1)

TOSFOS DH Amar Rav Lo Shanu Ela l'Inyan Tum'ah (cont.)

תוספות ד"ה אמר רב לא שנו אלא לענין טומאה (המשך)

ונראה לפרש דודאי כולהו איירי למ''ד אין איסור חל על איסור

(a)

Answer: Surely, all of them discuss according to the opinion that Ein Isur Chal Al Isur;

ולוי אמר לך אע''ג דבעלמא אין איסור חל על איסור הכא מודה דאיסור חל על איסור דגלי קרא בנבלה

1.

Levi can tell you that even though elsewhere, Ein Isur Chal Al Isur, here he agrees that Isur Chal Al Isur, for the Torah revealed about Neveilah;

דכתיב (ויקרא ז) וחלב נבילה [וגו'] ואכול לא תאכלוהו התורה אמרה יבא איסור נבילה ויחול על איסור חלב וה''ה דחייל נמי איסור נבילה אטמאה

i.

It says "v'Chelev Neveilah... v'Achol Lo Sochluhu" - the Torah said that the Isur of Neveilah takes effect on the Isur of Chelev. Likewise, the Isur of Neveilah takes effect on Tum'ah.

ורב אסי אומר טהורים בפני עצמן וטמאין בפני עצמן

2.

Rav Asi says that Tehorim are by themselves, and Temei'im are by themselves.

איכא דאמרי פליגא אדרב וקסבר דלענין טומאה נמי לא מצטרפי

3.

Explanation #1: Some say that he argues with Rav, and holds that also regarding Tum'ah, [Tahor and Tamei] do not join.

וא''ת ומאי טעמא דהתינח לענין אכילה כדפירשנו לעיל דשני איסורים הם אלא לענין טומאה אמאי לא מצטרפי והא איסור (טהורה וטמאה) [צ"ל דטהורה וטמאה שניהם] משום טומאה

4.

Question: What is the reason? Granted, for eating [they do not join], for they are two Isurim. However, for Tum'ah, why don't they join? The Isur of Tehorah and Temei'ah are both due to Tum'ah!

יש לומר דקסבר כיון דלענין אכילה לא מצטרפי לענין טומאה נמי לא מצטרפי

5.

Answer: He holds that since for eating they do not join, also for Tum'ah they do not join.

וא''ת והא קתני במתני' כל הנבילות דמשמע דמצטרפי לכל הפחות לענין טומאה

(b)

Question: Our Mishnah teaches "all Neveilos." This implies that they join, at least for Tum'ah!

י''ל דמיירי בטהורה וטהורה כגון עז ופרה או בטמאה וטמאה כגון גמל וחמור

(c)

Answer: It discusses Tehorah and Tehorah, e.g. a goat and a cow, or Temei'ah and Temei'ah, e.g. a camel and a donkey.

וא''ת והא קתני במתני' כל ששיעורו וטומאתו שוה מצטרפין וכל הנבילות בין של טומאה בין של טהורה טומאתו ושיעורו שוה

(d)

Question: Our Mishnah teaches, any case in which the Shi'ur and the Tum'ah are the same, they join. All Neveilos, whether of a Tamei or Tahor [species], the Tum'ah and Shi'ur are the same!

י''ל דלא קאמר מצטרפין אלא בשרצים שאין חלוקים לענין אכילה [אבל בבהמה דחלוקה לענין אכילה] כגון טהורה או טמאה בהא לא קאמר דמצטרפי:

(e)

Answer: It says that they join only for Sheratzim, which are not divided regarding eating. However, animals, which are divided regarding eating, e.g. Tahor or Tamei, it did not say that they join.

2)

TOSFOS DH v'Ika d'Amrei Lo Palig ad'Rav

תוספות ד"ה ואיכא דאמרי לא פליג אדרב

(SUMMARY: Tosfos resolves Rav Asi with Rav.)

והא דקאמר טהורים בפני עצמן וטמאין בפני עצמן

(a)

Implied question: Why did he say that Tehorim are by themselves, and Temei'im are by themselves?

לענין אכילה קאמר אבל לענין טומאה מודה לרב

(b)

Answer: That is regarding eating, but regarding Tum'ah, he agrees with Rav.

3)

TOSFOS DH Meisivei Misas Parah v'Chayei Gamal Ein Mitztarfin...

תוספות ד"ה מיתיבי מיתת פרה וחיי גמל אין מצטרפין זה עם זה הא מיתת שניהם מצטרפין

(SUMMARY: Tosfos concludes that the question was also against Rav.)

וקשה לרב אסי ללישנא דקאמר דפליג אדרב

(a)

Explanation #1: This is difficult for Rav Asi, according to the opinion that he argues with Rav;

אבל לא פריך לרב משום דרב מוקי לה לענין טומאה

1.

However, we do not challenge Rav, for Rav establishes this regarding Tum'ah.

וכן משמע לכאורה מדקאמר בסמוך אמר לך רב אסי אלמא לרב אסי דוקא קפריך

(b)

Support: It connotes like this below, since it says "Rav Asi can tell you..." This implies that we challenge Rav Asi.

(ותו) [צ"ל ותימה - שיטה מקובצת] דהיכי מצי מוקי לה רב לענין טומאה והא על כרחך הא דקאמר מיתת פרה וחיי גמל אין מצטרפין לענין אכילה קאמר שאם אכל חצי זית מפרה מתה וחצי זית מגמל חי אין מצטרפין להתחייב לא משום נבלה ולא משום טומאה

(c)

Question: How can Rav establish it regarding Tum'ah? You are forced to say that what it says "a dead cow and a live camel do not join" is regarding eating, that if he ate a half-k'Zayis of a dead cow and a half-k'Zayis of a live camel they do not join to be liable, not for Neveilah and not for Tum'ah (a Tamei species);

דלענין טומאה לא מיירי דבחיי גמל לא שייכא שום טומאה כדאמר בפרק העור והרוטב (חולין דף קכח:) דבשר הפורש מן החי אינו מטמא

1.

It does not discuss Tum'ah, for no Tum'ah applies to a live camel, like it says in Chulin (128b), that flesh that separates from a living [animal] is not Metamei!

ויש לומר דחיי גמל דהכא היינו אבר מן החי דשייכא ביה טומאה כדאמר התם (בתורת) [צ"ל ובתורת כהנים - הרש"ש] לפי שאין לו חליפין והויא דומיא דנבלה

(d)

Answer: Here, a live camel is Ever Min ha'Chai, to which Tum'ah applies, like it says there and in Toras Kohanim, because it does not regenerate, and it is like a Neveilah.

וא''ת א''כ ל''ל צירוף הא אמרינן התם דאין לו שיעור

(e)

Question: If so, why do we need to join? It says there that it has no Shi'ur (any amount is Metamei)!

י''ל דמ''מ בעינן שיהא בשר גידין ועצמות והכא מיירי בדאיתא גידין ועצמות אבל בשר ליכא ולכך צריך צירוף קודם שיטמא

(f)

Answer: In any case, we require that it has flesh, sinews and bones. Here we discuss when it has sinews and bones, but no flesh, and therefore it must join before it is Metamei.

ומ''מ קשיא היכי קא דחי הא חיי שניהן מצטרפין והא אמרינן בסוף פרק גיד הנשה (שם דף קג:) דאף באבר שלם אם חלקו מבחוץ אינו עובר עליו

(g)

Question: In any case, how do we reject "if it was alive, both would join"? We say in Chulin (103b) that even a full limb, if one divided it outside [his mouth, and then ate it], he does not transgress for it;

אלמא דאם חלק האבר לשנים ואכלו כולו פטור וכ''ש כזית משני אברים חצי אבר מזה וחצי אבר מזה דפטור

1.

Inference: If he divided the limb into two, and ate all of it, he is exempt, and all the more so a k'Zayis from two limbs, half from this limb and half from this, he is exempt!

אלא ש''מ דעל כרחך מיירי הכא לענין אכילה וא''כ אמאי לא פריך לרב כמו דפריך לרב אסי

2.

Conclusion: This shows that you are forced to say that here we discuss regarding eating. If so, why don't we ask according to Rav, like according to Rav Asi?

וי''ל דאין הכי נמי דפריך אפי' לרב

(h)

Explanation #2: Indeed, he challenges even Rav.

והא דקאמר אמר לך רב אסי

(i)

Implied question: Why does it say "Rav Asi can tell you..."? (It should say "Rav and Rav Asi can tell you..."!)

משום דס''ל לבעל הש''ס דלא פליג אדרב וכי היכי דניחא לרב אסי מהאי טעמא נמי ניחא ליה לרב

(j)

Answer #1: The Gemara holds that he does not argue with Rav. Just like it is fine for Rav Asi, for this reason it is fine for Rav.

ועוד אומר מורי שיחי' דלפי הלשון דלא פליגא אדרב א''כ רב ורב אסי הכל אחד ורב אסי משמיה דרב קאמר שהוא היה תלמידו

(k)

Answer #2 (Tosfos' Rebbi): According to the version that he does not argue with Rav, Rav and Rav Asi are one [opinion]. Rav Asi said in the name of Rav, for he was his Talmid.

4)

TOSFOS DH v'R. Yehudah Hi

תוספות ד"ה ורבי יהודה היא

(SUMMARY: Tosfos explains that they join for Basar Min ha'Chai.)

פירוש דקאמר בפרק גיד הנשה (חולין דף קא:) דאבר מן החי נוהג בטמאה ובטהורה וה''ה לבשר מן החי דנוהג בטמאה ובטהורה

(a)

Explanation: It says in Chulin (101b) that Ever Min ha'Chai applies to Tamei and Tahor [species], and likewise Basar Min ha'Chai applies to Tamei and Tahor animals;

ולכך מצטרפין חיי שניהם להתחייב באכילה ומשום (אבר) [צ"ל בשר - צאן קדשים] מן החי

1.

Therefore, they join in the life of both of them to be liable for eating, and due to Basar Min ha'Chai.

5)

TOSFOS DH Mai Iriya d'Rahit v'Tani Misas Parah v'Chayei Gamal

תוספות ד"ה מאי איריא דרהיט ותני מיתת פרה וחיי גמל

(SUMMARY: Tosfos clarifies the question.)

כלומר מאי איריא דנקט מיתת פרה וחיי גמל ולשון (רבנו משה מקוצי) [צ"ל מסכת - שיטה מקובצת] מעילה משונה הוא משאר מקומות

(a)

Explanation: [We ask,] why does it discuss a dead cow and a live camel? The wording in Maseches Me'ilah is different than elsewhere.

6)

TOSFOS DH v'Od Tanya Chetzi Zayis v'Chulei

תוספות ד"ה ועוד תניא חצי זית כו'

(SUMMARY: Tosfos justifies the question.)

אבל חצי זית מפרה כו' מצטרפין קשיא רישא אסיפא (אלמא) [צ"ל אלא - שיטה מקובצת] ש''מ דמיתת שניהם מצטרפין

(a)

Citation: However, a half-k'Zayis of a cow [and a half-k'Zayis of a camel, if both are dead or both are alive,] join. The Reisha contradicts the Seifa! This shows that if both are dead, they join.

פירוש אף הא דקאמר בסיפא דהך ברייתא בין במיתתם בין בחייהם רוצה לומר כגון חיי גמל ומיתת פרה או איפכא דמצטרפין א''כ תקשה רישא אסיפא אלא (ש''מ במיתת שניהם מצטרפין וי''ל בין במיתת שניהם בין בחייהם) [צ"ל ר"ל בין במיתת שניהם בין בחייהם וש"מ דמיתת שניהם מצטרפין]

(b)

Explanation: Even if what the Seifa of this Beraisa says "both in their death and in their lifetimes" means in the life of the camel and the cow is dead, or vice-versa, that they join, [even] if so, the Reisha contradicts the Seifa! Rather, it means that both are dead or both are alive. This shows that when both are dead, they join.

והא דקאמר הכי אין זה רק כדי ליישב הברייתא דלא תיקשי דתיהוי משבשתא דהא אי הוה הא בין במיתתם בין בחייהן ר''ל אחד חי ואחד מת מ''מ מוכח שפיר מיתת שניהם [צ"ל דכל דכן - שיטה מקובצת] הוא

(c)

Observation: We do not say so merely to resolve the Beraisa, and we will not ask that the text is mistaken, for if "whether they are dead or alive" means that one is alive and one is dead, in any case it is proven properly [that they join] when both are dead.

אמר לך רב אסי קסבר האי תנא איסור חל על איסור ואנא קאמינא למ''ד אין איסור חל על איסור כדפירשנו לעיל דכולהו אמוראי פליגי אליבא דמ''ד אין איסור חל על איסור:

(d)

Explanation: Rav Asi can tell you that this Tana holds that Isur Chal Al Isur, and I hold like the opinion that Ein Isur Chal Al Isur, like we explained above, that all the Amora'im argue according to the opinion that Ein Isur Chal Al Isur.

16b----------------------------------------16b

7)

TOSFOS DH Mai Taima Achilah Kesiv Behu

תוספות ד"ה מאי טעמא אכילה כתיב בהו

(SUMMARY: Tosfos explains this answer.)

וסתם אכילה בכזית

(a)

Explanation: Stam Achilah is a k'Zayis.

8)

TOSFOS DH Pasach b'Achilah v'Siyem b'Tum'ah

תוספות ד"ה פתח באכילה וסיים בטומאה

(SUMMARY: Tosfos explains the Drashah.)

דכתיב והבדלתם (אתם) בין הבהמה (הטמאה לטהורה) ולא תשקצו [את] נפשותיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמוש האדמה הרי לך פתח הכתוב באכילה דשיקוץ נפש שייך באכילה

(a)

Explanation: It says "v'Hivdaltem Bein ha'Behemah ha'Tehorah la'Temei'ah... v'Lo Teshaktzu Es Nafshoseichem ba'Behemah uva'Of uv'Chol Asher Tirmosh ha'Adamah" - the verse began with eating, for making the Nefesh repulsive applies to eating...

וכתיב אשר הבדלתי (אותם) [לכם] לטמא דהיינו לטמא אחרים בנגיעה והיינו סיים בטומאה לומר מה טומאה בכעדשה כו' כלומר להכי פתח הכתוב באכילה וסיים בטומאה

1.

And it says "Asher Hivdalti Lachem Letamei", i.e. to be Metamei others through touching, i.e. it concluded with Tum'ah, to teach that just like Tum'ah is k'Adashah (the size of a lentil)...

לומר לך שיעור אכילה כשיעור טומאה מה טומאה בכעדשה כדדרשינן (חגיגה דף יא.) מהם . בהם ושיערו חכמים חומט תחלת ברייתו בכעדשה

2.

This teaches that the Shi'ur for Achilah is like the Shi'ur for Tum'ah, like we expound in Chagigah (11a. It says) "Mehem" (which connotes a partial Sheretz), and it says "Bahem" (which connotes full Sheratzim). Chachamim gauged that the initial creation of a Chomet (snail or chameleon) is k'Adashah.

9)

TOSFOS DH v'Kalsei R. Yochanan

תוספות ד"ה וקלסיה ר' יוחנן

(SUMMARY: Tosfos justifies the question against Rav.)

לרבי יוסי בר רבי חנינא שסידר הברייתא לפניו וא''כ קשיא לרב דאמר בכזית

(a)

Explanation: He praised R. Yosi ben Chaninah, who arranged the Beraisa in front of him. If so, it is difficult for Rav, who said that the Shi'ur is k'Zayis.

(ולא גברא אגברא דמסתברא טעמא דרב) [צ"ל ואין לומר גברא אגברא דמסתברא טעמא דר' יוחנן - שיטה מקובצת] משום דליכא מאן דפליג וגם מפיק מילתא מקראי

1.

We do not say "do you challenge a person (Amora) from [another] person?!", for R. Yochanan's reason is plausible, for no one argues with him, and also, he derives his matter from a verse.

10)

TOSFOS DH Kan b'Misasan Kan b'Chayeihem

תוספות ד"ה כאן במיתתן כאן בחייהם

(SUMMARY: Tosfos explains the argument of Abaye and Rav Yosef.)

כלומר במיתתן דאיכא טומאה בכעדשה אמרי איסור אכילה שיעורו כשיעור טומאה אבל בחיים ליכא טומאה אמרי דלוקה על אכילתו בכזית

(a)

Explanation: In their death, there is Tum'ah for k'Adashah. We say that its Shi'ur is like the Shi'ur of Tum'ah. However, in their lives, there is no Tum'ah. We say that he is lashed for eating for a k'Zayis.

אמר ליה אביי והא רב אמתני' קאי כלומר והלא רב אמרה למילתיה על משנתינו דכל השרצים דמיירי בין במיתתם בין בחייהם

1.

Abaye told him "Rav discusses our Mishnah!" I.e. Rav said his teaching about our Mishnah of all Sheratzim, which discusses dead and alive.

אמר [ליה רב יוסף] ההוא דילך הוא לשון קנטור הוא כלומר דיוק זה שלך יהיה ואין לי עסק בו רב שמעתא בעלמא קאמר כלומר מילתא באפי נפשיה ולא אמתני' קאי

2.

Rav Yosef said to him "that is yours." This is an expression of provoking, i.e. this inference is yours, and I have nothing to do with it. Rav taught a Stam teaching, i.e. a teaching by itself. He does not refer to our Mishnah.

ואביי סלקא דעתיה דקאי אמתני' דומיא דההיא דלעיל דלא שנו אלא לענין טומאה

3.

Abaye thought that he refers to our Mishnah, similar to the case above, which was learned only for Tum'ah.

11)

TOSFOS DH v'Kalsei R. Yochanan

תוספות ד"ה וקלסיה ר' יוחנן

(SUMMARY: Tosfos explains that this is said in astonishment.)

בתמיה מיתיבי האברים וכו' כלומר וכי קילס ר' יוחנן והלא יש תשובה על זה דקשיא דר' יוחנן אדר' יוחנן

(a)

Explanation: This is said in astonishment. We challenge this [from a Mishnah] "limbs [have no Shi'ur...]" I.e. did R. Yochanan praise this? There is a rebuttal of this, for R. Yochanan contradicts himself!

האברים אין להם שיעור אע''ג דבעינן בנבלה כזית ובשרץ בכעדשה מ''מ באברים לא בעינן שום שיעור וא''ר יוחנן אין לוקין עליהן אלא בכזית ולעיל קאמר בכעדשה סגי

1.

Limbs have no Shi'ur. Even though we require k'Zayis of a Neveilah for lashes, and k'Adashah of a Sheretz, in any case for limbs we do not require any Shi'ur, and R. Yochanan said that one is lashed for them only for a k'Zayis. Above he said that k'Adashah suffices!

וא''ת לישני כאן במיתתן כאן בחייהן

(b)

Question: We should answer here "this is when they are dead, and this is when they are alive"!

וי''ל (דכולי עלמא) [צ"ל דע"כ] הכא נמי מיירי במיתתן דאברייתא דאברים קאי (הא) דמיירי במיתה מדקאמר מטמאין

(c)

Answer: You are forced to say that also here we discuss when they are dead, for it refers to the Beraisa of limbs, which discusses in death, since it says that they are Metamei.

12)

TOSFOS DH Amar Rava b'Muvdalin Diber ha'Kasuv

תוספות ד"ה אמר רבא במובדלין דבר הכתוב

(SUMMARY: Tosfos discusses what we wanted to learn from the Hekesh.)

כלומר הא דאמר ר' יוחנן איסורו כטומאה היינו מובדלים שבפרשה כלומר ח' שרצים דטומאתן בכעדשה

(a)

Explanation #1: R. Yochanan said that the Isur is like the Tum'ah, i.e. the separated ones in the Parshah, i.e. the eight Sheratzim whose Tum'ah is k'Adashah;

והא דקאמר ר' יוחנן אין לוקין עליהם אלא בכזית בשאר שרצים מיירי שהם טהורים מלטמא ולא שייך בהן לומר איסורו כטומאה

1.

And R. Yochanan said that one is lashed only for a k'Zayis - he discusses other Sheratzim, which are Tahor from being Metamei, and it is not applicable to say "the Isur is like the Tum'ah." (They are called "Tamei" only because one may not eat them.)

וא''ת כי שני לעיל כאן בחייהם כאן במיתתן לישני כאן במובדלין כאן בשאינן מובדלין כי הכא

(b)

Question: When we answered above "this is when they are alive, and this is when they are dead", we should [rather] answer "these are the separated ones, and these are not the separated ones", like here!

י''ל דאי מיירי הא דרב דלעיל באין מובדלין מאי רבותיה דקמ''ל רב פשיטא דבעי כזית מידי דהוה אכל איסורין שבתורה

(c)

Answer: If Rav's teaching above discusses the not separated ones, what is Rav's Chidush? Obviously we require a k'Zayis, just like all Isurei Achilah in the Torah!

מיהו קשיא דא''כ ר' יוחנן נמי מאי קמ''ל כיון דמיירי בשאר שרצים דלא שייך טומאה

(d)

Question #1: If so, also R. Yochanan, what is his Chidush, since he discusses other Sheratzim, to which Tum'ah does not apply?

ועוד קשיא דא''כ דמיירי הך דר' יוחנן דהכא בשאר שרצים א''כ לא קאי אמאי דמיירי בברייתא בח' שרצים המובדלין מדקתני מטמאין

(e)

Question #2: If so, that this teaching of R. Yochanan discusses other Sheratzim, if so he does not refer to what the Beraisa discusses, i.e. the eight Sheratzim that are separated, since it taught that they are Metamei!

לכך נראה דה''פ במובדלין דבר הכתוב כלומר לא הקיש הכתוב אכילה לטומאה אלא גבי שרצים דשייך בהו הבדלה כגון ח' שרצים שמובדלין מן האחרים

(f)

Explanation #2: "The Torah discusses separated", i.e. the verse equated eating to Tum'ah only regarding Sheratzim, in which separation applies, i.e. the eight Sheratzim separated from the others;

אבל בהמה לא (הוקשה) [צ"ל הוקש - שיטה מקובצת] אכילתה לטומאתה ובבהמה הוא דקאמר ר' יוחנן דבעינן כזית ולא קאי אכל מילי דברייתא (לא) [צ"ל ולא - שיטה מקובצת] קאי אפחות מכעדשה מן השרץ אלא [צ"ל קאי - שיטה מקובצת] אאברים דנבלה

1.

However, an animal, eating it is not equated to its Tum'ah, and in an animal R. Yochanan said that we require a k'Zayis. He does not refer to all matters in the Beraisa, and he does not refer to less than k'Adashah of a Sheretz, rather, to limbs of a Neveilah;

וקמ''ל דאע''ג דלענין טומאה מהני (אפילו) [צ"ל אבר - שיטה מקובצת] פחות מכזית מ''מ לענין אכילה בעינן כזית

2.

His Chidush is that even though regarding Tum'ah, a limb less than a k'Zayis helps (is Metamei), in any case for eating, we require a k'Zayis [to be liable].

ועל זה פריך בהמה נמי לפלוג בין מובדלת לשאינה מובדלת כי היכי דגבי שרצים מפלגין בין מובדלין לאינן מובדלין וגבי מובדלין מקשי אכילה לטומאה

3.

On this the Gemara asks that also an animal, we should distinguish between separated and not separated, just like regarding Sheratzim we distinguish between separated and not separated, and regarding separated we equate eating to Tum'ah...

הכי נמי גבי בהמה הוה לן לאקושי אכילה לטומאה דהא בהמה איתקש לשרצים בהאי קרא [צ"ל דכתיב בהמה ומיירי בבהמה טמאה דהיינו בהמה מובדלת - שיטה מקובצת]

4.

Likewise regarding an animal, we should equate eating to Tum'ah, for an animal is equated to Sheratzim in this verse, for it is written "Behemah", and it refers to a Tamei Behemah, i.e. a separated Behemah;

(ונפקא מינה לענין אבר נבלת) [צ"ל ונקיש בה אכילה לטומאה ליחייב אוכל אבר מן החי אע"ג דליכא כזית - שיטה מקובצת] שיהא איסורו כטומאתו דהיינו בכל שהוא כדקתני האברים אין להם שיעור

5.

We should equate eating to Tum'ah, to be liable for Ever Min ha'Chai, even though there is not a k'Zayis, that its Isur should be like its Tum'ah, i.e. for any amount, like it taught "there is no Shi'ur for limbs";

(והא דקתני בין מובדלות לשאינן מובדלות לשאינן מובדלות ל''ד אלא כלומר דלגבי בהמה לא תיבעי (אבר) כזית ומשני) [צ"ל ולא אשכחנא דלקי אבר מן החי גבי אכילה אף בבהמה טמאה כשאין כזית - שיטה מקובצת]

i.

We do not find that one is lashed for Ever Min ha'Chai for eating it, even in a Tamei animal, when there is not a k'Zayis.

כי מקיש להו רחמנא לבל תשקצו כלומר הא דמקשינן אכילה לטומאה היינו בשרצים דעלייהו קאי אשר הבדלתי לכם לטמא

6.

The Torah equated them for Bal Teshaktzu. I.e. we equate eating to Tum'ah for Sheratzim, about which it says "Asher Hivdalti Lachem Letamei";

אבל בהמה לא מיירי קרא דאשר הבדלתי דליכא לפלוגי בין מובדלין לשאינן מובדלין שהרי כל הבהמות בין טהורות בין טמאות מטמאות [צ"ל במיתתן]

7.

However, the verse Asher Hivdalti does not discuss an animal, for we cannot distinguish between separated and not separated, for all animals, both Taharos and Temei'os, are Metamei in their death;

הלכך כיון דלא שייכא בהו הבדלה לא קאי סיפא דקרא אבהמות ואם כן ליכא לאקשויי אכילה לטומאה גבי בהמה וכי איתקוש בהמה לשרצים היינו דווקא לבל תשקצו

8.

Therefore, since distinction does not apply to them, the end of the verse does not discuss animals. If so, we cannot equate eating to Tum'ah for animals. Behemah is equated to Sheratzim for Bal Teshaktzu.

ופירוש זה דחוק מאד דמעיקרא מאי סלקא דעתך וכי לא ידע שפיר דליכא לאקושי אכילה לטומאה אלא בשרצים דשייך בהו הבדלה

(g)

Objection: This Perush is very difficult. What was the Havah Amina? Did he not know that we can equate eating to Tum'ah only for Sheratzim, to which distinction applies?!

לכך נראה דמעיקרא [צ"ל נמי - שיטה מקובצת] ה''פ בהמה נמי ליפלוג בין מובדלין לשאינן מובדלין

(h)

Explanation #3: It seems that also from the beginning, it means as follows. Also animals, we should distinguish between separated and not separated;

כלומר הא ודאי דליכא לאקושי אכילה לטומאה (בהיקשא דנראה) [צ"ל בהיקשא דשרצים - צאן קדשים] דגבי בהמה לא שייך בה הבדלה

1.

I.e. surely we cannot equate Achilah to Tum'ah through the Hekesh of Sheratzim, for regarding animals separation does not apply;

אלא מ''מ כיון דגבי שרצים איתקש אכילה לטומאה משום דשייך בהו הבדלה גבי בהמה נמי הוה לן למימר דאיסור אכילתה (כטומאה) [צ"ל כטומאתה] וגבי אברים לא תבעי כזית דהא בהמה ושרצים איתקשו להדדי בהאי קרא

i.

However, in any case, since regarding Sheratzim, eating is equated to Tum'ah, because separation applies to them, also regarding animals, we should say that the Isur of eating it is like its Tum'ah, and for limbs, we should not require a k'Zayis, for animals and Sheratzim are equated to each other in this verse.

ומשני כי הקיש להו רחמנא לבהמה ושרצים היינו דווקא לבל תשקצו שיש בשניהם לאו דבל תשקצו אבל לענין לעשות אכילה כטומאה לא הוי בהמה כשרץ:

2.

It answers that the Torah equated Behemah to Sheratzim only for Bal Teshaktzu, that both of them have the Lav of Bal Teshaktzu, but to make eating like Tum'ah, an animal is not like a Sheretz.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF