ME'ILAH AND HANA'AH FROM KONAMOS (Yerushalmi Perek 4 Halachah 2 Daf 14a)

מאן תנא תפול הנייה להקדש.


Question: Who is the Tana, [who taught that] the Hana'ah (wage given for returning) goes to Hekdesh?

ר' מאיר. דר' מאיר אומר מועלין באיסרות.


Answer: It is R. Meir, for R. Meir says that Me'ilah applies to matters forbidden [through Konam, i.e. vows].

ר' בון בר חייה בעי נדר מן ככר מהו לחמם בו את ידיו.


Question (R. Bun bar Chiyah): If one vowed from a loaf, may he warm his hands on it?

נישמעינה מן הדא (אמר ככר זו הקדש אכלו) [צ"ל קונם הככר הזה ואכלו - רשב"א לה:א] בין הוא בין אחר מעל לפיכך יש לו פדיון.


Answer: We learn from the following [Beraisa. If one said] 'this loaf is Konam' (RASHBA), and he ate it, whether he or someone else, he transgressed Me'ilah. Therefore, it can be redeemed;

אם אמר הרי הוא עלי אכלו (מעל בו בטוב' הנייה דברי ר"מ. אחרים לא מעלו) [צ"ל הוא מעל אחרים לא מעלו - קרבן העדה] לפיכך אין לו פדיון [צ"ל דברי רבי מאיר - קרבן העדה]


If he said] 'this loaf is Alai [forbidden to me]', and he ate it, he transgressed Me'ilah. Others [who ate it] did not transgress Me'ilah. Therefore, it cannot be redeemed. R. Meir says so.

לא אמר אלא אכלו הא לחמם בו את ידיו מותר.


Inference: [There is Me'ilah] only for eating it. This implies that one may warm his hands on it.

תלמידוהי דר' יונה בשם ר' בון בר חייה כיני באומר לא אוכלנו ולא אטעמנו. לא אסרו עליו אלא לאכילה. עד כדון צריכא נדר מן הככר מהו לחמם בו את ידיו:


Rebuttal (Talmidim of R. Yonah, citing R. Bun bar Chiyah): [The Beraisa] discusses one who said 'I will not eat it' or 'I will not taste it.' He forbade only eating. We still do not know about one who vowed [Stam] from a loaf, may he warm his hands on it.