נדרים דף סט. א

האם יש שאלה על ההיקם או שאלה על ההיפר?

על ההיקם על ההיפר
נשאל בו ביום יש שאלה - ויפר אין שאלה - והנדר מופר
נשאל למחרת לא מהני - דלא גרע משתיקה [1] אין שאלה - והנדר מופר

אמר "קיים ליכי ומופר ליכי ולא תיחול הקמה אא"כ חלה הפרה", מהו?

האם חלה הקמה האם חלה ההפרה
לר' יוסי לא
חלה [2]
פשיטא דחלה ההפרה [3]
לר' מאיר מודה דחלה ההפרה [4]

נדרים דף סט: א

היו לפניו עולה ושלמים, ואמר על בהמה אחרת "הרי זו תמורת עולה ותמורת שלמים",

מה הדין?

נתכוון מתחילה
- לשניהם
אם משאמר
נמלך
לא תחול זו
אא"כ תחול זו
לר' מאיר - תפוס לשון ראשון תמורת עולה תמורת עולה תמורת שניהם
לר' יוסי - אף בגמר דבריו אדם נתפס תמורת שניהם [5] תמורת עולה תמורת שניהם
-------------------------------------------------

[1] פי', דגם אם ישאל על ההיקם של אתמול - ויהיה כמי שאינו, מ"מ לא גרע מאילו שתק אתמול כל היום ולא היפר - שזה עצמו הוי הקמה.

[2] דכיון שאמר בפירוש שלא תחול ההקמה אא"כ חלה ההפרה, ואם תחול הקמה לא תוכל לחול הפרה, לכן על כרחך שהקמה לא חלה.

[3] דמצינו גבי האומר "תמורת עולה תמורת שלמים", היכא שמתכוון שיחולו שתיהן (שתיהן חלים, ותמכר ויביא בחציה עולה ובחציה שלמים), וה"ה כאן ששניהם חלים ההקמה וההפרה, אכן ההקמה חלה באופן שאינה מפריעה להפרה מלחול, דהרי היתנה בפירוש שלא תחול ההקמה אא"כ תחול ההפרה, ולכך למעשה הנדר מופר.

[4] פי', דאף דס"ל לר' מאיר באומר "תמורת עולה תמורת שלמים" - הרי זו תמורת עולה בלבד, כאן דהוסיף ואמר "לא תיחול ההקמה אא"כ חלה הפרה" הרי הודיע שרוצה שדוקא תחול ההפרה ולא ההקמה, ולכך בכה"ג גם ר"מ מודה.

[5] כלומר, דחציה תמורת עולה וחציה תמורת שלמים ותרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים.

-------------------------------------------------