מנחות דף כ"ז ע"א

כשיש לו לכל הארבעת המינים [1], כיצד ינהג לכתחילה ובדיעבד? [תד"ה לא].

לכתחילה בדיעבד
לרבנן יאגוד ארבעתם ויטלם לבה"ג: נטלם זה אחר זה יצא
לר"ת: נטלם כאחד בלא אגידה יצא [2]
לר' יהודה יאגוד ארבעתם ויטלם יאגוד ארבעתם ויטלם

מנחות דף כ"ז ע"ב

עשה הזאות דלהלן שלא לשמן או שלא מכוונות כדינם, מה הדין.

הזאות שבפרה אדומה הזאות שבפנים [3] הזאות שבמצורע
שלא לשמה פסולות פסולות לא עלו לשם חובה
שלא מכוונות מחלוקת [4] כשרות כשרות

אנשים דלהלן שנכנסו לעזרה, מה דינם?

בשוגג במזיד
מחוסרי כפרה, טבול יום וטמא בחטאת בכרת
ישראל או כהנים שנכנסו שלא לצורך [5] בחטאת במלקות ארבעים

טהורים שנכנסו שלא לצורך למקומות דלהלן, מה דינם?

נכנסו להיכל נכנסו לקודש הקדשים ולא הלכו לפני הארון הלכו עד אהרון
לרבנן במלקות ארבעים במיתה בידי שמים במיתה בידי שמים
לר' יהודה במלקות ארבעים במלקות ארבעים במיתה בידי שמים

-------------------------------------------------

[1] אולם לטלם בזה אחר זה לא יצא, וכמו שכתבו התוס' בסוכה [לד,ב ד"ה שתהא], דדבר תימה הוא זה, דכיון דכולהו מצוה אחת איך יועילו זה בלא זה.

[2] אמנם כשאין לארבעתם, לכו"ע ארבעת המינים מעכבים זה את זה, [אלא שיש מפרשים בתד"ה ולקחתם, דכל הלימוד מלקיחה תמה שד' מינים מעכבים זה את זה, היינו דוקא ביום הראשון, אבל בשאר הימים סגי שיטול מין אחד]. וכשיש לו כל הד' מינים אמר רב חנן בר רבא שאינו מעכב, והעמידו דבריו אליבא דרבנן, [דלר' יהודה ודאי מעכב עד שיאגדם]. ונחלקו בתוס' לאיזה ענין מעכב - וכדלהלן.

[3] כגון פר יוה"כ, ופר העלם דבר, ושעיר ע"ז, שמזים מדמם בפנים ההיכל.

[4] לרב חסדא הוא מחלוקת ר' יהודה ורבנן, דלר' יהודה פסול דדורש אל נוכח דוקא, ולרבנן כשר, דס"ל דאל נוכח לאו דוקא. ורבא לקמן [כח,א] ס"ל שלר' יהודה ודאי פסול, אולם גם לרבנן פסול באופן שמזה בכיוון צפון או דרום, ורק אם פניו למערב אז כשר אפי' כשאינו מכוון לרבנן.

[5] לפנים ממחיצתם, דהיינו אחר י"א אמות מקום דריסת רגלי ישראל. ולצורך, הוא או צורך עבודה או צורך השתחוואה, [ואפי' לעזור לכה"ג להשתחוות חשוב צורך - תד"ה להיכל].

עוד חומר לימוד על הדף