TOSFOS DH Le'atuyei Hach d'Tanya

תוספות ד"ה לאתויי הך דתניא

(SUMMARY: Tosfos explains the Makshan's mistake.)

- קא סלקא דעתיה דהאי דקפריך הכא דבכלל מתקנין הדרכים לא הוי קווץ דרכים דתיקון משמע שמתקן הגבשושיות והגומות הלכך פריך הכי


Explanation #1: The Makshan thought that "we fix the roads" does not include removing thorns. "Tikun" connotes fixing mounds and cavities. Therefore, he asked (that "all needs of the Rabim" teaches removing thorns);

ומתרץ כל אלו בהדיא קתני להו דהוו בכלל מתקנין כו'


We answered that all of these were explicitly taught, for they are included in "we fix..." (Therefore, "all needs of the Rabim" includes digging pits.)

א"נ האי דמקשה הך קושיא לא היתה מתניתין (הגהת הרש"ש) שגורה בפיו ולא הוי ידע דגרס בה ומתקנין את הדרכים.


Explanation #2: The Makshan was not so fluent in the Mishnah. He did not know that it says "we fix the roads."


TOSFOS DH v'Hayah Alecha Damim

תוספות ד"ה והיה עליך דמים

(SUMMARY: Tosfos gives general rules of what one may do on the land during Chol ha'Moed.)

- פי' רבינו חננאל נקיט ליה להאי קרא מפרשת מעקה דדמי להאי דהוי מכשול


R. Chananel's opinion: We cited this verse, which was written regarding Ma'akeh (the Mitzvah to build a wall around a roof), for it is a Michshol (there is concern for injury).

ממתני' עם הגמרא יש ללמד שאסור להשקות קרקעות אלא אותן דהוו דבר האבד שיתקלקלו התבואה והאילנות הנטועים בה


Inference: From the Mishnah with the Gemara, we can learn that one may not water land, except for what is Devar ha'Avud, lest the grain or trees planted in it get ruined.

והוא הדין לשאר עבודת קרקע אסור בחולו של מועד


The same applies to other Avodas Karka. It is forbidden during Chol ha'Moed.

והא דאמרינן דמותר להשקות


Implied question: We say that one may water!

הני מילי כגון מאמת המים העוברת בשדה עצמו דליכא טירחא יתירא


Answer: This is only from an irrigation channel that passes through the field itself. It is not excessive exertion.

ומותר לתקן בורות שיחין ומערות של יחיד ושל רבים מותר לחפור לכתחילה כיון דצריכי למים דהכי תניא לעיל כדפרישית.


One may fix pits and caves of an individual, and dig l'Chatchilah for a Rabim, since they need water. The Beraisa above says so, like I explained.


TOSFOS DH Remez l'Tziyon

תוספות ד"ה רמז לציון

(SUMMARY: Tosfos explains why it is called a hint.)

דהאי קרא לא כתיב אלא לעתיד אבל לא בזמן הזה


Explanation: [It is called only a hint] because the verse refers only to the future, but not to nowadays.

ומיהו משני דאיכא למילף מהתם.


However, he answered that we can learn from there.


TOSFOS DH Ha mi'Kami d'Leisi Yechezkeil

תוספות ד"ה הא מקמי דליתי יחזקאל

(SUMMARY: Tosfos explains why this is brought in the Sugya.)

- כלומר לדידך דאמרת דבזמן הזה הוי מדאורייתא אם כן מקמי דליתי יחזקאל הוה ליה להקדוש ברוך הוא לאשמועינן דצריך ציון


Explanation: According to you, who say that nowadays it is mid'Oraisa, if so, before Yechezkeil, Hash-m should have taught us that we must demarcate!

ומתרץ הרבה דברים דקים לן דאסורין מן התורה דלא כתיב בקרא


He answered that there are many matters that we hold that the Torah forbids, but they are not written in a verse;

אלא בהלכה עד דאתא יחזקאל והאי הכי נמי.


Rather, they were a tradition until Yechezkeil came. The same applies here.


TOSFOS DH Rav Papa Amar Solu Solu

תוספות ד"ה רב פפא אמר סלו סלו

(SUMMARY: Tosfos explains that they do not argue.)

- כל חד וחד נקיט מאי דהוה מסיק אדעתיה ולא פליגי אלא אורחיה דמלתא דכל חד מסיק אדעתיה מאי דלא מסיק חבריה אדעתיה.


Explanation: Each one cited the verse that he thought of. They do not argue. It is normal that each thinks of something that his colleague did not think of.


TOSFOS DH b'Shabta d'Rigla

תוספות ד"ה בשבתא דריגלא

(SUMMARY: Tosfos explains what this is.)

- שבת של יום הרגל שהיו דורשין והיו מתקבצין כל בני העיר לשמוע הלכות של רגל.


Explanation: This is the Shabbos [of, or perhaps before] the festival, when they expounded and the entire city came to hear laws of the festival.



TOSFOS DH Ein Metzainin

תוספות ד"ה אין מציינין

(SUMMARY: Tosfos gives two explanations of these words.)

אין צריך ציון


Explanation #1: This means that it does not require a marking.

ואי גבי יום טוב מיירי הברייתא איכא לפרש אסור לציין ואסור לטרוח ביום טוב.


Explanation #2: If the Beraisa discusses Yom Tov, we can explain that it is forbidden to mark, due to toil on Yom Tov. (Ya'avetz - here, "Yom Tov" refers to Chol ha'Moed.)


TOSFOS DH Etzem k'Se'orah

תוספות ד"ה עצם כשעורה

(SUMMARY: Tosfos explains that Tum'as Ohel does not depend on k'Se'orah.)

- והוא הדין יותר מכשעורה כדמוכח בסמוך אינו מטמא באהל


Explanation: the same applies to more than k'Se'orah. This is clear from the Gemara below that it is not Metamei b'Ohel.

והאי דנקט כשעורה


Implied question: Why did the Gemara discuss [a bone] k'Se'orah?

משום דבהאי שיעורא מטמא במגע דהכי הלכה למשה מסיני כדאמרינן בשחיטת חולין (חולין דף קכו:).


Answer: This is the Shi'ur for Tum'as Maga. This is a tradition from Moshe from Sinai, like it says in Chulin (126a).


TOSFOS DH she'Eino Metamei b'Ohel

תוספות ד"ה שאינו מטמא באהל

(SUMMARY: Tosfos discusses Tum'os that one need not mark.)

- כגון תרווד רקב כדאיתא בהעור והרוטב (חולין דף קכו: ושם) ושדה שנחרש בה קבר כדלקמן בשמעתין


Examples: A spoon of a decayed Mes, like it says in Chulin (126b), a field in which a grave was plowed, like it says later in our Sugya [are not Metamei b'Ohel)].

ואפילו איכא ספק טומאה שמטמא בהיסט בלא נגיעה לא הצריכום ציון


Assertion: Even if there is a Safek Tum'ah that is Metamei b'Heset (through moving) without touching, it need not be marked;

דהיסט לאו מילתא דשכיחא היא שידרוס על קנה שטומאה עליו ולכך לא החמירו חכמים לציין משום היסט.


This is because Heset is not common, that one step on a stick on which there is Tum'ah. Therefore, Chachamim did not obligate to mark due to Heset.


TOSFOS DH Ilan ha'Mesach Al ha'Aretz

תוספות ד"ה אילן המיסך על הארץ

(SUMMARY: Tosfos gives examples of Safek Tum'ah.)

- סמוך לבית הקברות דמספקא לן אי איכא טומאה תחתיו אי לא


Explanation #1: It is near a cemetery. We have a Safek whether or not there is Tum'ah underneath.

מסתמא אמרינן דמת תחתיו כיון דדרך מקום צנוע הוא ולכך בעי ציון


Presumably we say that there is a Mes underneath, since it is a covert place. Therefore, one must mark it.

ע"א דידעינן ודאי דאיכא טומאה תחת נוף אחד של אילן ויש הפרש בין נוף לחבירו ואין ידוע באיזה מקום ישנה


Explanation #2: We know Vadai that there is Tum'ah under one branch of the tree, and there is a space between one branch and another, and we do not know where it (the Tum'ah) is.

והכי נמי איכא לפרש גבי אבנים שיש אבנים זו אצל זו הבולטות מן הגדר.


Explanation #3: We could also explain regarding rocks, that there are rocks near each other protruding from a wall [and there is Tum'ah under one of them...]


TOSFOS DH Menafe'ach Adam Beis ha'Pras v'Holech

תוספות ד"ה מנפח אדם בית הפרס והולך

(SUMMARY: Tosfos explains why it is not Metamei b'Ohel.)

- דמסתמא איכא (הגהת משמרות כהונה, שלמי תודה) למימר שהגיעה המחרישה עד המת וליכא לאחזוקי מקום טהור בטמא מספק


Explanation: Stam, we say that the plow reached to the Mes, and we do not establish a Tahor place to be Tamei due to Safek. (I.e. even where the Mes was, it is not Metamei b'Ohel.)

אלא חכמים החמירו משום חומרא דטהרות ומשום הכי הקילו דליכא ספיקא דאורייתא


However, Chachamim were stringent due to the stringency of Taharos. Therefore, they were lenient, for there is not a Safek Torah;

הם אמרו והם אמרו


They said [to be stringent], and they said [when to be lenient].

ולא היו רגילים לקבור מתים בעומק כי השתא בזמן הזה הילכך לא חיישינן שמא המת בעומק תחת המחרישה


They did not regularly bury deeply, like nowadays. Therefore, we are not concerned lest the Mes was deep under the plow (and a Shi'ur of something with Tum'as Ohel remains there.)

ומן הדין אפילו נפוח לא צריך כי אם חומרא בטהרות שהחמירו חכמים בדבר


Letter of the law, one should not even need to blow. It is merely a stringency of Taharos that Chachamim imposed in this matter.

ואמאי לא חייש שיהא מת בקרקע ואין נוגע בו ומטמא באהל


Question #1: Why aren't we concerned lest there is a Mes in the ground that he does not touch, and it is Metamei b'Ohel?

אי נמי אילנות (הגהת הרש"ש) המאהילים מן הצדדים הוו מטמאין לאדם באהל


Question #2: Alternatively, trees on the side towering [over the Beis ha'Peras] should be Metamei a person b'Ohel!

אלא שמע מינה דלא מטמא באהל.


Answer to both questions: This shows that it is not Metamei b'Ohel.


TOSFOS DH Yesh Bah Ilanos b'Yadu'a she'Necherash Bah Kever Ein Bah Ilanos b'Yadu'a she'Avad Bah Kever

תוספות ד"ה יש בה אילנות בידוע שנחרש בה קבר אין בה אילנות בידוע שאבד בה קבר

(SUMMARY: Tosfos explains how we learn from the absence of trees.)

- דתניא התם (תוספתא דאהלות פי"ז) שדה שאבד בה קבר אינה ניטעת כל נטע


Citation (Tosefta Ohalos 17): A field in which a grave was lost, one may not plant any [trees] in it.

וכגון שראויה לאילנות ויש לנו לומר דמסתמא אם לא שאבד בה קבר היו נוטעים בתוכה


Explanation #1: The case is, the field is proper for trees. We can say that presumably, had a grave not been lost there, they would have planted in it.

אי נמי בידוע לאו דוקא ואגב דנקט רישא בידוע נקט סיפא בידוע


Explanation #2: Alternatively, we do not literally mean "it is known [that a grave was lost there." Really, it is a Safek.] Since the Reisha says "[if there are trees,] it is known [that a grave was plowed there]", also the Seifa says "it is known."

וכן צ"ל לפי' הקונטרס.


Support: We must say so according to Perush Rashi.