NAZIR 43 (Hoshana Raba) - dedicated by Gedalliah Jawitz in honor of the Yahrzeit of Yehuda ben Simcha Volf Jawitz.

נזיר דף מג. א

נזיר או כהן האם חייבים על טומאת מת במגויד [1] וגוסס?

אליבא דת"ק דיליף -
"להחלו" עד שיהיה חלל
אליבא דרבי דיליף -
"במותם" עד שימות
לר' יוחנן - משמעות דורשין פטור עליו פטור עליו
לריש לקיש - גוסס איכא ביניהו מוזהר עליו [2] פטור עליו [3]

נזיר דף מג: א

האם כהן יכול להטמא לאביו המת, כשאין גוף אביו שלם, שנקטע ראשו או אחד מאבריו?

כשמת אביו על מטתו כשמת אביו בדרך והוי כמת מצוה
לרב חסדא אמר רב אינו נטמא נטמא
לברייתא אליבא דר' יהודה [4] נטמא נטמא

האם כהן יכול להטמא באופנים דלהלן?

לאבר מן החי (או מהמת [5])
של אחותו או אפי' של אביו
קבר את אביו ונשאר אבר אחד (אפי' כשעורה) שלא קבר
לר' יהודה ולר' אליעזר ב"י אינו נטמא נטמא לו [6]
לחכמים אינו נטמא אינו נטמא

-------------------------------------------------

[1] שנחתך ונפצע ע"י מכות חרב באופן שודאי ימות.

[2] דכיון דרוב גוססים למיתה הרי שהוא בכלל חלל. ומבארת הגמ' בהמשך שאין הכוונה שהוא נטמא ממנו, דודאי אין טומאה אלא לאדם מת ממש ולא למגויד וגוסס, אלא הכוונה שהכהן מחלל את קדושתו אם נוגע בו.

[3] דבעינן דוקא עד שימות ממש, ולכן גם על גוסס או מגויד אף שעתיד למות פטור דעדיין לא מת.

[4] והלימוד הוא בכ"ש, דאם נטמא לאבר אחד של אביו (שנשאר מלקוברו, וכדלהלן) ק"ו שיטמא לכל גוף אביו היכא שחסר ממנו רק אבר אחד.

[5] הגירסא בברייתא "אבר מן החי" אכן אין חילוק בין אבר מן החי או מן המת, ואסור לכהן להטמא לאבר אחד בין אם אביו חי ובין אם מת, אלא שנקטה הברייתא את דבריה באבר מן החי - משום שבו בכל ענין אסור להטמא, משא"כ באבר מן המת יש אופן שכן מותר לו להטמא, וכגון שאחר שקבר את אביו ונטמא לו, גילה שאבר אחד לא קבר עדיין אז מותר וכדלהלן.

[6] דכיון שכבר נטמא בשבילו, מותר לו לחזור ולהטמא בשביל אבר אחד.

עוד חומר לימוד על הדף