו דוקא כשעיפשה מעט, אלא אפי' עיפשה הרבה - ג"כ תולין לה במצה, דכיון שכל יום שאפה פת חמה הניח עליה, דרך הפתח התחתונה להתעפש מהר והרבה. וכיון שדרכו לפנות הישן קודם החדש, וגם מסתמא בדק החמץ ביום י"ד לכן אנו דנים לה כמצה, דודאי החמץ כבר פונה מתיבה זו.

[3] כתבו התוס' (בד"ה בהר), דאף שאסור לאדם להכנס במעותיו להר הבית וא"כ איך נמצאו שם מעות, י"ל דדוקא כשהם נראות בפרהסיא צרורות בסדינו אסור - דנראה כהולך שם לסחורה, אבל בצנעה מותר.

[4] דכאילו שאומר "על ביעור שביערתי", וזה לא נכון דעדיין לא בדק, דהברכה היא קודם הבדיקה - והבדיקה עצמה היא חלק מהביעור.

[5] המוהל אינו יכול לומר "למול", דמשמע שהוא נצטווה למול, וזה אינו, דאבי הבן נצטווה למול. ולכן צריך לומר "וציונו על המילה" דמשמע דקאי על כל ישראל. וכתבו התוס' (בד"ה לא), דהמל את הגרים מברך "למול" כיון שהמצוה מוטלת על המל ג"כ, ולא כמו במל את בן ישראל שהחיוב על אבי הבן.

[6] גם כאן לא יכול לומר "לשחוט" דהא אין חיוב עליו לאכול בשר, וא"כ יכול שלא לשחוט.

[7] רש"י מפרש שכיון שבעל קרי אסור בדברי תורה לכן לא יכול לברך אלא אחר הטבילה, וכיון שתקנו בבעל קרי שהברכה תהיה לבסוף מתוך כך תיקנו כן גם בשאר טבילות.

[8] גם ר"י ס"ל כרש"י אבל לא מטעמיה, דכיון דנהוג עלמא כתלתא סבי, והיינו שביטלו את טבילת עזרא, א"כ מצד זה היה מותר לברך קודם הטבילה, דהרי בעל קרי מותר בדברי תורה. אלא הטעם שאין לגעור בנשים שנוהגות לברך אחר הטבילה, הוא משום שכיון שמצאנו בטבילת גר דלא יכול לברך אלא אחר הטבילה, לכן נהגו כן בכל הטבילות.

[9] והי"מ בתוס' ג"כ ס"ל הכי, אולם מטעם אחר, והוא דקודם שירד למים אין צריך לברך, דשמא מחמת פחד המים ימנע מלטבול ואחר שיורד גם לא יברך, דאז הוא ערום ואסור לו לברך משום דלבו רואה את הערוה - לכן תיקנו את ברכת הטבילה אח"כ.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף