נזיר דף מז. א

נזיר שנזרק עליו אחד מן הדמים ונטמא מה דינו?

מה דינו מה דין הקרבנות
לר' אליעזר סותר נזירותו וצריך למנות ז' ימים [1] סותר הכל וצריך להביא כולם [2]
לחכמים אינו סותר כלום [3] אחר שיטהר [4] יביא שאר קרבנותיו

כהן גדול ונזיר אסורים להטמא לקרובים, וצריכים להטמא למת מצוה, איזה מהם יטמא ומדוע?

איזה מהם? ומדוע?
לר' אליעזר יטמא כהן גדול ולא נזיר דכהן קל דהרי אינו מביא קרבן על טומאתו
לחכמים יטמא נזיר ולא כהן [5] דנזיר קל שאין קדושתו קדושת עולם

נזיר דף מז: א

אנשים דלהלן מי עדיף שלא יטמא למת מצוה ומדוע?

מה הדין? ומדוע?
כה"ג המשוח בשמן משחה,
וכה"ג שרק מרובה בגדים
משוח שעבר עדיף דמשוח חמור ממנו
דמביא פר על שגגתו
כה"ג משוח שעבר,
ומרובה בגדים שעובד
מרובה בגדים עדיף דהוא בר עבודה עכשיו
משא"כ המשוח שעבר
כה"ג שעבר מחמת מום
וכה"ג שעבר מחמת קרי
שעבר מחמת קרי עדיף דהוא ראוי לעבודה מחר
משא"כ הבעל מום שלא ראוי
כהן משוח מלחמה, וסגן כה"ג סגן כה"ג עדיף [6] דהוא ראוי לעבודה
-------------------------------------------------

[1] דר' אליעזר לשיטתו שאם נטמא "אחר מלאת" סותר רק שבעה ימים.

[2] הגמ' מפרשת את דברי ר' אליעזר שאמר "סותר את הכל" שאין הכוונה שסותר את כל ימי נזירותו וצריך למנות שלשים, אלא שסותר את כל קרבנותיו, וצריך להביא את כל השלשה קרבנות שוב אחר שבעה ימים.

[3] דכבר נזרק עליו דם אחד הקרבנות, ורבנן לטעמייהו דס"ל שאחר שנזרק עליו אחד מן הקרבנות כבר מותר הוא ביין ובטומאה, וממילא לא שייך שיסתור כלום.

[4] כן מבואר בברייתא בירושלמי, דהרי לא יתכן שבעוד שהוא טמא יקריבו עליו את שאר הקרבנות.

[5] לפי הגירסא שלפנינו במשנה אפי' כהן הדיוט לא יטמא אלא הנזיר, ונקטה המשנה ברישא בדברי ר' אליעזר כה"ג לחדש שאפי' מכה"ג נזיר עדיף ויטמא הכה"ג, ובחכמים נקטה כהן הדיוט לומר שאפי' כהן הדיוט עדיף מנזיר ויטמא הנזיר. אכן יש שאין גורסים תיבת "הדיוט", וקאי על כהן גדול.

[6] ומה שמצאנו בברייתא שאמרה שמשוח מלחמה עדיף, היינו לענין להחייתו דהרי תלוים בו רבים שעשיית המלחמה תלויה בו. אבל לענין טומאה סגן כה"ג עדיף שהרי תיקנו אותו שאם יארע פסול בכה"ג ישמש הסגן תחתיו, והרי שהוא צריך להיות מוכן תמיד לעבודה.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף