MENACHOS 5 (4 Elul) - Dedicated l'Iluy Nishmas Chaim Yissachar (ben Yaakov) Smulewitz of Cleveland on his Yahrzeit, by his son in law, Eli Turkel of Raanana, Israel.

מנחות דף ה' ע"א

מה דין מנחת העומר שקמצה שלא לשמה?

מה דינה? האם צריך מנחה אחרת להתיר?
לרב (לעיל דף ד' סע"א) פסולה צריך
לריש לקיש כשרה [1] צריך
לרבא (לקמן עמ' ב') כשרה אין צריך [2]

מנחות דף ה' ע"ב

האם ספיחי שביעית אסורים, ומאיזה זמן? [תד"ה כרבי (ובאחרונים)].

אחרי מר חשון בשנה השביעית אחרי מר חשון בשנה השמינית
לרבנן מותרים אסורים
לר' עקיבא אסורים [3] אסורים

-------------------------------------------------

[1] ואף שאסור לישראל עדין לאכול מתבואה חדשה עד שיקריבו מנחת העומר אחרת, מ"מ אין כאן חסרון של משקה ישראל - לפסול את הקרבתה. ובטעם הדבר נחלקו רב אדא בר אהבה ורב פפא, רב אדא אמר: דס"ל לר"ל דאין מחוסר זמן לבו ביום ורב פפא אמר: דס"ל לר"ל שהאיר המזרח מתיר. [אמנם מצוה מן המובחר להמתין עד שיביא את העומר (אולם אין זה חשוב אפי' עשה - תוס') - ולכך אין שייריה נאכלין.

[2] דאין מחשבה פוסלת אלא בדבר הראוי לעבודה, ומנחת העומר הבאה משעורים וגרש - אינה ראויה לעבודה אחרת. ובתד"ה בזבח פירשו, שכיון שאיסור חדש אסור גם לגבוה, לכך אינה ראויה לעבודה אחרת.

[3] אלא שנחלקו רש"י ותוס' מאיזה טעם, דהנה רש"י נקט בסוגיא הטעם משום שקדושת שביעית נוהגת בספיחים לר"ע, ולכן חייבים בביעור משנה שעברה, ולכך אין העומר בשביעית מתירן דהא נתבערו כולן. ובתוס' הקשו עליו ב' קושיות: א'. דאחר זמן הביעור גם רבנן מודים שאסור [והבינו שהכוונה לביאור שבשנה השמינית]. ב'. הקשו, דאי מיירי לאחר הביעור, א"כ ל"צ לדרשה מיוחדת בספיחין - מהן לא נזרע וכו', אלא הוא מדין ביעור - דכלה לבהמתך בשדה וכו', ע"כ. וכתבו האחרונים [עי' טה"ק] דזה שדקדק רש"י לפרש שחייבים בביעור משנה שעברה, היינו שכשכלה האוכל של שנה ששית בשביעית צריכים כבר לבער את הספיחים שגדלו אחר קציר של שנה שישית - וזהו חידושו של ר"ע בספיחין, שמשהגיע שעת ביעור דמר חשון של שביעית - והיינו שכלה לבהמה פירות שישית, אז צריך לבער הספיחין, [ולא כהבנת התוס' שמיירי בביעור שמינית. ובזה נתיישבו ב' קושיות התוס'].

ושיטת תוס' בפרק מקום שנהגו, דר"ע ס"ל שספיחין אסורים בשביעית אפי' קודם ביעור [דשמינית], ולכך אין לעומר מה להתיר.

עוד חומר לימוד על הדף