נזיר דף ה. א

נזיר עולם שמקל שערו בתער, אחת לכמה זמן מותר לו לעשות כן [1], ומנין?

אחת לכמה זמן מנין
לרבי כל י"ב חודש ילפינן מבתי ערי חומה [2]
לר' נהוראי כל ל' יום כמו שמצינו בכהנים [3]
לר' יוסי מערב שבת לערב שבת דכן הוא דרך מלכים [4]

נזיר דף ה: א

מאיזה טעם לרב מתנא ובר פדא לכתחילה מגלח ביום ל"א ובדיעבד אם גילח ביום ל' יצא,
ומאיזה טעם אם אמר "הריני נזיר ל' יום אם גילח יום ל' לא יצא"?

רישא: מגלח ליום ל"א סיפא: אם גילח ביום ל' יצא "הריני נזיר ל' יום
אם גילח יום ל' לא יצא"
לרב מתנא
"סתם נזירות ל' יום"
דאז גומר הנזירות דמקצת יום ל' ככולו [5] שנזר ל' יום שלמים [6]
לבר פדא
"סתם נזירות כ"ט יום" [7]
שנזר ל' יום שלמים [8] בנזר סתם נזירות [9] אפי' בנזר ל' יום סתם [10]
-------------------------------------------------

[1] הלימוד הוא מאבשלום, ולכן נחלקו כל כמה זמן היה אבשלום מגלח.

[2] והקשתה הגמ' למה ילפינן ממה שאין המוכר יכול לגאול אחר י"ב חודש, נילף ממה שאינו יכול לגאול בפחות משני ימים. ותירצה הגמ', שההיתר כאן הוא משום כובד השער, ובשני ימים אין כובד, ולכן על כרחך שהלימוד ממה שיש שם י"ב חודש.

[3] דבכהנים יש להם לגלח כל ל' יום משום כובד השער הכי נמי כאן. והקשו התוס' (בד"ה מ"ט), הרי כהנים עצמם ילפינן להו מסתם נזירות שהוא ל' יום בגז"ש "פרע" "פרע" וא"כ נילף נזיר עולם ישר מנזיר רגיל. ותירצו דלא מסתבר ללמוד נזיר שקדוש לעולם מנזיר שקדוש לשעה, ולכן לומד מכהנים שדומה לו - דהא גם כהנים קדושת עולם הם.

[4] וביארה הגמ', שההבדל בין אבשלום לשאר אחיו, היה ניכר אם היה יו"ט באמצע השבוע, שהוא לא היה מגלח והם היו מגלחים. ועוד שהם היו מגלחים כבר מהבוקר, והוא לא היה מגלח עד סמוך לשבת. ובתוס' (בד"ה מאי) הוסיפו, שאפשר לומר שיש נפ"מ גם לענין קרבנות, דאבשלום היה מביא קרבנות כל פעם שמגלח והם לא. ומה שלא הזכירה הגמ' לזה, משום שהשאלה היתה מה הנפ"מ לגבי תגלחת.

[5] מ"מ זה רק בדיעבד, אבל לכתחילה החמירו חכמים בנזירות שלא יגלח עד יום ל"א.

[6] פי', הוקשה לגמ' הרי לרב מתנא מקצת היום ככולו, וא"כ היה צריך להיות הדין שבקיבל עליו ל' יום שאם גילח ביום ל' יצא. ולכן מתרצת שמיירי שאמר ל' יום שלמין, שאז לא אמרינן מקצת היום ככולו.

[7] והוא לומד את זה מזה שנזכר בפרשת נזירות כ"ט פעמים נזיר, וביארה הגמ' דמה שאמרה המשנה "סתם נזירות ל' יום", ה"ק: כיון שביום כ"ט עצמו אינו יכול לגלח (דבר פדא ס"ל דלא אמרינן מקצת היום ככולו), וא"כ על כרחך שהוא נוהג קצת ניזרות ביום ל' עד שיגלח, לכן נחשב שהנזירות הוא ל' יום.

[8] אכן גם אם אמר כ"ט יום הדין הוא שלא מגלח ביום ל' אלא ביום ל"א, כיון שחכמים גזרו בנזיר סתם אטו ל' ימים שלמים. אלא שהעדיפה הגמ' להעמיד את הרישא לבר פדא באמר ל' יום שאז מן הדין צריך לגלח ביום ל"א, ולא בסתם נזירות דאז הוא רק משום גזירה דרבנן. ומה שנקטה הגמ' "שלמין" הא אפי' בלא אמר שלמין נמי, י"ל משום דלרב מתנא לקמן תירצה באופן זה לכן נקטה כן גם כאן.

[9] ולא יכול לגלח יום כ"ט ואפי' בדיעבד, כי בר פדא ס"ל דלא אמרינן מקצת היום ככולו, ומ"מ ביום ל' אם גילח בדיעבד יצא, כיון שהוא רק איסור דרבנן משום גזירה לגלח באותו יום, דמן הדין סתם נזירות הוא רק כ"ט יום.

[10] דבכל מקום ס"ל לבר פדא דלא אמרינן מקצת היום ככולו.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף