נזיר דף כט. א

מה הטעם ומה הנפ"מ בין ר' יוחנן ובין ר"ל גבי האיש מדיר בנו בנזיר בנידונים דלהלן?

לר' יוחנן - הלכה היא בנזיר לר"ל - מדרבנן לחנכו במצות [1]
אשה שתזיר את בנה נאמרה דוקא באיש אין אשה חייבת לחנך בנה [2]
להזיר את בתו נאמרה דוקא בנו אין חייב לחנך את בתו [3]
בשאר נדרים נאמרה דוקא בנזיר כ"ש שחייב גם בשאר נדרים [4]
מחאת קרובים מהני כך ההלכה שמחאתם מועלת חינוך שיש לבן בזיון לא תקנו [5]
איך מגלח ומקיף את ראשו כך ההלכה שיגלח ויקיף הקפת כל הראש רק מדרבנן [6]
איך מביא קרבן כך ההלכה שיביא קרבן חולין בעזרה לאו דאורייתא [7]
נטמא והביא עוף - איסור מליקה כך ההלכה שיביא עוף אין שחיטה לעוף מן התורה

נזיר דף כט: א

במה נחלקו התנאים דלהלן בדין עד מתי האב מדיר את בנו בנזיר [8]?

אליבא דר' יוחנן - הלכה היא בנזיר אליבא דר"ל - מדרבנן לחנכו במצות
לרבי,
עד שיביא ב' שערות
ס"ל מופלא הוי דרבנן,
ואתיא דאורייתא דחיא דרבנן [9]
אתי חינוך דרבנן ודחי
מופלא הסמוך לאיש דרבנן
לריב"י,
עד שיהיה מופלא
ס"ל דמופלא הוי מה"ת [10] לא אתי חינוך דרבנן
ודחי מופלא הסמוך לאיש
-------------------------------------------------

[1] מחלוקתם היא האם דין זה הוא מה"ת - כדין הלכה למשה מסיני, או רק דין חינוך מדרבנן.

[2] יש מהראשונים שדייקו שרק ר"ל ס"ל הכי אבל שאר אמוראים ס"ל שאשה חייבת לחנך את בנה, כדאיתא בסוכה (דף ב:).

[3] הקשו התוס' (בד"ה בנו), הרי אדם חייב לחנך גם את בתו, ע"ש.

[4] ואדרבה החידוש הוא שאפי' בנזיר שיש בזה ניוול יש מצוה לחנכו.

[5] וכאן שהקרובים מוחים בו מחמת הבזיון, חיישינן שמא יבוא לעבור על נזירותו, ולכן לא תיקנו חכמים שיחנך את בנו באופן כזה שקרוביו מוחים בו ומבזים אותו על ניוולו בנזירותו.

[6] וכיון שאיסור זה הוא רק מדרבנן כשמקיף את כל ראשו (ולא רק את צדעיו - שבזה נאמר איסור דאורייתא), בזה יבוא חינוך דרבנן וידחה איסור דרבנן, דהם אמרו והם אמרו.

[7] פי', ומה"ת מותר להביא חולין וגם לאוכלם וכן להניף את הזרוע בעזרה וכו', ככל הדינים. וכיון שכל האיסור מדרבנן אתי חינוך דרבנן ודוחה איסור דרבנן.

[8] סברה הגמ' בהו"א לתלות את מחלוקת רבי ור' יוסי בר' יהודה שנחלקו עד מתי יכול האב להדיר את בנו בנזיר במחלוקת ר' יוחנן ור"ל, שרבי שסובר עד שיביא שתי שערות - דהיינו עד שיהיה בן י"ג ס"ל שהלכה היא בנזיר ולכן עף שהוא כבר יכול לידור בעצמו כי הגיע לעונת נדרים מ"מ הלכה היא בנזיר. ור' יוסי בר' יהודה שאמר שהוא עד שיהיה מופלא הסמוך לאיש - דהיינו עד שיהיה בן י"ב ס"ל כר"ל שהטעם כדי לחנכו במצות, וכיון שיצא מרשותו לענין נדרים שהרי יכול לידור בעצמו, כבר אין צריך לחנכו. ודוחה הגמ' כדלהלן.

[9] כלומר, הגם שיצא מרשותו כשנעשה מופלא, מ"מ יציאתו הוי רק מדרבנן, שהם תיקנו שמופלא הסמוך לאיש נדריו נבדקים, אבל מה"ת עדיין ברשות אביו, ולכן יכול להדירו מכח הלכה שהיא מה"ת.

[10] וכיון שמה"ת כבר יכול לידור מעצמו, אין טעם שאביו ידירו.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף